המבקשת עותרת לתיקון פסק הבוררות או להחזרתו לבורר לצורך השלמתו. המבקשת מתבססת בבקשתה על סע' 22 (ד) או סע' 24 לחוק הבוררות.   "ליקויים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) רשאי בית המשפט לתקנם תוך כדי דיון בבקשה לאישור הפסק או לביטולו, אף אם לא היתה פניה לבורר או שהיתה פניה והבורר לא החליט בה". קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החזרת פסק הבוררות לבורר: 1. מונחות בפני שתי בקשות בענין פסק-בוררות שניתן ביום 25.3.02 (להלן: "פסק הבוררות") ע"י הבורר, עו"ד אמנון עברון (להלן: - "הבורר"). בבקשת המשיבה (ה"פ 945/02) עותרת היא לאישור פסק הבוררות, ואילו, בבקשת המבקשת (ה"פ 746/02) עותרת היא, למעשה, תחת כותרת של ביטול פסק-הבוררות, לתיקונו או השלמתו. 2. הרקע:   א. המבקשת, העוסקת בעיקר ביזמות בניה, זכתה במכרז שפורסם ע"י מנהל מקרקעי ישראל, לשם בניה רוויה למגורים במיתחם ברנר בת"א (להלן: - "הפרוייקט") והתקשרה ביום 8.4.98 עם חברה קבלנית לביצוע העבודות. בהמשך, ביום 4.3.98, המחתה החברה הקבלנית למשיבה, בהסכמת המבקשת, את כל זכויותיה וחובותיה ביחסיה עם המבקשת.   ב. בין המבקשת למשיבה נתגלעו חילוקי דעות, וביום 8.12.98 הודיעה המבקשת למשיבה על ביטול ההתקשרות, והסכסוך התברר בבוררות, למעט מספר הליכים בבית המשפט, שבמסגרתם הגיעו הצדדים, בין היתר,להסכמה שקיבלה תוקף של החלטה לפיה שילמה המבקשת סכומים גבוהים לפועלים זרים שהועסקו ע"י המשיב התוך שסוכם שסכומים אלה "ינוכו בהתחשבנות שבין בעלות הדין". (להלן: - "הסכום ששולם").   ג. בתביעה שהוגשה ע"י המבקשת תבעה היא, בין היתר, את הסכום ששולם, דהיינו, החזר הסכומים ששילמה כ"שכר פועלים" מכח ההחלטות האמורות של בית המשפט, בהליכים שהתנהלו בפניו.   ד. בפסק הבוררות חייב הבורר את המבקשת לשלם למשיבה סך 400,000 ₪ תוך שהבורר מציין שלקח בחשבון את משקל ההפרות שיש לייחס למשיבה.   ה. המבקשת, הסבורה שהסכום ששולם לא נלקח בחשבון ע"י הבורר, פנתה לבורר בבקשה לתקן או להשלים את פסק הבוררות (נספחים י1, י2 לבקשה) אך הבורר דחה ביום 30.4.02 את בקשתה בקובעו "הטיעונים שבאו בפני חורגים ממסגרת תיקון או השלמה של הפסק, ואיני רשאי, איפוא, לדון ולהכריע בהם בגדרו של סע' 22".   ו. בבקשה דנן נטען ע"י המבקשת שהבורר היה אמור לדון בטענתה שיש לזכותה בגובה הסכום ששולם על-ידיה, והיה עליו לדון בתיקון שביקשה. לדעת המבקשת, הבורר לא ערך חשבון מדוייק בקביעת הפיצוי, שכן, אם היה עושה כן, היה הפיצוי בו חויבה נמוך בהרבה. הסכמתה לשלם את הסכום ששולם התבססה על העובדה שמדובר בתשלום זמני ושנכון יהיה להקטין נזקים בידיעה שהסכום ינוכה בהתחשבנות הסופית. המבקשת עותרת לתיקון פסק הבוררות או להחזרתו לבורר לצורך השלמתו.   3. דין הבקשה להדחות, הן מטעמים שבפרוצדורה והן מטעמים שלגופו של ענין.   א. ב"כ הצדדים הגיעו להסכמה, במסגרת הליך בבית המשפט המחוזי, ביום 17.12.98, ולפיה שילמה המבקשת את שכר הפועלים הזרים במישרין וסכום זה אמור היה להיות מנוכה בהתחשבנות בין הצדדים.   ב. בפני הבורר היו מונחים כתבי טענות של ב"כ הצדדים, ומעיון בחלק הרלבנטי של תביעת המבקשת עולה שבסע' 29-32 תובעת היא, במפורש, החזר של 313,400 ₪ ששולמו על-ידיה לפועלים הזרים על-פי ההסדר הדיוני. סכום זה נזכר גם בסע' 36 לכתב-התביעה של המבקשת. מעיון בחלק הרלבנטי של כתבי הטענות של המשיבה עולה שזכאות המבקשת לקיזוז הסכום - לא היתה שנויה במחלוקת (סע' 20(ד)), אלא שהמשיבה סברה שאף לאחר ניכוי הסכום ששולם, נותרה המבקשת חייבה לה - למעלה ממליון ₪.   ג. הבורר קבע שהמבקשת לקחה על עצמה את מימון עלויות הבניה, אולם, לא באופן מלא, ולא ללא הגבלת זמן. הבורר דחה את טענת המבקשת בדבר פיגור בלוח הזמנים מצד המשיבה וציין שחלק מהפיגור נבע מאיחור בתשלום שכר עבודה שהמבקשת נטלה על עצמה באותה עת. הבורר דחה את טענת המבקשת לליקויי בניה משמעותיים וכן דחה את טענתה בדבר הפרת חוזה בשל העדר רשיון קבלן ו/אי המצאת ערבויות. הבורר קבע שהמבקשת ביטלה את החוזה שלא כדין ובכך הפרה אותו. בפסיקת סכום הפיצוי לקח הבורר בחשבון את כל טענות הצדדים ואת העובדה שהמשיבה עצמה אינה נקיה מהפרות. הבורר לקח גם בחשבון (סע' 51) את העובדה שהמשיבה לא מימנה את עלויות הבניה, והגיע לסכום פיצוי. משמעות פסק הבוררות היא שהבורר לקח בחשבון, טרם קביעת הפיצוי, את מלוא טענות הצדדים, כפי שהוכרעו על-ידיו, והגיע לתוצאה סופית לאחר ששקלל את כל הנתונים והגורמים האמורים.   טענת ב"כ המבקשת מסתברת כבלתי נכונה לגופה.   4. המבקשת מתבססת בבקשתה על סע' 22 (ד) או סע' 24 לחוק - בחינת סעיפי החוק האמורים וכן הפסיקה הרלבנטית מעלה אף היא שדין הבקשה להדחות. א. סע' 22 (ד) לחוק קובע:   "ליקויים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) רשאי בית המשפט לתקנם תוך כדי דיון בבקשה לאישור הפסק או לביטולו, אף אם לא היתה פניה לבורר או שהיתה פניה והבורר לא החליט בה".   התיקונים שמותר לבית-המשפט לבצע על-פי סע' 22 (ד) הם אלה הנוגעים לטעות סופר, פליטת קולמוס, השמטה, טעות בחישוב וכיוב'.   המבקשת פנתה לבורר על בסיס סע' 22 בבקשה לתיקון הפסק והבורר עצמו קבע שאין מדובר באיזה מהליקויים האמורים בסע' 22 (א), דהיינו, לא נפלה טעות סופר, השמטה או טעות בחישוב. בע"א 388/01 תימורים נ' משתלות וייצמן סול כהנא בע"מ, פד"י לו (4) 253, נקבעה ההלכה (בניגוד לדעתו של כב' השופט ש' לוין) שאף לאחר שבורר דחה בקשה לתיקון פסק בוררות לפי סעיף 22 לחוק, יכול בית המשפט לתקן הפסק (ראו סעיף 5 לפסק דינו של כב' השופט כהן). ואולם, בעניין תימורים, סטה הבורר מדרך החישוב שקבע הוא עצמו בתחילת פסק הבוררות, ועל כן ראה בית המשפט העליון מקום להחזיר את פסק הבוררות לבית המשפט המחוזי כדי לבחון את הצורך לתקן הפסק. ואילו במקרה דנן, סכום הפסק נקבע באופן כללי ללא פירוט מרכיביו, ועל כן לא ניתן לומר שמדובר בטעות המצדיקה התערבות בית המשפט בתיקונה מכח סע' 22 (ד).   ב. סע' 24 מאפשר לבית המשפט להשלים פסק בוררות, לתקנו או להחזירו לבורר מאחת העילות המנויות בו - ומהן בלבד. העילות המנויות בסעיף 24 הן רשימה סגורה. המבקשת לא הצביעה בבקשתה על אף אחת מהעילות הכלולות בסע' 24, למעט אמירה סתמית וכוללנית בסע' 24 בדבר חריגה מסמכותו. בסיכומי ב"כ המבקשת ניסה הוא להשלים את החסר בבקשה והתבסס על סע' 24(5) ו-24(4), דהיינו, חריגה מסמכות או פגיעה בתקנת הציבור. גם הפעם מדובר באמירות כלליות וסתמיות - שאין לקבלן. אם אכן היתה טעות של הבורר - מדובר בטעות מהותית, לגופו של ענין, שאינה מהווה עילת ביטול.   ג. העובדה שהבורר קבע סכום אחד ללא כל פירוט, כשלעצמה, אינה מהווה בסיס או עילה לביטולו או שינויו. ומקל וחומר כשהבורר נימק את קביעותיו וניתח את יחסי הצדדים. לעניין זה נאמר בבר"ע 276/81 נתיבי הנגב בנגב בע"מ נ' דרורי זאב , פ"ד לו(1) 392: " ...הפסק האחרון שאושר איננו מנומק, והבורר גם לא היה חייב לנמק אותו. לפיכך אין כל אפשרות לקבוע, שבפסק האחרון והבלתי מנומק נפלה טעות חשבונית בסכום שפסק הבורר. הוא הדין לגבי עניין התשלום של 5,000 שקל. מכיוון שהבורר לא גילה את חישוביו, לפיהם הוא הגיע לסכום, שאותו פסק לאחרונה, אין לקבוע, אם הוא הביא או לא הביא בחשבון את התשלום הנ"ל."   לפיכך נדחית גם טענה זו.   5. מכל האמור לעיל, אני דוחה את התובענה. המבקשת תשא בהוצאות המשיבה בסך של 7,500 ₪ בצירוף מע"מ והפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד יום התשלום בפועל.יישוב סכסוכיםבוררבוררות