הכרה בליקויי שמיעה של חקלאי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הכרה בליקויי שמיעה של חקלאי: 1. התובע, חקלאי במקצועו העוסק בגידול ירקות, הגיש לנתבע תביעה להכיר בפגיעות מהן סובל לטענתו בגבו, ברכיו, רגליו, דלקת פרקים, כתפיים שורש כף יד ימין ושמיעה, כפגיעות בעבודה. תביעתו נדחתה ועל כך התביעה שבפנינו. 2. בהסכמת הצדדים מונה מומחה יועץ רפואי לבחינת הקשר בין ליקוי השמיעה ותנאי עבודת התובע. בחוות דעת מיום 10/1/11 קבע המומחה ד"ר ברקו כי ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע, ושעליו החל להתלונן 5 שנים לאחר סיום עבודתו בחשיפה לרעש מזיק, הינו ליקוי שמיעה שמתחלואה ולא נגרם כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק. 3. התובע לא ביקש להפנות למומחה שאלות הבהרה ובהודעתו מיום 28/8/11 השאיר התביעה בגין ליקוי השמיעה לשיקול דעת בית הדין. 4. לא מצאנו מדוע שלא לאמץ חוות דעת המומחה יועץ הרפואי אשר מצא, על יסוד בדיקות השמיעה של התובע, כי אין מדובר בליקוי שמיעה שמחשיפה לרעש, אלא מתחלואה. אשר על כן, התביעה להכיר בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה- נדחית. 5. באשר ליתר הליקויים, לאחר ששמענו עדות התובע בפנינו באשר לתנאי עבודתו, לא הוכחה בפנינו תשתית למינוי מומחה רפואי על יסוד תורת המיקרו טראומה, ולהלן נפרט קביעתנו. 6. בתצהירו פירט התובע את הפעולות אותן מבצע בעבודתו ובכלל זה חריש בעזרת טרקטור, הכנת הקרקע לשתילה ע"י פיזור מערכת טפטוף, זריעה, הכנת חוטי תליה וליפוף לשתילים, ריסוס, קטיף, גיזום וניקיון השטח. גם מעדות התובע בפנינו עלה כי עבודתו בחקלאות, אף כי הינה עבודה פיזית הדורשת מאמץ, הינה מגוונת. 7. התובע מעבד שטח של כ-6 דונם אדמה. כדי שכל העת תהיה לו מחזוריות של עבודה, מחלק הוא את עיבוד החלקות כך, שבכל זמן נתון מבצע הוא במקביל פעולות שונות בכל אחת מהחלקות. יכול שהתובע יהיה עסוק בו זמנית בחריש, בזריעה, בקטיף בגיזום וכד'. התובע העיד: "לשאלתך בכל מחזור כמה דונם אני זורע אני משיב שלפעמים דונם וחצי, 3 דונם כדי שיהיה לי כל הזמן מחזור של עבודה. זה גלגל שמתגלגל ואין לי הפסקה... לשאלת בית הדין- בזמן שאני חורש באותו זמן מה קורה בחלקות האחרות אני משיב שבאותה תקופה יכול להיות שיש קטיף ויכול להיות שאני צריך להכין אותם, אני לא מכסה 6 דונם ביחד, כל הזמן יש מחזור. את כל הפעולות שפירטתי בתצהיר אני עושה בו זמנית, באותה תקופה. ביום שאני חורש מחזיר את הטרקטור ושוב חוזר לעבודה, יש קטיף, גיזום וכו', יש גם ריסוס" 8. כתוצאה מכך, עוסק התובע במקביל מידי יום בפעולות שונות ומגוונות הכוללות תנועות שונות בין אם הליכה (כגון בריסוס), עמידה, כריעה, כיפוף לגבהים משתנים (הקטיף והגיזום מתבצעים בגבהים שונים כעולה מעדות התובע בעמ' 3 לפרוטוקול), נסיעה בטרקטור וכיוב' והכל לפי הצורך, במספר שעות ובסדר משתנה. 9. בעניין פלוני נ' המל"ל (עבל 642/06) חזר וקבע בית הדין הארצי את ההלכה בעניין מיקרוטראומה כדלקמן: "12. על מנת להוכיח תביעה דרך תורת המיקרוטראומה יש לאבחן בין רצף של תנועות זהות או דומות, לבין תנועות שונות ומגוונות, חסרות רצף (ראה לעניין זה: פרשת רחל סויסה ; עב"ל 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי, , להלן - הלכת אלי שבח, עב"ל 1428/04 ליליאן פרץ - המוסד לביטוח לאומי, )" בית הדין חזר וקבע כי על מנת להכיר במיקרוטראומה יש צורך בהוכחת ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית דומה במהותה, כפי שנקבע בהלכת אלי שבח: "משאלה הן העובדות, אין לומר כי עבודת המערער חייבה ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום עבודתו... אילו היה נפסק אחרת, משמעות אותה פסיקה היתה... (הרחבת תורת המיקרוטראומה מעבר לגדריה כיום, באופן המבטלה למעשה - הערה שלי - י.פ) באשר כל אדם עובד (העובד עבודה פיזית - הערה שלי י.פ)... יטען שיש מקום למינוי מומחה רפואי שידון בשאלת הקשר הסיבתי בין העבודה לליקוי" 10. תיאור עבודת התובע בענייננו, מלמד על מגוון פעולות ותנועות ללא סדר קבוע אותן ביצע התובע במהלך יום עבודתו. עבודתו של התובע היתה מגוונת, הוא לא הוכיח סדר תנועות רצוף, קבוע ואחיד בפעולות שביצע בעבודתו, אלא הפעולות אותן ביצע הצריכו תנועות שונות, הן בוצעו בגבהים ולצרכים שונים ולא בוצעו בתדירויות קבועות. אף כי מדובר בעבודה פיזית, בחלקה מאומצת, אין מדובר בפעולה חוזרת ונשנית המקימה בסיס לקיומה של מיקרוטראומה. 11. אשר על כן, דין התביעה להידחות. 12. באפשרות הצדדים לערער על פבק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו. שמיעהחקלאות