זמזום באוזניים בצבא

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זמזום באוזניים בצבא:

1. המערער יליד 1944. בשנת 1962 התגייס לשירות חובה ובשנים 1969-1979 שירת בקבע כאיש שירות קרקע בחיל האוויר. בשנת 1979 המערער הוכר, תחילה זמנית, כסובל מנכות בגין חבלה אקוסטית מלווה בזמזום תמידי בשתי האוזניים בדרגה של 10%, נכות שהפכה קבועה בהחלטת ועדה רפואית מחוזית מיום 3.2.86. באותו מועד הוכרה גם נכות ליקוי שמיעה באופן זמני בדרגה של 15%. הדרגה הצמיתה שנקבעה למערער בגין ליקוי שמיעה הינה 5% וזאת מיום 22.1.87.

2. בשנת 1996 פנה המערער בבקשה להכרה בהחמרה בנכותו. ועדה מחוזית מיום 14.1.96 אשר דנה בעניינו קבעה כי לעניין ליקוי השמיעה בדיקה משנת 87 הראתה כי שמיעתו בתדרי הדיבור היו 25 דציבל. לאחר שחרורו משירות עבד במפעל בו היה חשוף לרעשים לכן אין לזקוף את ההחמרה בשמיעה לנזק שנגרם עקב שירותו. הועדה השאירה את דרגת הנכות בגין ליקוי השמיעה בשיעור של 5%. לעניין הטנטון – קבעה ועדה זו כי לאור תיאורו של הנבדק בפני הועדה ממליצה הועדה לבטל את הסעיף בגין טנטון קבוע, וקבעה נכות של 1% בגין טנטון לא קבוע.

3. המערער ערער לועדה רפואית עליונה וצרף חוות דעת רפואית של ד"ר גרינברג מיום 26.4.09. בחוות דעתו קבע מומחה המערער דרגת נכות של 35% בגין הירידה בשמיעה ו- 10% בגין טנטון תמידי.

לאור אי התאמה בין נתוני בדיקת SRT ובין ה- PT נשלח המערער לבדיקת BERA.
תוצאות בדיקת ה- BERA מיום 18.10.09 מראות כי בתדר 1 קילו-הרץ סף שמיעה של 30 דציבל משמאל ו- 40 מימין. ובתדר 2 קילו-הרץ סף של 35 דציבל בשני הצדדים.

המערער צרף חוות דעת מעודכנת של ד"ר גרינברג מיום 7.6.10. שם מסקנתו של ד"ר גרינברג כי דרגת הנכות של המערער כתוצאה מחשיפתו לרעש בשירות הצבאי היא 10% בגין ליקוי שמיעה ו 10% בגין טנטון קבוע.

4. ועדה רפואית עליונה התכנסה לדון בעניינו של המערער ביום 26.7.10. הועדה שמעה את תלונות המערער. הועדה התייחסה לבדיקת ה-BERA מיום 18.10.09 וציינה כי אמנם מדובר בנכות שמיעתית בדרגה של 15% אך מכיון שהנבדק אינו בשירות צבאי מזה כ- 30 שנה, אין לזקוף את ההחמרה הנ"ל על חשבון השירות הצבאי. הועדה נצמדה לקביעה הסמוכה לשחרורו מהשירות הצבאי (קביעה משנת 1987) וקבעה בגין נכותו השמיעתית דרגה של 5%.

הועדה עיינה בחוות דעתו של ד"ר גרינברג מיום 26.4.09 ולא הסכימה עם מסקנותיו בקשר לשיעור נכותו של הנבדק.

הועדה נתבקשה על ידי הממונה על הועדה הרפואית העליונה לייחד דיון לחוות דעתו של ד"ר גרינברג מיום 7.6.10 בנושא הטנטון. אי לכך ביום 1.11.10 נתכנסה שוב הועדה והתייחסה לנושא הטנטון וכך רשמה:"לדעת הועדה לא קיים כאן טנטון תמידי משום שלפי המקובל שנים רבות הן בועדות רפואיות והן בערכאות אחרות לא מקבלים את התלונה על טנטון תמידי אם לא קיימת עקביות בבדיקת השמיעה של המתלונן. במקרה שלפנינו ישנם הבדלים ניכרים בין בדיקות השמיעה השונות ובין בדיקת ה- BERA שצוינו בפרוטוקול בועדה הקודמת. על כן הועדה אינה יכולה לקבל את מסקנותיו של ד"ר גרינברג למרות כל הפרטים שהובאו על ידו בפרק של חוות הדעת האחרונה לגבי הטנטון".

לפיכך, ערעור המערער לועדה הרפואית העליונה נדחה.

5. המערער טוען כי החלטת הועדה איננה מנומקת דיה. עוד טוען לכך שאם בדיקת ה- BERA מראה ליקוי שמיעה בדרגה של 15% לא היתה צריכה הועדה להסתמך על בדיקות קודמות שמעניקות אחוז נכות נמוך יותר שכן את דרגת הנכות יש לקבוע בהתאם למצב הנכה במועד הבדיקה . עוד טוען המערער כי לא היה מקום ללכת בעקבות ועדה משנת 1996 אשר קבעה כי הטנטון איננו קבוע, בניגוד להחלטות קודמות של ועדות רפואיות.

6. לעניין ליקוי השמיעה – אין מחלוקת כי המערער השתחרר מהשירות הצבאי בשנת 1979. קיימת קביעה של ועדה רפואית מדרג ראשון מיום 22.1.87 כי למערער נכות ליקוי שמיעה צמיתה בדרגה של 5%. קביעה זו היא הקביעה הקרובה ביותר למועד שחרורו מהשירות הצבאי.

הועדה הסבירה כי המערער מזה 30 שנה איננו בשירות צבאי ולכן אין לזקוף את ההחמרה לשירות הצבאי. מתיקו הרפואי עולה כי לאחר השירות הצבאי עבד במפעל בו היה חשוף לרעשים, כפי שעלה בפני הועדות הרפואיות הקודמות.

גם חוות הדעת של ד"ר גרינברג, המומחה מטעם המערער מלמדת על פער בין חוות דעתו הראשונית, שם ביקש לייחס דרגת נכות של 35% עקב ליקוי השמיעה, לבין חוות דעתו המעודכנת שם ייחס רק 10% נכות בגין ירידה בשמיעה כתוצאה מחשיפתו לרעש בשירות הצבאי.

בנסיבות אלו, החלטת הועדה הרפואית העליונה מנומקת דיה, מסבירה את הטעם לכך שהועדה מעדיפה את הבדיקה הסמוכה ביותר לשחרורו מהצבא (שנת 1987) ואין בכך פגם משפטי כלשהוא.

וראו לעניין זה בדיון (ארצי) ל"ב/120-0 צבי מנחם נ' המוסד לביטוח לאומי ד1 073 (נבו 1972) נקבע –
"אין להסיק שועדה רפואית חייבת לפרט ארוכות על שומה שוללת היא את חוות הדעת שהוגשה לה. הדרוש הוא שהתייחסותה תהא עניינית ומנומקת, וניתן להוסיף: מנומקת בנסיבות המקרה. יש בתעודה הרפואית שאינה משקפת עוד את מצבו של הנפגע תדחה במילים קצרות או אף מהנימוק שהנאמר בה, אינו משקף יותר מצב קיים ויש שתידרש להקדיש דיון מעמיק ומפורט בסוגייה, הכל לפי נסיבות המקרה".

7. לעניין הטנטון – אכן, קיימת קביעת ועדה מחוזית משנת 1986 כי למערער דרגת נכות של 10% בגין חבלה אקוסטית בשתי האוזניים מלווה בצפצופים תמידיים. קביעה זאת בתוקף עד שנת 1996, מועד בו נקבע כי יש מקום לבטל את הקביעה הקודמת "לאור תיאורו של הנבדק בפני הועדה". באותה ועדה נתבקש המערער לתאר את מצב הטנטון וציין :"מכת זמזום המופיעה לא באופן סדיר, ונמשכת כחצי שעה. אח"כ שקט". על החלטת ועדה זו לא הוגש ערעור.

המערער פנה בבקשה להכיר בהחמרה בשנת 2009. בפני הועדה המחוזית ביום 23.9.09 עלה כי קיים פער בין בדיקת ה- BERA להערכה האודיוגרמית. הועדה סברה שלא חל שינוי באופי הטנטון. על כך הוגש הערעור לועדה הרפואית העליונה שציינה בהחלטתה :"לגבי הטנטון – לאור השונות הבולטת בין האודיוגרמים לא ניתן לקבל את תלונתו על טנטון תמידי". הועדה חזרה וציינה את חשיבות חוסר העקביות בבדיקות השמיעה של המתלונן וציינה שבנסיבות אלו, איננה יכולה לקבל את מסקנותיו של ד"ר גרינברג שהובאו על ידו בפרק חוות הדעת לגבי הטנטון.

ידוע כי הטנטון הוא תלונה סובייקטיבית. לפיכך, יש משמעות ניכרת לאמינות שמקרין הנבדק. פער בלתי מוסבר בין בדיקות שמיעה שונות מלמד על חוסר עקביות. בנוסף, תלונה של המערער המתארת את מצב הטנטון בועדה קודמת לא התאימה לטנטון קבוע. על פניו, לא נופל פגם כלשהוא בהחלטה של ועדה רפואית עליונה שלא לקבל תלונות מערער על טנטון קבוע, כאשר עולה פער בין בדיקות השמיעה השונות ותיאור הטנטון איננו הולם את התיאור המוכר.

אין עדיפות כלשהיא לחוות הדעת של ד"ר גרינברג שכן הוא עצמו ניזון מדווחו של המערער, ומכך בלבד.

8. לפנים משורת הדין, בשל העובדה שבעבר הרחוק בכל זאת הוכרה למערער נכות בגין טנטון קבוע, לאורך תקופה לא מבוטלת, אבקש מהועדה הרפואית העליונה להגיב לשאלה, האם יתכן מבחינה רפואית, שאדם שסבל מטנטון קבוע יירפא מפגם זה והטנטון יהיה טנטון לסירוגין. הועדה מתבקשת לתת בעניין זה את החלטתה הרפואית מקצועית. אין צורך בזימון הנבדק לצורך זה.

9. בהמשך לכל האמור לעיל, הערעור נדחה, למעט כאמור בסעיף 8 לעיל.


10. אין צו להוצאות.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון