הקלות מס לתושבי גבול הצפון

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הקלות מס לתושב ספר / הקלות מס לתושבי גבול הצפון: א. ההליך והעובדות שאינן במחלוקת. זהו ערעור מס הכנסה המתיחס לשנת המס 1998. השאלה העומדת להכרעה היא, אם זכאי המערער להנחה של 15% לפי תקנות מס הכנסה (הנחות מס ביישובי גבול הצפון) התשמ"ו1985-, בגין היותו תושב ספר או ביתר דיוק: תושב פסוטה, כפי שטוען המערער, או שמא יש לראותו כתושב חיפה שאינו זכאי להנחה האמורה. יצויין, ששנת המס 98, היא השנה הראשונה שבה מבקש המערער לזכות בהנחה. רוב העובדת אינן במחלוקת. נמנה אותן בקצרה: המערער הוא יליד 1945, מהנדס בנין בהכשרתו. מקום הולדתו הוא פסוטה. הוא נשוי ולו שני ילדים מעל גיל 18 הלומדים באוניברסיטת חיפה ובטכניון בחיפה. אשתו של המערער היא מורה בביה"ס אל-מותנבי בחיפה (להלן: "ביה"ס). המערער הוא בעל הזכויות בדירה בגוש 10913 חלקה 12, ברחוב הגפן בחיפה (להלן: "דירת חיפה"). בדירה זו יש קו טלפון על שם המערער. להוריו המנוחים של המערער היה בית בפסוטה. המערער החל ללמד בשנת 1985 בביה"ד אל-מותנבי במשרה חלקית. בשנת 94, התמנה המערער למהנדס המועצה המקומית פסוטה בהיקף של 50% משרה. לאחר שקיבל חופשה ללא תשלום מביה"ס בשנת 1996 הוגדלה המשרה בפסוטה ל - 80%. בקיץ 1996 חזר המערער ללמד בביה"ס בהיקף של 1/3 משרה, ובשנת המס 98, עבד הן בפסוטה והן בביה"ס. בשנים 1986 - 1991 היה המערער שותף בעסק לחומרי בנין בנהריה. 5. למערער היה בשנת המס נשוא הדיון חשבון בנק אחד בחיפה, בשיתוף עם אשתו. הוא רשום בקופת חולים כללית בחיפה. בטופסי 106 של המערער לשנת 98 צוין, כי הוא מתגורר בחיפה. עוד מתברר, כי בשנת 98 עבד המערער בין היתר, אצל חברת דאוד נעמה ובניו בע"מ, שכתובתה בחיפה. ב. הראיות. המערער הגיש תצהיר ובו ציין, כי הוא נמנה על חמולת עאסי, שהיא אחת משתי החמולות הגדולות בפסוטה. הוריו גרו בפסוטה עד שנת 1960, לאחר מכן עברה כל המשפחה לחיפה. בשנת 1978 חזרו הוריו לחיק משפחתם הגדולה בפסוטה והתגוררו בדירה שירש אביו המנוח מסבו והמשיכו לגור שם עד למות האב בשנת 95 והאם בשנת 94. בין השנים 1980-1985 פתח המערער משרד למתן שירותי הנדסה בפסוטה. המשרד מוקם באחד מחדריו של בית ההורים. בשנת 1984, מונה המערער כמפקח על פרוייקט הביוב שביצעה המועצה המקומית פסוטה. בשנת 1994, במקביל לעבודתו כמהנדס מועצת פסוטה (בהיקף של 50%), הוא עבד בחברת "פרנסיס" לבנייה מפסוטה. באותה תקופה דאג, לדבריו, גם להוריו החולניים, השגיח עליהם וסעדם יחד עם אחותו אלהאם פרנסיס הגרה בפסוטה. החל מ - 30.11.00 הוגדלה משרתו כמהנדס מועצת פסוטה ל - 100%. גם לאחר פטירת הוריו המשיך המערער לדבריו, לשהות רוב ימי השבוע בפסוטה. בסוף שנת 97, הוא החליט לעבור ולגור באופן סופי בפסוטה, בבית שירש מהוריו, יחד עם אחיו ומאז הוא מבקש לזכות בהנחה. בית ההורים מחולק לשתי יחידות מגורים נפרדות: האחת שייכת למערער, והשניה לאחיו. האחות אלהאם הסתלקה מחלקה בירושה. שמו של המבקש הופיע בפנקס הבוחרים לבחירות שהתקיימו ב - 10/98 למועצת פסוטה והוא השתתף למעשה בבחירות אלה. הוא משלם תשלומי מים וארנונה למועצת פסוטה (ובקשר לכך צירף אישורים). כמו כן, הוא משלם עבור חשבונות החשמל בגין הדירה בפסוטה, הגם שהחשבונות נושאים עדיין את שם אביו המנוח. כל התיקונים והטיפולים לרכבים שלו ושל אשתו מבוצעים במוסך עטאללה עאסי בפסוטה. המערער הינו חולה סכרת ומטופל באינסולין אצל ד"ר ג'ורג' איוב, שמרפאתו נמצאת בפסוטה. אותו רופא קשור לקופ"ח מאוחדת ולכן מאז שנת 2001 הוא עבר מקופ"ח כללית לקופ"ח מאוחדת. על שם המערער ת.ד. בפסוטה מאז שנת 98. המערער בנוסף לתפקידו כמהנדס מועצת פסוטה, הוא חבר קבוע בועדת "מלח" של המועצה ובעתות חירום של נפילת קטיושות באזור, הוא נמצא בפסוטה. אשתו של המערער היא בת למשפחת פרנסיס, שאף היא מתגוררת בפסוטה וגם אחותו אלהאם גרה באותו כפר. מאז שנת 80 תיכנן המערער, לדבריו, לחזור לפסוטה ולגור שם מגורים של קבע וכך עשה בצעדים הדרגתיים החל משנת 94 ובאופן קבוע וסופי בסוף שנת 97 ותחילת שנת 98. אשתו נבילה, המשיכה בינתיים להתגורר בחיפה יחד עם שני הילדים הסטודנטים. אשת המערער מתכננת להצטרף למערער לפסוטה בעוד פחות משלוש שנים כאשר תצא לגימלאות, בינתיים היא נמנעת מעשות כן, מאחר ואינה יכולה לנסוע מדי יום מפסוטה למקום עבודתה בחיפה. הוא עצמו רק מבקר את משפחתו בחיפה, אולם אינו גר איתם. לתצהיר המערער צורפו תצהירים של אישתו נבילה, ושל ראש המועצה גרייס סעד חורי, המאשרים את נכונות דבריו. ראש המועצה מוסיף, כי הוא וחבריו האחרים של המערער מבקרים אותו מידי פעם בביתו בפסוטה בשעות הערב, הם יושבים, משוחחים, שותים קפה "ומעבירים חוויות וסיפורים". מטעם המשיב, הוגש תצהיר של המפקח הבכיר פלאח סלאח, שאליו מצורף בין היתר, דו"ח ביקורת שנערך ביום 17.5.00 שעה 10.00 בדירה בחיפה על ידי שמואל כהן, לפיו נמצא המערער באותו זמן בדירה האמורה בחיפה. המערער מצידו אומר לענין זה בתצהירו, כי שהה בדירה משום שדודתו נפטרה ביום 12.5.00 והוא שהה בחיפה בשבוע האבל עם בני המשפחה. כאן המקום לציין, שתעודת הקבורה של אותה דודה (הגב' עסאי מרים ז"ל), מצביעה על כך שמקום מגוריה של אותה דודה היה בפסוטה ומקום קבורתה בפסוטה. בחקירתו (ישיבה 2.4.01), אומר המערער, שלשתי הדירות בבית בפסוטה יש חיבור אחד משותף למים וחשמל ומכאן שגם החשבונות למים וחשמל הם משותפים (ע' 5). בהמשך הוא אומר שדירת אחיו היא ריקה (עמ' 8). לשאלה, כיצד מקיימים הוא ורעייתו חיי משפחה כאשר הוא גר, לפי הנטען, בפסוטה ואשתו בחיפה - על כך ענה, שהם נפגשים בסופי שבוע בחיפה או בפסוטה. כמו כן, באותה תקופה לימד פעמיים בשבוע בביה"ס וגם אז היה מבקר את משפחתו בבית בחיפה (עמ' 5-6). בבית בפסוטה יש תנור אפייה, מקרר ומכונת כביסה המצויים שם עוד מהזמן שההורים גרו שם (עמ' 6-7). הוא מבשל לעצמו בדירה בפסוטה ולפעמים הוא סועד אצל אחותו ואצל חמותו או דודו (עמ' 7). הוא מכבס לעצמו "דברים קטנים", ואילו "דברים גדולים" הוא מביא לאשתו לצורך כביסתם בבית בחיפה (עמ' 7). אשתו של המערער אמרה בחקירתה, שלאחר פטירת הורי המערער הם היו באים לגור בבית ההורים בעת חופשותיהם (עמ' 8). היא תיחזקה את הבית במשך כל התקופה (עמ' 9). החלק של גיסה, אחי בעלה, בבית בפסוטה סגור. אין טלפון בבית בפסוטה (עמ' 10). מידי שבוע היא והמערער מתראים ובעת חופשותיה מביה"ס היא מבלה עמו כל הזמן בפסוטה (עמ' 10). בחקירתו אמר ראש המועצה, שתפקידו של המערער חייב אותו להשתתף בישיבות של ועדות שונות שהתכנסו לאחר השעה 18.00 (עמ' 12). מאז שהמערער עובד במשרה מלאה כמהנדס המועצה, הוא היה רוב הזמן בכפר ולא היתה בעיה לאתר אותו בעת הצורך (עמ' 12-3). ג. דיון ומסקנות. 1. החלק המכריע של העובדות, אינן במחלוקת. המחלוקת נסבה יותר על המשמעות שיש לתת לאותן עובדות. מאחר ומדובר במקרה זה בדרישה להטבה, הרי כמו לענין פטור, מוטל הן נטל הראיה והן "הנטל הפרשני" על שכם המערער (השוה ע"א 852/86 פ"ש י-ם נ. מל"ל חיפה עיבוד נתונים פד"י מ"ג(1) 686, 689; עמ"ה (נצ') 120/93 ד"ר יעקב דגן נ. פ"ש צפת, תק-מח 95(1) 260), מה גם שמדובר במחלוקת "לבר פנקסית", שבה ככלל, מוטל הנטל על הנישום (ראה פסה"ד רע"א 1436/90 גיורא ארד נ. מנהל מע"מ פד"י מ"ו(5) 101). 2. מבחינה מהותית, הקריטריון שעל פיו יש לבחון את זכאות המערער להנחה הוא, היכן מתקיים "מרכז חייו" (ראה עמ"ה 14/93; 47/93 כמיל סאדר נ. פ"ש חיפה מיסים ח5/ ה116-; עמ"ה (ח') 151/92 פהים דקואר נ. פ"ש חיפה, מיסים ח2/ ה147-; עמ"ה (ב"ש) 530/96 ד"ר עמוס רן נ. פ"ש באר שבע, מיסים יג1/ ה107-; עמ"ה (נצ') 149/97 שעבי דינה נ. פ"ש נצרת, מיסים יג2/ ה19-; השווה גם לאחרונה עמ"ה (ח') 2004/98; 5048/97 אריה גונן נ. פ"ש חיפה, מיסים ט"ז(1) ה137-). למבחן זה שתי פנים: האחד פיזי, דהיינו היכן מצויות מירב הזיקות של האדם, והשני סוביקטיבי, כלומר מה היתה כוונתו של האדם והיכן רואה הוא את מרכז חייו (עמ"ה 2004/98; 5048/97 גונן נ. פ"ש חיפה הנ"ל, סעיף 7). עוד יש לציין, כי לאור הפרשנות התכלתית של החוק, נקבע בפסיקה, כי מי שמנהל "חיים כפולים" בשני מקומות מגורים, הוא אינו זכאי להטבה מן הטעם ש"בשעת צרה" הוא תמיד יוכל למצוא מפלט בביתו השני (השוה עמ"ה 151/92 דקואר נ. פ"ש חיפה הנ"ל (שם) בע' ה147-; עמ"ה 14/93 סאדר נ. פ"ש הנ"ל (שם) בע' ה116-, ה118-). 3. אין חולק, כי למרות שהמערער נולד וגדל בכפר פסוטה, הוא עבר להתגורר בחיפה. 4. גם אם נקבל את דברי המערער, שהוא החליט לחזור ולהתגורר בכפר פסוטה, עדיין נשאלת השאלה - האם הגשים רצונו זה עד תום, או שמא רק נקט בצעדים לקראת השיבה לכור מחצבתו והפיכתו למרכז חייו. 5. לדעתי, קיימת אמנם אפשרות שהמערער החל בתהליך של מעבר מחיפה לפסוטה, אך תהליך זה טרם הושלם בשנת 98 (השוה לענין זה, מועד השלמתו של תהליך שינוי תושבות פס"ד גונן הנ"ל). אנמק את דברי: אין מחלוקת על כך שאשתו של המערער גרה בשנת 98 בדירה בחיפה, שלשני בני הזוג זכויות בה, ולגביה אין ספק, שחיפה היא המקום שניתן להגדירו כמרכז חייה של האשה. המערער לא טען, כי חל "קלקול" כלשהו בזוגיות שבינו לבין רעייתו, וכאשר בני הזוג מנהלים חשבון בנק משותף בחיפה, לכאורה אין סיבה שהוא יגור בנפרד ממנה, מה עוד שגם ילדיו עדיין מתגוררים יחד עמהם (לענין זה יפה האמירה "ביתו [של אדם] זו אשתו", מסכת יומא א', א'; והשוה גם לענין מקום המצא המשפחה כגורם בעל חשיבות בנושא ה"תושבות" ע"א 1117/92 לונדנר נ. מנהל מע"מ, תקדין 93(2) 918). המערער אמנם עבד בפסוטה, אך משרתו בשנת 98 לא היתה מלאה אלא רק כ - 80%. הוא עבד במקביל גם בחיפה הן במשרה חלקית בביה"ס והן בחברת דאוד נעמה שכתובתה בחיפה. יש להניח אמנם שלא פעם ישן המערער בדירה בבית ההורים בפסוטה, וזאת כאשר תפקידו במועצה חייב אותו להשאר במקום עד שעות מאוחרות, אך לענין זה אין מצבו שונה ממצבו של איש עסקים הנאלץ מידי פעם לבקר במקום פלוני בחו"ל, בו נמצאים לקוחות או ספקים, ובמקום לגור במלון הוא שוכר, או אפילו רוכש לו, דירה קטנה למגוריו, משלם את תשלומי החובה הממשלתיים והעירוניים ואת הוצאות המים והחשמל. עובדה זו כשלעצמה אינה הופכת את מקום המצאה של אותה דירה ל"מרכז חייו". במקרה הנדון, לא היה המערער צריך לשכור לו דירה, שכן עמדה לרשותו דירה בבית של הוריו המנוחים. העובדה שהמערער ואשתו מתקנים את רכביהם בפסוטה, אינה אומרת דבר, שכן יש להניח שבמוסך כפרי מחירי התיקון והאחזקה זולים יותר מאשר במוסך עירוני. יצוין גם, שאישורי המוסך (נספחים י' לתצהירו) הם מהשנים 99, 2000 ולא משנת 98. מן הראוי להדגיש עוד מספר נסיבות, שיש בהן להעמיד בספק את דבר היות פסוטה מרכז חייו של המערער: (א) המערער לא הביא כל מסמך המצביע על טיב זכויותיו בבית. האם הדירה שבה הוא לן בהיותו בפסוטה רשומה על שמו? האם בעקבות פטירת ההורים ניתן צו ירושה? ובמקרה וניתן צו ירושה, האם חולקו הזכויות בבית בין היורשים, באופן שלו יוחדה דירה פולנית ולאחיו או ליתר היורשים דירה אחרת? (ב) העובדה שבביקורת פתע מקרית, מאוחרת יותר לשנה שבערעור, נמצא המערער בשעות היום בדירה בחיפה, גם היא פועלת נגדו. בעיקר, באשר הסברו להמצאותו בחיפה כביכול לרגל האבל של פטירת הדודה שחיה ונקברה בפסוטה - אומר דרשני. (ג) בדירה בפסוטה אין טלפון. (ד) את ה"כביסה הגדולה" הוא מביא לאשתו בחיפה. (ה) בשנת 98 עדיין היה המערער חבר קופת חולים הכללית, שכן אישור קופ"ח מאוחדת (נספח י"א לתצהירו), מצביע שביום 28.12.00, הוא רק בגדר ממתין לחברות בקופ"ח מאוחדת וחברותו עמדה להכנס לתוקפה רק ב- 1.1.01 ויש לזכור, שבקופת חולים הכללית הוא היה רשום בחיפה. (ו) באישורים של מועצת פסוטה הנוגעים למגוריו בכפר החל מ - 30.12.97, נאמר ברובריקה הנוגעת למקום עבודתו, שהמערער עובד הן במועצת פסוטה והן בעיריית חיפה. העובדה שהמערער ממלא תפקידים הקשורים בעתות החירום (כגון: ועדת מלח), אינה הופכת את פסוטה למרכז חייו, כשם ששוטר המוצב בגבול וממלא שם תפקידי שמירה ואבטחה, אינו הופך עקב כך לתושב אותו איזור. לפיכך, נראה לי שאין מקום לקבל הערעור ואני דוחה אותו. יצוין, כי אינני מביע כל עמדה לגבי שנות המס שלאחר 98, שכן יתכן שהתהליך של מעבר לפסוטה בו החל המערער, הגיע לכלל הבשלה בשנים הבאות, כגון ע"י כך שאישתו עברה לגור יחד עם המערער בפסוטה, תוך עזיבת הדירה בחיפה. המערער ישלם למשיב הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.הקלות מס / הנחה במסמיסים