קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חילוט ערובה של כונס נכסים: בפני ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחיפה (מר מוסבאח קבאני) מיום 4.5.97, שניתנה בתיק הוצל"פ מס' 0-92-21189-02, לפיה נדחתה בקשת המערער לחלט את כספי הערובה שניתנה במסגרת כינוס הנכסים של נכסי המערער. ואלה העובדות הצרכיות לעניין: .1ביום 17.1.88הוטל עיקול זמני מטעם הזוכה על פוליסת ביטוח ועל פוליסת ביטוח מנהלים וקופת פיצויים של המערער אצל חברת אררט- חברה לביטוח בע"מ (להלן-"הפוליסות") עובר לפתיחת ת.א 165/88 בביהמ"ש השלום בחיפה. במהלך שנת 89' הוטל עיקול זמני על פוליסת מנהלים של המערער אצל אליהו- חברה לביטוח בע"מ. .2ביום 28.1.92אושרו העיקולים האמורים לעיל מכוח פסק דין שניתן ביום 6.1.92ומכוחו נפתח תיק הוצל"פ מס' 0-92-21189- 02בסך של 713, 164ש"ח. .3ביום 20.9.92מונה עו"ד נרקיס כונס נכסים על הפוליסות, כשסכום החוב בתיק הוצל"פ ישמש כערובה. .4המערער הגיש ערעור לביהמ"ש המחוזי על פסק הדין שניתן בת.א 165/88 (ע.א 39/92) ובתאריך 16.11.94ניתן פס"ד בערכאת הערעור, לפיו צומצם חיובו של המערער לזוכה והועמד על סך 702, 42ש"ח. .5בחודש 9/95עודכנה יתרת חובו של המערער בתיק ההוצל"פ הנ"ל בהתאם לפסק הדין שבערעור. .6לאחר שהוסרו העיקולים מהפוליסות, נקט המערער בהליכים על מנת לפדות את כספיו מקופת הפיצויים ומפוליסת הביטוח. ההליכים האלה כללו החייאת החברה שהעסיקה את המערער (שנמחקה לפני כן) ובה"פ 441/95 הורתה כבוד השופטת שידולבסקי-אורי על החזרת שמה של החברה. המערער טען כי במסגרת הליך זה הוא שילם סך של 232, 11ש"ח לרשם החברות בכדי להחזיר את שמה של החברה הלכה למעשה. עוד שילם המערער לעו"ד ששכר במסגרת הליך זה סך של 700, 4ש"ח, וכן שילם סך של 761ש"ח לרו"ח כדי להסדיר את ענייני החברה במס ההכנסה. .7בגין התשלומים כאמור בסעיף 6לעיל, הגיש המערער בקשה לראש ההוצאה לפועל בתאריך 2.2.97להורות על מימוש הערובה בתיק כונס הנכסים בגין הנזקים שנגרמו, לטענתו, מפעולות כונס הנכסים. .8ראש ההוצאה לפועל החליט כי על המשיב להגיש תגובה בצירוף תצהיר תוך 30יום מיום המצאת הבקשה, ולאחר התגובה תינתן החלטה אם לזמן לדיון ואם לגופו של העניין לפי הנסיבות. .9עו"ד ויניק, אשר טיפל בתיק מטעם משרד עו"ד נרקיס- כונס הנכסים- הגיש תגובה לבקשת המערער. .10בתאריך 27.3.97נתן ראש ההוצאה לפועל החלטה בזו הלשון: "לאור התגובה על נימוקיה, ולאחר ההחלטה מיום 3.3.97הבקשה נדחית" .11בתאריך 4.5.97הגיש המערער בקשה לבטל החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 3.3.97ראש ההוצאה לפועל דחה בקשה זו וקבע כדלקמן: "הבקשה כפי שהוגשה נדחית, אין באי צירוף תצהיר כאשר העובדות ידועות וברורות כדי לפסול את התגובה, בהעדר תצהיר כנ"ל לא ראיתי מקום לחייב את המבקש בכל הוצאות וכדין" ומכאן הערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל הנ"ל. טענות הצדדים: המערער טען, כי יש לבטל את החלטת ראש ההוצאה לפועל, היות והמשיב לא צירף תצהיר לתגובתו כנהוג בבקשה בדרך המרצה. לפיכך, היה על ראש ההוצאה לפועל לקבל את בקשת המערער ולפסול את תגובת המשיב. עוד טען המערער, כי יש לבטל את החלטת ראש ההוצאה לפעול, מן הטעם שהוא לא קיים דיון במעמד שני הצדדים כנהוג בבקשות בדרך המרצה. בסיכומי המערער, הוא מוסיף טענות שונות על אי חוקיות מינוי המשיב ככונס נכסים על הפוליסות, ועל הליכים שנקט המשיב במסגרת תפקידו, דברים שגרמו לו, לטענתו, לנזקים רבים, ובשל כך על המשיב לשפות את המערער על נזקים אלה. מנגד, טען המשיב כי יש לדחות את הערעור, בשל שלא הוגש בזמן הקבוע בחוק. לגופו של עניין, טען המשיב, כי הוצאות המערער בכדי לשחרר את הכספים מהפוליסות, לא קשורות לעבודתו של כונס הנכסים, והוצאות אלה לא נבעו מפעולות של כונס הנכסים, אלא הם ענייננו של המערער ונעשו לפי צרכיו ולפי מניעים "אינטרסנטיים". דיון לאחר עיון בהודעת הערעור, בהחלטת ראש ההוצאה לפועל ובסיכומי טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. עניינו של הערעור שמונח בפני, הוא על דחיית בקשת המערער לחייב את המשיב, שהיה כונס הנכסים על נכסי המערער (החייב), בנזקים (הוצאות) שנגרמו למערער כתוצאה מהפעולות של כונס הנכסים. כדי לתקוף את החלטת ראש ההוצאה לפועל נשוא הערעור, ננעל המערער על טענות במישור הפרוצדורה: אי הגשת תצהיר מטעם המשיב ואי קיום דיון במעמד הצדדים. טענות אלה אין בידי לקבל. ראשית, אין באי צירוף תצהיר על ידי המשיב בכדי לפסול את החלטת ראש ההוצאה לפועל נשוא הערעור, שכן אין חובה מוחלטת על המשיב להגיש תצהיר תשובה: "לא כן תקנות סדרי הדין האזרחי, אשר אינן מחייבות את המשיב בהגשת תצהיר תשובה ואין לומדים היקש מסדר הדין הנהוגים בבית המשפט הגבוה לצדק, אולם כאשר המשיב אינו מגיש תצהיר שכנגד, יראה בית המשפט, בדרך כלל, את העובדות, כמו שהן מפורשות בתצהיר, כעובדות שאין חולקים עליהן" (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית-1995, עמ' 715) אומנם ראש ההוצאה לפועל הורה למשיב לצרף תצהיר לתגובתו, אך מהחלטתו נשוא הערעור ניתן להסיק, כי ראש ההוצאה לפועל לא הצטרך לתצהיר בכדי להכריע בבקשת המערער. במה דברים אמורים? כל הטענות שבעובדה אשר נטענו בתגובתו של המשיב עולות מההליכים שהתקיימו בפני ראש ההוצאה לפעול במסגרת תיק ההוצל"פ, עובדות אלה לא מצריכות אימות, וניתן לראות זאת בנקל מעיון בהליכים שהתקיימו בפני ראש ההוצאה לפועל. בצדק, טען המשיב, כי כל הפעולות שננקטו ע"י המערער אין להן קשר לפעולות המשיב ככונס נכסים. לאמור, גם אם נניח - לטובת המערער - כי העובדות המובאות בתצהירו הן אמת, אין במקשת העובדות הנטענת בכדי להקים קשר סיבתי בין פעולות כונס הנכסים והנזקים שנגרמו למערער, כלומר אין בעובדות אלה כדי להוביל למסקנה משפטית, אשר לה חתר המערער: הטלת אחריות על כנוס הנכסים בגין הנזקים שנגרמו לו. המערער לא הרים את נטל ההוכחה הראשוני המוטל עליו, בכדי להצביע על ניהול או פעולות לא תקינות של כונס הנכסים. משכך, אין רובץ על המשיב עוד נטל הבאת ראיות לסתור (בעניין זה ראה ד. בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה רביעית, עמ' 400) זאת ועוד, אין ממש בטענת המערער כי היה על ראש ההוצאה לפועל לקיים את הדיון במעמד הצדדים, שכן בהחלטתו מיום 3.2.97נקבע מפורשות כי לאחר קבלת תגובת המשיב תינתן החלטה לגופו של עניין או לזימון הצדדים. אין לראות פגם בכך שראש ההוצאה סבר כי אין טעם לקיים דיון וניתן להכריע בבקשה על סמך כתבי הטענות של הצדדים, הדבר מקבל משנה תוקף בהליכים שמתקיימים בפני ראש ההוצאה שמאופיינות במהירות ויעילות. לא נראה שיש לפסול את החלטת ראש ההוצאה לפועל משום שלא הזמין את הצדדים לדיון, שכן מדובר בסטייה לא קיצונית מסדר הדין, וסטייה זו לא גרמה להכרעה בלתי צודקת בנסיבות העניין: "הפרוצידורה אינה מיטת סדום שבה מהדדים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל דין כדי להכניסו לתוכה בנכה או כבר מינן..." (ע"א 189/66, ששון נ' הדמה בע"מ, פ"ד כ(3) עמ' 479). בשולי הדברים, לא ראיתי לנכון לדון בטענות המערער על אי חוקיות מינוי כונס נכסים על הפוליסות, טענות אלו אין מקומם בהליך שמונח בפני, והיה על המערער להעלותן בשלב יותר מוקדם, אם יש בהן ממש, ולא משכלו כל הקיצין. סוף דבר אני דוחה את הערעור. אני מחייב את המערער לשלם למשיב הוצאות ושכ"ט עו"ד סך של 500, 1ש"ח + מע"מ, סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל. ערובהחילוטכינוס נכסים