חובות ארנונה מלפני 20 שנה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חובות ארנונה מלפני 20 שנה: 1. בפני עתירה מינהלית בה מבקש העותר להצהיר כי אינו חייב למשיבה חובות ארנונה לשנים 1987 עד 2006 ו/או כי המשיבה אינה זכאית לדרוש ולגבות מהעותר סכום כלשהו בגין ארנונה לתקופה הנ"ל. כן ביקש העותר לאסור על המשיבה לנקוט נגדו בהליכי גבייה של חובות הארנונה הנ"ל. 2. בחודש יולי 2008 קיבל העותר דרישה לתשלום חוב/מס על פי פקודת המיסים (גבייה) ועל פי פקודת העיריות בגין נכס ברחוב דרך יצחק רבין 1 בקרית אתא (להלן "הנכס"). בדרישה נאמר כי מדובר בחוב ארנונה עד 12/06 בסכום של 51,262 ₪. בירור אצל המשיבה העלה כי מדובר בחוב לשנים 1987 עד 1995. 3. העותר טען כי הנכס מעולם לא היה בבעלותו אלא בבעלות בנו יקיר מזרחי וכי משנת 1993 הוא אינו מחזיק בנכס וכי הנכס מוחזק באופן בלעדי ממועד זה על ידי בנו. כן טען כי לא קיבל כל דרישה לתשלום ארנונה משנת 1996 ואילך וכי בשנים האחרונות הוא אף סובל ממחלה ממארת ואשתו מונתה כאפוטרופוסית לגופו ולרכושו עוד בשנת 2008. העותר הוסיף וטען כי לאור העובדה שהדרישה התקבלה שנים רבות לאחר מועד היווצרות חוב הארנונה - אין בידו קבלות ו/או מסמכים המעידים על תשלום הארנונה על ידו. העתירה המקורית הוגשה על ידי יצחק מזרחי ולאור פטירתו בשנת 2009 תוקנה העתירה והוגשה על ידי עזבונו. גם העזבון יקרא להלן בפסק דין זה "העותר". 4. המשיבה טענה כי פעלה לגבית חוב הארנונה מאז 1994 וכי העתירה לוקה בשיהוי ויש לדחותה על הסף. כן טענה כי לעותר נשלחו דרישות לתשלום חוב הארנונה מידי שנה והוא לא הגיש כל השגה ולא טען מאומה נגד חיובו עד הגשת העתירה. המשיבה טענה כי העותר לא הציג כל ראיה על תשלום הארנונה לשנים בהן הודה כי החזיק בנכס ואף לא הביא כל ראיה כי לא החזיק בנכס בשנים 1994 ו-1995 (לרבות תצהיר של בנו, שלפי טענתו החזיק בנכס משנת 1993). המשיבה טענה כי בהתנהלותה קיימת חזקת תקינות המינהל הציבורי, ולפיכך קיימת חזקה שפעלה באופן תקין לגביית חוב הארנונה, בהתאם לרישומים בספריה, מידי שנה בשנה. לתגובתה צירפה המשיבה פלט מחשב (אליו אתייחס בהמשך). המשיבה טענה כי לא עומדת לעותר טענת התיישנות החוב, לאור העובדה שנדרש לשלם את חובו בשנים עברו, ובכל מקרה טענת ההתיישנות אינה יכולה להוות עילת תביעה והיא מהווה טענה דיונית בלבד. כן טענה כי כאשר נקטה בהליך גבייה מינהלית העותר אינו יכול להעלות טענת התיישנות כמבססת תביעה לסעד הצהרתי . לחילופין טענה המשיבה כי אפילו עומדת לעותר טענת ההתיישנות - יש בדרישות התשלום שנשלחו לעותר במשך השנים, כדי לעצור את מרוץ ההתיישנות. 5. בסיכומי העותר הוא חזר וטען כי לא קיבל כל דרישה לתשלום חוב ארנונה וכי אפילו לשיטת המשיבה, על פי מסמכים שהציגה, דרשה את החוב לראשונה בדצמבר 1999, כאשר גם במועד זה התיישן החוב המתייחס לשנים בהן החזיק בנכס. העותר הפנה להלכה ברע"א 187/05, נעמה נסייר נ. עירית נצרת עילית, שם נקבע כי ניתן להחיל את מוסד ההתיישנות גם על הליכי גבייה מינהלית. העותר טען כי אין מקום לטענת השיהוי שהעלתה המשיבה בתגובתה, לאחר שמאז קבלת דרישת התשלום בשנת 2008, הוא פעל לבירור הענין. העותר טען גם כי המשיבה היא שהשתהתה בהליכי גביית החוב וכי העלאת טענת שיהוי כנגדו מהווה עזות מצח מצידה של המשיבה. העותר טען כי יש להחיל את חזקת התקינות המינהלית במהופך מטענת המשיבה וכי העובדה שהמשיבה לא נקטה הליכי גבייה במשך עשרות שנים היא הנותנת כי העותר שילם חובותיו במועד ואין לדרוש ממנו כיום, בחלוף 20 שנה, לשמור קבלות המעידות על ביצוע התשלום. העותר טען כי היה קיים נתק מלא בינו ובין בנו במשך שנים רבות ולכן לא הוגש תצהיר מטעם הבן. 6. המשיבה חזרה בסיכומיה על הטענה לפיה העותר הוא שהחזיק בנכס, וכי לא הציג כל ראיה לפיה לא החזיק בנכס בכל השנים בכלל, ובשנים 1993 עד 1995 בפרט. המשיבה חזרה על הטענה כי עומדת לזכותה חזקת התקינות וטענה כי מחד העותר לא הציג כל מסמכים המעידים על תשלום חוב הארנונה ומאידך, בפלט המחשב שצירפה המשיבה לתגובתה מופיע החוב ופעולות הגבייה שננקטו על ידה, והוא מהווה רשומה מוסדית. המשיבה טענה כי בכל מקרה אין מקום להצהיר על העדר חובות של העותר וכי גם אם הגנת ההתיישנות חוסמת הליכי גבייה, היא אינה יכולה לאיין את החוב עצמו. המשיבה חזרה על הטענה כי העותר השתהה בעתירתו וכי היא נקטה נגדו כל השנים פעולות גבייה, בעוד הוא לא עשה מאומה עד הגשת העתירה. המשיבה טענה כי גם אם העותר קיבל הודעת דרישה ראשונה בשנת 2008 - הוא ישן על זכויותיו והגיש עתירתו לאחר שחלפו 45 ימים ממועד הדרישה, דהיינו העתירה הוגשה בניגוד לתקנה 3(ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א- 2000 (להלן "תקנות בתי"ד מינהליים") המורה כי בהעדר הוראה אחרת בדין תוגש עתירה מינהלית "לא יאוחר מ-45 ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעותר עליה, לפי המוקדם". המשיבה טענה כי על פי סעיף 339-338 לפקודת העיריות, נדרש אישור של שר הפנים למחיקת חובות עירייה וכי לכל הפחות היה על העותר לצרף את שר הפנים כמשיב נוסף. דיון 7. אין ספק כי הדרישה לתשלום חוב ארנונה, ככל שהיא מתייחסת לשנים 1987 עד 1995 (השנים בגינן נדרש העותר לשלם ארנונה כאמור במכתב המשיבה/מחלקת הגבייה אל ב"כ העותר מיום 25.8.08) - התיישנה, והמשיבה מנועה מלנקוט הליכי גבייה בגין חוב ארנונה לנכס נשוא העתירה ואין לי אלא להפנות לפסק הדין ברע"א 187/05, נעמה נסייר נ. עירית נצרת עילית (פסק דין מיום 20.6.10) (אליו הפנה העותר בסיכומיו). כמובן שאין באמור כדי לקבוע כי העותר אינו חייב למשיבה כספים עבור השנים הרלבנטיות, אלא רק שהליכי הגבייה בגינן התיישנו. 8. באשר לטענת המשיבה כי יש בהליכים שנקטה כדי לעצור את מרוץ ההתיישנות - אקדים ואומר כי לא מצאתי בפלט המחשב אליו הפנתה המשיבה בתגובתה ובסיכומיה ראיה לכך כי נקטה הליכי גבייה כלשהם נגד העותר ו/או כי העותר נדרש לשלם למשיבה חוב כלשהו. אכן, פלט זה יכול ויהיה "רשומה מוסדית" כאמור בסעיף 36 לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א- 1971, אך כל שניתן ללמוד ממנו הוא גובה חוב הארנונה בגין הנכס ולא ניתן ללמוד ממנו על פעולות גבייה שנקטה המשיבה ו/או הוא אינו נותן מענה לשאלה האם נשלחו לעותר דרישות תשלום בגין השנים הרלבנטיות. המשיבה טענה כי יש בפלט כדי ללמד כי נקטה הליכי גבייה ביום 30.3.94 ויש בכך כדי לעצור את מרוץ ההתיישנות, אך כל שנאמר בפלט לענין זה הוא כי ביום 30.3.94 שלב הטיפול בחייב (כפי שנאמר בכותרת) הוא "לזיהוי פרטים ברשת" ולבטח אין בכך כדי ללמד על פעולות גבייה. יתרה מזאת, בפלט המחשב אמנם מופיעות תחת הכותרת "שלב הטיפול בחייב" פעולות שונות כמו "היטלי בניה", "בטיפול עו"ד סטרנס", "הדפסת הודעה שניה" וכיו"ב, אך רק ביום 26.5.08 נרשם כי נשלחה לחייב הודעת דרישה ביום 26.5.08 - דבר התומך לחלוטין בגרסת העותר לפיה הפנייה הראשונה אליו נעשתה בשנת 2008. יצויין כי המשיבה בסיכומיה מפנה לפעולות ספציפיות המופיעות בפלט המחשב הנ"ל כמו פעולה מיום 26.1.97 שעניינה "מיועד לעו"ד לכינוס", פעולה מיום 16.2.97 - "מיועד לניתוק מים", פעולה מיום 5.12.99 "הדפסת הודעת דרישה 1", פעולה מיום 27.1.00 - "מיועד לאיתור", פעולה מיום 8.8.06 - "מעוכב ע"י הרשות" ופעולה מיום "20.4.08" - "הדפסת הודעת דרישה 1" - אך כפי שצויין לעיל אין בכל הרישומים הנ"ל כדי להעיד על פעולות שננקטו בפועל וכאמור רק ביום 26.5.08 נשלחה לעותר הודעת הדרישה. 9. אין בסיס לטענת המשיבה לפיה העותר השתהה בעתירתו מאחר וחלפו למעלה מ-45 ימים מהמועד שקיבל הודעה על החוב, כאמור בתקנה 3(ב) לתקנות בתי"ד מינהליים, שכן העותר לא קיבל מעולם כל הודעה על החלטת המשיבה באשר לחוב, אלא רק בתאריך 22.8.08 נשלחה אליו הודעת דרישה לתשלום חוב ארנונה עד סוף שנת 2006. ויוער גם בהקשר זה, כי הודעת הדרישה אפילו אינה מופנית אל העותר אלא לגוף המתקרא "אחים מזרחי" ואף ברור מצו למינוי אפוטרופוס שניתן ביום 9.11.08 בא"פ 8081-09-08 כי העותר הינו חסוי, אינו מסוגל לדאוג לענייניו ואשתו מונתה כאפוטרופוסית על גופו ורכושו. 10. למותר לציין כי גם בחזקת תקינות מעשי המינהל אין כדי להועיל למשיבה, מאחר ודווקא באמור בפלט המחשב, נספח א' לתגובת המשיבה - יש כדי להעיד על אי-תקינות שכזאת ועל כך כי המשיבה לא עשתה דבר לגביית החוב מהעותר במשך 20 שנה. יתרה מזאת, אין זה ראוי כי המשיבה, כגוף ציבורי, תטען כי היה על העותר לשמור ברשותו קבלות על תשלומים למשך למעלה מ-20 שנה בעוד שבידיה, כרשות ציבורית - אין כל מסמכים המעידים על הליכי גבייה שנקטה, והיא מבקשת לייחס לעצמה תקינות (שכאמור נסתרת על פניה). 11. בנסיבות אלה - מובן כי אין לומר כי העותר השתהה בפנייתו, וצודק העותר בטענתו כי המשיבה היא זו שהשתהתה ונקטה נגדו הליכי גבייה למעלה מ-20 שנה לאחר מועד החוב הנטען, באופן שאין ספק כי המשיבה היא שמנועה מלטעון טענת שיהוי וכלל שטענה זו נטענה על ידה - דינה להדחות (ודוק: ההלכה היא כי "החובה לפעול במהירות הראויה היא מן המושכלות הראשונים של מינהל תקין" (יצחק זמיר הסמכות המינהלית כרך ב, 717 (1996) (להלן - זמיר)). 12. ממילא בשים לב לקביעתי כי הסעד הראוי בעתירה הינו כי המשיבה אינה רשאית לנקוט נגד העותר בהליכי גבייה ולא הסעד לפיו העותר אינו חייב כספים למשיבה - לא נדרש אישור שר הפנים לעתירה והוא אינו משיב נדרש בעתירה לסעד שכזה. 13. מכל האמור - אני מקבלת את העתירה באופן זה שאני קובעת כי המשיבה מנועה מלנקוט נגד העותר ו/או נגד עזבונו כל הליכי גבייה בכל הקשור לנכס ברחוב דרך יצחק רבין 1 קרית אתא וכי כל דרישות תשלום ו/או הליכים שננקטו בקשר לחוב זה - מבוטלים. 14. המשיבה תשלם לעותר שכ"ט עו"ד בסכום של 12,000 ₪. ארנונה (חובות)חובארנונה