התקף לב מחוץ לשעות העבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הכרה בהתקף לב מחוץ לשעות העבודה כתאונת עבודה:

1. לפנינו תביעה להכיר באירוע לב שאירע לתובע ביום 22.12.98 (להלן האירוע), כתאונת עבודה. הנתבע טען כי לא אירע לתובע אירוע חריג המהווה תאונת עבודה ואירוע הלב בו לקה ביום 22.12.98 בא לו בשל מצבו הבריאותי הבסיסי. עוד טען הנתבע כי האירוע אירע מחוץ לשעות עבודה במהלך חתונה באולם שמחות. אותה עת, היה התובע מפוטר ממקום עבודתו למעלה מחודש וחצי ולא התקיימו יחסי עובד ומעביד בינו לבין מעבידו. לנוכח זאת, טען הנתבע כי לא מדובר בתאונת עבודה ולפיכך, יש לדחות את התביעה כבר בשלב זה אף מבלי למנות מומחה רפואי.

2. כעולה ממכתבה של חברת שמגר מיום 01.10.98 (נ4/ ), פוטר התובע ב- 01.11.98. הוא קיבל חודש הודעה מוקדמת. עבודתו הסתיימה איפוא, ובכך אין חולק, ביום 01.11.98. במכתבו המפורט של התובע לנתבע מיום 17.02.99, הוא מסביר שנפגע בתאונת עבודה ביולי 98 ובעקבותיה הופסקה למעשה עבודתו . החברה בה עבד, לא שילמה לו את השכר או את דמי הפגיעה שלהם היה זכאי והוא חש בעקבות מצב זה ובעקבות מכתב הפיטורים, לחצים ומתחים נפשיים. אי הוודאות לגבי עתידו, כמו גם אי תשלום הכספים המגיעים לו לטענתו, גרמו לאוירה קשה וזה גרם לכך, שבסופו של דבר, לקה בליבו.

3. בהודעה לחוקר המל"ל שנגבתה ביום 12.05.99, מסר דברים שונים במשהו, אם כי גם מהם עולה כי מדובר היה "בתקופה לחוצה" מעת הפגיעה בחודש יולי 1999 ועד אירוע הלב בו לקה בחודש דצמבר 1999. באותה תקופה, היה חוסר וודאות מבחינתו והוא לא קיבל כסף, לו היה זכאי לטעמו ואלה גרמו ללחץ שבעקבותיו לטענתו, לקה בהתקף לב.
התובע עישן מגיל 17 כשתיים עד שתיים וחצי חפיסות סיגריה ליום כאשר היום הוא בקושי גומר חפיסה אחת.

4. בטופס התביעה לא נרשם דבר לענין תיאור הפגיעה , אך ככל הנראה צירף המכתב
הנ"ל מיום 17.02.99 (נ5/ ).
בדיון בפנינו, לראשונה, טען התובע כי ביום הפגיעה עצמו פנה למשרדו של המעביד דרש במפגיע את הכספים להם היה זכאי לטענתו, צעק והתווכח שלא כדרכו. בערבו של אותו יום הלך לחתונה ושם אירע לו אירוע הלב. התובע לא יכול היה להסביר מדוע לא מסר גרסה זו עד היום. התובע לא הסביר מדוע גרסה זו אינה מפורטת:ב במכתבו, בטופס התביעה, בתיעוד הרפואי (נ3/), בהודעתו ואף לא בכתב התביעה. זוהי איפוא גרסה כבושה שנולדה זה עתה.

5. ההלכה היא, כי בשלב הראשון של בירור תובענה שעניינה אוטם שריר הלב, על המבוטח להביא 'ראשית ראיה', שארע בעבודה אירוע שניתן לראותו כקשור סיבתית לבוא האוטם, הווי אומר:ו אירוע חריג 'המסביר' את בוא האוטם במועד זה ולא באחר. שכן, בהעדר אירוע חריג בחיי העבודה אין תשובה לשאלות כגון:נ 'מה נשתנה', מה לי יום מיומיים' ומדוע יראו את האוטם הזה כתאונת עבודה ('עקב העבודה') שעה שבעבודה לא קרה מאומה?", דב"ע מו/ 0-139, דן יצחק - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח', 315, 331, וכן דב"ע נד/ 0-224 י. גליקסמן נגד המל"ל (לא פורסם) עבודה ועו"ד כרך א (2) 592. השאלה היא אפוא האם הוכח על ידי המערער "אירוע חריג" בעבודתו ביום הארוע או בסמוך מאוד לו.

6. הפסיקה קבעה כי כדי שתוכר:ב "חזקת הסיבתיות" יש להוכיח בראש ובראשונה, כי תאונה אמנם ארעה. נטל ההוכחה בענין זה, אפילו נמצא אדם ללא רוח חיים, במקום עבודתו מוטל כולו, על שכמו של התובע. בדב"ע נג/ 0-153 פראג' עווד ג'אבר נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ"ז 50, נקבע כי תאונה מורכבת משני יסודות חיוניים:ו גורם או מחולל מחד גיסא, ונזק או פגיעה מאידך גיסא.


7. בפסיקה נקבע כי מתח, התרגזויות, ויכוחים ואירועים לא נעימים שהם חלק מעבודתו הרגילה של מבוטח, אינם בגדר "אירוע חריג" או "תאונה", שניתן לקשור להופעת אוטם, וראה דב"ע נד/ 0-119 משה מורדוביץ נגד המוסד לביטוח לאומי עבודה ועו"ד כרך א (2) 630. וכן בדב"ע מו/ 0-139 הנ"ל.
הלכה היא, כי:נ "מתח נפשי ותנאי עבודה קשים המשתרעים על פני תקופה ארוכה, אף של שבועות, אינם מביאים לקשר הסיבתי בין העבודה לבין האוטם, כדי לקיים את התנאי 'עקב העבודה' שבהגדרת 'תאונת עבודה' שבחוק, דב"ע שן / 0-42, מישורי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ"א, 438,436. וראה גם:ב דב"ע לא/ 0-5, ושדי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב, 200; דב"ע שם/ 0-96, המוסד לביטוח לאומי - וייל, פד"ע י"ב, 225; דב"ע לה/ 0-60, יצחקי -המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז, 232; דב"ע מב/ 0-30, שמואלי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע י"ד, 67.

8. אני מעדיף את גרסתו של התובע כפי שזו מופיעה בהודעתו לחוקר המל"ל ובמכתבו
נ5/, שנכתב על ידו ביום 17.02.99. אני דוחה את גרסתו הכבושה של התובע לפיה ביום האירוע היה לו ויכוח עם מעבידו לשעבר וזה גלש להתנהגות לא יפה, צעקות וכדומה. גרסה כבושה זו, נולדה לצורך הדיון והיא אינה מהימנה עלי כלל ועיקר.
הגרסה המקורית של התובע ולפיה היה שרוי במתח זמן רב, כבר מעת שהודע לו
( 01.10.98) שהוא מפוטר מסתברת יותר.

9. כאמור לנוכח ההלכה הנ"ל, שסקרנו לעיל, מתח נפשי מתמשך, אינו מצדיק מינוי מומחה רפואי מאחר ואינו מהווה אירוע חריג . בפרט נכונים הדברים במקרה זה כאשר התובע הפסיק למעשה את עבודתו בעקבות תאונת עבודה אחרת כבר ביולי 98, הודעת הפיטורים של התובע היתה כבר ביום 01.10.98 ואילו האירוע אירע ביום 22.12.98.

אני קובע איפוא כי התובע לא הניח תשתית ראיתית מספקת כנדרש בשלב זה, לצורך מינוי מומחה יועץ רפואי . דין תביעתו איפוא להידחות כבר בשלב זה, אף מבלי למנות מומחה יועץ רפואי.

התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט בסך - 1,000 ש"ח.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התקף לב תאונת דרכים

  2. התקף לב בחו"ל

  3. התקף לב של קצב

  4. התקף לב של מורה

  5. התקפת לב בעבודה

  6. תאונת דרכים בגלל התקף לב

  7. התקף לב מנהל בנק

  8. התקף לב החמרת מצב

  9. התקף לב בגלל ויכוח

  10. התקף לב קבלן עצמאי

  11. התקף לב אחרי תאונה

  12. התקף לב בזמן אזעקה

  13. התקף לב בדרך לעבודה

  14. התקף לב עקב הלם קרב

  15. התקף לב באימון בחדר כושר

  16. מוות מהתקף לב בעבודה

  17. התקף לב עובד ניקיון

  18. התקף לב בגלל פחד במה

  19. התקף לב של מורה נהיגה

  20. התקף לב בעבודה בחו''ל

  21. התקף לב תוך כדי עבודה

  22. התקף לב של בעל מכולת

  23. התקף לב שופט בית משפט

  24. התקף לב בגלל ריב בעבודה

  25. התקף לב של נהג אוטובוס

  26. התקף לב בזמן חופשת מחלה

  27. התקף לב בגלל קללות שואה

  28. התקף לב אזרח עובד צה''ל

  29. התקף לב בגלל חקירה במשטרה

  30. קשר סיבתי התקף לב בעבודה

  31. מתח נפשי בעבודה - התקף לב

  32. התקף לב בעבודה עקב התרגזות

  33. הכרה בהתקף לב בשירות צבאי

  34. מוות של עורך דין מהתקף לב

  35. התקף לב בגלל איומים בעבודה

  36. שני התקפי לב כתאונת עבודה

  37. הכרה בהתקף לב בביטוח לאומי

  38. התקף לב מחוץ לשעות העבודה

  39. התקף לב בדרך לעבודה בנסיעה

  40. אי חזרה לעבודה אחרי התקף לב

  41. התקף לב בגלל ויכוחים בעבודה

  42. מנהל בית ספר שקיבל התקף לב

  43. התקף לב בגלל דיון במס הכנסה

  44. התקף לב בגלל פיטורים מעבודה

  45. התקף לב בעבודה תאונת עבודה

  46. ויכוח בטלפון שגרם להתקף לב

  47. התקף לב בעבודה בגלל מאמץ יתר

  48. מוות מהתקף לב - ביטוח לאומי

  49. התקף לב של רואה חשבון בעבודה

  50. התקף לב בעבודה בגלל לחץ נפשי

  51. התקף לב במהלך חקירה משטרתית

  52. מורה בבית ספר שקיבל התקף לב

  53. התקף לב באוטובוס בדרך לעבודה

  54. התקף לב אצל אישה כתאונת עבודה

  55. התקף לב עקב עבודה מאומצת חריגה

  56. בצקת ריאות לאחר התקף לב בעבודה

  57. קצבת תלויים בגין התקף לב בעבודה

  58. התקף לב בגלל זימון לחקירה במשטרה

  59. מאמץ קשה מהרגיל בעבודה - התקף לב

  60. הכרה בהתקף לב ובאירוע מוחי כתאונת עבודה

  61. קשר סיבתי בין אירוע בעבודה להתקף לב

  62. האם יש קשר בין ויכוחים לבין התקף לב

  63. התקף לב בעבודה בגלל ויכוחים עם לקוחות

  64. קצבת תלויים למשפחת אדם שנפטר מהתקף לב

  65. התקף לב בגלל נפילה בירידה במדרגות בעבודה

  66. התקף לב בזמן משחק כדורגל בליגה למקומות עבודה

  67. התקף לב תאונת דרכים - ערעור לבית המשפט העליון

  68. אי הכרה כתאונה עבודה בגין גורמי סיכון להתקף לב

  69. מצב רפואי קודם לעניין הכרה בהתקף לב כתאונת עבודה

  70. לקה בתעוקת לב ("אנגינה פקטוריס"), הוכר כפגיעה בעבודה

  71. התקף לב נגרם כתוצאה מהתנאים במקום העבודהובשל הלחץ והמתח

  72. התקף לב: האם עיכוב בהגעה לבית החולים בגלל העבודה מהווה תאונת עבודה ?

  73. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון