כאבי גב של מתקין מזגנים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא כאבי גב של מתקין מזגנים: התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר באירוע תאונתי שאירע ביום 3.4.08 כתאונת עבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995. הנתבע דחה את התביעה במכתבו מיום 21.1.09, בנימוק כי לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי במועד הנטען. טענות הצדדים וההליך שבפנינו במועדים הרלוונטיים לתביעה, עבד התובע כמתקין ומתקן מזגנים בחברת "קונסטנטין את קטש בע"מ" (להלן - המעסיק). לטענתו, ביום 3.4.08, בסמוך לשעה 10:30, עת עבד מטעם המעסיק בטיפול במזגן בטכניון, הרים מעבה של יחידת מיזוג וחש כאבי גב עזים, עד שלא יכול היה לזוז. התובע עבד אותה עת בצוותא עם עובד נוסף של המעסיק בשם רן אלמגור (להלן - אלמגור). התובע המשיך לעבוד באותו יום עד השעה 16:00, ללא הרמת משאות כבדים ובשעות הערב פנה לרופא מומחה באורטופדיה, אשר הפנה אותו להמשך טיפול רפואי בגבו. בחקירתו על ידי חוקרת הנתבע, מיום 13.8.08, הסביר התובע כי הוא סובל מכאבי גב תקופה של כשנה וחצי עד שנתיים וכי ביום 3.4.08 "נתפס" לו הגב בעת שהרים מעבה. התובע הוסיף שהמשיך לעבוד באותו יום, מבלי להרים דברים כבדים. התובע מסר לחוקרת את שמו ומספר הטלפון של רן אלמגור, כמי שהיה עד לאירוע, אך הנתבע לא חקר אותו. ב"כ הנתבע ציינה בדיון שעל פי דו"ח פעולה, הוא לא זומן לחקירה לאחר שבשיחת טלפון טען כי אינו זוכר את האירוע הנטען (עמ' 13 ש' 11). הנתבע טען שלפי דו"ח הנוכחות של התובע, הוא כלל לא עבד ביום 3.4.08. בכרטיס העבודה הידני של התובע, שצורף כנספח ה' לתצהירו (ת/1), נרשם בתאריך 3.4.08 (כמו גם ביומיים שקדמו לו) "חופשת לידה". התובע אישר כי בנו נולד ביום 25.3.08 וכי לאחר לידתו שהה בחופשה, אלא שלטענתו חזר לעבוד ביום 3.4.08 והרישום בדו"ח הנוכחות - נעשה על ידי הפקידה ובטעות יסודו (עמ' 3, ש' 18 ואילך). אף על פי כן, התובע אישר את חתימתו על גבי כרטיס הנוכחות האמור, לטענתו - בהיסח הדעת (שם). אין חולק כי ביום 3.4.08 פנה התובע לרופא אורטופד. אין גם חולק כי בביקור זה כמו גם בביקורים שלאחריו, אצל אותו רופא ואצל רופאים אחרים, לא ציין התובע כל אירוע תאונתי, אף כי התייחס באופן כללי לעבודתו בהרמת משאות כבדים (מזגנים). מטעם התביעה העיד בפנינו התובע בלבד ומטעם הנתבע העיד מר יוסי קטש, מנהל החברה שהעסיקה את התובע במועד הרלוונטי. מר קטש הוסיף על האמור לעיל, שבשום שלב עובר להגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי, התובע לא פנה אליו ועדכן אותו בדבר האירוע התאונתי (עמ' 13). דיון והכרעה נפתח ונציין, כי על יסוד הראיות שהוצגו בפנינו, ובמיוחד נוכח הראיות שהתובע בחר שלא להציג בפנינו, החלטנו לדחות את התביעה. להלן ננמק הכרעתנו זו. לא הוצגה בפנינו כל עדות לאירוע התאונתי הנטען, פרט לעדותו של התובע. לא זו בלבד, כל הראיות החיצוניות לעדות התובע אינן תומכות בגרסתו זו: א. כרטיס הנוכחות של התובע עליו חתם בכתב ידו, מציין כי במועד זה היה בחופשה. איננו מייחסים כל ערך מוסף לכרטיס הנוכחות האלקטרוני (נת/8) מכיוון שממילא הוא משקף ותואם את הכתוב בכרטיס הידני, עליו חתום התובע. בהקשר זה נציין, כי ב"כ התובע ניסה לטעון באמצעות החקירה הנגדית של מר קטש, שמכיוון שכרטיס הנוכחות מעיד על 13 ימי עבודה אך בתלוש השכר קיבל תשלום עבור 14 ימי עבודה, זוהי ראיה לעבודה ביום הנדון. התובע לא טען בעניין זה כל טענה פוזיטיבית וממילא שלפי עדותו של קטש, קיימים מספר הסברים חלופיים ליום העבודה הנוסף ששולם לתובע - בין אם מדובר ביום חול המועד ששולם לו, כעדות קטש, ובין אם מדובר ביום בו נשלחו העובדים על חשבון המעסיק לחמת גדר (10.4.08). כך או כך, לא הוצגה בפנינו ראיה בהירה לפיה התובע קיבל שכר עבור ה-3.4.08. ב. ברישומיו הרפואיים של התובע, החל מיום 3.4.08 ואילך, אין כל אזכור לאירוע תאונתי. סיבת הפניה צויינה בתחילה כ"כאבי גב תחתון". בהמשך בביקור אצל רופא תעסוקתי מיום 16.6.08, ציין הרופא את הממצאים הבאים (נספח ג' לכתב ההגנה): "מדובר בתסמונת טראומטית מצטברת על רק עבודה הכרוכה בהרמת משאות, שבסופו של דבר בתאריך 3.4.08 גרם לתאונת העבודה. למחרת למרות הכאבים, המשיך לעבוד עד שהכאבים הכריעו אותו..." למרות השימוש במילים "תאונת עבודה", הרופא התעסוקתי אינו מתייחס לאירוע תאונתי יחיד כי אם לתסמונת מצטברת שייתכן ושיאה היה ביום 3.4.08. בהקשר זה נבהיר כי לשאלתנו הבהיר ב"כ התובע כי אין הוא תובע בעילה של מיקרוטראומה כי אם ביחס לאירוע תאונתי בודד (עמ' 6 ש' 12). לא למותר לציין כי מרבית האישורים הרפואיים מתייחסים להרמת משאות כבדים בעבודת התובע, אך אף לא אחד מהם מתייחס לאירוע תאונתי בודד. ראה: נת/3 - נת/6. ג. בכתב התביעה שהגיש התובע כנגד מעסיקו (עב 2398/08, ת/2) לתשלום פיצויי פיטורים (בין היתר), הוא תיאר את השתלשלות האירועים שהובילה להפסקת עבודתו כך: "במשך הזמן החל התובע לסבול מכאב[י] גב קשים עד שביום 3.4.08, לא יכול היה להמשיך בעבודתו ופנה לדר' אפרים בורנשטיין, מומחה בכירורגיה אורתופדית אשר המליץ על טיפול בכדורים ובזריקות ולאחר מכן המשיך התובע בעבודתו" (סע' 4). בהמשך, מתאר התובע את התגברות הכאבים והטיפולים הרפואיים שקיבל לנוכח תגובת המעסיק שלא גילה כל הבנה למצבו. אין בכתב תביעה זה כל אזכור לטענה שעלתה בפנינו ולפיה אירע לתובע אירוע תאונתי ביום 3.4.08 או טענה שהמעסיק סירב לאשר את האירוע התאונתי בחתימתו על טופס התביעה למוסד לביטוח לאומי. ד. על גבי טופס התביעה לנתבע (נת/1) ציין המעסיק שלא דווח לו על האירוע התאונתי. התובע לא טען אחרת בתצהירו. רק כאשר עומת עם עובדה זו בחקירתו הנגדית השיב שהוא לא מודע למה כתב המעסיק על גבי הטופס. התובע לא טען בפנינו במפורש מתי דיווח למעסיק על התאונה הנטענת, כך שאין בפנינו כל ראיה סותרת לטענת המעסיק שנודע לו על טענת התובע לאירוע תאונתי רק בחלוף כשלושה חודשים - במועד בו ביקש התובע להגיש את טופס התביעה למוסד. ראינו עד כה שאין בתיק ראיות התומכות בטענת התובע לאירוע תאונתי ביום 3.4.08 ואף חלק מהראיות מעלות ספק באשר לעבודת התובע באותו יום. בנסיבות אלו נודעת משמעות מכרעת לעדותו של העובד שעבד עם התובע במועד התאונה הנטענת. בהקשר זה נציין כי בכתב התביעה לנתבע לא ציין התובע כל עדים לאירוע. בפנינו הוא נימק זאת בטענה שרן אלמגור, העד לאירוע, ביקש שלא יערב אותו (עמ' 4 ש' 6). בניגוד לעדותו זו, ראינו שבהודעתו לחוקר המוסד (נת/2) ציין התובע את שמו של אלמגור כמי שהיה עד לאירוע, ללא כל סייג. התובע לא הסביר מדוע בעת הגשת התביעה היה מנוע מציון שמו של העד לתאונה ובעת החקירה לא היתה מניעה מכך. מעבר לכך, לא הוברר כלל ועיקר מדוע עדותו של אלמגור, לו יזומן כעד באמצעות בית הדין, יכולה לגרום לו לבעיות או לחשש כלשהו, כפי שטען התובע. ניתן היה לצפות שהתובע, בהיותו מודע לכרטיס העבודה בו כלל אין אזכור לעבודתו באותו מועד ובהיותו מודע לרישומים הרפואיים שאינם מאזכרים קיומו של אירוע תאונתי ביום 3.4.08 ולהעדר כל ראיה חיצונית אחרת התומכת בטענתו לאירוע תאונתי, יזמן את מר אלמגור לעדות בפנינו לצורך זה, אך הוא בחר שלא לעשות כן. כאמור, הנימוק שמסר לשם כך אינו מתקבל על דעתנו. בנסיבות שתוארו לעיל, תעמוד לחובת התובע החזקה ולפיה מקום שלא זימן עד נחוץ ורלוונטי, יש להניח שעדותו של אותו עד היתה פועלת לרעתו ולא תומכת בגרסתו. בהקשר זה נציין, כי בסוף דיון ההוכחות, לאחר שנשמעו ראיות ההגנה, ביקש התובע לזמן לעדות את "טוביה" (ככל הנראה מנהל העבודה מטעם הטכניון, שהוזכר בהודעה לחוק, בש' 62), ללא שמסר כל נימוק לבקשתו. לא נעתרנו לבקשה כפי שהועלתה, אך קבענו שככל שהתובע יסבור כי קיים עד שיוכל לתרום תרומה מהותית לדיון, יוכל להגיש לצורך זה בקשה מנומקת לזימון עדים, בתוך 10 ימים. התובע בחר שלא להגיש כל בקשה, והסתפק בהגשת סיכומים. סוף דבר אף אם צודק התובע בטענתו כי עבד ביום 3.4.08, אנו קובעים כי לא הרים את הנטל להוכיח כי אירע לו אירוע תאונתי באותו מועד. אשר על כן, התביעה נדחית. כמקובל - ללא צו להוצאות. ערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין בידי התובע. עמוד השדרהמזגןכאבי גב / בעיות גב