הרכב המועצה הדתית

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הרכב המועצה הדתית: השופט מ' אלון: .1עניינה של עתירה זו - הרכבה של המועצה הדתית בראש העין. עתירתה של העותרת הראשונה - היא סיעת ש"ס, התאחדות הספרדים שומרי תורה - להורות לשלושת המשיבים הראשונים, הלוא המה השר לענייני דתות, המועצה המקומית ראש העין והרבנות המקומית שבראש העין, שסיעת ש"ס תקבל במועצה הדתית ייצוג, ההולם את כוחה היחסי בקרב תושבי ראש העין, כפי שבא הדבר לידי ביטוי בבחירות לכנסת האחת-עשרה. .2שלושת המשיבים האמורים שלושה שותפים הם במעשה המרכבה של כל מועצה דתית, כפי שכך נקבע בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל"א- .1971שר הדתות מציע % 45מהמועמדים למועצה הדתית, הרשות המקומית מציעה %45, ויתר עשרת האחוזים מהמועמדים מוצעים על-ידי הרבנות המקומית (סעיף 3). לפי סעיף 2לחוק קובע שר הדתות את מספר חברי המועצה הדתית שבכל רשות מקומית, "ובלבד שלא יעלה על מספר חברי הרשות המקומית". המועצה הדתית בראש העין מורכבת מאחד-עשר חברים, מספר חברי הרשות המקומית שבאותו מקום, ולפי האמור בסעיף 3הנ"ל מוטל איפוא על שר הדתות להציע חמישה מועמדים למועצה הדתית, על הרשות המקומית חמישה מועמדים ועל הרבנות המקומית מועמד אחד. לפי סעיף 4לחוק, שלושת השותפים האמורים יחוו דעתם "על המועמדים מבחינת התאמתם לשמש חברי המועצה ומבחינת ייצוגם המתאים של הגופים והעדות המעוניינים בקיומם של שירותי הדת היהודיים ... במקום". עוד ביום 28.2.85הורכבה מועצה דתית בראש העין, אך לרגל פגם שאירע בהליך מתן חוות הדעת על-ידי המועצה המקומית, כפי הדרוש בסעיף 4 הנ"ל, החליט בית-משפט זה (בג"צ 141/85, 146, 147) ביום י' בסיון התשמ"ה- 30.5.85, כי אין תוקף לאותו הרכב של המועצה הדתית. לרגל החלטה זו נקט שר הדתות הליכים חדשים להקמתה של המועצה הדתית, והליכים אלו באו לכלל סיום בהרכבה הנוכחי של המועצה הדתית בראש העין, כפי שפורסם ברשומות ביום .26.1.86הרכב זה נעשה על דעת שלושת הגורמים האמורים, והוא כמעט זהה, מבחינת הגופים המיוצגים בו, להרכבה של מועצה המקומית בראש העין. במועצה הדתית מכהנים 4נציגים של הליכוד, 2נציגים של אגודת ישראל, 2של המפד"ל, נציג אחד של "התנועה למען ראש העין ותמ"י" (במועצה המקומית יש לסיעה זו שני נציגים) ונציג אחד של "המערך". לעניין הנציג הנוסף במועצה הדתית, מר משה נהרי (הוא המשיב התשיעי), חלוקות הדעות לעניין "זהותו" המפלגתית. לטענת העותרים הריהו נציג המערך, ואשר-על-כן מיוצג המערך במועצה הדתית בשני נציגים שעה שבמועצה המקומית אין לו אלא נציג אחד; לעומתם טוענים המשיבים, כי מר נהרי נבחר למועצה הדתית כנציג הרבנות המקומית והוא אינו מזוהה עם אף מפלגה. לחילוקי דעות אלה, וכן לשוני במספר הנציגים של "התנועה למען ראש העין ותמ"י" במועצה הדתית לעומת המועצה המקומית, עוד נחזור בהמשכם של דברים. .3חילוקי הדעות העיקריים שבין העותרים למשיבים, ובכך התרכז עיקר הדיון בעתירה, נסבו על אי-ייצוגה של סיעת ש"ס במועצה הדתית. סיעה זו באה לעולם - ברשות המקומית ראש העין - בתקופה שבין בחירות לבחירו, היינו לאחר הבחירות לרשות המקומית שנערכו באוקטובר 1983ולפני הבחירות לכנסת האחת-עשרה אשר נערכו ביולי .1984כתוצאה ממועד לידתה זה של סיעת ש"ס בראש העין אין לה ייצוג כלשהו במועצה המקומית, שהרי עדיין לא "באה לעולם" בעת הבחירות לרשות המקומית, וממילא לא השתתפה בהן. וכך התחלקו הקולות שניתנו למפלגות הנ"ל, ושנמצאו כשרים, בבחירות לרשויות המקומיות: ליכוד - 268,2; אגודת ישראל - 321,1; התנועה למען ראש העין ותמ"י - 143,1; מפד"ל - 890; עבודה - .515לעומת זאת השתתפה סיעת ש"ס בבחירות לכנסת ה-11, שנערכו, כאמור, ביולי 1984, ובהן הגיעה למעמד של המפלגה השנייה בגודלה במקום. וזהו מספר הקולות שניתנו למפלגות הנ"ל, בעת הבחירות לכנסת: ליכוד - 603,3; ש"ס - 994; עבודה - 453; מפד"ל - 306; אגודת ישראל - 190; התנועה למען ראש העין ותמ"י - .170 טוען עו"ד מירון, בא-כוחם המלומד של העותרים, כי אי-מתן ייצוג לסיעת ש"ס במועצה הדתית יש בו משום קיפוחה של סיעה זו, קיפוח שיסודו בשיקולים זרים, פסוים ומוטעים. הרכבת המועצה הדתית נעשתה לאחר קיום הבחירות לכנסת, בהן נתגלה כי לסיעת ש"ס יש מספר גדול של אוהדים בין תושביה של ראש העין. ומכיוון שברור ולית מאן דפליג, שסיעת ש"ס היא גוף המעוניין בקיומם של שירותי הדת היהודיים במקום, זכאית היא, לפי סעיף 4לחוק, ל"ייצוג מתאים" במועצה הדתית. גודלו של "ייצוג מתאים" זה בא לכלל ביטוי בתוצאות הבחירות לכנסת, והוא, לדעת העותרים, ייצוג של שני חברים לפחות במועצה הדתית. .4בתשובתם של המשיבים ובעיקרי טיעונם עלתה, בין היתר, טענה של שיהוי ושל חוסר ניקיון-כפיים מצד העותרים. שהרי העותרת יכלה להעלות טענותיה עוד בעת הדיון הקודם בבית-משפט זה בכשרות הרכבה של המועצה הדתית בראש העין, שעליו עמדנו לעיל, דיון שהתקיים בתחילת שנת 1985, היינו לאחר תוצאות הבחירות לכנסת, ובכך חוסכת הייתה זמן רב ויקר בתקינות פעילותה של המועצה הדתית בראש העין. אך באי-כוחם המלומדים של המשיבים, עו"ד מזוז ומלכא, זנחו לפנינו טענות מקדמיות אלה, וביקשו להכריע בשאלה הקרונית בדבר ייצוג סיעת ש"ס במועצה הדתית לגופה בשל החשיבות שנודעת לשאלה זו על הרכבן של מועצות דתיות ברשויות מקומיות אחרות, אשר בהן מתעוררת בעיה דומה. משאלתם נראית לנו, וכך אנו עושים. .5כפי שראינו, נקבע הרכבה של המועצה הדתית בראש העין על-פי המפתח שלפיו נקבע הרכבה של המועצה המקומית במקום. דרך זו, היינו קביעת הרכבה של המועצה הדתית על-פי יחסי הכוחות שבמועצה המקומית שבאותה רשות מקומית, מקובלת היא מימים ימימה, נכונה היא בעיני החוק וטובה היא בפסיקתו של בית-משפט זה. "... מן הראוי שבהרכבת המועצה הדתית, המופקדת על עניינים מקומיים, יינתן משקל מיוחד לתוצאות הבחירות למועצת העיריה" (דברי השופט לנדוי בבג"צ 11/72 [1]). זאת משום שהבחירות לרשות המקומית "מהוות בבואה נאמנה ליחסי הכוחות בין הגופים במישור המקומי" (בג"צ 680/81[2], בעמ' 714; וראה עוד בג"צ 516/75 [3], בעמ' 495, 500). והדבר ברור ומובן. שהרי בבחירות לרשות המקומית בא לידי ביטוי, בראש ובראשונה, רצונם של תושבי אותה רשות בכל הנוגע לעניינים המוניציפאליים שבאותו מקום, ושירותי הדת, המסופקים על-ידי המועצה הדתית, מהווים חלק מהותי מצרכים מוניציפאליים אלה. ודאי כי אין זהות זו הכרחית, וייתכן גם ייתכן שמי שבוחר במפלגה מסוימת למועצה המקומית לא היה בוחר באותה המפלגה אילו היה צריך להצביע למועצה הדתית (ראה בג"צ 590/75 [4], בעמ' 640), אבל מאחר שלא נערכות בחירות מיוחדות למועצה הדתית, הרי הדרך הטובה ביותר והקרובה ביותר לבחינת רצון התושבים באשר לייצוגם במועצה הדתית שבאותו מקום היא לפי הצבעתם בבחירות למועצה המקומית שבאותה רשות מקומית. כמועצה המקומית כמועצה הדתית, המכנה המשותף לשתיהן הוא צורכי המקום ודרישותיו. על הקשר והמשותף שבין שתי המועצות הנ"ל שברשות המקומית נימצא למדים גם מהוראות החוק גופן, ואם כי אין ראיה לדבר, הרי יש זכר לדבר. זכר מה מצוי זה מכבר בהוראה, שמספר חברי המועצה הדתית לא יעלה על חברי המועצה המקומית (סעיף 2לחוק), ועל-פי רוב מכהנים בשני הגופים מספר שווה של חברי מועצה. זכר של ממש מצוי בתיקון לחוק שהוסף לאחרונה, בשנת תשמ"ד, ואשר בו נאמר, כי - "השר לענייני דתות יחדש את הרכבה של כל מועצה בהתאם לסעיפים 2עד 5בתום ששה חדשים מיום בחירת המועצה של הרשות המקומית". הוראתו של סעיף זה, הקושר את חידוש הרכבה של המועצה הדתית במועד שהוא סמוך לבחירתה של הרשות המקומית, יש בה יותר מאשר רמז בעלמא, שהמחוקק אימץ את הקריטריון שנקבע בבית-משפט זה בדבר הייצוג במועצה המקומית כקו מנחה עיקרי למפתח הייצוג במועצה הדתית. .6טוען עו"ד מירון, שבית-משפט זה קבע לא אחת, שקריטריון הייצוג ברשות המקומית איננו הקריטריון היחידי, וכי ניתן להתחשב גם בגופים ובמפלגות המעוניינים בקיומם של שירותי דת במקום, אף אם לא זכו בייצוג ברשות המקומית. ובענייננו, הבחירות לכנסת האחת-עשרה הוכיחו, כי סיעת ש"ס הינה גוף בעל משקל רב באוכלוסיה המקומית, ואשר-על-כן זכאית היא לייצוג מתאים במועצה הדתית. בטענה זו תומכים העותרים יתדותיהם בדברים שנאמרו בבג"צ 313/67 [5], בעמ' 83, מפי השופט יתקון המנוח: "אני מסכים שהשר רשאי שלא להתחשב אך ורק בהרכב האוכלוסיה שבאותה רשות מקומית מבחינת השתייכותה המפלגתית היחסית. אילו זאת היתה כוונת החוק לא היה קל מלפרש את הדבר". ולמטה מן העניין הוא מוסיף ואומר בעמ' 83-84: "ייתכן, למשל, שבבחירת מועמדיה תקפח הרשות המקומית מפלגות או גופים אחרים, המעונינים אף הם בקיומם של שירותים דתיים במקום. הרוב עלול לקפח את המיעוט או להתעלם לגמרי ממפלגות או גופים, שאינם מיוצגים כלל ועיקר בתוך הרשות המקומית. במקרים כאלה וכיוצא באלה יהא השר מוסמך, ולדעתי אף מחוייב, לתקן את המעוות, לאזן את הכוחות, ולדאוג לייצוגם המתאים של אותם חוגים, זרמים או מפלגות, שהרשות המקומית לא נתנה להם את משקלם הראוי". דברים אלה מובאים בבג"צ 516/75 [3], ובקשר אליהם אומר הנשיא שמגר שם, בעמ' 502: "אין ללמוד מדברים אלה כאילו לעולם חובה על השר להעניק ייצוג לכל גוף או מפלגה כל אית ולא זכה לייצוג באמצעות הרשות המקומית. כוונת הדברים רק לאותם מקרים בהם קיפחה רשות מקומית את נציגיה של מפלגה או של גוף אחר, במנעה מהם ייצוג למרות משקלה ברשות המקומית או כאשר מפלגה פלונית לא התמודדה בבחירות לרשות המקומית אך היא בעלת משקל בין תושבי הרשות המקומית. אולם אם כוחו המספרי של גוף מועט הוא, והרשות המקומית לא ראתה בשל כך להכלילו בין מועמדיה, לא נוצר מעוות המחייב תיקון ואין הכללת נציגיו בין המועמדים בגדר חובה המוטלת על השר, אלא בגדר הרצוי בלבד" (וראה עוד בג"צ 515/80 [6]). .7טענה זו, שלכאורה שובה את הלב, אינה עומדת בפני הביקורת, ולא זו בלבד אלא מוטעית היא מיסודה בנתונים ובנסיבות שבעתירה שלפנינו. הטעות האחת שבטענה זו היא בכך, שמייחסת היא משקל מוגזם ורב מדיי למספר הקולות שגוף מסוים זכה להם במקום פלוני בעת הבחירות לכנסת ולהשפעתה של עובדה זו על זכותו של גוף זה בייצוג במוסדות המוניציפאליים, כגון המועצה הדתית, באותו מקום. השוני המהותי שבין מטרת הבחירות לרשויות המקומיות, שעיקר עניינן צרכיו המיוחדים של אותו מקום שבו נערכו הבחירות, לבין מטרת הבחירות לכנסת, שעיקר עניינן צרכיה של כלל המדינה, מחייב, כי תוצאות הבחירות לכנסת לא תהא להן אלא השפעה צנועה ושולית על מידת הייצוג במועצה הדתית, לעומת הבחירות למועצה המקומית, שבגלל מגמתן המשותפת להן ולמועצה הדתית צריכות לשמש כאינדיקאציה העיקרית למודד הייצוג לזו האחרונה. ואף זו הלכה שכבר יצאה מלפני בית-משפט זה. עוד בבג"צ 11/72 [1] הנ"ל נאמר, כי בהרכבת המועצה הדתית יש לייחס משקל מיוחד לתוצאות הבחירות למועצת העירייה, "אך אינני רואה פסול בכך שמשקל מסויים ניתן לתוצאות הבחירות לכנסת". ואל נכון נאמר מפי חברי השופט בך בבג"צ 680/81 [2], הנ"ל, בעמ' 714: "מותר אמנם להתחשב גם בהצבעת תושבי המקום בבחירות לכנסת, אך משמעותו של מידע זה מוגבלת יותר, שכן מטבע הדברים מושפעות בחירות אלה מהיבטים ומגורמים, שאין בינם לבין האינטרסים המקומיים ולא כלום" (ההדגשה שלי - מ' א'). שוני זה שבמגמה שביסוד הבחירות בא לכלל ביטוי גם בדפוסי ההצבעה בבחירות לרשויות המקומיות, ששונים הם מדפוסי ההצבעה בבחירות לכנסת. בבחירות לרשויות המקומיות משתתפות לא פעם רשימות מקומיות, אשר זוכות לייצוג במועצה המקומית אך אינן משתתפות בבחירות לכנסת. מתן משקל יתר לתוצאות הבחירות לכנסת מקפח את הסיעות המקומיות הללו, אף שמשקלן באוכלוסיה איננו מבוטל. כמו כן, הבחירות לרשויות המקומיות נערכות לא פעם על בסיס אישי (לא רק בחירת ראש הרשות המקומית אלא אף בחירת חברי המועצה), וזאת בשל האפשרות לקיום קשר יותר הדוק בין תושבי הרשות המקומית לבין נציגיהם. כתוצאה מכך ייתכן שמפלגה פלונית תזכה לייצוג נכבד במועצת הרשות המקומית ואילו בבחירות לכנסת באותו יישוב היא תזכה לתמיכה מועטה יותר. לא יהא זה איפוא מן הראוי ליתן משקל ממשי לתוצאות הבחירות לכנסת, בחירות שאינן נושאות אופי מקומי, בקביעת הייצוג למועצה הדתית שבאותו מקום, ובוודאי אין להעלות על הדע, שמשקל התוצאות של הבחירות לכנסת ייגרע, באופן משמעותי, מייצוגם של גופים אחרים, שהתמודדו בבחירות לרשויות המקומיות וזכו למה שזכו על מישור הבעיות שהן עיקר עניינה של המועצה הדתית. והרי זו תהא התוצאה, אם ניענה לעתירת ש"ס למתן ייצוג במועצה הדתית של שני חברים משורותיה, דבר שיפחית באופן משמעותי את ייצוגן במועצה הדתית של המפלגות האחרות, שנטלו חלק בבחירות למועצה המקומית. .8הטעות העיקרית שבטענה זו של העותרת היא, שטענה זו מופרכת מעצמה ומעיקרה. האם אכן אי-ייצוגה של סיעת ש"ס במועצה הדתית יש בו משום קיפוח של תושבי המקום? לכשנעיין בדבר נמצא, כי לאמיתו של דבר לתושבים שהצביעו עבור סיעת ש"ס בכנסת יש ייצוג מלא במועצה הדתית, ולא זו בלבד, אלא היענות לטענתה של העותרת פירושה יהא מתן ייצוג כפול לחלק מתושבי המקום, שעה שחלק אחר אינו זוכה לייצוג כפול כזה ואולי אף לא לייצוג בכלל. אסביר את דבריי. טענה בדבר אי-ייצוגם של תושבים מסוימים במוסדות המקומיים יש להעלותה כשר תושבים אלה השתתפו בבחירות לרשות המקומית אך בגלל מספרם המועט לא הגיעו לכלל נציגות ברשות המקומית או שכלל לא השתתפו בבחירות לרשות המקומית או שמהווים הם עדה מסוימת שלא באה לכלל ביטוי בבחירות אלה; במקרים כגון אלה מקום יש לשקול, אם אכן מן הראוי שקולם יישמע במועצה הדתית. בעתירה שלפנינו העובדות שונות הן לחלוטין. תושבי ראש העין, אשר בבחירות לכנסת ביולי 1984נתנו את קולם למפלגה החדשה של סיעת ש"ס, תושבים אלה הצביעו גם בשעת הבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר 1983, אלא שאז הצביעו עבור הרשימות, שהיו קיימות אותה שעה ושמהן מורכבת המועצה המקומית והמועצה הדתית, ורשימות אלה מייצגות את ענייניהם וצורכיהם. הדרישה לתת ייצוג לשני חברים של סיעת ש"ס במועצה הדתית אינה, לאמיתו של דבר, לתת ייצוג לתושבים שבחרו עבור סיעת ש"ס לכנסת - כי לתושבים אלה יש ייצוג באמצעות הרשימות המיוצגות במועצה הדתית ושעבורן בחרו תושבים אלה ביולי 1983- אלא דרישה זו היא לתת ייצוג למפלגה, שאינה מיוצגת במועצה הדתית, שבבחירו לכנסת בשנת 1984הצביעו עבורה תושבי ראש העין, שעה שבשנת 1983הצביעו עבור אחת מהרשימות האחרות. קיפוח זה של העותרת לאו קיפוח הוא, שהרי שירותי הדת שהמועצה הדתית מספקת מיועדים לתושבים ולאנשים ולא לגופים ולמפלגות, והמפלגות מקבלות ייצוג במועצה הדתית בזכות התושבים-הבוחרים שהם מייצגים ולא בזכות עצמן ולשם עצמן. ובנדון דידן, התושבים מיוצגים במועצה הדתית על-ידי הגופים שבהם בחרו תושבים אלה, וסיעת ש"ס בתור גוף ומפלגה, היא היא שאינה מיוצגת במועצה הדתית. ולא זו אף זו. מתן ייצוג לסיעת ש"ס במועצה הדתית ייתכן שיביא לידי כך, שחלק מתושבי ראש העין יזכו לייצוג כפול במועצה הדתית - פעם על- ידי הרשימה עבורה בחרו בשעת הבחירות למועצה המקומית ופעם על-ידי סיעת ש"ס שעבורה בחרו בעת הבחירות לכנסת ובזכות תוצאות בחירות אלה קיבלו ייצוג במועצה הדתית. ולא זו בלבד אלא ייתכן גם ייתכן, שתושבים אחרים בראש העין לא יהיו מיוצגים כלל במועצה הדתית. מתן שני נציגים לעותרת במועצה הדתית פירושו הוא לגרוע ני נציגים מהרשימות האחרות, שהרי סך כל חברי המועצה הדתית בראש העין אינו יכול לעלות על מספר של אחד-עשר חברים, כמספר חברי המועצה המקומית (סעיף 2לחוק). פירושו של דבר, שרשימה זו או אחרת תקופח, וממילא יקופחו אלה שבחרו עבור רשימה זו ולא בחרו בבחירות לכנסת עבור העותרת. וכיצד נדע מאיזו מן הרשימות האחרות לקחה סיעת ש"ס את בוחריה לכנסת? וכי ניתן להעלות על הדעת, שבכל עת ובכל מקרה שתקום מפלגה חדשה לאחר הבחירות לרשויות המקומיות ולפני הבחירות לכנסת, נחזור ונקבע מחדש את חברי המועצה הדתית לפי תוצאות הבחירות לכנסת? ואם כן - מדוע דווקא כאשר מפלגה חדשה זו נוסדה לפני הרכבת המועצה הדתית ולא לאחר שהמועצה הדתית כבר הורכבה? ואולי ומדוע לא - נשנה לפי תוצאות הבחירות לכנסת גם את הרכבן של המועצות המקומיות גופן? וכשם שאיש לא יעלה על הדעת הכנסת תיקון, שיש בו כדי להיענות לדרישה זו, כך היענות לדרישת העותרת יש בה כדי להכניסנו למבוך ללא מוצא. .9ואף זאת מן הראוי לציין. שאלנו את באכוח העותרת, אם אכן חושש הוא שצורכיהם הדתיים של תושבי ראש העין, שבחרו לסיעת ש"ס בבחירות לכנסת, יקופחו, אם יהיו מיוצגים על-ידי רשימה אחרת, עבורה בחרו בעת הבחירות לרשויות המקומיות, ולא היה מענה משביע רצון בפיו, וחוששני שתשובה כזו אינה בנמצא. מצורכיהם הדתיים של אותם תושבי ראש העין לא ייגרע כהוא זה, אם תושבים אלה ייוצגו על-ידי הרשימות שעבורן בחרו תושבים אלה בעת הבחירות לרשויות המקומיות בשנת .1983ואם יאמר האומר, שאולי יש לה, לסיעת ש"ס, אי אלה הדגשים שונים בענייני סיפוק שירותים דתיים מאשר לאגודת ישראל, למפד"ל ולתמ"י ולרשימות אחרות המיוצגות במועצה הדתית, אין זה מן הראוי ומן הנכון, שבגלל שינויים מזעריים אלה נעשה מהפכת חצר שלמה, שהפסדה מרובה משכרה. והרי אין הרכב זה של המועצה הדתית קבוע לעולמי עד, ובעוד כשנתיים תחזור ותורכב מועצה דתית; ואם העותרת תיקח חלק בבחירות לרשויות המקומיות הבאות עלינו לטובה, בעתן ובזמנן, הייצוג שתזכה בו בבחירות לרשויות המקומיות יעמוד לה גם לייצוג מועצה הדתית, שתורכב, כאמור, לא יאוחר משישה חודשים לאחר הבחירות למועצה המקומית. .10טענת העותרת בדבר הקיפוח שהמשיב הראשון מקפחה מתוך שיקולים פוליטיים וזרים אין לה על מה שתסמוך. העותרת לא הצביעה על דוגמה או על מקרה כלשהם שיבססו טענתה זו. להפך. מדבריו של המשיב הראשון למדנו לדעת, כי העותרת השתתפה בבחירות המקומיות בשנת 1983בשתי רשויות מקומיות - בירושלים ובבני-ברק - וזכתה לייצוג ברשות המקומית שבכל אחת מהן; על-פי ייצוג זה ניתן לעותרת ייצוג הולם גם במועצה הדתית שבשתי רשויות אלה, לפי העיקרון המנחה, שעליו עמדנו בראשיתם של דברינו, שהייצוג במועצה הדתית ייקבע, בעיקרו, על-פי הייצוג שבמועצה המקומית שבאותה רשות. .11בנוסף לעיקר טענתה של העותרת בדבר קיפוחה היא בייצוג במועצה הדתית, מוסיפה וטוענת העותרת, שלעניין שני גופים אחרים חרג המשיב הראשון מהעיקרון של ייצוג לפי מידת הייצוג שבמועצה המקומית: התנועה למען ראש העין ותמ"י קיבלה בבחירות למועצה המקומית שני נציגים ואילו מועצה הדתית ניתן לה נציג אחד בלבד, ואילו המערך קיבל בבחירות למועצה המקומית נציג אחד בלבד ואילו במועצה הדתית זכה לשני נציגים. בטענות אלה מתעברת העותרת על ריב לא לה, ואין להן לטענות אלה עמידה גם לגופן. מהחומר שנמצא לפנינו עולה, כי לכתחילה לא ניתן לסיעה למען ראש העין ולתמ"י נציג במועצה הדתית. יושב ראש הסיעה פנה אל המשיב הראשון בבקשה למנות נציג אחד משל סיעה זו במועצה הדתית. שר הדתות נענה לבקשתה, ובהרכב של המועצה הדתית נכלל נציג אחד מטעם סיעה זו. משבאה סיעה זו על סיפוקה בכך, אין אנו רואים, על שום מה זכאית העותרת לבוא ולטעון בשמה ולהתעבר על ריב לא לה. טענה זו של העותרת מתקשרת עם טענתה האחרת בדבר הייצוג של שניים במועצה הדתית שזכה לו המערך, שעה שבמועצה המקומית אין לו אלא נציג אחד בלבד. טענה זו מתייחסת למר משה נהרי, המשיב 9, שלטענת העותרת נמנה עם המערך. לטענה זו מתנגדת בתקיפות סיעת המערך עצמה, ובמכתב שנכתב על-ידי מפלגת העבודה (מוצג מש/7) נאמר כי מר נהרי אינו מזוהה בשום דרך עם מפלגת העבודה. ואכן, מר נהרי נבחר במועצה הדתית על-ידי הרבנות המקומית, שזכאית, כאמור, למנות % 10מן המועמדים למועצה הדתית, היינו, בראש העין, נציג אחד. אין אנו רואים נימוק כלשהו לחשד כלשהו, שבחירתו של מר נהרי למועצה הדתית נעשתה בגלל השתייכות מפלגתית כלשהי ולא משום שנמצא ראוי על-ידי הרבנות המקומית לדאוג נאמנה לצרכים הדתיים של המקום כנציג במועצה הדתית. ייתכן שבחירתו של מר נהרי נעשתה, במידה מסוימת, על חשבון נציגותה של הסיעה למען ראש העין ותמ"י, שזכתה, כאמור לעיל, לנציג אחד בלבד במועצה הדתית. כאמור, הסיעה למען ראש העין ויתרה והסתפקה בנציג אחד בלבד במועצה הדתית. אך גם אילולא כן, אין לראות בסטייה שולית מהמדד המדויק של הייצוג ברשות המקומית משום עילה להתערבותנו (ראה: בג"צ 562/75 [7], בעמ' 84; בג"צ 65/76 [8], בעמ' 838; בג"צ 680/81 [2] הנ"ל, בעמ' .714וכן ראה בג"צ 313/67 [5] הנ"ל, בעמ' 85). .12ולשיטה אחרונה. מקווים אנו, כי עם הכרעתנויחזרו השלום והאחדות למועצה הדתית שבראש העין, אשר לרגל ההתדיינויות המרובות שנתלוו להרכבתה סבלה לא מעט בפעולתה התקינה והיעילה. בטוחים אנו בכך, כי הן העותרת והן הגופים האחרים שבמועצה הדתית שמים את פעילותו התקינה של גוף חשוב זה בראש מעייניהם, לרווחתם של כלל תושבי ראש העין. אשר על כל אלה אנו דוחים את העתירה ומבטלים את הצו-על-תנאי והצווים הנוספים, שניתנו במסגרתו של צו זה. העותרת תישא בהוצאות המשיב הראשון בסכום של 000, 1שקל חדשים, וכן בהוצאות המשיבים 2, 5עד 8ו- 11עד 15יחד ב-000, 1שקל חדשים. השופטת ש' נתניהו: אני מסכימה. השופט א' חלימה: אני מסכים. הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט אלון.מועצה דתית