קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חידוש רשיון נשק לבעלי עבר פלילי: עתירה זו מופנית כנגד החלטת משרד הפנים, שפעל על פי המלצת המשטרה ודחה את בקשתו של העותר לחידוש רישיון נשק. העובדות הצריכות לענייננו הן כדלקמן: העותר יליד 1972 קיבל בשנת 1994 רישיון להחזקת נשק. בתאריך 27.6.99 הורשע העותר ביחד עם אחיו, בעבירות של התפרצות לבניין שאינו משמש למגורים עבירה על סעיף 407 (ב) לחוק העונשין תשל"ז-1977, העסקה והלנת עובד זר בניגוד לסעיף 12 א' לחוק הכניסה לישראל תשי"ב-1952, הדחה בחקירה - בניגוד לסעיף 245 (א) לחוק העונשין (ת.פ. 1534/98 של בית משפט השלום בכ"ס). בהתחשב בעברו הנקי של העותר והתסקיר החיובי שהוגש בעניינו על ידי שירות המבחן הוטל עליו עונש של שישה חודשי מאסר בפועל אותם ריצה בעבודות שירות וכן הוטלו עליו מאסרים על תנאי. מוסכם על הכל כי לאחר שסיים לרצות את עונשו לא נפתחו נגד העותר תיקים פליליים נוספים, הוא לא נחקר בחשד כלשהו, לא הועמד לדין וכמובן שלא הורשע. במהלך החקירה בתיק הפלילי בו הורשע נערך חיפוש בדירתו של העותר והאקדח אשר הוחזק על ידו ברישיון נתפס ובנסיבות שלא הובהרו חולט ולא הוחזר לבעליו. לעומת זאת האקדח אשר הוחזק על ידי אחיו חיים, ברישיון הוחזר לו והוא ממשיך להחזיק בו ברישיון עד עצם היום הזה. בקשתו של העותר לחידוש רישיונו להחזקת נשק נדחתה לאור עברו הפלילי. בעתירה טוען העותר כי העבירה בה הורשע היתה מעידה חד פעמית ומאז הוא מנהל אורח חיים נורמטיבי ואינו מעורב בעשיה פלילית מכל סוג ומאחר שהוא מתגורר במושב נוה ימין המצוי על קו התפר ומעבד שדות הסמוכים לשטחי הרשות הפלשתינית הוא זקוק לאקדח להגנה עצמית. משנדחתה בקשתו לקבלת רישיון וועדת ערר אשר בחנה את השגותיו אימצה את המלצת המשטרה הוגשה העתירה שבפני. דיון חוק כלי הירייה התש"ט-1949 אינו קובע קריטריונים ברורים עליהם יש להסתמך בעת החלטה על שלילה או חידוש רישיון כלי ירייה ולפקיד הרישוי במשרד הפנים מכוח החוק נתון שיקול הדעת להחליט בבקשה. "1. פירושים... 'פקיד-רישוי' - פירושו אדם שנתמנה על ידי שר הפנים, במינוי שפורסם ברשומות, להיות פקיד-רישוי לצורך חוק זה..." ... "12.(א) המוסמך לתת רשיון לפי חוק זה רשאי, לפי שיקול-דעתו - (1) לתת רשיון או לסרב לתתו; (2) לתת רשיון בתנאים ובהגבלות ולהטיל תנאים והגבלות על רשיון שניתן; (3) לבטל רשיון תוך תקופת תקפו". שיקול הדעת של פקיד הרישוי נועד לאזן מחד גיסא בין מטרת החוק לאפשר לאזרח להחזיק ברישיון לכלי ירייה לצרכיו הפרטיים כאשר מאידך גיסא עומד הצורך להגן ולשמור על שלום הציבור. אין ספק כי טובת הציבור והשמירה על בטחונו ושלומו הינם הקריטריון הראשון בבחינת מתן רישיון לכלי ירייה אלא שקריטריון זה נבחן על ידי מספר פרמטרים כגון מצב נפשי, בריאותי וכיו"ב לרבות עברו הפלילי של מבקש הרישיון. "11. רשות מוסמכת לענין רשיונות לפי חוק זה היא - ... (2) 1 לצורך סעיפים 3 עד 10 ד - (א) שלא בשעת-חירום - פקיד רישוי על פי המלצת קצין משטרה בכיר, כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, שהוסמך לכך בידי המפקח הכללי של המשטרה... 12. (ג) פקיד רישוי רשאי לדרוש שבקש רשיון ייבדק אצל רופא שקבעו מנהל משרד הבריאות לבדיקת כושרו הרפואי לשאת כלי יריה; תוצאות הבדיקה יועברו לפקיד הרישוי. ... (2) התקבלה ההחלטה על פי המלצת קצין משטרה, יעביר הממונה את הערר לתגובתו של קצין משטרה בכיר שימונה לענין זה על ידי המפקח הכללי של משטרת ישראל; התקבלה ההחלטה על פי הודעת מנהל משרד הבריאות או מנהל משרד העבודה והרווחה, כאמור בסעיפים 11א או 11ב, יעביר הממונה את הערר לתגובתו של מנהל משרד הבריאות או מנהל משרד העבודה והרווחה, לפי הענין, בכפוף להוראות סעיף זה;". בנוסף על קריטריונים אשר פורטו על ידי לעיל גיבשה המשטרה נוהלים אשר נועדו לספק אמות מידה להכרעה בבקשות באותם מקרים שהפונה הורשע בעבר בעבירה כלשהי כשמטרת התבחינים לסווג את הפונה על פי מידת הסיכון שיסתבך בעבירת אלימות. על פי נוהלים אלה סווגו העבירות לקבוצות על פי חומרתן ומידת האלימות הכרוכה בהן כמו גם תדירות המעורבות בעשיה הפלילית. העבירות בהן הורשע העותר סווגו כשייכות לקבוצה ב' הכוללת קבוצת עבירות שככלל יש לשקול ההרשעה בהן על פי חומרתן, חומרת העונש שהוטל ע"י בית המשפט משך הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה, גיל המבקש בעת ביצוע העבירה, מספר העבירות ומטרת הבקשה לרשיון. באשר להרשעות בעבירות בקבוצה זו נקבע כי ההרשעה בגינן צריכה להשקל בכל מקרה על פי נסיבותיו המיוחדות תוך איזון בין מכלול הנתונים שפורטו לעיל. בנוסף על התבחינים הנסמכים על העבירות בהן הורשע הפונה רשאית המשטרה להתייחס בהמלצתה גם למידע מודיעיני אשר ילקח בחשבון רק אם הוא מעלה חשד נגד המבקש למעורבות בעבירות מקבוצות (א) או (ב) ושיש בו להצביע על חשש לאלימות, עבירות בטחון, סחר בסמים, התמכרות לסמים או סחר בנשק ובאמל"ח. ובנוסף נקבע כי: "(2) בקשה תועלה לדיון בהיבט המודיעיני אם נתמלאו לגבי מבקש הבקשה לרשיון נשק אחד התנאים הבאים: (א) במשך ארבע השנים האחרונות התקבלו על מבקש הבקשה לרישיון נשק לפחות שלוש ידיעות...". בנימוקיו להמלצה לדחות את בקשת העותר הסתמך נציג המשטרה על מידע מודיעיני שהתקבל לגביו אשר כלל ידיעות בדבר מעורבות העותר בזיוף טרקטרונים. אלא שלאחר שנערך בירור מעמיק יותר של טענה זו הסתבר כי המידע הנ"ל יוחס לו בטעות והוא קשור למעשה לאחיו ובתגובתה הנוספת של ב"כ המדינה נטען כי קיים לגבי העותר מידע "מינורי יחסית" כהגדרתה מבלי לפרט מהו סוג המידע ובאלו עבירות מדובר. לאחר שבחנתי את הכללים שנקבעו על ידי המשיבים עצמם הגעתי למסקנה כי שיקול הדעת בעניינו של העותר הופעל על סמך נתונים שגויים וגם לאחר שהוברר שאין ממש בטענה לפיה נמצא לגביו מידע על מעורבות בפלילים לאחר הרשעתו היחידה, המשיכו המשיבים לדבוק בהמלצה הקודמת אשר כאמור לעיל לא היתה מבוססת. משנקבעו קריטריונים לבחינת בקשה לרישיון לנשק יש לפעול על פיהם באופן שיוויוני והוגן ואילו בחנו רשויות הרישוי את הבקשה בהסתמך על התבחינים שהם עצמם קבעו חזקה עליהם שהמלצתם היתה שונה. מאז ביצוע העבירות, שלא כללו אלמנטים של אלימות חלפו כחמש שנים ומאותו מועד לא הסתבך העותר בעבירה כלשהי ואין לגביו כל אינדיקציה שהנו בעל פוטנציאל לביצוע מעשי אלימות. מאידך גיסא עבודתו בשדות הסמוכים לרשות הפלשתינאית יש בה משום סיכון. לאור האמור לעיל הגעתי למסקנה כי שיקול הדעת שהופעל על ידי הרשות בעניינו של העותר לא היה סביר והחלטתי לקבל העתירה ולחייב את המשיב לחדש את רישיון הנשק של העותר. המשיבים ישלמו את הוצאות העותר בסך 3,500 ₪ בתוספת מע"מ. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.משפט פלילינשקעבר פלילירישיון נשק