הסכם עבודות חיפוי גרניט

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה בנושא הסכם עבודות חיפוי גרניט: 1. המדובר בתביעה שהוגשה ע"י התובעת, מפעלי גבס נשר, כנגד הנתבעים "עונות - חטיבת הפנאי בע"מ (להלן: "עונות") ונגד לזניק (להלן: "לזניק"). ע"פ כתב התביעה, התובעת התקשרה עם הנתבעים בהסכם לביצוע עבודות ציפוי בחומר גרניט בפרוייקט "כפר הים", שנבנה באותה עת בחדרה. ע"פ ההסכם שנחתם ביום 25.5.97 (נספח א' לסיכומי התובעת) התחייבו הנתבעים לבצע עבודות ציפוי בגרניט במחיר של 31 ₪ למטר כאשר המחירים אינם כוללים מ.ע.מ. כן סוכם באותו הסכם שתיעשה התחשבנות מדי חודש וחשבונות אלה ישולמו לאחר שיאושרו ע"י מר עמוס שחר. 2. בתאריך 4.2.98 בוצעה מדידה של היקף העבודה שבוצעה והוגש מסמך (נספח ד' לסיכומי התובעת) בו, ע"פ סיכום סופי, שטח העבודה שבוצעה עומד על 1926 מ"ר, כאשר נספח זה אושר ע"י נציג התובעת ונציג הפיקוח. בנספח ה' אושר 80% מהיקף העבודה ע"י מר שחר, וזאת, ללא בדיקה. 3. מעיון בבקשת הרשות להתגונן עולה שלמעשה הנתבעים אינם חולקים על כך שהתובעת זכאית לסכום התביעה (64,840 ₪) אלא שלטענת הנתבעים, וזו טענתם היחידה בבקשת הרשות להתגונן, יש לקזז מסכום זה עלות תיקון בסכום של 42,705 ₪. עלות התיקון מבוססת, ע"פ תצהיר שצורף לבקשת רשות להתגונן, על חוות דעת המהנדס יוסף גולדקלנג, על פיה, עלות תיקון הליקויים ובכלל זה ליקויים שונים כקילוף החיפוי, יישור קנטים ופינות, חיפוי מחדש וכד' על סכום של 10,000 דולר. 4. יודגש כי באשר לטענה כי שולם סכום של 28,139 ₪ עובר להגשת התביעה, הרי דין טענה זו להידחות על הסף, שכן בבקשתה רשות להתגונן, טענת הקיזוז התייחסה לסכום של 42,705 ₪ בלבד ולמעשה הנתבעים הכירו בחובתם לשלם את סכום התביעה בכפוף לקיזוז סכום הנזק האמור. 5. לגבי טענת קיזוז, הלכה היא שדין טענת קיזוז כדין כתב תביעה ועל הטוען טענה זו לפרט טענתו. דין טענת הקיזוז להידחות. כבר מיד אציין שחוות דעתו של מר יוסף גולדקלנג אינה מפורטת ואינה מציינת את הליקויים באופן ברור ועלות כל תיקון ספציפי. באופן כללי צויין בסוף חוות הדעת שעלות תיקון הליקויים עומד על 10000 $. חוות דעת כזו, הגם שלא הוגשה חוות דעת נגדית, אינה מספקת ע"מ לבסס עליה טענת קיזוז. מעבר לכך, לא הוצג בפניי כל מסמך או מכתב שנשלח ע"י הנתבעים לתובעת בו נדרשת התובעת לתקן את כל הליקויים, מכתב שמתבקש בנסיבות העניין. יש להוסיף שע"פ ההסכם ניתנה אחריות למוצר למשך 5 שנים, ועל כן, במידה וסברו הנתבעים שהעבודה שבוצעה פגומה, מתבקש היה שישלח מכתב לתיקון הליקויים במסגרת תקופת האחריות. אוסיף ואומר שהעבודה אושרה בשיעור של 80% מהיקף העבודה, והגם, שבשלב מאוחר יותר נטען בחצי פה, שספק אם האישור ניתן בחתימת עמוס שחר, הרי לא נטען בבקשת רשות להתגונן שלא ניתן אישור לעבודה בהיקף של 80%. כאמור, כל שנטען הוא טענת קיזוז בגין ליקויים ועל כן מנועים הנתבעים מלהעלות טענה שלא ניתן אישור לעבודה, לפחות בהיקף של 80%. יודגש גם שלא הוצג בביהמ"ש וגם לא צורף לתיק כל מסמך או אישור על תיקון העבודות שבוצעו ע"י התובעת. סביר להניח שלו היו מבצעים את תיקון הליקויים כמפורט בחוות דעתו של המהנדס מטעמה, הרי היה לכך ביטוי במסמכים או בחשבוניות. כל אלו מחזקים את המסקנה שטענת הקיזוז אינה מבוססת כדבעי מה עוד שבהסכם עצמו תנאי לתשלום הינו אישור של מר שחר בלבד, כאשר ליקויים במידה ויהיו, יבוצעו במסגרת האחריות. 6. באשר לתשלומים שבוצעו בתאריך 3.8.97 בשני שיקים, האחד בסכום של 10,800 ₪ והשני בסכום של 1836 ₪, הרי סבור אני שיש לקזזם מסכום התביעה. כפי שעולה מנספחי השיקים מדובר בתשלום עבור עבודות ציפוי לקירות גבס כאשר האחד עבור העבודות והשני בגין מע"מ עבור עבודה זו. טענת ב"כ התובעת בסיכומים כי המדובר בתשלום ששולם לפני הגשת התביעה אשר "נלקח" בחשבון אין בה ממש. מעיון בכתב התביעה עולה שתשלום בסכום של 13,251 ₪ אשר שולם לפני הגשת התביעה נלקח בחשבון וקוזז בסעיף 10 לכתב התביעה, ומעבר לכך לא קוזז כל סכום נוסף. מעבר לעבודה שבוצעה ע"פ ההסכם לא נטען כי בוצעה עבודה נוספת ע"י התובעת, ועל כן, אין ספק כי סכום זה חייב להיות מקוזז מסכום עלות העבודה הכוללת ונראה שיש ממש בטענת הנתבעת שאכן סכום זה לא קוזז. 7. לאור האמור ולאור המסמכים, אני קובע שאכן עלות העבודה הכוללת אכן עמדה על סכום של 69,856 ₪ כולל מע"מ. לסכום זה יש להוסיף חומר גלם בסכום של 8255 ₪ כאשר לא נטענה בבקשת הרשות להתגונן כנגד חיוב בסכום זה, כל טענה, ועל כן, אני רואה את הסכום הנוסף כאילו הנתבעת לא כפרה בחבותה לשלמו. במצטבר ולאור האמור, אני קובע כי הסכום שהגיע לתובעת עבור העבודה עומד על סך של 69,856 ₪ בתוספת תשלום עבור חומרי גלם נוספים כאמור, בסכום של 8255 ₪, בסה"כ סכום של 78,111 ₪. מאחר וניתן אישור לעבודות בהיקף של 80% בלבד כאשר אישור החשבון ע"י מר שחר היה תנאי לתשלום, הרי אני קובע כי התובעת זכאית לתשלום סכום של 62,489 ₪. מסכום זה יש לקזז את סכום של 13,251 ₪ אשר ע"פ כתב התביעה שולם לנתבעת וכן סכום נוסף של 12,636 ₪ אשר שולם לתובעת ביום 3.8.97 כמפורט בשיקים בנספח ג' 1 ו ג' 2 לתצהירו של יעקב צבי. לאחר קיזוז, הסכומים האמורים, הרי התובעת זכאית לסכום שולל של 36,602 ₪ ומסכום זה יש לקזז סכום נוסף של 15,000 ₪ אשר הופקד בקופת ביהמ"ש ע"פ פסק דין חלקי. אשר על כן, הסכום לו זכאית התובעת עומד כיום על סך של 21,602 ₪, כאשר סכום זה כולל מע"מ. 9. השאלה הנוספת הדורשת הכרעה היא האם ניתן לחייב את מריו לזניק אישית כתשלום החוב. ככל שהתביעה מתייחסת למריו לזניק אישית, סבור אני שדין התביעה להידחות. אכן מריו לזניק חתם על ההסכם ללא חותמת החברה, ולכאורה, ניתן לחייבו אישית בחוב הנובע ממנו. דא עקא שבמקרה זה, בסעיף 8 להסכם, מצויין סמוך למקום בו חתם מר לזניק שמדובר ב"חותמת חב' מריו לזניק". סבור אני שבנסיבות אלה, ניתן להסיק באופן חד משמעי שבכוונת החותם היה לחייב את החברה בלבד, וכי לא התכוון לקחת על עצמו אחריות אישית לחוב החברה, במידה ויהיה בגין ההסכם נשוא התביעה. אשר על כן, אני קובע כי דין התביעה כנגד מר לזניק (נתבע מס' 2) להידחות. 10. אם נסכם את האמור לעיל, הרי אני מחייב את נתבעת מס' 1 בלבד לשלם לתובעת סכום של 21,602 ₪ כאשר סכום זה יישא ריבית והצמדה כחוק מיום 4.2.98 ועד התשלום בפועל. כן אני מחייב את הנתבעת מס' 1 לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסכום של 4500 ₪ ועליו מע"מ כדין כשסכום זה יישא ריבית והצמדה כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל. אני מחייב את הנתבעת מס' 1 לשלם לתובעת את הוצאות המשפט כשהם נושאים ריבית והצמדה כחוק מיום הודאתן ועד התשלום בפועל. מאחר והתביעה כנגד נתבע מס' 2 נדחתה, אני מחייב את התובעת לשלם לנתבע מס' 2 שכט והוצאות בסכום כולל של 2500 ₪ כשסכום זה יישא ריבית והצמדה כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל. אציין רק שאני מעמיד את הוצאות נתבע מס' 2 על סכום זה מאחר וניתן כנגדו פסק דין חלקי בהסכמה עובדה שיש לה משקל לכך שההליכים נגדו נמשכו. חוזהחיפויסוגי אריחים (רצפה)