גמלה רטרואקטיבית לנפגע עבודה

בעבר ההלכה הנהוגה הייתה לפרש את הסעיף באופן מרחיב, כך שבמקרה של אי ידיעת החוק ובהתחשב בשיקול הדעת הנתון למוסד לביטוח לאומי, ניתן לחייב את המוסד לשלם גמלה לתקופה של 7 שנים שקדמו למועד הגשת התביעה. אלא שהמחוקק סבר שהלכה זו יוצרת תמריץ שלילי ולכן בתיקון מס' 19 לחוק, קבע שלא תשולם גמלה באופן רטרואקטיבי מעבר ל 48 חודשים. (עבל (ארצי) 96/03 פריג' נ' המוסד לביטוח לאומי (מיום 18.4.04). קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גמלה רטרואקטיבית מביטוח לאומי על תאונת עבודה: 1. עניינה של תביעה זו היא מחלוקת בנוגע להוראות סעיף 296(ב)(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 ולמילותיו: "ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים, שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור". 2. הצדדים חלוקים בשתי שאלות הנוגעות לפרשנות הסעיף הנ"ל, בקשר לנפגע עבודה. האחת - האם המילה "התביעה" מתייחסת לתביעה להכיר בנפגע כנפגע בתאונת עבודה, או שמה לתביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. השניה - מה משמעות המילים "בתכוף לפני החודש". 3. להלן עובדות המקרה כפי שהסכימו עליהם הצדדים: א. התובעת נפגעה בתאונת ביום 7.12.05. ב. התביעה להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה הוגשה ביום 6.2.07. ג. הנתבע הכיר בפגיעה כתאונת עבודה ביום 25.2.07. ד. התביעה לקביעת דרגת נכות הוגשה ביום 22.3.07. ה. לתובעת נקבעו נכויות בשיעורים הבאים: 30% מיום 8.1.06 ועד ליום 31.1.06 20% מיום 1.2.06 ועד ליום 28.2.06 10% מיום 1.3.06 ועד ליום 31.3.06 ו. הנתבע שילם לתובעת רק עבור התקופה השלישית דהיינו - מיום 1.3.06 ועד ליום 31.3.06. 4. המל"ל נימק את אי התשלום עבור שתי התקופות הראשונות, בהוראות סעיף 296 לחוק. לטענתו, היות והתביעה לא הוגשה בזמן, לא משולמת גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו לחודש בו הוגשה התביעה. לטענת המל"ל, מכיוון שהתביעה לקביעת דרגת נכות הוגשה ביום 22.3.07, הרי שיש לשלם לתובעת עבור התקופה שמיום מיום 1.3.06 ועד ליום 31.3.06 בלבד. 5. בעקבות ההחלטה הנ"ל, עתרה התובעת בתביעה לבית הדין לעבודה. 6. להלן טענות התובעת: א. התביעה להכרה בפגיעה כפגיעת עבודה הוגשה ביום 6.2.07, משכך התובעת זכאית לקבל את הגמלה החל מחודש 2.06. ב. ככל שהנתבע יעמוד על פרשנות דווקנית, יש מקום לפרש את המילה 'תכוף' בסעיף 296(ב)(1) כפי שהנכתב במילון אבן שושן 'הבא תכף אחרי דבר מה'. 7. להלן טענות הנתבע: א. אירוע התאונה התרחש ביום 5.12.05. התובעת יכולה היתה להגיש תביעה להכרה באירוע, בסמוך לאחר התרחשותו. בפועל התביעה הוגשה כשנה וחודשיים לאחר מכן ביום 2.6.07. ב. הנתבע פעל במהירות וכבר ביום 25.2.07 הכיר בתאונה. ג. סעיף 296 (ב)(1) לחוק קובע כי תביעה לגמלה תוגש בתוך 12 חודשים מהיום בו נוצרה העילה וכי תביעה לגמלה שהוגשה באיחור, תשולם הגמלה באופן רטרואקטיבי לתקופה של שנה ולא מעבר לכך. דיון והכרעה 8. בסעיף 296 לחוק נכתב: (א) כל תביעה לגמלת כסף, תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה. (ב)(1) הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים, שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור; היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגמלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, ישולמו המענק או הגמלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד, טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה; 9. הצדדים לא חלקו על כך שהתביעה הוגשה למעלה מ 12 חודשים לאחר היום בו נוצרה עילת התביעה. על כן, הסעיף הרלוונטי לעניינו הוא 296(ב)(1) לחוק. 10. סעיף 296 לחוק עבר מספר שינוים במשך השנים. בעבר ההלכה הנהוגה הייתה לפרש את הסעיף באופן מרחיב, כך שבמקרה של אי ידיעת החוק ובהתחשב בשיקול הדעת הנתון למוסד לביטוח לאומי, ניתן לחייב את המוסד לשלם גמלה לתקופה של 7 שנים שקדמו למועד הגשת התביעה. אלא שהמחוקק סבר שהלכה זו יוצרת תמריץ שלילי ולכן בתיקון מס' 19 לחוק, קבע שלא תשולם גמלה באופן רטרואקטיבי מעבר ל 48 חודשים. (עבל (ארצי) 96/03 פריג' נ' המוסד לביטוח לאומי (מיום 18.4.04). בשנת תשס"ג תוקן החוק פעם נוספת, כך שתשלום גמלה רטרואקטיבית צומצם לתקופה של 12 חודשים לכל היותר, במקום 48 חודשים. 11. בהקשר לסעיף 296 לחוק, הבחינה הפסיקה בין זכאות לגמלה לבין זכאות לתשלום גמלה, כך שלא כל הזכאי לגמלה יקבלה בפועל. בעניין פריג' הוסבר: "כאן המקום לאמירה כללית הנוגעת למועד הגשת תביעה למוסד. על פי חוק הביטוח הלאומי יש לאבחן בין זכאות לגמלה לבין זכאות לתשלום גמלה. הזכאות לגמלה משמעה - שהתובע עונה על תנאי הדין המזכים בגמלה. הזכאות לתשלום גמלה נבחנת לאחר שקמה הזכאות לגמלה והיא מותנית בתנאים נוספים, כגון: זכאות לכפל קצבה על פי סעיף 320(ג) לחוק; תשלום דמי ביטוח על פי סעיף 366 לחוק; מועד הגשת התביעה למוסד על פי סעיף 296 לחוק וכו'" פרשנות המילים "התביעה כאמור" 12. הצדדים חלקו בשאלה האם "התביעה כאמור" שבסעיף 296(ב)(1), מתייחסת לתביעה להכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה (כטענת התובעת), או המדובר בתביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה (כטענת הנתבע). 13. במחלוקת זו אנו קובעים כי הפרשנות של המוסד לביטוח לאומי היא הנכונה. סעיף 296 הינו סעיף כללי המתייחס למגוון סוגי גמלאות, ולא רק לנפגעי עבודה. לכן, לשון הסעיף "הוגשה תביעה" הינה לשון כללית, ויש לבחון בכל פעם באיזה תביעה מדובר, בהתאם לסוג הגמלה המבוקשת. התובעת הגישה שתי תביעות, הראשונה ביום 6.2.07, תביעה לכך שתוכר כנפגעת בעבודה, והשנייה ביום 22.3.07 לקביעת דרגת נכות מעבודה. התוצאה של התביעה הראשונה יכולה להיות זכאות לדמי פגיעה. תוצאת התביעה השנייה יכולה להיות, וכך אכן קרה, זכאות לקצבה או מענק נכות. 14. התביעה לה מכוונות מילות הסעיף היא התביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ותשלום גמלת נכות מעבודה (זו שהוגשה על ידי התובעת ביום 22.3.07). ראו גם: עב"ל (ארצי) 660/07 אנה שניידרמן נ' המוסד לביטוח לאומי, עב"ל (ארצי) 96/03 פריג' דוד נ' המוסד לביטוח לאומי. 15. לפיכך אנו קובעים כי היום בו הוגשה "התביעה כאמור", לעניין סעיף 296(ב)(1) לחוק, הוא 22.3.07, המועד שבו הוגשה התביעה לקביעת דרגת נכות. פרשנות המילה "בתכוף" 16. התובעת הפנתה למילון אבן שושן. פירוש המילה "תכוף", על פי המילון, הוא: "1. הבא תכף אחרי דבר-מה, רצוף, סמוך ל-... 2. צפוף, לחוץ, דחוק". (מילון אברהם אבן שושן- המילון החדש, מהדורה תשמ"ה, כרך רביעי עמ' 1450, הוצאת קריית ספר ירושלים). לענייננו, רלוונטית המשמעות הראשונה 'הבא תכף אחרי דבר-מה, רצוף, סמוך ל-'. בין אם נבחר בפרוש של 'תכף אחרי', 'סמוך' או רצוף, התוצאה תהיה זהה- והיא שכוונת המחוקק היא להצמיד את 12 החודשים, לחודש בו הוגשה התביעה. פרשנותה של התובעת אינה מתיישבת עם לשון החוק, כיוון שהיא יוצרת נתק- הפרדה, בין החודש בו הוגשה התביעה לבין 12 החודשים בהם משולמת הקצבה באופן רטרואקטיבי. זאת ועוד, מלשון הסעיף ברור כי כוונת המחוקק היא שהגמלה תשולם באופן רטרואקטיבי לתקופה של 12 חודשים. פרשנותה של התובעת מביאה למצב בו הנתבע ישלם רטרואקטיבי עבור תקופה של 13 חודשים. לפיכך אנו דוחים את פרשנות התובעת ומקבלים את עמדת הנתבע. 17. לעניין זה ראו עב"ל (ארצי) 1096/04 המוסד לביטוח לאומי נ' בדעאן (מיום 28.11.06) שם המשיב נפגע ביום 2.5.94, הגיש תביעה לדמי פגיעה ביום 8.8.94 וביום 27.4.2001 הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות. בפסק הדין נקבע כי התובע זכאי לקבל קצבה למפרע מיום 1.4.97, שהם 48 חודשים קודם להגשת התביעה לקצבת נכות (בהתאם לתיקון 19 ששונה לאחר מכן ל 12 חודשים כאמור לעיל). 18. יש לציין, כי אף אם היינו מפחיתים מהמועד בו הגישה התובעת את התביעה לקביעת דרגת נכות, את פרק הזמן שחלף בין הגשת התביעה להכרה בפגיעה כפגיעת עבודה (מיום 6.2.07 ועד 25.2.07, 21 יום), התוצאה הייתה נותרת בעינה. זאת מן הטעם שהתובעת הגישה את התביעה לקביעת נכות ביום 22.3.07, כך שבין כך ובין כך התובעת אינה זכאית לתשלום גמלה הקודמת ל 3.06. סוף דבר, 19. לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית. אין צו להוצאות. רטרואקטיביותתאונת עבודה