גניבת רכב ממוסך

על יחסי מוסך – בעל רכב יש להחיל את הוראות חוק חוזה קבלנות תשל"ד – 1974, שכן, עסקת תיקון הרכב, (וכאן – התקנת מיגון), תואמת את המוגדר בס' 1 לחוק:

"חוזה קבלנות הוא חוזה לעשיית מלאכה או למתן שירות בשכר כשהקבלן אינו עובדו של המזמין"

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גניבת רכב מהמוסך:

1. הנתבעים ניהלו מוסך אשר אליו הוכנס רכבו של מבוטח התובעת, רכב חדש, שהנתבעים התקינו בו אמצעי מיגון.
עת היה הרכב בתחומי המוסך, בליל -19/10/1994-18, נפרץ המוסך והרכב נגנב.
התובעת, חברת ביטוח, שילמה תגמולי ביטוח למבוטחה, ("ברסלר"), ואת התשלום שנשאה בו היא תובעת בתביעת שיבוב מן הנתבעים.
הצד השלישי ביטח את העסק – המוסך, והנתבעים טוענים שהפוליסה מכסה גם את חבותם, אם תיקבע, כלפי התובעת.

2. השאלה המרכזית, שתכריע גורל התביעה , היא זו שעניינה מעמדו המשפטי של המוסך ביחס לרכבו של ברסלר, בעת קרות הגניבה.
ההגדרה המשפטית תחרוץ גורל ההליך, משום, שאם , כשיטת התובעת אחריות המוסך היא כשל שומר שכר, אזי מדובר על אחריות כמעט מוחלטת, ולבד מכח עליון, יחוב כלפי הבעלים, ולעניננו, גם כלפי המבטח הבא בנעליו.

3. על יחסי מוסך – בעל רכב יש להחיל את הוראות חוק חוזה קבלנות תשל"ד – 1974, שכן, עסקת תיקון הרכב, (וכאן – התקנת מיגון), תואמת את המוגדר בס' 1 לחוק:
"חוזה קבלנות הוא חוזה לעשיית מלאכה או למתן שירות בשכר כשהקבלן אינו עובדו של המזמין"

ולפי שהרכב הנדון היה, אין חולק, בחזקת הנתבעים, ובתחומי המוסך, כאשר נגנב, קובע סעיף 6 (ב) (1) של החוק כי –

"(ב) אבד או ניזוק הנכס בעודו בידי הקבלן –
(1) אחראי הקבלן, לעניין חוק השומרים תשכ"ז – 1967 כשומר שכר ששמירת הנכס אינה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו".

ס' 2 (א) של חוק השומרים תשכ"ז – 1967 קובע את דרגת האחריות כמחמירה ביותר לשומר כזה והוא -

"אחראי לאבדן הנכס או לנזקו, זולת אם נגרמו עקב נסיבות שלא היה עליו לחזותן מראש ולא יכול היה למנוע תוצאותיהן..."

4. כאשר, למרבה הצער, פריצה לבית עסק וגניבה מתוכו, הם ארועים יומיומיים ונפוצים במקומותינו, איש לא יטען כי הארוע שבמהלכו נגנב הרכב המבוטח היה בגדר נסיבה שלא היה על המוסך לחזות מראש, ושבלתי ניתן היה למנוע תוצאותיה העגומות.
מכאן, שאם יוגדר המוסך הנדון כשומר שכר "ששמירת הנכס אינה טפלה למטרה העקרית של החזקתו " יקשה על הנתבעים לטעון כנגד חבותם בנשוא התביעה.

5. טענת הנתבעים היא, שבליל הפריצה, כבר לא היו בגדר "שומר שכר" אשר כזה, שכן סיימו, עוד יום קודם, לטפל ברכב, אלא שהמבוטח ביקש, מיוזמתו, להשאירו במוסך לזמן נוסף.
זאת, כנטען, משום שנקבע לו תור, ביום שלאחר מכן, להתקנת דיבורית ברכב, והוא העדיף להעביר הרכב "מדלת לדלת" ולהשלים את ההתקנות השונות. לגירסת הנתבעים לא היתה לו דחיפות בהוצאת הרכב מהמוסך, שכן הוסיף לסוע ברכבו הישן, שטרם נמכר.

6. הנתבעים טוענים שהחל מהרגע שמבחינתם ביקשו להוציא את הרכב, בגמר העבודה, ואפילו נותר הרכב, פיזית, במוסך, חדלו לשמש "שומרים אבסולוטיים", מכח הוראת חוק חוזה קבלנות, כפי שהובאה, יחד עם הוראת חוק השומרים, כפי שהובאה, ותחת זאת עברו לסטטוס של "שומר חינם", כזה אשר "אין לו בשמירתו טובת הנאה לעצמו".
אחריות שומר חינם, עפ"י ס' 2 (א) של חוק השומרים מוגבלת רק לאבדן או נזק שנגרמו ברשלנותו.
לטענת הנתבעים לא הוכחה כלפיהם כל רשלנות שהיא.

7. התובעת גורסת כי בשום שלב לא ביקש המבוטח להותיר רכבו במוסך, לשם הנוחיות, וכי רק בבוקר מחרת הגניבה אמור היה לבוא וליטול הרכב לאחר סיום העבודות המוזמנות מן הנתבעים.
בנדון – ובמחלוקת עובדתית זו – קשה לישב את גרסאותיהם של העד אורל ברסלר, המבוטח, שהעיד מטעם התובעת, עם גירסת עד הנתבעים נחום לב, ועובדו עבד ארמנדו.

8. מצאתי להעדיף גירסת הנתבעים בנקודה זו, ולאמץ את הסצנריו שתארו, לאמור – בקשת המבוטח ברסלר להותיר הרכב עוד יום נוסף במוסך, בקשה שבאה לצרכי נוחיות שלו ובתור "טובה" מצד הנתבעים.
טעם מרכזי לאמוץ גירסה זו, היא עצם הקורלציה בין העובדות שמודה בהם המבוטח עצמו, לעניין התור שקבע להתקנת דיבורית, אל מול תאור הנתבעים את ההתרחשות, כאשר הדעת נותנת, וההגיון מחייב, שהמידע המדוייק הזה בא לידיעתם מן המבוטח עצמו, ומתוך שאכן אלה היו פני הדברים לאשורם.

9. נחום לב העיד, (עמ' 16 ש' 1-2) כי –

"מר ברסלר ביקש להשאיר את הרכב עד יום חמישי כי היה לו תור להתקנה במוטורולה בעמק שרה ואין לו לחץ לאוטו"

לדבריו, הודיע לברסלר כבר ביום שני אחה"צ כי הרכב מוכן, ואילו הגניבה התרחשה בלילה שבין יום שלישי לרביעי:
מר ברסלר העיד, בזו הלשון: (עמ' 11/12)

"... האוטו הישן בינתיים המשכתי להשתמש בו.
יתכן שרציתי לעשות דיבורית לאוטו החדש.
אני חושב שרציתי לעשות דיבורית במוטורולה .
רציתי להעביר את הדיבורית מהאוטו הישן לחדש.
יכול להיות שאמרתי לנחום לב שיש לי תור להעברת הדיבורית לעוד כמה ימים, הזמנתי תור גם להעברת הדיבורית.
אינני זוכר למתי בדיוק נועד התור למוטורולה.
אני חושב שהם (כתוב במקור האם).
אמרו לי שכאשר אני גומר עם התקנת המיגונים העביר (צ"ל אעביר) את האוטו אליהם ולפעמים אין לחץ עבודה והם יכולים לקבל אותי מיד.
נכון שרציתי את האוטו החדש עם הדיבורית".

10. חרף הכחשת ברסלר כי ביקש להותיר רכבו במוסך, כדי להעבירו ישירות להתקנת הדיבורית, נראית תיזה זו הגיונית, מתיישבת עם עדות נחום לב, והסצנריו הזה כמעט מתבקש, וטבעי, כאשר ברסלר מודה שהמשיך לסוע עם רכבו הקודם, שקבע תור להתקנה "במוטורולה", שרצה לקבל את הרכב החדש עם דיבורית, , ושאכן התכוון להעביר הרכב ישירות ממוסך הנתבעים אל "מוסך" מוטורולה.

11. בין שנחום לב הבהיר לברסלר כי המוסך שוב לא יהיה אחראי לרכב, (כגירסתו המעט מוגזמת, כך דומה, של לב), ובין אם "רק" נאות, בפשטות, לבקשתו של ברסלר, סבורני כי החל מהמועד בו ביקש ברסלר אותה "טובה" של אחסון רכבו בחצרי המוסך הנתבע, חדל מוסך זה להיות "שומר שכר" ומעמדו הוסב למעמד של מי שאין לו בשמירה טובת הנאה לעצמו.
אין הצדק, מהיבט פרשני, ותכליתי של חוק השומרים, להוסיף ולראות במוסך, מאותו שלב ואילך, מעין אחראי אבסולוטי לאותו רכב , ששוב לא חפץ בהחזקתו, ושהמשך שמירתו בחצריו לא הוסיף לו תועלת כלכלית ישירה או עקיפה. נהפוך הוא – נחום לב תאר מצב של מצוקת שטח חניה במוסך, וטרדה שגורמת לו השארת רכב, שכבר הסתיים תיקונו, בחצרי המוסך.

12. כאשר מוסרת האחריות המוחלטת של שומר שכר מלא, מעל כתפי הנתבעים, הרי, אין לאמר שהוכחה כלפיהם רשלנות כלשהי בשמירת הרכב שנגנב.
נראה שהמוסך נקט באמצעי זהירות סבירים ומקובלים לחלוטין.
עדי הנתבעים, שדבריהם לא נסתרו, מציירם תמונה של מוסך נעול, מוגן על ידי מערכת אזעקה תקינה, כאשר רכבו של ברסלר מצוי בתוך המוסך הנעול, ומפתחותיו מוסתרים במקום אחר.
מכל מקום – לא הובאו ראיות, ולא הורם כל נטל הוכחתי , על ידי התובעת, להראות שהנתבעים נהגו ברשלנות.
הנתבעים הראו קיום הגנות ונעילות במידה שהתבקשה על ידי המבטח שלהם, הצד השלישי שכאן, ואין טענה שצריכים היו לפעול מעבר לכך או בשונה מכך.

13. קביעת העובדות כמבואר לעיל, על רקע הנפקות המשפטית הנודעת לכך, ושלילת היות הנתבעים "שומרי שכר" שומטת הקרקע תחת תביעת השבוב, כאשר ובאשר אין בידי התובעת להראות כי הנתבעים התרשלו בשמירת הרכב שנגנב.
בכך יש לחרוץ גורל התביעה להדחות, ומתייתר הדיון בפלוגתאות נוספות שבהליך, כגון, האם יש עילה, בכלל, כלפי הנתבע 1 (נחום לב), אישית, והשאלה בדבר יחסי הנתבעים עם מבטחם, הצד השלישי.

14. על כן נדחית התביעה, ויחד עמה, כמובן, הודעת צד שלישי שהוגשה.
על התובעת לשאת בהוצאות הנתבעת והצד השלישי, ובשכ"ט עו"ד לכל אחד מהם, בסך 2,500 ₪ ומע"מ.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גניבת רכב נכה

  2. גניבת רכב מונע

  3. ביום גניבת רכב

  4. עורך דין גניבת רכב

  5. גניבת רכב ממוסך

  6. גניבת רכב מליסינג

  7. גניבת רכב בנתניה

  8. עונש על גניבת רכב

  9. גזר דין גניבת רכב

  10. גניבת רכב ממגרש חניה

  11. מה העונש על גניבת רכב

  12. גניבת רכב נזקים עקיפים

  13. גניבת רכב ע''י שב''חים

  14. כסף מהביטוח על גניבת רכב

  15. ערעור פלילי על גניבת רכב

  16. ביטוח גניבת רכב מליסינג

  17. עונש על ניסיון גניבת רכב

  18. גניבת רכב מחניה ליד הבית

  19. ביטוח גניבת רכב - תאונות

  20. גניבת רכב ממגרש – אחריות חברת שמירה

  21. גניבת רכב - אזעקה לא תקינה

  22. ביטוח גניבת רכב משועבד לבנק

  23. הוכחת גניבת רכב לחברת הביטוח

  24. גניבת רכב במכון שטיפת מכוניות

  25. גניבת רכב שנקנה ממדינת ישראל

  26. הרשעה בעבירת ניסיון גניבת רכב

  27. תביעה נגד מנורה ביטוח גניבת רכב

  28. חברת הביטוח לא משלמת על גניבת רכב

  29. ביטוח גניבת רכב - מחירון יצחק לוי

  30. סעיף מיגון בפוליסת ביטוח גניבת רכב

  31. ביטוח מקיף סובארו ג'סטי - גניבת רכב

  32. גניבת רכב זמן קצר לאחר תחילת הביטוח

  33. פיצוי על גניבת רכב נמוך ממחיר מחירון

  34. סירוב חברת הביטוח לפצות על גניבת רכב

  35. תביעה נגד מושב - אחריות בגין גניבת רכב

  36. ניסיון לרמות חברת ביטוח - ביום גניבת רכב

  37. האם פציעה בזמן גניבת רכב מהווה תאונת דרכים

  38. חברת הביטוח מסרבת לשלם על גניבת רכב - תביעה

  39. מדיניות ענישה מחמירה כלפי העבירות פריצה וגניבת רכבים

  40. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון