הבאת שיקים במניין השיקים המסורבים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הבאת שיקים במניין השיקים המסורבים: כללי 1. ביום 5.9.99 שלח המשיב הודעה למבקשת על החלת הגבלה על חשבון בנק 330-009349/44 על פי חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א- 1981 (להלן: "החוק"). לפי הודעה זו הבנק לא פרע 10 שיקים או יותר בגלל חוסר כיסוי. בהודעה זו פורטו 14 שיקים אשר סורבו על ידי המשיב. להלן פירוט השיקים שסורבו: מספר סידורי תאריך סירוב השיק אסמכתא סכום השיק 10.04.99 704038 2,000.00 20.04.99 704047 789.00 22.04.99 704000 824.00 22.04.99 704044 1,000.00 02.05.99 704021 1,000.00 04.05.99 704009 1,000.00 08.06.99 704208 700.00 29.06.99 704166 200.00 02.08.99 704222 3,010.67 02.09.99 704149 140.00 02.09.99 704206 110.00 02.09.99 704126 1,185.00 02.09.99 704127 2,930.50 02.09.99 704131 1,696.48 ביום 10.1.00 הגישה המבקשת בקשה לפי סעיף 10 לחוק, ובה ביקשה להורות על ביטול הבאת מספר שיקים במניין השיקים המסורבים. בהחלטה מיום 21.2.00 אפשרתי למבקשת לתקן את הבקשה, ובבקשתה המתוקנת פרטה שמונה שיקים שלדעתה סורבו שלא כדין. השיקים אליהם התייחסה המבקשת הם, לפי מספרם הסידורי שלעיל, שיקים מס' 5, 6, 7, 8, 10, 11, 12, 14. לטענת המבקשת, על המשיב הייתה חובה לפרוע את אותם שיקים מכוח הסכם אתו. 2. לטענתה של המבקשת, ביום ה- 1.5.99 פנתה אל המשיב וביקשה הגדלת מסגרת אשראי מיום זה, מסך של 10,000 ש"ח ל- 15,000 ש"ח ונענתה בחיוב לבקשה זו. כאמור, ביום ה- 2.5.99 סירב הבנק לפרוע את שיק מספר 5 על אף שלטענתה, היתרה בחשבון היתה נמוכה מסכום של 15,000 ש"ח. טענה דומה נטענה גם לגבי שיקים מספר 6 ו- 7. משפנתה המבקשת אל המשיב על מנת לקבל הסבר בדבר החזרת השיקים, הודתה בפניה נציגת הבנק, כי אכן נפלה טעות עקב אי הזרמת ההוראה למחשב בדבר הקצאת אשראי גבוהה יותר וכי הטעות תתוקן מיד. כמו כן, אף הורתה נציגת הבנק על החזרת העמלה בסך 70 ש"ח שנגבתה מהמבקשת עקב החזרת שני שיקים. מכאן, שלאור ההסכם של הגדלת האשראי, שנכנס לתוקף מתאריך ה- 1.5.99, על המשיב היה לפרוע את 3 השיקים ולכן יש להסיר אותם ממניין השיקים שהציג המשיב ברשימתו. לגבי שיק מספר 8, טוענת המבקשת, כי לא היה צורך להחזירו מאחר ומדובר בסכום קטן יחסית אשר כיבודו יגרום לחריגה נמוכה מן המסגרת המותרת, כל שכן בעבר כיבד המשיב שיקים של המבקשת כאשר היתה חריגה של 16,851 ש"ח כשהאשראי בבנק עמד על 10,000 ש"ח. באשר לשיקים הנותרים מחודש ספטמבר 1999, טוענת הנתבעת, כי ביום ה- 2.9.99 הפקידה שיק למשמרת על סך של 1900 ש"ח לחשבונה, אשר עתיד היה להיפרע ביום ה- 11.9.99 והודיעה לפקיד המשיב כי עומדים להיות מופקדים בו ביום חמישה שיקים לגבייה מחשבונה. לטענתה, ביקשה לדאוג לכך, כי שיקים אלו ישולמו על ידי הבנק ולא יסורבו על ידו ופקיד הבנק הבטיח כי כך יעשה. אלא שלמחרת היום סורבו חמשת השיקים. המשיבה טוענת, כי על המשיב היה לפרוע לפחות שלושה שיקים מן החמישה שהפקידה שכן הם שקולים לסך של 1900 ש"ח שהפקידה כמשמרת ושאושר על ידי הבנק והיה בכך כדי להעמיד את החשבון על יתרת חובה בסך של 15,000. בנוסף, טוענת המבקשת, כי ניתן לראות בדף חשבון מיום ה- 3.9.99, כי המשיב כיבד שיקים והוראות קבע של המבקשת למרות שחרגה ממסגרת האשראי שהוקצתה לה בבנק. לטענתה של המבקשת, המשיב כיבד שיקים גם כשהמבקשת חרגה ממסגרת האשראי, הוא יצר בכך הנחה של המבקשת כי המסגרת שניתנה לה הנו דבר גמיש וכי ניתנה לה האפשרות למעשה לחרוג ממנה. מטענתה של המבקשת עולה, כי מתוך 14 השיקים שפירט המשיב, 7 מהם היה חייב לפרוע מכוח הסכם שהיה בינו לבין המבקשת. מכאן, שלמעשה רק 7 שיקים סורבו כדין. לפי החוק, על מנת שחשבונה יהיה מוגבל ושהיא תהיה לקוחה מוגבלת יש צורך בסירוב של 10 שיקים כשבעניינו קיים למעשה סירוב רק של 7 שיקים ועל כן אין להכריז עליה כעל לקוחה מוגבלת. 3. לטענתו של המשיב, המבקשת פנתה אליו בבקשה להגדיל את מסגרת האשראי רק ביום ה- 19.5.99, כשהיא מבקשת להגדיל את מסגרת האשראי מ- 10,000 ל- 20,000 ולא ל- 15,000 כפי שטוענת שביקשה והוא, מצדו, החליט להיעתר לבקשתה באופן חלקי ולהגדיל את מסגרת האשראי שלה ל- 15,000 ש"ח. לטענתו, בשל עיכובים טכניים רק ביום 10.6.99 ניתן ביטוי רשמי להחלטה להגדיל את מסגרת האשראי. מכאן, שבצדק לטענתו לא כובדו השיקים 5, 6 שכן באותה עת חרגה המבקשת ממסגרת האשראי שלה, שעמדה באותה עת על 10,000 ש"ח. לגבי שיק 7, טוען המשיב, כי החזרת העמלה עבורו הנה בגדר רצון טוב של מנהלת הסניף להעניק שירות אופטימלי ולפנים משורת הדין וזאת בשל העיכוב הטכני בעדכון מסגרת האשראי. כמו כן, טוען המשיב, כי גם אם שיק זה יחשב כמופחת עדיין המבקשת תהיה לקוחה מוגבלת, שכן רשימת השיקים בגינם היא הוגבלה עדיין עוברת את המכסה המותרת בחוק. בנוסף, טוען המשיב, כי מעולם לא הבטיח למבקשת כי לא יחזיר את השיקים בהסתמך על שיק עתידי בסך של 1900 ש"ח, אשר היה אמור להיפרע ביום ה- 11.9.99. הוא מוסיף וטוען, כי אין כל הגיון בטענה זו שכן סכום השיקים, אשר כביכול ביקשה המבקשת למשוך מחשבונה בהסתמך על שיק משמרת זה, עובר בהרבה את סך ה- 1900 ש"ח. לטענתו, רק החזרתם של כל חמשת השיקים אפשרה למבקשת לחזור למסגרת האשראי של 15,000. בתצהירם, אומרים מנהלת סניף הבנק המשיב ופקיד הבנק, שהבקשה הגיעה לטיפולם, דברים דומים לאלה שנטענו על יד המשיב לגבי העיכוב הטכני בדיווח במסגרת, שבעקבותיו לא כובד השיק ולא כובדה הוראת תשלום המשכנתא, וכן גם לגבי היותה לקוחה מוגבלת בין אם יופחת שיק זה שכן סורבה למעלה מ- 10 שיקים. המשיב מתנגד לטענתה של המבקשת שבכיבוד שיקים שחרגו ממסגרת האשראי הוא יצר הנחה כי המסגרת שניתנה לה היא גמישה, שכן, לטענתו הבנק החזיר למבקשת שיקים כבר מאפריל 99 ומאותה תקופה היה על המבקשת לעמוד על המשמר ואולם היא לא טרחה לעשות כן ולפיכך אין לה אלא להלין על עצמה. המשיב חוזר וטוען, כי גם אם נחסיר 2 שיקים מתוך החמישה ונקבל את טענתה של המבקשת עדיין עומדת היא בסירוב של יותר מ- 10 שיקים. 4. כמו כן, מתנגד המשיב להצהרתה של המבקשת וטוען כי המבקשת מעולם לא פנתה אליו והוא לא הבטיח לה לכבד את חמשת השיקים שימשכו מהחשבון ביום ה- 3.9.99. מעבר לכך טוען, כי לא ייתכן כי היה נותן הסכמה לדבר כזה, שכן הסכום הכולל של חמשת השיקים עמד על 6,061.88 ש"ח ואילו השיק המתועד, אותו הפקידה היה על סך של 1900 ש"ח מה עוד שלטענתו בחשבונות בנק פרטיים כלל לא ניתן להסתמך על שיק לביטחון. לגבי טענת המבקשת, כי ניתן היה לסרב רק לשלושה מן השיקים אין טענה זו נכונה שכן משיכת השיקים גררה את יתרת החובה מסכום של 15,241.0 לסכום של כ- 21,000 ש"ח ורק החזרתם של כל החמישה תחזיר את המבקשת למסגרת המותרת לה. 5. מאחר ובמהלך הדיון בבקשה, ב"כ המשיב הסכים להפחית את שיק 7 מן הרשימה שפורטה זאת בעקבות הטענה כי היה שיהוי בין הזרמת המידע על הגדלת מסגרת האשראי לבין העדכון בפועל במחשב, רואה אני לנכון להתייחס רק לשאר השיקים המפורטים ברשימה. מקבל אני את גרסתה של המבקשת כי ביום ה- 1.5.99 פנתה אל הבנק המשיב בבקשה להגדיל לה את מסגרת האשראי שלה לסך של 15,000 ש"ח וכי נענתה בחיוב לבקשתה זו. גם המשיב אינו מכחיש כי אישר מסגרת אשראי גבוהה יותר, אולם טוען לתאריכים שונים באישור. כאמור, מקובלת עלי גרסת המבקשת ומכאן, ששיקים מספר 5 ו- 6 על הבנק היה לפרוע אותם, שכן היתרה בחשבונה של המבקשת בחשבון היתה נמוכה מ- 15,000 ש"ח. כמו כן, לגבי חמשת השיקים שסורבו ביום ה- 2.9.99 מקבל אני טענתה של המבקשת שהיה לה יסוד סביר להאמין כי המשיב יפרע לפחות שלושה מן השיקים שכן נראה כי היתה הסכמה לראות בשיק מיום ה- 11.9.99 כשיק למשמרת ואכן פרע אותו לבקשתה רק ב- 11.9.99. השיק שניתן אכן מכסה סכום של שלושה שיקים מן החמישה שהופקדו על ידי המבקשת, וכך ניתן להפחית המניין השיקים שסורבו את שיקים מספר 10, 11, 12. למעלה מן הצורך, אציין כי בשלושת השיקים הנ"ל מדובר בסכומים שהם קטנים יחסית ולאור תדפיסי חשבונות הבנק שהובאו בפני נראה כי לכל אורך הדרך המשיב אישר למבקשת לא פעם מסגרת אשראי חריגה גדולה מ- 15,000 וזאת אף בתקופות שמסגרת האשראי שלה היתה 10,000 ש"ח. דברים אלה נכונים גם לגבי שיק מספר 8. עם כיבודו של השיק אומנם חרגה המבקשת מן המסגרת המותרת לה, אך זאת רק בסכום של 155 ש"ח. המדובר בסכום נמוך יחסית וסכומים גדולים מזה כבר כובדו בעבר על ידי המשיב גם כאשר החריגה הייתה גדולה מזו ומסגרת האשראי קטנה מזו. כל שכן, הנתבעת נכה מוכרת על ידי משרד הביטחון, מקבלת קצבת נכות כ- 20 שנה אשר ומאז ועד חודש אפריל 1999 לא סורבה אף שיק. כמו כן, הנתבעת לא נחקרה חקירה נגדית על תצהירה, ומכאן "שבית המשפט יראה בדרך כלל את העובדות כפי שהן מפורשות בתצהיר, כעובדות שאין חולקין עליהן" (י' קדמי, בספרו על הראיות, חלק שני עמ' 662). לסיכום, לאור האמור לעיל, על המשיב היה לפרוע לפחות 6 שיקים מתוך הרשימה הנ"ל, וזאת, מאחר שלמבקשת היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על המשיב לפרוע את השיקים מכוח הסכם שהיה בינו לבין המבקשת. אשר על כן, אני מבטל הבאת השיקים 5,6,7,10,11,12 ממנין השיקים המסורבים. אין צו להוצאות.שיקים