מהם תנאי הזכאות לסיעוד בביטוח לאומי ? קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זכאות לסיעוד ביטוח לאומי: 1. בפנינו תביעתו של התובע אשר חולק על קביעת המוסד לביטוח לאומי באשר לזכאותו לגמלת סיעוד (להלן: "הגמלה"). 2. הזכאות לגמלה נקבעה בסעיף 224 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק") הקובע: "(1) בכפוף להוראות סעיף קטן (ג) וסעיף 225(1), מבוטח שכתוצאה מליקוי נהיה תלוי במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות יום-יום או הזקוק להשגחה - זכאי לגמלת סיעוד בשיעור השווה לקצבת יחיד מלאה; (2) מבוטח, שכתוצאה מליקוי נהיה תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע כל פעולות היום-יום, או הזקוק להשגחה מתמדת - זכאי לגמלת סיעוד בשיעור השווה ל-150% מקצבת יחיד מלאה". 3. פעולות היום-יום, כמוגדר בסעיף 223 לחוק הן: "לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית". ראוי לציין, שבהתאם להלכה הפסוקה, המחוקק קבע תנאים נוקשים ביותר לזכאות לגמלת הסיעוד ואין המוסד ובתי דין לעבודה מוסמכים לחרוג מהם (ראו דב"ע מט/ 120-05 המוסד נ' טשלר קרולה, פד"ע כ"א 22, דב"ע נה/305-05 המל"ל נ' שושנה אורן ,לא פורסם). 4. קביעת המל"ל מבוססת על דו"ח הערכת תלות (להלן: "הדו"ח"), שנערך על ידי גב' גליה חזן (להלן: "הבודקת") שאינה אחות בהכשרתה אלא מרפאה בעיסוק. נתייחס בהמשך לטענות שהועלו באשר לתחומים שנבדקו ע"י הבודקת ושנלקחו בחשבון לצורך קביעת זכאותו של התובע. בעת עריכת הדו"ח נכחה אשת התובע, גב' מיכל, שמתגוררת עימו. התובע התלונן בפני הבודקת על כאבים בברכיים, שבעטיים קשה לו לקום וללכת, כאב במרפק הימני לאחר שבר לפני כשנה, ליקוי ראיה בגלל קטרקט. כמו-כן, מופיעה בדו"ח רשימה של 12 תרופות שהתובע נוטל. הבודקת ציינה על גבי הדו"ח כי "בלטה מגמתיות של האישה בדיווח על תפקודי בעלה ונטייה של הנבדק ואשתו להגזים בחומרת המגבלה ובקשיי תפקוד", כאשר לפי הנאמר בדו"ח "לא נמצאה הלימה בין דיווח הנבדק כי זקוק לעזרה בקימה ובהליכה לבין תפקודו בבדיקה, לא נמצאה הלימה בין דיווחו כי לא מזהה תרופות לבין מידע שמסר אודות התרופות במהלך הבדיקה, לא נמצאה הלימה בין דיווחו כי לא יכול לקום לבד מהאסלה לבין תפקודו בבדיקה". התובע ואשתו מיכל העידו בדיון והתרשמנו מעדויותיהם כי הם אינם מסוגלים לתאר באופן ברור את מצב התובע ולהבחין בין מצבו היום לבין זה שהיה בזמן הבדיקה. בלבול נוסף ניכר מכך שהתובע ואשתו שטענו שאינם זוכרים את הבודקת, למרות שהייתה אצלם בבית וערכה את הבדיקה התפקודית במשך כשעה וחצי, לפי הרישום בדו"ח. א. ניידות: לפי הרישום בדו"ח התובע הדגים הליכה עצמאית תוך שימוש במקל, הדגים קימה עצמאית מהמיטה ומכסא וישיבה בחזרה. על כן, סימנה הבודקת כי התובע "עצמאי בעזרת מכשיר". בעניין נפילות, הבודקת ציינה בדו"ח כי הוא לא נפל ב- 3 חודשים אחרונים, כפי שגם העידה בבית הדין. על כן, סימנה בדו"ח כי התובע "אינו נופל". התובע סובל מבעיות בברכיים ומקבל על כך זריקת קורטיזון כל שלושה חודשים. התובע ואשתו העידו כי למרות שלזריקה יש תופעות לוואי, התובע זקוק לה על מנת לתפקד, כי אם לא כן הוא לא יכול לכופף את ברכיו. הבודקת, שאינה אחות בהכשרתה, לא ידעה לענות האם לזריקה יש השלכות באשר ליכולת קימה וישיבה של התובע, פעולות אשר העיד בדיון שאינו מסוגל לבצע לבד. כמו-כן, לא ידעה הבודקת להעיד על טווח השפעה של הזריקה. מן הדין כי דברים אלה היו נבדקים על ידי גורם מוסמך, לפני שהבודקת הייתה מכנה את תלונות של התובע כמוגזמות, כאשר היא בעצמה העידה על קושי לבצע את הפעולות ("אני ראיתי שקשה לו אבל עושה את זה לבד", ע' 4 לפרוטוקול הדיון). לעניין הנפילות, לא ברור מדוע הבדיקה צריכה להצטמצם לשלושה חודשים אחרונים, כאשר התובע נפל נפילה קשה, שבה שבר יד, כשנה לפני הבדיקה. הבודקת לא בדקה את מסוגלותו של התובע לקום בכוחות עצמו לאחר הנפילה. לכן, אנו סבורים כי הניקוד שקיבל התובע לא משקף באופן מלא את תפקודו בתחום הניידות, שבו הוא זקוק התובע לסיוע במידה מסוימת. ב. הלבשה: התובע קיבל ניקוד מקסימלי בתחום זה, כמי שזקוק לעזרה מלאה או עזרה רבה (נקודה אחת) ואין לגביו מחלוקת בין הצדדים. ג. רחצה: לפי הדו"ח, לבקשת הבודקת הדגים התובע תנועות סיבון, חפיפת ראש, גילוח, כאשר היא קבעה כי הוא זקוק לסיוע קל ברחצה כללית (0.5 נקודה). התובע הצהיר בדיון כי הוא מסוגל להישען על הכיור ולרחוץ פנים, אך אינו מסוגל להתרחץ לבד, והוא עושה זאת רק בעזרת המטפל. הבודקת רשמה בדו"ח כי התובע לא מצליח להגיע לרגליו מתחת לברכיו בשל מגבלה בכיפוף הגוף ועל כן הוא נעזר במטפל או אשתו. הניקוד שניתן על ידי הבודקת משקף את התפקוד של התובע בזמן הבדיקה בתחום הרחצה. ד. אכילה ושתייה: הבודקת רשמה בדו"ח כי התובע הדגים פעולות יעילות של שתייה ואכילה ולגבי יכולות אלה אין מחלוקת, לפי עדות התובע בבית הדין. אמנם, קיימת מחלוקת באשר למסוגלות של התובע לחמם אוכל ולקחת דברים מהמקרר, כאשר הוא קושר אותם לבעיית הניידות. בנקודה זו יש להעדיף את גרסת הבודקת שהתרשמה מהתפקוד של התובע בזמן עריכת הדו"ח. לעניין לקיחת התרופות, התובע אמר לבודקת, כפי שהוא גם הצהיר בבית הדין כי הוא לא יכול להבחין בין התרופות שהוא לוקח, והוא נזקק לעזרת אשתו. אולם, הבודקת לא האמינה לתובע, על סמך תשובותיו לשאלות. התובע נוטל 12 תרופות שונות, ולפי התרשמותנו מעדותו, שבה ראינו בלבול, חוסר דיוק ובעיות זיכרון, אנו סבורים כי הוא אמר אמת לבודקת וכי הוא זקוק לסיוע בלקיחת תרופות. לכן, זכאי התובע לעזרה בתחום האכילה, מה שהיה מזכה אותו ב- 0.5 נקודה לפי הדו"ח. ה. הפרשות: התובע שולט בשני הסוגרים, משתמש בבקבוק או בסיר בלילה, שלדברי הבודקת הוא היה מסוגל לרוקן בעצמו. לפי הדו"ח התובע לא זקוק לעזרה בניקיון עצמי או בהלבשה לאחר שימוש בשירותים ולכן, קבעה הבודקת כי הוא עצמאי בתחום זה. צוין בדו"ח כי התובע עצמאי בהרמת מכנסיו מהברכיים מעל העכוז ובחזרה. התובע הצהיר בדיון כי אם המכנס נופל לו מתחת לברכיים בעת שימוש בשירותים הוא לא יכול להרים אותו חזרה. טענה זו מקבלת תמיכה באמור בדו"ח שבו קיבל התובע ניקוד מקסימלי בתחום ההלבשה, וכן, צוין כי יש לו בעיה בכיפוף ואינו יכול להגיע עם ידיו לברכיים. ההלבשה לאחר שימוש בשירותים היא חלק מפעולות הנדרשות בתחום ההפרשות. התובע אינו עצמאי בתחום זה, מאחר והוא זקוק לעזרה בהלבשה אחרי ההפרשות. ו. צורך בהשגחה: אין חולק כי התובע יכול להישאר לבד לפרקי זמן קצרים, לא מסכן את עצמו או את סביבתו ולכן, אינו זקוק להשגחה מתמדת. 5. מסקנות לעניין היזקקותה לעזרת הזולת: מהאמור לעיל עולה כי מעבר לתחום של הלבשה, שבו התובע זקוק לעזרה מלאה, ותחום הרחצה שבו התובע זקוק לסיוע, לפי ממצאים בדו"ח, הוא נדרש לעזרת הזולת בתחום התפקוד היום-יומי בתחומים נוספים. כך, התובע זקוק לעזרה בלקיחת התרופות, סיוע בהלבשה לאחר ההפרשות וכן, היו נפילות בעבר, כאשר באחת מהן נפצע התובע ושבר יד, נקודה שלא נבדקה עד תום בדו"ח, כפי שנאמר לעיל. לפי שיטת הניקוד של הנתבע התובע היה זכאי לפחות ל- 2.5 נקודות, המזכות בגמלה בשיעור מלא. בהתאם לכך, אנו סבורים כי הוכח בדיון כי התובע זקוק לעזרת הזולת ברוב פעולות יום-יום ברוב שעות היממה. לכן, הוא זכאי לגמלה לפי האמור בסעיף 224 (א) (1) לחוק הביטוח הלאומי. 6. לאור האמור לעיל, אנו מקבלים את תביעתו של התובע לגמלת סיעוד. על הנתבע לשלם לתובע סך של 400 ₪ בגין הוצאות משפט. 7. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו. ביטוח לאומי