החזרת סכומים ששולמו ביתר - תביעת חברת ביטוח נגד המל''ל

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החזרת סכומים ששולמו ביתר - תביעת חברת ביטוח נגד המל''ל:



מחלוקתם של הצדדים במסגרת התובענה סובבת, בקליפת אגוז, את השאלה האם בשעה שעניינה של דרישה מסויימת (שנשלחה מכח ההסכם רב השנים ששרר בין הצדדים) תלוי ועומד בבית המשפט בשל מחלוקת משפטית מהותית בין הצדדים בנוגע לרכיב כלשהו בדרישה, קמה לשני הצדדים הזכות להעלות טענות בנוגע להשפעת עובדות חדשות על סכום הדרישה, או שמא עומדת זכות זו למל"ל לבדו.




עניינה של התובענה בדרישה של התובעות (להלן: "התובעות" או "המבטחות") מהנתבע (להלן: "הנתבע" או "המל"ל") להשיב להן סכומים ששילמו בעקבות דרישה ששלח הנתבע. זאת לאחר שפטירתו של הנפגע הביאה לכך שהסכומים ששילמו התובעות במועד הקבוע בהסכם עולים בשיעור ניכר על הסכום שהיה עליהן לשלם בשל הגמלאות ששולמו לנפגע בפועל עד פטירתו. התובעות טוענות כי מאחר ובעת פטירתו של הנפגע התקיימו הליכים משפטיים בין הצדדים בעקבות מחלוקת בנוגע לחלק מסכום הדרישה ששלח הנתבע, הרי שעניינו של התשלום היה תלוי ועומד. לפיכך, ועל רקע הפסיקה הנרחבת למדי בסוגיה, המאפשרת למל"ל להוסיף ולדרוש סכומים נוספים במקרים בהם חל שינוי בתשלומי גמלאות לנפגע תוך שהליך שבין הצדדים היה תלוי ועומד, קמה להן הזכות לדרוש השבת סכום ששולם ביתר בעקבות ההתפתחויות בעניינו של הנפגע. המל"ל טוען שקיומו של הליך תלוי ועומד אינו מקנה זכות למבטחות לדרוש השבת כספים ששילמו ביתר. הזכות לשלוח דרישה חדשה עומדת למל"ל מכח ההסכם, שהרי זכותו לדרוש השבת גימלאות ששילם וישלם וזכות חוזית זו עומדת לו כל עוד לא סולקה הדרישה באופן מלא והסתיים הדיון. ההסכם, כך טוען המל"ל, אינו מקנה זכות למבטחות להשבת סכומים ששולמו ביתר, ולפיכך לא קמה להן זכות מעין זו גם אם הדרישה טרם סולקה במלואה והליכים בעניינה עודם מתנהלים בין הצדדים.


העובדות


העובדות הנוגעות לעניין אינן שנויות במחלוקת. ביום 26.10.00 נפגע מר ג'זמאוי ז"ל (להלן: הנפגע) בתאונת דרכים. בעקבות התאונה שולמו לנפגע גמלאות שונות. המל"ל שלח ביום 2.12.04 דרישה למבטחות לתשלום על פי ההסכם רב-השנים ששרר באותה עת בין הצדדים. ביום 4.12.04 נשלחה דרישה מתוקנת, לתשלום סכום של 679,467 ₪. ביום 20.1.05 שילמו המבטחות למל"ל סכום של 563,827 ₪, כאשר לטענתן מהווה סכום זה את מלוא התשלום המוטל עליהן מכח ההסכם. במכתבן מיום 4.1.05, שצורף להמחאה שנשלחה (שתוארכה ליום 18.1.05), הבהירו המבטחות כי בדרישה נפלו לשיטתן מספר "טעויות" הכוללות דרישה לתשלום מדדים שליליים, הפרשים בין קצבת זקנה ליחיד לבין קצבת זקנה בגובה קצבת נכות כללית, ודרישה לתשלום סכום של הלוואות עומדות ומימון אביזרים לרכישת רכב, עניינים שאינם כלולים בהסכם.




על רקע סירובן של המבטחות לשלם את יתרת הדרישה, הגיש המל"ל תביעה ביום 30.10.05, ובה תבע את יתרת הסכום ועליה הפרשי הריבית ההסכמית (ת.א. 10499/05 המל"ל נ' כלל; להלן: "ההליך הקודם"). לאחר שהמבטחות הגישו בקשה למתן רשות להתגונן, הגיעו הצדדים לכלל הסכמה דיונית, שהוגשה לבית המשפט בהליך הקודם ביום 27.3.06, בגדרה הוסכם כי תינתן למבטחות רשות להגן במספר סוגיות (שיהוי, סוגיית ההלוואה העומדת, הקשר הסיבתי בין הנכויות לתאונה והקביעות שקבע בעניין זה בית המשפט שדן בתביעת הנפגע, ההפרש בין קצבת הזקנה לנכה לקצבת הזקנה הרגילה, תוספות ששולמו בגין רעיית הנפגע, מדדים שליליים והזכאות לריבית ההסכמית בנסיבות העניין). במסגרת אותה תובענה נקבע קדם משפט ליום 30.5.06. ביום 28.5.06 הודיע ב"כ המל"ל כי הנפגע נפטר (בדיעבד מתברר כי הנפגע נפטר כבר ביום 17.3.06, עוד בטרם הוגש ההסדר הדיוני), והצדדים מבקשים לכלכל צעדיהם בהתאם. בקשות דחיה נוספות הוגשו מפעם לפעם, עד שהמל"ל הודיע לבית המשפט כי הצדדים לא הגיעו להסכמה. על רקע הודעה זו נקבע מועד לקדם משפט ליום 14.3.07 (החלטה מיום 11.1.07).




ביום 19.2.07 הגיש המל"ל בקשה למחוק את התביעה שבהליך הקודם, כאשר הוא מבהיר כי בשל פטירתו של הנפגע אין עוד מקום להמשיך בהליכים וכי "פטירתו של הנפגע היא זו ש'כופה' עלינו את מחיקת התביעה". ביום 20.2.07 הגישו המבטחות "תגובה בהולה לבקשת התובע למחיקת התביעה", במסגרתה הבהירו כי אין מדובר באירוע "שנכפה" על המל"ל "כי אם בניסיון להתחמק מהשבת הכספים" ששולמו ביתר על ידי המבטחות. המבטחות הבהירו שמסרו למל"ל כי מוגשת תביעה על ידן לתשלום הסכומים ששילמו בעודף "ואשר הוא מסרב להשיבם". בד בבד הגישו המבטחות, באותו יום (20.2.07), את התובענה שבפני, בגדרה דרשו כי המל"ל ישיב להן סכום של 400,000 ₪ ששולם לשיטתן ביתר בעקבות מותו של הנפגע.




ביום 21.2.07 ניתנה בהליך הקודם החלטה המוחקת את התביעה. בגדרה הבהיר בית המשפט כי "במסגרת תביעה זו ממילא לא ניתן לדון בדרישת הנתבעות להשבת סכומים ששילמו לדעתן ביתר שכן אין תביעה כזו בפני". לפיכך נעתר בית המשפט למחיקת התביעה, כאשר הוא מבהיר ש"אין במחיקה זו כדי למנוע מהנתבעות הגשת תביעה להשבת הסכומים שלדעתן נגבו ביתר".




במקביל להתנהלות הליכים אלה ניתן ביום 4.5.05 פסק-דין בתביעה שהגיש הנפגע כנגד המבטחות ב-ת.א (מחוזי חיפה) 1526/00 ג'זמאוי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, . במסגרת פסק-דין זה חויבו המבטחות לשלם לנפגע פיצויים בגין הפסדי עתיד, ונוכו תגמולי המל"ל גם לעתיד (בניכוי 30% בשל קביעות בית המשפט באותו הליך בעניין הקשר הסיבתי בין התאונה לנכויות). במסגרת הערעור על פסק-דין זה קבע בית המשפט העליון, על רקע פטירתו של הנפגע, כי הדיון בתובענה יושב לבית המשפט המחוזי לצורך קביעת הפיצוי לעבר ולצורך חישוב מחודש של ניכויי גמלאות המל"ל (ע"א 5856/05 ג'זמאוי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, , מיום 12.6.08). לאחר השבת הדיון בתובענה לבית המשפט המחוזי בחיפה ביקשו המבטחות את צירופו של המל"ל לדיון באותו הליך (פרוטוקול מיום 19.6.09), המל"ל התנגד לבקשה (התגובה צורפה כמסמך 16 לתיק המוצגים מטעם המל"ל) והבקשה נדחתה. ביום 12.6.09 וביום 6.1.10 ניתנו החלטות משלימות בעניין חישוב הסכומים להם זכאי היה הנפגע עד לפטירתו, ובעניין הסכומים שיש לנכות בהתחשב באותם סכומים ששולמו עד לפטירה. על יסוד כל אלה נקבע כי על העזבון להשיב למבטחת סכום של 241,262 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין המקורי.


דיון


כיום אין עוד מחלוקת כי שעה שבין הצדדים קיימים הליכים תלויים ועומדים בנוגע ליתרת תשלום שנתבעת על ידי המל"ל בגין דרישה זו או אחרת, רשאי המל"ל לשלוח דרישות חדשות הכוללות סכומים בגין גמלאות שתשלומן החל במועד מאוחר למועד הדרישה הראשונה או למועד התשלום של סכום כלשהו שלא היה שנוי במחלוקת. לעניין זה הובהר בסדרה של פסקי-דין כי כל עוד נותרה בין הצדדים מחלוקת בעניין מהותי, אף אם זה נוגע לסכום פעוט (דוגמת זה הנוצר בגין חיוב במדדים שליליים), הרי שניתן לראות את הדרישה כ"פתוחה" ויש בכך כדי לאפשר למל"ל לדרוש סכומים נוספים שהעילה לתשלומם התעוררה בשלב מאוחר יותר (ראו לדוגמא ת.א. (י-ם) 1607/05 המל"ל נ' הפניקס, מיום 24.12.07; ת.א (י-ם) 10194/04 המל"ל נ' סהר, מיום 15.12.09; ת.א (י-ם) 4071/07 המל"ל נ' הדר, מיום 7.4.10; ע"א (י-ם) 55562-09-11 הפניקס נ' המל"ל, מיום 26.3.12; בעקבות פסק-דין אחרון זה שבו המבטחות מטענות דומות בהליך אחר שבין הצדדים וניתן פסק-דין על יסוד טענות המל"ל– ראו ת.א (י-ם) 13410/06 המל"ל נ' ביטוח ישיר, מיום 21.7.12). על אף שבמסגרת מרבית התובענות שהתנהלו בשאלה זו התקבלה עמדתו של המל"ל לפיה זכאי הוא לשלוח דרישות נוספות כאשר שאלות מהותיות שנויות במחלוקת, ואף שאין כל חולק שבמסגרת התובענה המקורית שהגיש המל"ל בעניין הדרישה מושא התובענה שררה בין הצדדים שורה ארוכה של מחלוקות בשאלות מהותיות, סבור המל"ל שקביעה זו היא חד-צדדית. לשיטתו מוטלת על המבטחות החובה לשפות את המל"ל מכח ההסכם, וכל עוד לא סופקה דרישת המל"ל בשל העדר הסכמה בנוגע לסוגיה מהותית, רשאי הוא לשלוח דרישות נוספות חדשות לבקרים. דרישות אלה, כך מבהיר המל"ל, מושתתות על המנגנון ההסכמי המחייב את המבטחות לשפותו בגין גימלאות "ששילם או ישלם". עם זאת, כך סבור המל"ל, למבטחות לא עומדת הזכות לדרוש השבת סכומים ששולמו ביתר. הדרישה להשבה אינה מושתתת על המנגנון ההסכמי, אלא לכל היותר על טענה בעניין עשיית עושר ולא במשפט. משכך הם פני הדברים, ומאחר ואין חולק שהמבטחות אינן זכאיות לדרוש השבת סכומים ששולמו ביתר לאחר שבוצע תשלום מלא של הדרישה, סבור המל"ל שאין בידי המבטחות זכות תביעה. עצם העובדה שהתביעה שהגיש המל"ל כנגד המבטחות היתה תלויה ועומדת אין בה כדי להקים עילת תביעה למבטחות, ובהעדר עילה – לא ניתן לדרוש את השבת הסכומים.




בטרם יידונו הטענות לגופן, יוער כי איש מהצדדים לא התייחס לקביעתו של בית המשפט בהליך הקודם שבין הצדדים (ת.א (י-ם) 10499/05 הנ"ל), בהחלטה שהורתה על מחיקת תביעת המל"ל בהליכים אלה, לפיה אין במחיקה כדי למנוע מהמבטחות תביעה להשבת הסכומים שנגבו ביתר. ניתן היה לכאורה להעלות את הטענה לפיה מדובר במעשה בי-דין המאפשר למבטחות לתבוע את השבת הסכומים מהמל"ל. על קביעה זו לא הוגש הליך ערעורי, ולכאורה מדובר בקביעה חלוטה בעניין שהצדדים טענו לגביו בפני בית המשפט. מכל מקום, מאחר והצדדים לא טענו לעניין זה בסיכומיהם, אין מקום להשתית קביעות על בסיס האמור באותה החלטה.




טענתו של המל"ל במסגרת הליך זה שבפני חותרת תחת הגיונה של הטענה שהעלה במסגרת הליכים רבים אחרים, ואף קצר את פירותיה. דומה כי די בכך כדי להשתיק את המל"ל על בסיס התקיימות יסודות ההשתק השיפוטי (ראו לעניין זה האמור בפסקה 18 לפסק-דיני בת.א. (י-ם) 1607/05 הנ"ל, ובפסיקה שנזכרה שם; למגמה הרחבת תחולת הדוקטרינה בפסיקה העדכנית ראו ע"א 9984/04 חקשורי נ' בובליל, מיום 9.6.10; ע"א 8517/06 מדינת ישראל נ' שכטמן, מיום 1.6.11, בפסקה 8 לפסק-הדין; והשוו דנ"א 3800/12 פלוני נ' פלונית, מיום 20.6.12, בפסקה 13 להחלטה). במסגרת כל אותם הליכים, שחלקם אוזכר קודם לכן, טען המל"ל כי כל עוד לא שולמה הדרישה במלואה הרי שניתן לשנותה, לעדכנה, להוסיף לה סכומים הנובעים מהחלטות מאוחרות, ולהתייחס אל עניינו של הנפגע כולו כאילו טרם יושב. מסיכומי המל"ל בהליך שבפני עולה שלשיטתו זכאי אך הוא "ליהנות" מהעובדה שהדרישה לא יושבה באופן סופי, אולם אם חלילה מתברר כי המבטחות שילמו סכומים ביתר – אין הן רשאיות ליהנות מהעובדה שבין הצדדים מתנהלים הליכים בעניין אותה דרישה עצמה. לבד מהקושי לקבל טענות מעין אלה על רקע התקיימות ההשתק השיפוטי, הרי שפרשנות מעין זו אינה עולה בקנה אחד עם אופיו של ההסכם רב-השנים שבין הצדדים, עם דרך הפרשנות של הסכם ארוך טווח, או עם פרשנות בתום לב של ההסכם (מאחר ובסוגיות אלה דנתי בהרחבה בהליכים אחרים שבין הצדדים, אין צורך לשוב ולהידרש לכך בארוכה). פרשנות זו אף אינה עולה בקנה אחד עם ההוראה שהיא לב-לבו של ההסכם שבין הצדדים, קרי: זו העוסקת בחובה להעביר לידי המל"ל סכומים ש"שילם או משלם" המל"ל לנפגע. שעה שאין עוד מחלוקת כי המל"ל אינו "משלם" סכומים לנפגע, והדרישה לא סולקה, על שום מה ולמה רשאי הוא להמשיך ולהחזיק בסכומים שהועברו לידו עבור גימלאות שלא יתקיים בהם הדיבור "משלם"?




יתרה מזו, טענותיו של המל"ל אינן תואמות לכאורה את חובת תום הלב המוגברת החלה על הרשות גם בפעולותיה ה"אזרחיות" (ראו בת.א. (י-ם) 1607/05 הנ"ל, בפסקה 19 לפסק-הדין; והשוו ע"א 9551/04 אספן בניה ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל, מיום 12.10.09, בפסקה 36 לפסק-הדין; ע"א 8729/07 אירונמטל בע"מ נ' קק"ל, מיום 12.11.09, בפסקה 17 לפסק-הדין; ע"א 4553/06 מדינת ישראל נ' ערד חברה להנדסה פיתוח ובנין בע"מ, מיום 14.10.10, בפסקה 14 לפסק-הדין; ע"א 9073/07 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ, מיום 3.5.12, בפסקה 18 לפסק-דינה של כבוד השופטת חיות). גם מטעם זה אין לשעות להן.




כאמור, המל"ל אינו חולק על העובדה שבפועל שולם לו סכום של למעלה מ-300,000 ₪ ביתר, אלא שלשיטתו פטור הוא מתשלום סכום זה לא בשל העובדה שהדרישה סולקה במלואה וחל עליה עקרון סופיות הדיון, אלא בשל דרך פרשנית חד-צדדית של ההסכם. אף מבלי להיכנס לשאלה הפרשנית לגופה, יש טעם לפגם בכך שרשות מינהלית מתכחשת לחובתה להשיב סכום ששולם לה ביתר באותן נסיבות עצמן בהן טוענת היא כי היה בידיה לדרוש סכומים נוספים מהצד שכנגד. מן הראוי היה שהנתבע ישיב את הסכומים ששולמו לו ביתר, גם לשיטתו, חלף ניסיון להציע פרשנות של ההסכם, שאינה מעוגנת בכל דרך שהיא בנאמר בו, כך שעניינה של "הדרישה הפתוחה" יפעל אך ורק לטובתו.




בסיכומיו טען הנתבע, בין היתר, כי במקרה זה לא ניתן כלל לקבוע שדרישת המבטחות להשבת הסכום הוגשה בשעה שההליך הקודם היה "תלוי ועומד". הוא ציין כי על אף שהודיע כבר ביום 28.5.06 על פטירת הנפגע, הרי שהמבטחות הגישו את תביעתן רק ביום 20.2.07, לאחר שביום 19.2.07 ביקש המל"ל למחוק את תביעתו. לשיטתו, יש לראות בבקשה למחיקת התביעה הודעה לפיה מיצתה הדרישה את עצמה, ולפיכך התביעה שבפני הוגשה לאחר תום ההליכים הנוגעים לדרישה, ואין לראותה כתביעה שהוגשה בשעה שההליכים היו תלויים ועומדים. גם לטענה זו אין לשעות. מהבקשות שהוגשו לבית המשפט בהליך הקודם עולה כי בין הצדדים התקיים דין ודברים בנושא השפעת פטירתו של הנפגע ונראה כי היה בכך כדי לעכב את הגשת התביעה מטעם המבטחות. מכל מקום, התובענה שבפני הוגשה בטרם נמחקה התובענה הקודמת, ולפיכך הוגשה בשעה שההליכים שבין הצדדים היו עדיין תלויים ועומדים. גם לעניין זה אין אלא לומר שיש טעם לפגם בטענה של המל"ל, לפיה הגשת הבקשה על-ידו למחיקת תביעתו מאיינת את זכות המבטחות לדרוש את הכספים ששילמו ביתר. בפרט כך הם פני הדברים כאשר במסגרת אותה תובענה קבוע היה מועד לקדם משפט, שנקבע לאחר שהמל"ל הודיע על כך שהמו"מ בין הצדדים עלה על שרטון, והטענה הנשמעת היום בנוגע ללוח הזמנים משמעה כי "מחטף דיוני" שביצע המל"ל בשעה שההליך הקודם היה תלוי ועומד אמור לפגוע בזכויות המהותיות של הצד שכנגד. על פני הדברים רשאי היה הצד שכנגד להניח שעניינים אלה יובהרו בקדם המשפט, ואין לקבל את הטענה שההשתהות מהגשת התובענה באותן נסיבות תפעל לרעת המבטחות, או שבקשה חד-צדדית של המל"ל למחוק את תביעתו, ובפרט בקשה שטרם אושרה, תשמוט את הקרקע מתחת לזכות המבטחות לקבל את הכספים ששולמו ביתרה. טענה מעין זו אף עומדת בניגוד לחובת תום-הלב הדיונית המוטלת על צד להליכים, מכוחה מוטל עליו להפעיל את כוחותיו הדיוניות בדרך מקובלת ובתום-לב (ראו רע"א 11183/02 כלפה נ' זהבי, פ"ד נח(3) 49, 52 (2004); רע"א 10704/03 גאוני נ' כהן, מיום 24.2.04; רע"א 5288/07 עזבון נפטי נ' באר טוביה מושב עובדים להתיישבות שיתופית חקלאית בע"מ, מיום 25.6.07, בפסקה 10 להחלטה).




הפרשנות הראויה להסכם שבין הצדדים נדונה באריכות פעמים מספר, תוך מתן דגש לחובת תום הלב המוגברת החלה על צדדים להסכם ארוך טווח המתקיים לאורך עידנים משפטיים משתנים. טענות המל"ל בנוגע לזכותו לדרוש כספים נוספים כאשר תובענה בעניין הדרישה עודנה תלויה ועומדת, הן טענות שנדונו והוכרעו במרוצת השנים האחרונות בלבד. ההנחה לפיה זכות זו עומדת רק לצד אחד לחוזה ארוך הטווח, המושתת על יחסים מיוחדים שבין הצדדים, בפרט כאשר בין הצדדים תלויות ועומדות סוגיות מהותיות, אינה עולה בקנה אחד עם פרשנות הסכם מעין זה. יתכן שהיה מקום לקביעה אחרת לו אי-התשלום של המבטחות נבע מהפרה של ההסכם (ראו לעניין זה הערתו של חברי כבוד השופט א' דראל ב-ת.א (י-ם) 4398/07 המל"ל נ' ביטוח ישיר, מיום 4.1.11, בפסקאות 33-34 לפסק הדין). לא כך הם פני הדברים כאשר אי-התשלום של חלק מהסכום נבע ממחלוקות משפטיות של ממש (בשולי הדברים יוער שבחלק הארי של מחלוקות אלה הכריע בינתיים בית המשפט העליון לטובת טענות המבטחות במקרה זה).




כללו של דבר, סבור אני כי הפרשנות הראויה לדרך ההתנהלות על פי ההסכם היא פרשנות המעניקה לשני הצדדים זכות להעלות טענות הנובעות מעובדות שהתחדשו לאחר משלוח הדרישה, מקום בו הדרישה לא סולקה במלואה בשל מחלוקת מהותית והוגשה בגינה תובענה לבית המשפט שהיתה תלויה ועומדת במועד הרלוונטי לצורך הדרישה ה"חדשה". משכך הם פני הדברים, זכאי המל"ל לדרוש מהמבטחות תשלומים חדשים הנובעים מהתפתחויות מאוחרות לדרישה (בין אם כאלה הנוגעות למצבו של הנפגע עצמו ובין אם כאלה הנוגעות לשוני משפטי במערך הזכויות בשל התפתחות חקיקתית או פסיקתית מאוחרת), ואף המבטחות רשאיות לדרוש השבת סכומים כאשר מתברר כי אלה שולמו ביתר. קביעה אחרונה זו נובעת גם ממעמדו הייחודי של המל"ל כרשות מרשויות המדינה, ומחובת תום הלב המוגברת החלה עליו ככזה. לפיכך יש לקבל את טענות התובעות לפיהן על המל"ל להשיב להן את הסכומים ששילמו ביתר.




כאמור, אין מחלוקת שהמבטחות שילמו למל"ל סכום של 563,827 ₪ ביום 20.1.05. לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה עד ליום 17.3.06 (מועד פטירת הנפגע; אין מקום להוספת ריבית בתקופה זו, בדומה להוספת הצמדה בלבד בתקופה שבין צמיחת חיוב בגמלה ועד משלוח דרישה על ידי המל"ל). מהסכום שהתקבל נכון לאותו מועד יש להפחית סכום של 272,263 ₪, הוא הסכום לו זכאי היה המל"ל עד למועד פטירת הנפגע (בהתאם לחוות-דעתו של האקטואר שי ספיר מיום 15.6.06, שלא נסתרה). לסכום שיתקבל, שאותו על המל"ל להשיב לתובעות, יתוספו הפרשי הצמדה וריבית כדין עד למועד התשלום בפועל.


סוף דבר


לאור כל האמור לעיל הגעתי לכלל מסקנה לפיה דין התביעה להתקבל. הנתבע ישלם לתובעות את הסכום כמפורט בפסקה 16 לפסק-הדין. כן ישלם הנתבע לתובעות שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 25,000 ₪.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח סחר

  2. ביטוח כפל

  3. פיצויים מחברת הביטוח

  4. זיקת ביטוח

  5. ביטוח צאן

  6. ביטוח חסר

  7. ביטוח יתר

  8. ביטוח שמשות

  9. תביעות נגד חברת ביטוח

  10. זיקה ביטוחית

  11. ביטוח רבדים

  12. ביטוח הבריאות בישראל

  13. חוק המפקח על הביטוח

  14. תביעת ביטוח תאונת דרכים

  15. ביטוח הסעה בשכר

  16. ביטוח טלוויזיה

  17. ביטוח צמחי נוי

  18. עורך דין תביעות ביטוח

  19. הצתת רכב - ביטוח

  20. ביטוח הצתה מכוונת

  21. שיטת סכומי הביטוח

  22. ביטוח גניבה במפעל

  23. שיעור מתאים ביטוח

  24. ביטוח שמשות לרכב

  25. מתי יש כפל ביטוח

  26. ביטוח גניבת סחורה

  27. הכנסה לצורך ביטוח

  28. עורך דין ביטוח ימי

  29. כיסוי ביטוחי להצתה

  30. ביטוח אובדן תכשיטים

  31. ביטוח סחורה בהעברה

  32. ביטוח אובדן יהלומים

  33. עורך דין חברת ביטוח

  34. גניבת תוכנה – ביטוח

  35. שווי רכב לצורך ביטוח

  36. ביטוח די וי די לרכב

  37. תאונה לאחר הצעת ביטוח

  38. ביטוח סוציאלי גרמניה

  39. ביטוח גניבת רדיו לרכב

  40. ביטוח נזילת שמן מנוע

  41. ביטוח עסק מפני גניבה

  42. התיישנות תביעת ביטוח

  43. ביטוח גניבת חלקים מרכב

  44. ביטוח סוציאלי מגרמניה

  45. ביטוח הסעת נוסעים בשכר

  46. חובת ביטוח שחקני כדוריד

  47. הסתרת מידע מחברת הביטוח

  48. תאונת דרכים - חוקרים חברת ביטוח

  49. ביטוח ציוד תאורה והגברה

  50. ביטוח נזקי עבודות שיפוץ

  51. ביטוח גניבת טייפ של רכב

  52. ביטוח משלים - תאונת עבודה

  53. רכב טוטלוס משועבד - ביטוח

  54. תביעה לתשלום עמלות ביטוח

  55. תביעת ביטוח נסיעות לחו''ל

  56. תשלום תגמולי ביטוח באיחור

  57. ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח

  58. תאונה מיד לאחר חידוש ביטוח

  59. העברת זכויות ביטוח לאדם אחר

  60. ביטוח פלסטיני - ביטוח ערבי

  61. תשלום השתתפות רכב ללא ביטוח

  62. ביטוח לאחר קרות מקרה הביטוח

  63. הסתרת מידע רפואי מחברת ביטוח

  64. ביטוח סחר רכב - תאונת דרכים

  65. ניסיון להונות את חברת הביטוח

  66. מסירת גרסה שקרית לחברת ביטוח

  67. שקר לביטוח לגבי זהות נהג הרכב

  68. מערכת מיגון לרכב כתנאי לביטוח

  69. החזר כספי ביטוח עקב מעשה מרמה

  70. ייצוג ע''י עו''ד של חברת הביטוח

  71. חובת וידוא אקטיבית של חברת ביטוח

  72. ביטוח אובדן תכשיטים במהלך פיקניק

  73. הפסקת ביטוח בריאות לישראלי בחו''ל

  74. חובת המבוטח להודיע על מקרה ביטוח

  75. תגמולי ביטוח בגין שני מקרים שונים

  76. החובה לשמור תכשיטים בכספת - ביטוח

  77. ? תאונת דרכים - שתי חברות ביטוח – מי ישלם

  78. האם חוק ההגבלים העסקיים חל על ענף הביטוח

  79. תביעה נגד סוכנות ביטוח - התיישנות

  80. פיצויים מחברת ביטוח בגין פגיעה ביד

  81. מימון הוצאות מד''א ע''י חברת ביטוח

  82. ביטוח נהג מתחת לגיל 24 תאונת דרכים

  83. ביטוח רפואי לערבי שאינו תושב ישראל

  84. פיגור בהפרשות לביטוח על ידי המעביד

  85. חתימה על הצעת פיצוי של חברת ביטוח

  86. ביטוח ציוד צילום מקצועי מפני גניבה

  87. סירוב חברת הביטוח לשלם מחיר מחירון

  88. דחיית כיסוי ביטוחי בגין תאונה עצמית

  89. החלפת חברת ביטוח - קטיעת רצף ביטוחי

  90. העדר כיסוי ביטוחי עקב אזעקה לא תקינה

  91. אי דיווח על תאונת דרכים לחברת הביטוח

  92. מחיקת סעיפים מכתב ההגנה של חברת ביטוח

  93. ביטוח אובדן יכולת לעבוד בעבודה הקודמת

  94. הגשת תביעת ביטוח לאחר מועד ההתיישנות

  95. הכחשת חברת הביטוח התרחשות תאונת דרכים

  96. האם צריך לצרף את חברת הביטוח כנתבעת ?

  97. טוטאל לוס רכב - סירוב חברת הביטוח לשלם

  98. פירוט ספציפי במכתב דחייה של חברת ביטוח

  99. חובת ביטוח עובדי מוסדות ההסתדרות הכללית

  100. דחיית כיסוי ביטוחי בגין אי הפעלת אזעקה

  101. דחיית כיסוי ביטוחי בגין תאונה באתר בניה

  102. תאונת דרכים ''מבוימת'' לטענת חברת הביטוח

  103. הארכת תקופת התיישנות במכתב של חברת ביטוח

  104. חובת חברת הביטוח ליידע על מועד ההתיישנות

  105. תשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן כללי של רכב

  106. חובת חברת הביטוח לפרט מלוא נימוקי הדחייה

  107. בקשה לצירוף המדינה לדיון בחוק ביטוח בריאות

  108. התחייבות כספית מחברת הביטוח למימון בדיקות

  109. תביעה נגד חברת הביטוח של הנהג ולא נגד הנהג

  110. דחיית כיסוי ביטוחי בגין התקנת סוג אזעקה שונה

  111. המילים ''מבלי לפגוע בזכויות'' במכתב חברת ביטוח

  112. התחייבות כיסוי טיפולי שיקום תאונת דרכים ע"י חברת ביטוח

  113. תאונה לפני כניסת ביטוח אובדן כושר עבודה לתוקף

  114. ערעור חברת ביטוח על גובה הפיצויים בתאונת דרכים

  115. תביעת לשיבוב הסכום אותו שילמה חברת הביטוח של רכב

  116. פלסטין חברה לביטוח - סירוב לפצות על תאונת דרכים

  117. מימון בית אבות ע''י חברת הביטוח לאחר תאונת דרכים

  118. חברת הביטוח טענה כי תאונת הדרכים הייתה למעשה תחרות

  119. האם העברת בעלות שוללת אוטומטית זכות לתגמולי ביטוח ?

  120. טענות דחיית ביטוח שלא חייבים להעלות בהזדמנות הראשונה

  121. חברת הביטוח סירבה לשלם שווי רכוש שנגנב לפי דו"ח סוקר

  122. ביטוח אובדן כושר עבודה - ערעור חב' הביטוח על פסק דין

  123. חברת הביטוח חייבת לנמק את סיבת הדחייה של כיסוי ביטוחי

  124. ערעור: חברת הביטוח טענה כי המבוטח שיתף פעולה עם הגנבים

  125. אישור על עבר ביטוחי בגין שלוש השנים שקדמו לתחילת הביטוח

  126. החזרת סכומים ששולמו ביתר - תביעת חברת ביטוח נגד המל''ל

  127. פריצה לדירה: ביטוח all risk (כל הסיכונים) - אי הפעלת אזעקה

  128. סעיף 29 לחוק חוזה ביטוח - כיסוי ביטוחי בשל חריגה מתנאי הביטוח

  129. ההבדל בין מכתב חברת ביטוח ישירות למבוטח לבין מכתב לעורך דינו

  130. מכתב דחיית כיסוי ביטוחי: חובת חברת הביטוח לפרט ולפרש את הנימוקים לדחייה

  131. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון