ליקויי בניה בלוד

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ליקויי בניה בלוד: השאלות העומדות לדיון הן כדלקמן: האם על הנתבעת לפצות את התובעים בגין ליקויי בניה? אם כן, מהן סכום הפיצוי? כללי: למעשה, העובדות אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים. בראשית שנות ה-90 בקשה המדינה להעמיד לרשות תושבי העיר לוד דיור במחיר מוזל. לצורך כך דאגה המדינה לפצל את עיסקת רכישת הקרקע ואת עיסקת הבניה, כך שנחסכו מרוכשי הדירות כספים רבים, מכיוון שמצד אחד הם לא שילמו סכומי מס רבים על רכישת הדירה בשלמותה, ומצד שני שילמו רווח קבלני בסכום נמוך יחסית עבור שירותי הבניה. עירית לוד באמצעות חברת לור"ם דאגה לבצע את תכנון הבניינים והדירות וסיפקה את תכניות הבניה, תכניות המכר וחוזה הבניה שבין רוכשי הדירות לבין הקבלן שיבנה את הדירות. במכרז שפרסמה חברת לור"ם זכתה הנתבעת לבנות את הבנין בו מצויה דירת התובעים. ביום 27.11.1995 חתמו בעלי הדין על חוזה למתן שירותי בניה (להלן-"החוזה"), לפיו תבנה הנתבעת את דירת התובעים בהתאם לתכניות הבניה של דירת התובעים אשר צורפו להסכם (להלן-"תכניות המכר"). הדירה אותה היתה הנתבעת אמורה לבנות הינה דירה בת 4 חדרים מטיפוס A בקומה הרביעית והידועה גם כדירה מס' 14 בבנין מס' 13 גוש 4015 חלקה 109 בפרוייקט גני יער בלוד (להלן-"הדירה"). על פי תכנית המכר היה על הנתבעת לבצע כדלקמן: לבנות את מרפסת חדר הדיור כשהיא לא צמודה לחדר הממ"ד ומופרדת ממרפסת הדיור של דירה מס' 13. לבנות את מרפסת חדר הדיור של דירה מס' 15 ואת חלון חדר השינה הדרום מערבי במרחק של 4.5 מ'. ביום 24.6.1998 מסרה הנתבעת את הדירה לתובעים, ונמצא שהנתבעת לא בנתה את הדירה בהתאם לתכניות המכר. אי ההתאמה מתבטאת בפרטים כדלקמן: מרפסת חדר הדיור נבנתה שלא במקומה, והינה צמודה למרפסת דירה 13, כאשר בין שתי המרפסות מפריד קיר נמוך בגובה של 1.5 מ'; חלון חדר השינה בצד דרום מערב נבנה במרחק של 1.9 מ' ממרפסת הדיור של דירה מס' 15. טענות הצדדים: טוענים התובעים כדלקמן: הנתבעת הפרה את החוזה, ועליה לפצות את התובעים בגין הפרה זו; לתובעים נגרם נזק אשר שויו הוערך בחוות הדעת של שמאי מטעמם; סכום הפיצוי לו זכאים התובעים מגיע לסך 16,500 נכון ליום הגשת התביעה (28.2.02). טוענת הנתבעת כדלקמן: הנתבעת קיבלה את תכניות העבודה מחברת לור"ם, אשר מינתה מפקח על ביצוע העבודה. את הטעות שבגינה נבנתה הדירה כפי שנבנתה ביצעו אחרים ולא היא, ועל התובעים לתבוע את האחראים לאי ההתאמה בין תכנית המכר לבין תכנית העבודה; לתובעים לא נגרם כל נזק בגין השינוי בבניית הדירה. דיון ומסקנות: האחריות להפרת החוזה: החוזה למתן שירותי בניה נחתם בין התובעים לבין הנתבעת ולא בין התובעים לבין כל תאגיד אחר. תכנית המכר מהווה חלק בלתי נפרד מהחוזה, וכל שינוי סטיה מתכנית המכר שהתובעים לא הסכימו לה מהווה הפרת החוזה. ייתכן שיש לנתבעת טענות כלפי צדדים שלישיים, אך את טענות אלו עליה להפנות לצדדים השלישיים. כפי שציינתי, במסגרת היחסים שבין התובעים לבין הנתבעת, על הנתבעת היה לבנות את הדירה על פי תכנית המכר ולא על פי תכניות אחרות. אם בעת הבניה היתה הנתבעת מגלה אי התאמה בין תכנית המכר לבין תכנית העבודה, היה עליה להודיע לכל הגורמים, לרבות התובעים, ולקבל את הסכמת התובעים לשינוי. משבנתה הנתבעת את דירת התובעים שלא על פי תכנית המכר, ולא קיבלה על כך את הסכמת התובעים, הפרה את החוזה, ואם נגרם לתובעים נזק בגין כך, זכאים הם לפיצוי בגין נזק זה. הנזק בגין חדר השינה: התובעים צירפו את חוות דעתו של השמאי גיל לזר לפיה עקב המרחק של 1.9 מ' בין חדר השינה לבין מרפסת דירה מס' 15 נגרמה לדירה ירידת ערך בשיעור של 1,000 דולר ארה"ב. הנתבעת לא הביאה כל חוות דעת סותרת, ועל כן אני מקבל את קביעתו של מר לזר בגין ירידת ערך זו. טוענים התובעים כי נגרמת להם אי נוחות ועגמת נפש בגין המרחק הקצר בין חלון חדר השינה לבין מרפסת השכנים, שכן עליהם לסגור את חלון חדר השינה באופן מתמיד עקב פגיעה בפרטיות. סבור אני שהתובעים צודקים בטענתם זו, והתובעים זכאים לפיצוי בגין אי נוחות זו. הנזק בגין המרפסת: התובעים צירפו לתביעתם את חוות הדעת של השמאי לזר אשר קבע כי כתוצאה מבניית מרפסת חדר הדיור בצמוד למרפסת השכן ולא בנפרד קיימת ירידת ערך לדירה בשיעור של 2,000 דולר ארה"ב. הנתבעת צירפה לענין זה 3 חוות דעת: האחת של השמאי דן אורמן המתייחסת לדירה אחרת, השניה של השמאית מירב פריאל שאף היא מתייחסת לדירה אחרת, ושל השמאי הראל איל, המתייחסת לדירת התובעים. את חוות הדעת של מר אורמן ושל גב' פריאל אינני יכול לקבל, מהסיבות כדלקמן: חוות הדעת אינן מתייחסות לדירת התובעים אלא לדירות אחרות; מחוות הדעת ניתן ללמוד כי השינוי היחיד במרפסות שלגביהן ניתנו חוות דעת אלו היה הכיוונים של המרפסות. בחוות הדעת נבחנה ירידת הערך עקב שינוי מיקום המרפסות ולא נבחנה השאלה של בניית מרפסת צמודה למרפסת של שכן במקום מרפסת בודדת. גם השמאי דן אורמן בחוות דעתו הבחין בין ירידת ערך על פי חוות דעת שמאי לבין פיצויים בגין הפרת החוזה, פיצויים שנפסקים על פי שיקול הדעת של בית המשפט. כשאני משווה את חוות הדעת של מר לזר לחוות הדעת של מר הראל, מעדיף אני את חוות הדעת של מר לזר מהסיבות כדלקמן: מר הראל אינו מתייחס בחוות דעתו להעדפה שמעדיף כל רוכש דירה שתהיה לו מרפסת בודדת, מאחר ובמרפסת בודדת יש לרוכש הדירה פרטיות רבה יותר מאשר במרפסת צמודה; בסעיף 6.5 מציין מר הראל כי דירת התובעים נמכרה במחיר זהה לדירות אחרות. על כך חולקים התובעים. לעובדה אותה ציין מר הראל לא הובאה כל ראיה. מר הראל מתעלם לחלוטין מהוראות החוזה ומנסה ליצור חוזה חדש בין בעלי הדין. מר הראל מתעלם לחלוטין מההשוואה בין מרפסת צמודה למרפסת בודדת; מר לזר מתייחס למרפסת הספציפית ומונה את מגרעותיה כמרפסת צמודה לעומת היתרונות של מרפסת בודדת. לאור האמור לעיל סבור אני שהתובעים זכאים לפיצוי בסך 2,000 דולר ארה"ב עקב ירידת ערך בגין בניית מרפסת צמודה במקום מרפסת בודדת. התובעים ציינו כי פרטיותם נפגעת וכי נגרמת להם עגמת נפש בגין השימוש במרפסת צמודה במקום השימוש במרפסת בודדת. סבור אני שהתובעים צודקים בתביעתם זו. לא קשה לתאר מצב בו שתי המשפחות שמרפסותיהם צמודות יוצאות לשבת במרפסות בעת ובעונה אחת. במקרה כזה, הימצאות שתי המשפחות תגרום לכך שכל אחת מהן תחוש אי נוחות מהימצאות המשפחה השכנה, דבר שלא היה קורה אילו התובעים היו במרפסת נפרדת. פיצוי בגין עגמת נפש: התובעים תבעו פיצוי בגין עגמת נפש בסך 1,500 ₪, כשסכום זה מתייחס הן לגבי חדר השינה והן לגבי המרפסת. סכום זה הוא צנוע וסביר, והתובעים זכאים לקבל סכום זה. שכ"ט ששולם לשמאי גיל לזר: התובעים הגישו לתיק בית המשפט העתק קבלה על הסך 1,000 ₪. לאור זכייתם בתביעתם, זכאים הם להחזר סכום זה. הוצאות אחרות: התובעים תבעו בתביעתם הוצאות אחרות, אך הוצאות אלו יש לכלול אותן בהוצאות המשפט. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, כדלקמן: את הסך 16,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (28.2.02) ועד ליום התשלום בפועל; את אגרת המשפט בסך 200 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (28.2.02) ועד ליום התשלום בפועל; את הוצאות המשפט בסך 2,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. בניהליקויי בניה