הפחתת סכום פיצויים על תאונת דרכים בערעור

בית המשפט החליט לקבל את ערעורה של המערערת (המאגר הישראלי לביטוחי רכב – "הפול") באופן חלקי, כך שפסק דינו של בית המשפט השלום יתוקן וסכום הפיצוי בגין הפסד שכר לעתיד יעמוד על סך של 60,000 ₪ במקום 100,000 ₪.


קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפחתת סכום פיצויים על תאונת דרכים בערעור:

השופט עודד גרשון:

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט א. אליקים) מיום 11.5.08 במסגרת ת.א. 12249/04 .

שני הצדדים הגישו ערעורים על פסק הדין האמור: חברת הביטוח, המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול", הגישה את ע.א. 593/08 והתובע בבית המשפט קמא, מר אלי יעקובוב, הגיש את ע.א. 637/08.

למען היעילות והבהירות תקרא המערערת בע.א. 593/08 (המשיבה בע.א. 637/08) "המערערת" ואילו המערער ב.ע.א. 637/08 (המשיב בע.א. 593/08) יקרא להלן – "המשיב" או "התובע".

2. ההליך בבית המשפט קמא ופסק הדין

א. המשיב, קצין צה"ל יליד 7.2.78, נפגע בתאונת דרכים ביום 29.8.03 בעת שרכב על אופנוע.

המשיב הגיש תביעה בגין נזקי הגוף שנגרמו לו על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן – "החוק").

לא היתה בין הצדדים מחלוקת בשאלת החבות ועל כן היה על בית המשפט לקבוע רק את נזקיו של המשיב.

ב. מומחה רפואי מוסכם מטעם הצדדים, ד"ר קליגמן, בדק את התובע וקבע כי נותרה לו נכות אורטופדית צמיתה בשיעור של 5%. ד"ר קליגמן זיהה "הגבלה מזערית בטווח תנועות הכתף" והעריך כי תלונות התובע על הגבלה בתנועות המלווה בכאב מקורה בקרע קטן בשריר הסופרה פינטוס. המומחה מצא תמיכה לכך בתוצאות בדיקת אולטרא סאונד מיום 16.9.03.

המומחה אמנם לא זומן לחקירה נגדית על חוות דעתו אך משהוצגה בפניו, במסגרת שאלת הבהרה, עמדת המערערת באשר לתוצאות בדיקת אולטרא סאונד מאוחרת יותר מן הבדיקה הנ"ל, היינו בדיקה מיום 5.11.03, ציין כי הבדיקה המאוחרת האמורה לא היתה בפניו בעת מתן חוות דעתו. עם זאת הבהיר כי אין באותה בדיקה כדי לשנות את תוצאות קביעתו. המומחה אישר כי מהעובדה שבבדיקה המאוחרת יותר לא הודגם קרע ניתן להסיק כי הקרע נרפא, אך הבהיר כי ריפוי זה אינו מושלם: "לרוב קרע שנרפא מתאחה עם רקמה צלקתית בעלת תכונות ביומכניות פחות טובות מרקמה שרירית רגילה", דבר הגורם להגבלה מזערית בטווח התנועות שנמצא בבדיקתו. המומחה הוסיף כי קיימת גם אפשרות שיתכן והקרע הקטן עדיין קיים למרות שלא הודגם בבדיקה.

ג. המערערת חלקה על קביעתו של המומחה הרפואי וטענה כי לא נותרה למשיב נכות כלשהי.

ד. בית המשפט קמא קבע בפסק דינו כי השאלות שבמחלוקת שבהן היה עליו להכריע הן כדלקמן:

(1) מהו גובה נכותו הרפואית של המשיב.

(2) מהו מניין ימי האישפוז אותם יש לקחת בחשבון (שאלה זו כרוכה במשמעות שהייתו /אישפוזו של המשיב כחייל צה"ל במתקן החלמה או שיקום לתקופה כוללת של 77 ימים).

(3) מהו שיעור נכותו התפקודית של התובע, האם 7.5% כטענת התובע או 0% כטענת המערערת.

(4) לאור התשובות שינתנו על השאלות דלעיל יגזרו מסקנות בית המשפט באשר לפיצוי בגין כאב וסבל והפסדי השכר. בנוסף לכך ציין ביהמ"ש כי יהיה עליו לבחון את טענות המשיב באשר לפיצוי בגין עזרת צד ג' והוצאות לעבר ולעתיד.

ה. לאחר שבית המשפט קמא שקל את טענות באי כח הצדדים החליט לאמץ את קביעת המומחה המוסכם, היינו כי נכותו הצמיתה של המשיב הינה בשיעור של 5%.

ו. באשר למניין ימי האישפוז לצורך חישוב הפיצוי בגין כאב וסבל קבע בית המשפט קמא כי יש להתייחס לכל 77 ימי שהותו של המשיב במוסדות הרפואיים בהם שהה כימי אישפוז. בהתאם לכך ערך את החישוב וקבע כי המשיב זכאי לפיצוי בשיעור של 37,108 ₪ בגין כאב וסבל.

ז. באשר לשיעור נכותו התפקודית של המשיב:

בית המשפט ציין בפסק דינו כי נתמזל מזלו של המשיב ובתום תקופת ההחלמה והשיקום הפגיעות שנותרו בגופו עקב התאונה הינן קלות ביותר. הנכות היחידה שנגרמה לו היא נכות בשיעור של 5% בגין "הגבלה מזערית בטווח תנועות הכתף". בית המשפט הוסיף כי "הגבלה מזערית משמעה פגיעה מזערית בכושר ההשתכרות ובפועל הרושם שהתקבל מהעדויות ומהתנהגות התובע עד היום הוא כי נכון להיום אין לתובע פגיעה בכושר ההשתכרות".

בהמשך פסק הדין ציין בית המשפט המשיב, במהלך עדותו, עשה רושם "משוחרר מדי על דוכן העדים כשהוא, משיקוליו שלו, מעצים את טיב הפגיעות".

עם זאת הוסיף בית המשפט כי -

"(...) בהתחשב באופייה של הפגיעה, פגיעה בכתף, ובהערכתו של המומחה ד"ר קליגמן כי "יש סבירות שנזק קטן זה יגדל ויתבטא קלינית בצורה משמעותית יותר בעתיד", הנני סבור שיש לקחת סבירות זו בעת ההתייחסות לעתיד והפיצוי הראוי יהיה בדרך של הערכת הפגיעה בכושר ההשתכרות בצורה גלובאלית. הערכה כוללת זו שלכאורה היתה צריכה להיות בשיעור של 0 היום ובשיעור של עד 5% בהדרגה כוללת בעתיד לרבות בתקופת הפנסיה כך שהנני סבור שאת הפסדי השכר הכוללים לעתיד יש להעריך באופן גלובאלי בשיעור קרוב לשיעור העולה מחישוב אריתמטי לפי 5% אך נמוך ממנו בשל העובדה כי ההגבלה המזערית כיום היא וודאית וההגבלה העתידית הינה רק בגדר "סבירות". שכרו של התובע ביום שיחרורו מצה"ל משקף את פוטנציאל השתכרותו ולכן הפיצוי בגין הפסדי השכר לעתיד יועמד באופן גלובאלי על 100,000 ₪ (חישוב אריתמטי מגיע לשיעור של 115,851 ₪ לא כולל את תקופת הפנסיה)".

ח. בית המשפט קבע כי המשיב אינו זכאי לפיצויים בגין הפסדי שכר בעבר. בית המשפט קבע כי המגבלה המזערית באשר לטווח תנועות הכתף לא פגעה בכושר השתכרותו של המשיב בעבר.

ט. בית המשפט קבע כי בתקופה הקריטית שבה נזקק המשיב לעזרה הוא זכה למעקב וטיפול רפואי צמוד במוסדות ההחלמה והשיקום של צה"ל ולכן אין הוא זכאי לפיצוי בגין עזרת צד ג' במהלך 77 ימי אישפוזו. מששוחרר התובע מבית ההחלמה הוא שוחרר במצב שלא הצריך כל עזרה או טיפול של צד ג'.

3. טענות המערערת בערעורה

א. המערערת טענה כי סך כל הפיצוי שנפסק למשיב הוא 142,108 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 13%, מע"מ ואגרת משפט.

ב. המערערת טענה כי בית המשפט קמא שגה בכך שפסק למשיב פיצוי בגין נזק לא ממוני לפי 77 ימי אישפוז הכוללים את ימי "אישפוזו" במסגרת הצבאית.

לטענת המערערת טעה בית המשפט בקובעו כי שהיית המשיב במסגרת הצבאית הינה אישפוז כמשמעו בחוק לצורך הענקת פיצוי על נזק לא ממוני "שכן במסגרת זו לא קיבל התובע כל טיפול רפואי חריג שלא ניתן היה לקבלו במסגרת אמבולטורית".

ג. המערערת טענה כי בית המשפט קמא שגה בפוסקו לתובע פיצוי גלובאלי לעתיד בסך 100,000 ₪. לטענתה, סכום זה הינו "מופרז ומוגזם על פניו ביחס לטיב הנכות שהומצא על ידי בית המשפט ולסכומים הנפסקים במקרים דומים".

המערערת הוסיפה כי "העובדה שהוכחה בפני בית המשפט קמא היתה שלמעשה מיום התאונה בשנת 2003 ועד פסק הדין בשנת 2008 לא נגרם לתובע כל הפסד או פגיעה בכושר ההשתכרות, מכאן ניתן להסיק שדווקא עם התקדמות התובע גם בלימודים לתואר מהנדס החשש מפני פגיעה, בגין נכות מזערית זו, הוא אפסי ואין מקום לפסיקת פיצוי כלשהו".

4. טענות התובע בערעורו (ע.א. 637/08)

א. התובע טען כי שגה בית המשפט קמא בכך שחישב את הפסדי שכרו לעתיד באופן גלובאלי בשיעור הנמוך מזה העולה מחישוב אריתמטי המבוסס על 5% נכות.

יתרה מזו, התובע טען כי יש לקבוע כי נכותו התפקודית הינה בשיעור של 7.5 אחוזים ולחשב את הפסדי השתכרותו לעתיד בהתאם לכך באופן מדוייק ואריתמטי.

ב. התובע טען כי שגה בית המשפט קמא בכך שפסק כי לא נגרמו לו הפסדי שכר בעבר עקב התאונה.

ג. התובע הוסיף וטען כי שגה בית המשפט קמא בכך שפסק כי לא מגיע לו פיצוי בגין עזרת צד ג'.

התובע טען כי פסיקת בתי המשפט הכירה במתן פיצוי בגין מתן עזרה לצד ג' עבור עזרה משלימה של בני משפחה לנפגע המאושפז במוסד רפואי. לטענתו, הובאו בפני בית המשפט קמא ראיות על כך שבתקופת האישפוז לאחר התאונה היה התובע מוגבל מאוד כאשר סבל מכאבים בכתף ימין ולא יכול היה להזיז את ידו הימנית, סבל מכאבים בברך שמאל וקרסול שמאל והתנייד בעזרת קביים.

ד. עוד טען התובע כי שגה בית המשפט קמא בכך שקבע סכום של 5,000 ₪ בלבד בגין החזר הוצאות לעבר וקבע כי המערער אינו זכאי לפיצוי בגין הוצאות עתידיות.

ה. כמו כן טען התובע כי שגה בית המשפט קמא בכך שלא פסק לו פיצוי בגין הפסדי זכויות סוציאליות.

5. דיון

א. הלכה פסוקה היא כי –
"אין זה מתפקידה של ערכאת הערעור לבחון לעומק כל ראש נזק מבין ראשי הנזק הרבים המרכיבים את הסכום הסופי שנפסק לזכות המשיב והוריו. ערכאת הערעור בוחנת את הסכום הכולל שנפסק (לפני הניכויים) על רקע נתוני יסוד מסוימים, כמו גילו של הנפגע, שיעורה של הנכות התפקודית, אופי הסיעוד הנדרש, בסיס השכר ותוחלת החיים. אם מסתבר כי הסכום הכולל של נזקי הממון הינו סביר, אין צורך לקיים בחינה מעמיקה של ראשי הנזק אלא מקום שמתגלה טעות בולטת".

(ע.א. 1164/02 קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נגד בן חיון לידור ואח', פסק דין מיום 4.8.05, פורסם ב"נבו").

בענייננו נראה לי כי אין כל הצדקה לכך שנבחן, במסגרת הערעורים שלפנינו, כל אחד ואחד מראשי הנזק שבגינם נפסק פיצוי, כפי שמבקשים מאיתנו באי כח שני הצדדים.

כשלעצמי אני סבור כי יש מקום והצדקה להתערב אך בעניין רכיב אחד, היינו, רכיב הפיצוי הגלובאלי בגין הפסדי שכר לעתיד (שבגינו פסק בית המשפט קמא סכום של 100,000 ₪), רכיב שבו, לעניות דעתי, נפלה טעות בולטת.

באשר ליתר הרכיבים שבהם נפסק פיצוי, סבורני כי אין מקום להתערבות. הכרעתו של בית המשפט קמא התבססה על ממצאים עובדתיים שקבע, כפי שהיה מוסמך לקבוע, ואינני סבור שהמקרה שלפנינו נמנה על אותם מקרים חריגים וקיצוניים שבהם יש מקום להתערבותה של ערכאת הערעור: ראו, למשל, את דברי כב' השופטת נאור בע.א. 989/03 חוטר ישי נגד יעקב חיננזון, פד"י נ"ט(4) עמ' 796).

ב. סכום הפיצוי בגין הפסדי השתכרות לעתיד נקבע על ידי בית המשפט קמא באופן גלובאלי. בית המשפט פסק סך של 100,000 ₪.

לעניות דעתי סכום הפיצוי שנפסק במקרה זה בגין הפסדי השתכרות לעתיד הינו סכום מוגזם בהתחשב בעובדה שמדובר כאן בהגבלה מזערית בטווח תנועות הכתף, כאשר המצב עד ליום מתן פסק הדין לימד כי לא היתה כל פגיעה בכושר השתכרותו של התובע.

מדובר בסכום שנקבע על דרך ההערכה, ובעניין זה אין לבית המשפט קמא כל יתרון על ערכאת הערעור. הואיל ונפלה, לדעתי, טעות בפסיקתו של הסכום האמור, נראה לי נכון יהיה להתערב אך בפריט זה מתוך כל רכיבי הפיצוי ולהעמיד את סכום הפיצוי בגין רכיב זה על 60,000 ₪.

ג. כאן אני מבקש להעיר כדלקמן:

יש לזכור כי הפיצוי בגין הפסדי שכר לעתיד בשל נכות אורטופדית צמיתה של 5% אין פירושה מחצית שיעור הפיצוי שהיה נפסק בגין 10% נכות אורטופדית צמיתה. שהרי מטבע הדברים בחלק גדול מן המקרים נכות בשיעור של 10% גוררת עמה הגבלה בתפקודו של הנפגע, בעוד שנכות בשיעור של 5% ברגיל אינה תפקודית או שפגיעתה מזערית, כפי שנקבע במקרה שלפנינו על ידי המומחה מטעם בית המשפט. לפיכך, סכום הפיצוי בגין 5% אינו אמור להיות מחצית מהפיצוי בגין 10%, אלא במקרים מיוחדים והמקרה שלפנינו אינו כזה.       

הסכום שנפסק חורג באופן משמעותי מהסכום שנהוג לפסוק במקרים דומים, הוא מוגזם ומצריך את התערבותנו.

6. אחרית דבר

אשר על כן ולאור כל האמור לעיל אני מציע לחברי הנכבדים כדלקמן:

א. לדחות את ערעורו של התובע במסגרת ע.א. 637/08.

ב. לקבל את ערעורה של המערערת (המאגר הישראלי לביטוחי רכב – "הפול") באופן חלקי, כך שפסק דינו של בית המשפט קמא יתוקן וסכום הפיצוי בגין הפסד שכר לעתיד יעמוד על סך של 60,000 ₪ במקום 100,000 ₪.

ג. כל יתר קביעות בית המשפט קמא ישארו בעינם.

ד. בנסיבות העניין יישא כל צד בהוצאותיו.




עודד גרשון, שופט


השופטת י. וילנר:
אני מסכימה.  


 

יעל וילנר, שופטת


השופט י. גריל ס. נשיא:
 
א.         אני מסכים שיש לדחות את ערעורו של המשיב – התובע (ע.א. 637/08) .

ב.         בהתייחס לע.א. 593/08:
בניגוד לעמדת חברי הנכבד, השופט ע. גרשון, אליו הצטרפה חברתי הנכבדה, השופטת י. וילנר, אני סבור שאין הצדקה כלשהי להתערב ברכיב הפיצוי הגלובאלי שפסק בית-משפט
קמא בגין הפסדי שכר לעתיד.

ג.          בצדק התבסס חברי על פסיקתו של בית-המשפט העליון בע.א. 1164/02 קרנית נ' בן חיון לידור, מיום 4.8.05, לפיה "... אם מסתבר כי הסכום הכולל של נזקי הממון הוא סביר, אין צורך לקיים בחינה מעמיקה של ראשי הנזק, אלא מקום שמתגלה טעות בולטת" (ההדגשה שלי - י.ג.).

האמור לעיל משקף פסיקה עקבית של בית המשפט העליון בנושא זה, עיינו: ע.א. 487/82 נדלר נ' שדה, פ"ד ל"ח(4) 21 בעמ' 25:

"הלכה פסוקה היא, כי אין בית המשפט לערעורים נוטה להתערב על נקלה באומדני הערכאה הראשונה את נזקי הניזוק ולא ימיר את הערכת השופט קמא בהערכה שלו, אלא אם סכום הפיצויים שנפסק הוא בלתי סביר ורחוק מהמציאות".


            וכן, ע"א 2515/06 אזולאי נ' אבקסיס, (טרם פורסם) ניתן ביום 4.11.07, פיסקה 6:

"במסגרת זו עשויה ערכאת הערעור לסבור כי ראוי היה לפסוק בראשי הנזק השונים פיצוי גבוה יותר או פחות, אך בכך אין די להקים בהכרח, עילת התערבות".

ד.         השאלה שבה עלי להתמקד היא, איפוא - האם טעה בית המשפט קמא טעות בולטת שעה שפסק לזכות התובע פיצוי בסכום של 100,000 ₪ בגין הפסדי שכר לעתיד?

חבריי הנכבדים השיבו על שאלה זו בחיוב, ואילו אני עמדתי שונה.



בבואנו לדון בהערכת הפיצוי המגיע לתובע בראש הנזק של הפסדי שכר לעתיד, יש ליתן את הדעת על הנתונים הצריכים לעניין: התובע יליד 7.2.1978, דהיינו כבן 30 במועד פסק-דינו של בית המשפט קמא. התובע השתחרר משירות קבע בצה"ל, ובמועד פסק-דינו של בית המשפט למד הנדסת מכונות, ועבד על תקן של מהנדס במפעל, במסגרת הלימודים.


לפי קביעת בית המשפט קמא  מתפקד המערער כיום באופן מלא ללא הפסדי שכר (סעיף 30 של פסק-הדין).

מעיון בחוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט עולה שההגבלה שמצא המומחה בטווח תנועות כתף ימין (בהשוואה לשמאל) היתה מזערית, וכן הודגמה רגישות מקומית קלה. בבדיקת האולטרא-סאונד אובחן קרע קטן בשריר הסופרא-ספינטוס שהתאים לתלונות הנבדק.

חרף תיאור זה כותב המומחה בהמשך:

"למרות שהממצאים הקליניים הינם קלים, הרי בבחור צעיר ופעיל יש סבירות שנזק קטן זה, יגדל ויתבטא קלינית בצורה משמעותית יותר בעתיד". (ההדגשה שלי – י.ג.)

לפיכך, קבע המומחה הרפואי נכות בשיעור של 5% שהיא מחצית מן הנכות המגיעה לפי סעיף 42(1)ד' של מבחני הנכות של הביטוח הלאומי שעניינו פגיעה בינונית בשריר הסופרא-ספינטוס.

ו.          יובהר, שהמומחה הרפואי נתן דעתו, בתשובתו מיום 20.1.05, לטענת ב"כ המערער שבדיקת האולטרא-סאונד השניה מיום 5.11.03 לא הדגימה את הקרע בשריר הסופרא-ספינטוס, בהסבירו שייתכן שהקרע נרפא, ולרוב כשהקרע נרפא הוא מתאחה עם רקמה צלקתית. ממצא זה מתאים להגבלה מזערית בטווח תנועות הכתף כפי שנמצא בבדיקת המומחה, או שיתכן והקרע פשוט אינו מודגם, דבר הקורה לעיתים בקרע קטן בשריר הסופרא-ספינטוס בהתאם, בין היתר, למנח המכשיר. 

ז.          בית-המשפט קמא אימץ את קביעתו של המומחה המוסכם (פיסקה 11 של פסק הדין) בהדגישו, בין היתר גם, שהמומחה הרפואי לא זומן לחקירה נגדית על חוות דעתו.
           
            אין בידי אלא להצטרף למסקנה זו.

ח.         מכאן אעבור לחישוב הפיצוי המגיע לתובע בגין פגיעה זו בכושר השתכרותו.

            התאונה אירעה ביום 29.8.03. בית המשפט קמא קבע בפיסקה 27 של פסק דינו, כי "שכרו של התובע ביום שחרורו מצה"ל משקף את פוטנציאל השתכרותו..."

            מעיון בתלושי השכר עולה ששכרו ברוטו של התובע עמד על 8,198 ₪ ביוני 2003,  על 9,592 ₪ ביולי 2003, ועל 9,708 ₪ באוגוסט 2003.

שכרו הממוצע ברוטו בשלושת החודשים: 9,166 ₪. השווי המשוערך של שכר זה כשהוא צמוד ממדד יולי 2003 עד מרץ 2008 (שהוא מדד תאריך פסק דינו של בית המשפט קמא שניתן ביום 7.5.08): 9,871 ₪ לחודש ברוטו לחודש.
שוויו של שכר זה נטו, נכון למועד פסק הדין של בית המשפט קמא: 8,774 ₪ לחודש.

            חישוב אריתמטי של הפסד כושר ההשתכרות לעתיד לפי 5% נכות הוא: 8,774 ₪ נטו לחודש X 5% נכות X מקדם היוון ל- 37 שנה (267.9937 ) :117,569 ₪.

י.          על כך יש להוסיף את חישוב ההפסד היחסי של תשלומי הפנסיה וזאת הן בשים לב לפסק דינו של בית המשפט העליון ב- ע.א. 9079/04 אלון נ' לאופר מיום 15.4.07, הן בשים לב לעובדה שבהתאם לתלושי השכר הרלוונטיים נראה בעליל שבוצעו עבור המערער הפרשות לקופת גמל, והן בשים לב לצו ההרחבה של ההסכם הקיבוצי בעניין פנסיה.    

            חישוב ההפסד היחסי של הפנסיה: 8,774 ₪ נטו לחודש X 70% פנסיה X 5% נכות X מקדם היוון של 12 שנה (מגיל 67 עד גיל 79) = 37,098 ₪ X מקדם היוון כפול ל- 37 שנה (0.335) = 12,428 ₪.

            נוכח העובדה שעל העובד להפריש ממשכורתו כדי להשתתף במימון תשלומי הפנסיה, יש להעמיד את הפיצוי בגין ההפסד היחסי של הפנסיה על סכום גלובאלי  של 7,000 ₪, לפי הערכתי.

י"א.      סך הפיצוי המגיע לתובע בגין הפסד כושר ההשתכרות (117,569 ₪) ובגין ההפסד היחסי של הפנסיה (7,000 ₪) מסתכם איפוא ב- 124,569 ₪. לכן, העמדת סכום הפיצוי הגלובאלי על ידי בית המשפט קמא על סך 100,000 ₪, היא בהחלט במתחם הסבירות, ומתיישבת  עם מסקנתו של בית המשפט קמא, בסעיף 27 של פסק דינו, שאת הפסדי השכר של התובע יש להעריך בשיעור קרוב לשיעור העולה מחישוב  אריתמטי לפי 5%, אך נמוך ממנו.

מכל מקום, בוודאי שלא ניתן (לעניות דעתי) להגדיר זאת כ "טעות בולטת" של הערכאה קמא, והרי רק "טעות בולטת" יש בה כדי להצדיק התערבותה של ערכאת הערעור.

י"ב.      בסעיף 5(ג) של חוות דעתו כותב חברי כי "יש לזכור כי הפיצוי בגין הפסדי שכר לעתיד אין פירושה מחצית שיעור הפיצוי שהיה נפסק בגין  10% נכות אורטופדית צמיתה..." לאמירה זו אני בהחלט מצטרף.

            ברי, שכל מקרה עומד בפני עצמו, ויש להכריע לפי הנסיבות הספציפיות הנובעות מן התשתית הראייתית המונחת בפני בית המשפט, ובכלל זה, בין היתר:  
            חוות דעתו של המומחה הרפואי, התרשמות בית המשפט מן העדויות, פוטנציאל השתכרותו של הנפגע, ותוחלת חיי העבודה של הנפגע (במקרה שלנו תוחלת של 37 שנות עבודה לעתיד).
חזקה על השופט קמא שכך אכן פעל.

י"ג.       אינני יכול להצטרף למסקנתו של חברי בסיפא של סעיף 5(ג) של חוות דעתו, דהיינו: "מכל מקום הסכום שנפסק חורג באופן משמעותי מהסכום שנהוג לפסוק במקרים דומים. הוא מוגזם ומצריך התערבותנו". 

            אחזור ואזכיר את האמור בחוות דעתו של המומחה הרפואי, דהיינו, שלמרות שהממצאים הקליניים הם קלים הרי בבחור צעיר ופעיל יש סבירות שנזק קטן זה יגדל ויתבטא קלינית בצורה משמעותית יותר בעתיד. (ההדגשה שלי -  י.ג.).

י"ד.      חישוב אריתמטי של הנתונים מביא לכך שסכום הפיצוי, כולל ההפסד היחסי של הפנסיה, מגיע לכדי 124,569 ₪, נכון למועד פסק-דינו של בית משפט קמא, ולכן, אינני יכול להסכים להגדרת הפיצוי שפסק בית המשפט (100,000 ₪) כ"חורג באופן משמעותי מהסכום שנהוג לפסוק במקרים דומים, הוא מוגזם ומצריך את התערבותנו", כפי שכותב חברי בסיפא של פיסקה 5(ג) של חוות דעתו.
אדרבא, הפיצוי שפסק בית המשפט קמא הוא במיתחם הסבירות.
מכל מקום, בוודאי שלא ניתן לומר (לעניות דעתי) שעסקינן ב"טעות בולטת" המחייבת התערבותה של ערכאת הערעור.

ט"ו.      לכן, אילו דעתי היתה נשמעת הייתי מציע לחברי הנכבד, ולחברתי הנכבדה, להורות על דחייתם של שני  הערעורים ללא צו להוצאות.




י. גריל, שופט, סגן נשיא






אשר על כן הוחלט, ברוב דעות, כאמור בחוות דעתו של השופט עודד גרשון.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פיצויים תאונת דרכים

  2. תאונת דרכים קשה - פגיעת ראש

  3. פיצויים תאונת דרכים עם פצועים

  4. איך מחשבים פיצויים תאונת דרכים

  5. פיצויים תאונת דרכים נהג שיכור

  6. פיצויים תאונת דרכים נהג שיכור

  7. כמה פיצויים לאדם שמת בתאונת דרכים

  8. פיצויים משפחה אדם מת בתאונת דרכים

  9. תאונת דרכים - ערעור על פיצוי נמוך

  10. פיצויים למשפחה של הרוג תאונת דרכים

  11. פיצוי על תאונות דרכים קלות

  12. רכיבי פיצוי תאונת דרכים קשה

  13. פיצוי בגין תאונת דרכים קלה

  14. תאונת דרכים - ערעור על תביעת פיצויים

  15. פיצויים למשפחה על תאונת דרכים

  16. פיצוי נמוך מדי על תאונת דרכים

  17. פיצויים לילדים של אדם שנהרג בתאונת דרכים

  18. הקרן הפלסטינית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

  19. פיצויים לקשיש שנפגע בתאונת דרכים

  20. תאונת דרכים משפחה - פיצויים לכל בני משפחה

  21. תאונת דרכים מכוונת - התאבדות בתאונת דרכים

  22. פיצויים למשפחה שנפגעה בתאונת דרכים

  23. ? תאונת דרכים רכב חונה – האם יש זכות לפיצויים

  24. תאונת דרכים - תביעת פיצויים של בעל על מות אשתו

  25. גובה פיצויים ילדה שנפגעה בתאונת דרכים

  26. פיצויים לתושב חוץ בתאונת דרכים בישראל

  27. פיצויים לבעל שאשתו נהרגה בתאונת דרכים

  28. פיצויים לנפגעי תאונות דרכים בשנות ה-80

  29. הפחתת פיצויים בערעור לנפגע תאונת דרכים

  30. פסיקה בנושא פיצוי לקטינים בתאונת דרכים

  31. פיצויים לקטינה בת 12 שנפגעה בתאונת דרכים

  32. פיצויים עבור הוצאות נסיעות (ניידות) בתאונות דרכים

  33. פיצויים על תרומת איברים עקב תאונת דרכים

  34. הפחתת סכום פיצויים על תאונת דרכים בערעור

  35. גובה הפיצוי לאדם מבוגר נפגע בתאונת דרכים

  36. אדם זקן נהרג בתאונת דרכים - גובה הפיצויים

  37. הפחתת סכום הפיצוי בגין תאונת דרכים בערעור

  38. סעיף 7 (3) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  39. ? תאונת דרכים תייר - זכויות תיירים פיצויים תאונת דרכים

  40. ערעור לעליון על גובה הפיצויים לנפגע תאונת דרכים

  41. פיצויים בגין צעיר עם אישה וילדים שנהרג בתאונת דרכים

  42. תביעה נגד הקרן הפלסטינית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

  43. לפני תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975

  44. האם התאונה זו מסווגת כ"תאונת דרכים" כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ?

  45. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון