התפטרות בדין מפוטר עקב צמצום שעות העבודה

המעסיקה צמצמה את משרתו של העובד ושכרו ירד באופן משמעותי. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התפטרות בדין מפוטר עקב צמצום שעות העבודה: זוהי תביעה לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, ולשחרור כספים שנצברו עבור התובע בביטוח מנהלים. להלן עובדות המקרה: 1. התובע עבד באבטחה מטעם הנתבעת במתקן של התעשייה האווירית בעין שמר מיום 28/8/01 ועד ליום 6/12/03. 2. העבודה היתה במשמרות. התובע עבד ימים רצופים וגם משמרות כפולות. שכר העבודה חושב עפ"י שעות העבודה. להלן טענות התובע: 3. לטענתו הוא היה מרוצה מהעבודה, קיבל ועבד מספר רב של משמרות והשתכר יפה כדי לפרנס את אשתו (שלא עבדה) וילדיו. 4. הנתבעת צמצמה את משרתו ושכרו ירד באופן משמעותי. לדבריו למרות שפנה לסמנכ"ל יוסי אלבז ולמזכירה קרן ודרש לקבל שיבוץ לעבוד במספר רב יותר של משמרות - לא שובץ בעבודה ליותר מ- 3 משמרות. היות ופניותיו בעניין השיבוץ למספר רב יותר של משמרות לא צלחו, על כן נאלץ לחפש השלמת הכנסה בעבודה במקום אחר בשעות ובימים בהם היה פנוי מעבודתו אצל הנתבעת. 5. מעולם לא קיבל חופשה והבראה. לשאלותיו לא קיבל תשובות של ממש לסעיפים המופיעים בתלושי השכר שלו. 6. כשרצה לדבר עם המנהלים ולברר מדוע לא מקבל את מלוא זכויותיו - הוא נדרש לעזוב את המקום וכשסירב הזמינו לו משטרה. בנוסף - לא נערך עמו בירור יסודי ולא ניתן לו כל הסבר על הרכיבים השונים המופיעים בתלוש השכר שלו. 7. בנסיבות אלה - לא נותרה לו ברירה אלא להתפטר ולתבוע זכויות כדין מפוטר. להלן טענות הנתבעת: 8. התובע עבד במקום רגיש מבחינה ביטחונית בו קשה לשבץ עובדים, כי נדרשים הכשרה ואישורים ואין בעיה לעובדים לקבל לעבוד כמה משמרות שרוצים. 9. מנהל, שעבד בנתבעת, עזב, והיו עובדים שהתפתו לעבור אליו, למקום עבודתו החדש בחברת "שחף" וביניהם התובע. 10. התובע קיבל את כל זכויותיו - פדיון חופשה ודמי הבראה וגמל, והדבר מתבטא בתלושי השכר. 11. בגלל שהתובע עזב את העבודה, נאלצו עובדים אחרים להחליפו ונדרשה הכשרה מיוחדת של עובד אחר במקום התובע. 12. הנתבעת שילמה לתובע פדיון חופשה ודמי הבראה כחלק מהשכר והתחשבנה על רכיבים אלו אחת לתקופה. מכל סכום, אם ימצא שחייבת, יש לקזז הודעה מוקדמת שהתובע חייב לנתבעת. לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: 13. מתלושי השכר עולה, כי מאז שהתחיל התובע לעבוד חודש מלא בספטמבר 2001 ועד נובמבר 2002 - כאשר יצא לשירות מילואים, עבד התובע בין 184 עד 308 שעות בפועל בחודש אחד, ובממוצע כ- 250 שעות עבודה לחודש. מחודש ינואר 2003 ירד היקף שעות העבודה של התובע וצמצום שעות העבודה בולט במיוחד בצורה דרסטית מאוגוסט 2003 ואילך. 14. התובע טען שהדבר התרחש ביזמת הנתבעת והוסיף כי לא היתה לו ברירה אלא למצוא לעצמו עבודה נוספת כדי להשלים את הכנסות המשפחה בהיותו מפרנס יחיד. התובע הודה שהלך לעבוד אצל מנהל שעבד בעבר בנתבעת, אך צמצום היקף המשרה היה ביוזמת הנתבעת ולא של התובע, כי התובע נהג לעבוד מעבר למשרה מלאה. מנהל הנתבעת טען, כי יזמת הצמצום בהיקף העבודה היתה של התובע, כי לא היתה בעיה לתת לו לעבוד בכמה משמרות שהיה מבקש. בידי מנהל הנתבעת לא היו הבקשות של התובע לעבוד בהיקף משרה מצומצם כטענתו - כי לדבריו הם לא שומרים על המסמכים הללו. התובע שהיה רגיל לעבוד מצאת החמה עד שקיעתה, אם לא מעבר לכך, נאלץ לחפש לעצמו מקור פרנסה נוסף שבו עבד ושובץ בהתאמה לסידור העבודה שנקבע לו ע"י הנתבעת. צמצום היקף המשרה היה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, אשר הצדיק התפטרותו בדין מפוטר. על כן - התובע זכאי לקבל מהנתבעת פיצויי פיטורים. 15. באשר לזכויות הנתבעות - פדיון חופשה ודמי הבראה נציין כי למרות שכבר ראינו בביה"ד גרסאות מעניינות של תלושים, הרי התלושים של הנתבעת "מצטיינים ביצירתיות" לא מבוטלת. אכן רשומים בתלושים רכיבי חופש והבראה: "תמורת חופש" רשומה מחודש מאי 2003 במשך 8 חודשים עד חודש ינואר 2003. "הבראה" רשומה מחודש פברואר 2003 עד אוגוסט 2003, 8 חודשים, ושוב "תמורת חופשה" עד סיום יחסי העבודה. 16. מה שמעניין ברישומים בתלוש הוא התעריף - לתובע שולמו חופשה ו/או הבראה בסכום כספי השווה למספר שעות העבודה בכל חודש - עבד 230 שעות בחודש - שולמו לו 230 ₪ חופש. עבד 136 שעות בחודש - שולמו 136 ₪ הבראה. זהו רישום שאינו מתאים לא לתחשיב של דמי הבראה עפ"י התעריף המקובל במשק, וגם לא לתעריף של יום חופשה, אלא נראה כשכר לכל דבר הקשור ישירות לשעות העבודה בפועל ולא לזכויות הסוציאליות הנובעות מכך. 17. עפ"י המסמכים שהציגה הנתבעת היתה התחייבות של הנתבעת לחברת הביטוח להפרשות 10% לגמל, מהם מחצית על חשבון העובד ומחצית על חשבון המעביד. עוד רשום במסמכים, כי מדובר במשכורת בסיס של 3,080 ₪. בפוליסה נצברו 6,988 ₪. ו"ראה איזה פלא", גם ההפרשות של העובד היו כמעט כמספר שעות העבודה בחודש אך בשקלים. כך למשל בחודש 9/03 עבד התובע 112 שעות ונוכה משכרו לביטוח מנהלים - זילברמן סך של 100.80 ₪. בחודש 2/02 עבד 176שעות ונוכה לביטוח מנהלים 176 ₪ משכרו. בחודש 5/02 עבד התובע 255 שעות ונוכה משכרו לביטוח מנהלים 255 ₪. קשה להבין את צורת התחשיב הנ"ל שלא הוסברה על ידי הנתבעת בביה"ד. 18. מנהל הנתבעת מר ממן שמואל לא התנגד לשחרור הפוליסה של ביטוח המנהלים לטובת התובע והסביר, כי אם נותרו חייבים סכומים כלשהם בגין חופשה והבראה, הכסף ישולם בניכוי הודעה מוקדמת שהתובע חייב לנתבעת. בעדותו בביה"ד אישר מר ממן, כי הנתבעת הציעה לשלם לתובע את יתרת החופשה וההבראה המגיעים לו בסך של 3,115 ₪, אך התובע סירב לקבלם בטענה, כי מעולם לא קיבל חופשה והבראה מהנתבעת. 19. בנסיבות אלה אנו פוסקים כלהלן: א. משרתו של התובע אכן הצטמצמה מאוד ממחצית שנת 2003. אנו מאמינים לעדות התובע שעשה עלינו רושם אמין ביותר, כי הדבר התחרש לאחר שביקש זכויותיו כעובד ופנה לעזרת האיגוד המקצועי - להסתדרות הלאומית. יתר על כן - הנתבעת לא טרחה להשיב כמפורט לפנויות ההסתדרות מה שולם ומה לא שולם לתובע, והסתפקה בתשובה מתחמקת, כי הכל שולם, כאשר מנהל הנתבעת עצמו הודה בביה"ד, כי הנתבעת נותרה חייבת לתובע סך של 3,115 ₪ בגין חופשה והבראה. בנוסף כשהתובע ביקש לעמוד על זכויותיו הוא ביקש לדבר עם מר ממן, אזי מר ממן סירב לדבר עמו ולבסוף הוזמנה המשטרה על מנת להוציאו מהמקום. ב. אנו מקבלים את גרסת הנתבעת ששולמו לתובע בפועל רכיבי חופשה והבראה למרות "השיטה המוזרה" של התחשיב, אם כי לא מלוא הסכומים שהגיעו לתובע. 20. על הנתבעת לשלם לתובע כלהלן: א. פיצויי פיטורים בסך של 8,862 ₪ = 28 X 20.42 X 186 שעות 12 ב. הנתבעת נותרה חייבת לתובע יתרת חופשה שנתית, ועליה לשלם לתובע בגין פדיון חופשה סך של 3,472 ₪ = 1,857 ₪ שקיבל - (8X 20.42 X 2.33 X 14) ג. הנתבעת נותרה חייבת לתובע יתרת דמי הבראה, ועליה לשלם לתובע דמי הבראה בסך של 1,945 ₪ = 1421 ₪ שקיבל - 3366 ש"ח ד. כן תשחרר הנתבעת לרשותו של התובע מיד את פוליסת הביטוח שעל שמו בחברת הביטוח סהר ציון שמספרה 6-1787425, וזאת תוך 10 ימים מהיום. 21. התובע אינו זכאי להודעה מוקדמת, כי לא פוטר אלא התפטר מהעבודה בנסיבות שמזכות אותו בפיצויי פיטורים, על כן התביעה לתשלום דמי הודעה מוקדמת - נדחית בזאת. 22. לאור כל האמור לעיל - על הנתבעת לשלם לתובע סך של 14,279 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 7/12/03 ועד ליום התשלום המלא בפועל. יש לשלם את הסך הנ"ל תוך 30 יום מקבלת פסה"ד. 23. כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך של 4,000 ₪ תוך 30 יום מקבלת פסה"ד, אחרת ישא הסך הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. צמצום שעות העבודההתפטרות בדין מפוטרפיטוריםהתפטרותשעות עבודה ומנוחה