ליקויי שמיעה של פועל בניין

התובע טען כי הוא עובד מזה שנים רבות כפועל בתחום הבניה וחשוף לרעש מזיק של כלי עבודה וציוד מכני כבד. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ליקויי שמיעה של פועל בניין: 1. הנתבע הכיר בליקוי השמיעה של התובע, כ"פגיעה בעבודה", אך דחה תביעתו להכיר בטינטון כ"פגיעה בעבודה", בנימוק שאין מתקיימים במקרה זה תנאי סעיף 84 א' (ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995, (להלן: "החוק"), אשר קובע: "רעש תמידי באוזניים (להלן - טנטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א) וכן כל אלה: ... (3) הפגיעה בתפקוד עקב הטנטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי שתועדו ברשומה רפואית. " 2. הנתבע טוען, כי פניותיו של התובע לקבלת טיפול רפואי עקב הטינטון, אינן עולות לכדי פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי בגין הפגיעה בתפקוד ולכן לא מתקיימים גם תנאיו של סעיף 84א' (ב)(3) לחוק. עובדות המקרה: 3. התובע יליד 29.6.73, וטוען בסיכומיו, כי הוא עובד מזה שנים רבות כפועל בתחום הבניה וחשוף לרעש מזיק של כלי עבודה וציוד מכני כבד. 4. ביום 19.8.08, הגיש התובע לנתבע טופס תביעה להכרה בליקוי השמיעה והטינטון כ"פגיעה בעבודה". 5. מתיקו הרפואי של התובע עולה, כי עובר להגשת טופס התביעה הוא התלונן בפני הרופאים על בעיית הטינטון כדלקמן: - ביום 17.4.08, ביקר התובע אצל ד"ר מג'מסה איברהים - רופא א.א.ג. והרופא רשם את תלונותיו של התובע כדלקמן: "עבודה בתנאי רעש. רעשים תמידים באוזניים." - ביום 1.6.08, שוב ביקר התובע אצל ד"ר מג'מסה איברהים - רופא א.א.ג. והרופא רשם את תלונותיו של התובע כדלקמן: "שנים עובד בתנאי רעש, הפרעה בשמיעה ורעשים תמידים באוזניים." - ביום 19.6.08, ביקר התובע פעם שלישית אצל ד"ר מג'מסה איברהים - רופא א.א.ג. והרופא רשם את תלונותיו כדלקמן: "שנים עובד בתנאי רעש. במעקב אצלי עקב רעשים תמידים מטרידים באוזניים והפרעה בשמיעה לדבריו לא מצליח לישון." 6. מעבר לתלונות של התובע בדבר הטינטון, כפי שנרשמו בתיקו הרפואי ופורטו לעיל, ניתנה לו ביום 12.8.08, תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה בה צויין, כי: "לדבריו מזה מספר שנים חש ליקוי בשמיעה, בתקופה האחרונה מצבו החמיר, החל לסבול מרעשים תמידים באוזניים..." בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה אינה כלולה באותן פניות חוזרות ונשנות לקבלת טיפול רפואי שתועדו ברשומות לפי תנאיו של סעיף 84 א' (ב)(3) לחוק שכן זוהי תעודה שבאה לתמוך בתביעה שמגיש התובע להכיר בליקוי השמיעה ובטינטון כ"פגיעה בעבודה" והיא מיועדת למוסד לביטוח לאומי. (ראה עב"ל 53/08 לאוניד ברכליס - המל"ל, פסק דין מיום 2.10.08). דיון והכרעה 7. למרות שהתובע טוען, כי הוא עובד שנים רבות בחשיפה לרעש מזיק, הפעם הראשונה שמופיעה תלונת הטינטון ברשומה רפואית, תועדה ביום 17.4.08, ולאחר רישום זה ישנם שני רישומים נוספים בלבד מיום 1.6.08 ומיום 19.6.08, זאת עד שהוגשה תביעתו להכיר בליקוי שמיעה וטינטון כ"פגיעה בעבודה" ביום 19.8.08. מסיכומם של הדברים, עולה, כי עובר להגשת התביעה ישנן רק 3 פניות של התובע, לקבלת טיפול רפואי המתעדות ברשומה רפואית את הטינטון, האחת ביום 17.4.08 והשתיים הנוספות בחודש 6.08 כשהסמיכות ביניהן היא קרובה מאוד הן בין האחת לשניה והן למועד הגשת התביעה. נסיבותיו של מקרה זה דומות מאוד לנסיבות המקרה שנדון בעב"ל 633-08 המוסד לביטוח לאומי - טארק גזאלין (פסק דין מיום 12.7.10), שם נפסק כדלקמן: "אנו סבורים כי בתשתית העובדתית כפי שהיא עולה מהתיעוד הרפואי כמתואר, אין כדי לענות על דרישת החוק בדבר "פגיעה בתפקוד שחייבה פניות חוזרות ונשנות לקבלת טיפול רפואי". מתברר כי חודשים ספורים לפני הגשת התביעה פנה המשיב 3 פעמים לטיפול רפואי בקשר לליקוי ממנו הוא סובל בשמיעתו ופעם אחת ביצע בדיקת שמיעה. בעוד ש- 4 הפניות השונות סמוכות למדי במועדיהן זו אל זו, בשתיים מהן, שהן המוקדמות מבין ה- 4, כלל לא התלונן על טינטון. רק בשתי הפניות המאוחרות הסמוכות יותר למועד הגשת התביעה, מסר לראשונה על טינטון. לכך עוד מתווסף התיעוד שממועד סמוך לאחר הגשת התביעה בו מצויין במפורש כי אין המשיב מתלונן על טינטון. התנהלות זו של המשיב, כפי שהיא באה לידי ביטוי במסמכים הרפואיים, מטילה צל על מידת האותנטיות של תלונותיו, ואין בה כדי ללמד על פגיעה בתפקוד שהביאה אותו לפנות בפניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי. בנסיבות אלה לא הוכיח המשיב, כי התקיימה בו דרישת הסעיף בדבר "פניות חוזרות ונשנות" משכך דין הערעור להתקבל." 8. כך גם בעב"ל 591/09 קרייזלמן משה - המוסד לביטוח לאומי (פסק דין מיום 5.10.10) דובר במקרה בו התשתית העובדתית היתה מוסכמת ולפיה ברשומות הרפואיות נרשמו 3 פניות של התובע אל רופא בענין הטינטון ובאותו מקרה תביעתו הוגשה בחודש 9.06 והפניות לרופא שנרשמו ברשומות בגין הטינטון היו בתאריכים 27.12.05, 3.1.06, 25.1.06, שכל הפניות הנ"ל נעשו לאחר התייעצות עם עו"ד. בית הדין הארצי לעבודה דחה באותן נסיבות את ערעורו של מר קרייזלמן וקבע, כי המערער לא הוכיח שהתקיימו בו דרישות סעיף 84א'(ב)(3) לחוק. 9. שוב נדגיש, כי בנסיבות המקרה שלפנינו מדובר בסה"כ ב- 3 פניות בגין הטינטון שתועדו ברשומות הרפואיות, זמן קצר לפני שהוגשה התביעה, ששתיים מתוך 3 הפניות, הן ממש סמוכות זו לזו בסמיכות של ימים ספורים במהלך חודש 6.08. יש גם לציין, שעיון בתיקו הרפואי של התובע מעלה, כי ביום 13.3.08, הוא ביקר אצל ד"ר חלבי סלים, התלונן בפניו על הפרעות שמיעה ולא העלה כל תלונה בגין טינטון. ד"ר חלבי סלים רשם ביום 13.3.08, בתיקו הרפואי של התובע, כי הוא היפנה את התובע להתייעצות עם מומחה בתחום א.א.ג. ואכן ימים ספורים לאחר מכן, ביום 17.4.08, ביקר התובע אצל ד"ר מג'מסה איברהים, שם לראשונה התלונן על טינטון. 10. למעלה מן הצורך נוסיף, כי חוץ מפנייתו של התובע לרופא מיום 19.6.08, לא נרשמה בתיקו הרפואי כל תלונה בגין פגיעה בתפקוד כתוצאה מהטינטון ודווקא ברישום האחרון בו התלונן התובע על הטינטון עובר להגשת תביעתו, מופיעה לראשונה התלונה גם בגין הפרעה בתפקוד כתוצאה מאותו טינטון. 11. בנסיבות אלו, עולה ספק ניכר מדי לגבי מידת האותנטיות של תלונותיו של התובע עקב הטינטון כפי שמצאו ביטוי בתיקו הרפואי עובר להגשת תביעתו ועל כן, התביעה להכיר בטינטון כ"פגיעה בעבודה" נדחית. 12. כל צד ישא בהוצאותיו. 13 זכות ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.שמיעהבניין