קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דמי שכירות נגריה - תביעות קטנות: 1. בפני תביעה אשר הוגשה לבית משפט לתביעות קטנות על ידי התובע נגד הנתבע.   2. א. על פי התביעה, בתאריך 14.4.00 שכר התובע מהנתבע חלק מנגרייתו למשך חצי שנה. מטרת השכירות היתה שימוש בחלק משטח הנגרייה ובמכונות.   ב. הנתבע לא אפשר לתובע לעבוד בנגריה אלא במגבלות שגברו מיום ליום עד אשר הגיעו להחלטה משותפת, כי השכירות תסתיים בסוף חודש יולי.   ג. התובע שילם לנתבע סך של 1,500 ₪ במזומן. הנתבע נטל את מפתחות הנגרייה. סוכם בין הצדדים, כי שכן של הנתבע יפתח את הנגרייה כדי לאפשר לתובע להוציא חומר וציוד שלו.   ד. לאחר שהתובע הוציא חלק מהציוד, חזר בו הנתבע מהסיכום וסרב לאפשר לתובע לפנות את יתרת הציוד, העומד על סך של 5,000 ₪. פניות התובע לנתבע לאפשר לו לפנות את יתרת הציוד, הושבו ריקם.   3. א. בכתב הגנתו טוען הנתבע כטענה מקדמית, כי דין התובענה כנגדו להידחות ו/או להימחק על הסף, שכן העובדות הנטענות בתובענה זו נדונו כבר בת"א 2523/01 בפני כבוד השופט קינר ואף ניתן פסק דין המחייב את התובע כאן לשלם לנתבע סך של 3,000 ₪ (נספח א' לכתב ההגנה), לפיכך, קיים השתק עילה ו/או השתק פלוגתא ודין התביעה להידחות על הסף. לחילופין, טוען הנתבע, כי דין התובענה להימחק על הסף, היות והוגשה על ידי התובע בחוסר תום לב על מנת שהנתבע יסיר את תביעתו כאמור, ולפיכך, כתב התביעה הינו קנטרני וטורדני.   ב. (1) לגופה של התביעה טוען הנתבע, כי הינו הבעלים והמנהל של נגרייה המצוייה בביתן מספר 29 באיזור התעשיה רחובות.   (2) בתאריך 14.4.00, התקשר הנתבע עם התובע בחוזה, לפיו השכיר הוא לתובע חלק מהנגרייה, וזאת החל מיום 14.4.00 למשך שישה חודשים. דמי השכירות נקבעו לסך של 2,000 ₪, אשר אמורים היו להשתלם ביום הראשון לכל חודש (נספח ב').   (3) בסעיף 3 לחוזה נקבע, כי לתובע הזכות להאריך את תקופת השכירות בשישה חודשים נוספים. בסעיף 4 נקבע, כי במידה והתובע לא יהיה מעוניין לממש את זכותו שבסעיף 3, יהיה עליו להודיע זאת לנתבע מראש, 45 ימים קודם לכן.   (4) עפ"י המוסכם, שילם התובע עבור חודש אפריל סך של 1,000 ₪ וכן 2,000 ₪ בראשית החודשים מאי, יוני ויולי לשנת 2000 וקיבל חשבוניות על כך (נספח ג').   (5) בסוף חודש יולי 2000 נעלם התובע והשאיר את הציוד אשר בבעלותו ו/או המוחזק על ידו בנגרייה. מיד לאחר מכן, פנה הנתבע אל התובע על מנת שזה האחרון יסדיר את יתרת התשלום. התובע התחמק מהנתבע ומדרישותיו, לא שילם את הסכום שנותר ואף לא הגיע לפנות את הציוד מהנגרייה. פניית ב"כ הנתבע אל התובע לא נענתה (נספח ד').   6) לטענת הנתבע, התובע הפר את חוזה השכירות בכך שלא שילם את הסכומים הקבועים והמוסכמים בחוזה; סך של 2,000 ₪ עבור שכירות 8/00, סך של 2,000 ₪ עבור שכירות 9/00 וסך של 1,000 ₪ עבור שכירות מחצית 10/00.   (7) שווי הציוד, אשר השאיר התובע בנגרייה, אינו עומד על סך של 5,000 ₪.   (8) הנתבע לא מנע מהתובע לבוא וליטול את הציוד המצוי בנגרייה, אלא הוא זה אשר פנה לתובע פעמים אין ספור בעניין זה. התובע חייב לשלם לנתבע דמי אחסון ושמירת ציוד בנגרייה למעלה משנתיים.   4. לאחר שקראתי את כתבי הטענות, עיינתי במסמכים ושמעתי הצדדים, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להידחות.   להלן נימוקי: א. אין ממש בבקשת הנתבע לדחות ו/או למחוק על הסף את התביעה. קראתי בתשומת לב את פסק דינו של כבוד השופט קינר. שאלת קיומו של הסכם בין הצדדים לענין הציוד לא נדונה ולא הוכרעה בו. כבוד השופט קינר ציין במפורש, כי אין הוא נדרש לשאלה.   ב. כמו כן, אין לומר, כי התקיימו תנאי תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, למחיקת התביעה על הסף.   ג. לגופה של התביעה, מדובר בגירסה מול גירסה.   (1) התובע טוען, כי הוסכם בין הצדדים, כי השכן יאפשר לו להוציא הציוד, וכי הנתבע שינה טעמו וסירב לעשות כן. הנתבע כופר בכך.   (2) התובע נמנע מלהביא לעדות את חברו יניב, אשר לדבריו נכח במקום ויכול היה לשפוך אור נוסף על ההסכמה ככל שהושגה. (3) הימנעותו מהבאת העד מקימה חזקה שבעובדה, כי היה בעדותו כדי להזיק לו (ראה ספרו של המלומד קדמי, על הראיות, חלק שלישי, עמוד 1391). לא קיבלתי את הסברו של התובע למחדלו זה. (4) התובע לא הציג ולו גם פניה אחת בכתב לנתבע בדרישה לאפשר לו לקחת את הציוד.   (5) דעתי היא, כי התובע כשל בהוכחת ההסכמה הנטענת על ידו.   ד. גם לענין שווים של הציוד והחומר לא הביא התובע שמץ של ראיה, כך שגם מטעם זה דין התביעה להידחות.   5. התוצאה הינה, כי התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבע הוצאות בסך 750 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. הנתבע יאפשר לתובע להוציא את הציוד תוך 30 יום מהמצאת פסק הדין.נ תביעות קטנותנגריהשכירותנגרותדמי שכירות