קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מאסר בפועל במקום עבודות שירות: המערער הורשע בבימ"ש קמא, על סמך הודייתו, בעבירות של נהיגה בקלות ראש, החזקת סכין למטרה לא כשרה וכן הכשלת שוטר. הודייתו של המערער ניתנה כחלק מהסדר טיעון בין הצדדים. בהתאם להסדר הטיעון עתרה המדינה מלכתחילה ל- 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שרות, ואילו הסנגוריה עתרה ל- 4 חודשים שירוצו בדרך זו. זאת בנוסף לענישה הרתעתית הצופה פני עתיד. בימ"ש קמא (כב' השופטת ה' נאור) הרשיע את המערער ולאחר מכן הפנתה כב' השופטת קמא את המערער לקבלת חוו"ד של הממונה. חווה"ד של הממונה, בסופו של יום, קבעה כי המערער איננו כשיר לביצוע עבודות שרות, זאת בין היתר משום כך שהמערער לא השלים ריצוי עבודות שרות שהוטלו עליו בתיק אחר, הכוונה לתיק פלילי 8689-01-09 עליו נידון בביהמ"ש המחוזי במחוז המרכז. באותו ענין נדון המערער ל- 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שרות, אלא שהמערער לא תפקד כשורה, נעדר פעמים רבות והממונה החליט על הפסקת עבודות השרות. נימוק נוסף שעמד לנגד עיניו של הממונה בשעה שהחליט על הפסקת העבודות, עניינו בכך שב- 4.5.10 נעצר המערער פעם נוספת בגין תקיפת שוטר במילוי תפקידו. נוסיף כבר בשלב הנוכחי ונאמר בענין זה כי בינתיים הוגש כתב האישום בגין אותה פרשה וכתב האישום מונח בפנינו. למערער מיוחסות באותו ענין סדרת עבירות: תקיפת שוטר, התנגדות למעצר, איומים, היזק בזדון וכן תקיפה הגורמת חבלה של ממש. משהופיע המערער בפני בימ"ש קמא לשלב מתן גזר הדין, חזרה בה התביעה מעתירתה המקורית להטלת מאסר שירוצה בעבודות שרות, ועתרה למאסר בפועל בשל ההתפתחויות שפורטו לעיל: בימ"ש קמא נעתר לעתירת המדינה וקבע כי "לאור האמור בחוות הדעת של הממונה, לא ניתן לשקול המרת עונש המאסר בפועל עליו הוסכם בין הצדדים על דרך של עבודות שרות". עוד ציינה כב' השופטת קמא כי "לגופו של ענין, העבירות בהן הורשע הנאשם הינן חמורות ומלמדות על רמת סיכון גבוהה לשלום הציבור...". כדי לאזן בין העובדה שבסופו של יום לא בא לידי ביטוי הסדר הטיעון, קיצרה כב' השופטת קמא את תקופת המאסר וקבעה כי המערער ירצה 4 חודשים במאסר מאחורי סורג ובריח ולא בעבודות שרות. על החלטתו זו של בימ"ש קמא הערעור בפנינו. לטענת הסניגור, ביום מתן גזה"ד צדקה כב' השופטת קמא כאשר החליטה מה שהחליטה ולא נפלה כל שגגה בהחלטתה. זאת משום שבאותו יום היתה מנועה מלהטיל מאסר בעבודות שרות, שהרי עבודות השרות שהוטלו על המערער בתיק של ביהמ"ש המחוזי מרכז הופסקו והמערער אמור היה לרצות מאסר בפועל בגינן. בנסיבות אלה לא יכול היה בימ"ש קמא להורות על מאסר בעבודות שרות בתיק הנוכחי. אלא שביני לביני התרחשה התפתחות נוספת, ענין הפסקת עבודות השרות התברר בפני כב' סגן הנשיא א. טל והוא הורה על החזרת הבירור לממונה על עבודות שרות ובסופו של יום החליט הממונה על עבודות שרות על החזרתו של המערער לריצוי עבודות שרות בתיק המרכז למשך התקופה שנותרה בת 84 ימים. כיון שכך, השתנתה התמונה מקצה לקצה. בימ"ש קמא יכול היה להטיל מאסר בעבודות שרות כעתירתה המקורית של התביעה, שעל כן מן הראוי שערכאת הערעור תתקן עתה את המעוות ותורה על ריצוי המאסר בדרך של עבודות שרות. התביעה בפנינו מתנגדת לכך והיא מצביעה על הנימוקים שציין בימ"ש קמא שאינם מתמצים רק בעובדה שהמאסר בעבודות שרות נקטע והומר במאסר בפועל. בימ"ש קמא ציין את חומרת העבירות ואת העובדה שהמערער בינתיים עבר עבירות נוספות (הגם שעומדת לו בנושא זה עדיין חזקת החפות שהרי לא הורשע בתיק הנוסף). ומשום כך עותרת התביעה להותיר את החלטתו של בימ"ש קמא בעינה. שקלנו את טיעוני הצדדים, טרחנו וקיבלנו מן הממונה על עבודות שרות את ההחלטה על החזרת המערער לעבודות שרות (החלטה שהיה מן הראוי כי הסניגור ימציא אותה), ועדיין דעתנו היא כי אין מקום להתערב בהחלטתו של בימ"ש קמא. נכון הוא כי היה בין הצדדים הסדר טיעון מלכתחילה והדעת נותנת כי אם המערער בהתנהלותו לא היה מסכל את האפשרות לעמוד באותו הסדר טיעון, היה יוצא הסדר הטיעון לדרך ככתבו וכלשונו. אולם, מה נעשה לו למערער והוא במו ידיו גרם לכך שהסדר הטיעון לא יכול היה לצאת לפועל? בכך אנו מתכוונים לא רק להתנהלותו בתיק מחוז המרכז אלא בעיקר לעובדה שמאז עריכת הסדר הטיעון ועד לסיום ההליכים בבימ"ש קמא נעברו, לכאורה, אותן עבירות שבגינן הוגש כתב האישום בת"פ 13792-05-10 בבימ"ש השלום בכפר סבא. המדינה רשאית היתה בנסיבות אלה לחזור בה מעמדתה המקורית ומכל מקום, בימ"ש שלעולם רשאי שלא לאמץ הסדר טיעון, בוודאי רשאי היה לשקול את הנסיבות החדשות שהתפתחו ולפסוק לאורן מה שפסק. המערער הוכיח כי איננו ראוי לאותו הסדר טיעון, שעל כן יש לבחון את הלימת העונש שהוטל עליו לחומרת העבירות שמדובר בהן. לענין זה איננו סבורים שיש צורך להכביר מלים. מדובר בסדרת עבירות קשה. המערער נהג בגילופין, תוך סיכון עוברים בדרך, חצה רמזורים אדומים. לא נעתר לקריאה בכריזה שהופנתה אליו לעצור. ואם לא די בכל אלה, החזיק ברכב שני סכינים מבלי שהוכיח שהחזיקם למטרה כשרה. לפיכך גם העובדה שבדיעבד הורה ביהמ"ש המחוזי במחוז המרכז על החזרתו של המערער לריצוי עבודות השרות בתיק האחר (תיק החזקת הנשק), אין בכך כדי להביא לכלל מסקנה שיש לאמץ דרך פעולה זו גם לענין התיק שבפנינו. הענישה היא מידתית, ראויה. ביהמ"ש איזן נכונה את ההתפתחויות בכך שהסתפק ב- 4 חודשי מאסר בפועל ואנו דוחים את הערעור.משפט פליליעבודות שירותמאסר