מימוש משכנתא למרות איחוד תיקים

השאלה הטעונה הכרעה בערעור שלפנינו הינה, האם רשאי היה הבנק לפתוח תיק מימוש המשכון לזכותו, למרות שקיים תיק איחוד שבמסגרתו משולמים תשלומי חוב הפיגורים, שבגינן נדרש פתיחת תיק המשכון? על שאלה זו יש להשיב בחיוב, שכן הכלל הוא, כי נושה יכול לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותו, במסגרת חוק ההוצאה לפועל, בכדי לגבות את חובו: "קביעת שיעורים לתשלום חוב איננה מעכבת הליכי הוצאה לפועל ואין בה דבר כדי למנוע מהנושה לנקוט בכל האמצעים האחרים שהחוק מקנה לו לשם גביית חובו" (ע"א 199/62 משיח נ' א.ב ואח' פ"ד ט"ז 2303). יפים גם לכאן דבריו המאלפים של כבוד השופט ברנזון בע"א 353/69 יוסף צרפתי נ' שטרסמן פ"ד כ"ג(2) 10, 8: "אינני רואה כל פסול בכך שנושה נוקט באמצעים משפטיים שונים שהחוק העמיד לרשותו כדי לגבות חוב המגיע לו על פי פסק דין סופי ומחייב. העובדה שנקט (הנושה - הערה שלי ס.ג') בהליכי הוצאה לפועל של פסק הדין ולא בא שם על סיפוקו אינה מונעת ממנו, והצדק אינו דורש שהדבר יימנע ממנו, לנקוט באמצעים חוקיים אחרים היכולים, אולי, להביא למימוש החוב בדרך יותר בטוחה ויעילה....הכנסת פסק דין להוצאה לפועל וקביעת תשלומים לפרעונו, לא זו בלבד שאינה מעכבת את ההוצאה לפועל אם כי להיפך. זה מהווה צעד ממשי להוצאה לפועל של פסק דין. ואם צעד זה מוכיח את עצמו כבלתי מספיק בעיני הנושה, ניתן לנקוט בכל צעד נוסף בהוצאה לפועל או מחוצה לו כדי לבוא על סיפוק" קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מימוש משכון למרות איחוד תיקים בהוצאה לפועל / מימוש משכנתא למרות איחוד תיקים: בפני בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחיפה (מר זיאד סאלח) שניתנה ביום 19.5.99בתיק הוצל"פ מספר 4-98-04195-.02 העובדות הצריכות לעניין: .1המבקשת ובעלה נטלו הלוואה מהמשיב, בתמורה הם משכנו את דירתם לטובת המשיב כבטוחה לפירעון ההלוואה. במהלך תחילת שנות ה- 90', פיגרה המבקשת ובעלה בתשלומים, שהם חייבים לשלם לפרעון ההלוואה. .2בגין חוב הפיגורים שנוצר ע"י המבקשת ובעלה, ניתן נגדם פסק דין המחייב אותם לשלם למשיב סך של 081, 7ש"ח. .3במהלך שנת 94' נפתח תיק הוצל"פ ע"י המשיב (תיק הוצל"פ 3-94-22598-02) כנגד המבקשת ובעלה, סך החוב, דאז, עמד על סך 081, 7ש"ח. יצויין, כי במהלך התקופה שבה התנהל תיק ההוצאה לפועל, באה המבקשת עם מנהלי המשיב בדברים, והיא שילמה חלק מסכום החוב, 000, 3ש"ח בהפקדה חד פעמית, ועוד 000, 3בשש הפקדות על סך 600ש"ח. .4בתאריך 15.6.97ניתן צו איחוד תיקים ע"י ראש ההוצאה לפועל אשר על פיו נקבעו תשלומים אותם חויבה המבקשת לשלם, סך של 300ש"ח לחודש. צו האיחוד כלל את חוב המשיב ושני תיקים אחרים, חוב המשיב מהמבקשת מהווה % 70מסך כל תיק האיחוד. .5המבקשת עמדה בתשלומים לפי צו איחוד התיקים, וכן היא עמדה בתשלומים השוטפים בגין המשכנתא שנטלה מהמשיב. .6בתאריך 13.1.98פתח המשיב תיק הוצל"פ חדש בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה, שמספרו 4-98-04195- 02(להלן: "התיק הנוכחי"), התיק נפתח בגין יתרת חוב לא מסולקת של המשכנתא בסך 306, 48ש"ח. במסגרת תיק זה, ניתן ע"י ראש ההוצאה לפועל, צו לפינוי המבקשת מדירתה בתאריך .12.7.98 .7בתאריך 8.4.99הגישה המבקשת בקשה לסגירת התיק הנוכחי בטענת "פרעתי". המבקשת סמכה טענה זו על העובדה כי לא נוצרת עילת פינוי נגדה, וכי היא משלמת את התשלומים בגין המשכנתא בזמן, וכי היא משלמת את החובות בגין הפיגור בתשלומים למשכנתא במסגרת תיק האיחוד. .8בתאריך 20.4.99ראש ההוצאה לפועל דחה את בקשת המבקשת וקבע בזו הלשון: "אין בפני טענת החייבת לפרעון החוב המובטח בשטר המשכון, כי אם טענה כי הזוכה לא היה רשאי להגיש את שטר המשכון לביצוע הואיל והחייבים עומדים בהסכם ההלוואה. מאידך טוען ב"כ הזוכה כי החייבים לא עמדו בהסכם ההלוואה, נוצרו פיגורים, לפיכך ועל פי ההסכם בין הצדדים הוא העמיד את סכום ההלוואה לפרעון מיידי והגיש את שטר המשכון לביצוע. אין לראש ההוצל"פ הסמכות להכריע במחלוקת בין הצדדים, הואיל ואין מדובר בטענת "פרעתי", לפיכך בקשת החייבת נדחית. מאידך הנני מעכב פינוי החייבות מהדירה למשך 30יום על מנת לאפשר לחייבת לפנות לביהמ"ש המוסמך." מכאן בקשת רשות הערעור על ההחלטה הנ"ל. תמצית טענות הצדדים: ב"כ המבקשת טען כי המבקשת לא הפרה את תנאי המשכנתא ולא פיגרה בתשלומים, לכן לא קמה זכות למשיב לממש את המשכון. עוד טען, כי הפיגור של המבקשת משנת 94' הוסדר במסגרת צו איחוד שהוצא ע"י ראש ההוצאה לפועל. המבקשת משלמת במסגרת איחוד התיקים סך של 300ש"ח לחודש. מנגד טען ב"כ המשיב, כי תיק המימוש לא נכלל בתיק האיחוד, ועל כן ניתן לממש את המשכון בלי קשר לתיק האיחוד. לגישתו, מתורקן כוחו של המשכון, המתבטא בהליכי מימוש מהירים ויעילים, אם ניתן לצרף את מימוש המשכון לתיק האיחוד. מוסיף המשיב וטוען, כי חוב הפיגורים בתשלומי המשכנתא מקנה למשיב זכות לממש את המשכון לפי תנאי חוזה ההלוואה, לכן הפיגור משנת 94' מקנה למשיב זכות לממש את המשכון. דיון החלטתי לתת רשות ערעור כמבוקש ולדון בבקשה כבערעור לגופו. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, בסיכומי טענות הצדדים ובהחלטת ראש ההוצאה לפועל נשוא הערעור, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. השאלה הטעונה הכרעה בערעור שלפנינו הינה, האם רשאי היה המשיב לפתוח תיק מימוש המשכון לזכותו, למרות שקיים תיק איחוד שבמסגרתו משולמים תשלומי חוב הפיגורים, שבגינן נדרש פתיחת תיק המשכון? על שאלה זו יש להשיב בחיוב, שכן הכלל הוא, כי נושה יכול לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותו, במסגרת חוק ההוצאה לפועל, בכדי לגבות את חובו: "קביעת שיעורים לתשלום חוב איננה מעכבת הליכי הוצאה לפועל ואין בה דבר כדי למנוע מהנושה לנקוט בכל האמצעים האחרים שהחוק מקנה לו לשם גביית חובו" (ע"א 199/62 משיח נ' א.ב ואח' פ"ד ט"ז 2303). יפים גם לכאן דבריו המאלפים של כבוד השופט ברנזון בע"א 353/69 יוסף צרפתי נ' שטרסמן פ"ד כ"ג(2) 10, 8: "אינני רואה כל פסול בכך שנושה נוקט באמצעים משפטיים שונים שהחוק העמיד לרשותו כדי לגבות חוב המגיע לו על פי פסק דין סופי ומחייב. העובדה שנקט (הנושה - הערה שלי ס.ג') בהליכי הוצאה לפועל של פסק הדין ולא בא שם על סיפוקו אינה מונעת ממנו, והצדק אינו דורש שהדבר יימנע ממנו, לנקוט באמצעים חוקיים אחרים היכולים, אולי, להביא למימוש החוב בדרך יותר בטוחה ויעילה....הכנסת פסק דין להוצאה לפועל וקביעת תשלומים לפרעונו, לא זו בלבד שאינה מעכבת את ההוצאה לפועל אם כי להיפך. זה מהווה צעד ממשי להוצאה לפועל של פסק דין. ואם צעד זה מוכיח את עצמו כבלתי מספיק בעיני הנושה, ניתן לנקוט בכל צעד נוסף בהוצאה לפועל או מחוצה לו כדי לבוא על סיפוק" לאור ההלכה הברורה בנדון, ניתן להסיק כי במקרה דנן, רשאי המשיב לנקוט בהליכים למימוש המשכון שעומד לזכותו, ובמקרה דנן, אין לראות באיחוד התיקים כדבר החוסם את דרכו של המשיב לפעול בכל דרך אפשרית לפי החוק. תכלית החקיקה של של פרק "איחוד תיקים" בחוק ההוצאה לפועל באה להגביר ולייעל את אכיפת החיובים, ולא לתת לחייבים השונים מחסה מדרכים אפשריות אחרות לגביית החוב שהם חייבים. במקרה שלנו, משעולה כי פרעון חובו של המשיב במסגרת איחוד התיקים אינו יעיל (כ- 190ש"ח לחודש, סכום שנופל בהרבה מהריבית המצטברת על החוב), וכי יקח הרבה זמן עד שהמבקשת תפרע את מלוא החוב, רשאי היה המשיב לפעול בדרכים אפשריות אחרות בכדי לייעל את גביית החוב המגיע לו. אומנם דרך המלך בגביית חוב המובטח במשכון, היא על ידי הגשת בקשה למימוש המשכון, אך אין "להעניש" את המשיב על כך שלא בחר בזמנו בדרך זו משעמדה לו הזכות לפרעון מיידי של הלוואה: "שטר המשכון מבליע בחובו זכות קדימה של נושה מובטח, בעוד שהליכי המימוש של פסק דין כספי אינם מבטיחים לזוכה זכויות קדימה כלשהן על-פני זוכים או נושים אחרים" (בר"ע (ת"א) 10628/93 נתן דותן ואח' נ' בנק אדנים, פ"מ תשנ"ד ג', 306). מן המקובץ עולה, כי החלטת ראש ההוצאה לפועל בדין יסודה, היות ולא מדובר בטענת "פרעתי"; בקשת המערערת הינה לסגירת תיק המשכון והיא הוגשה במסווה של טענת "פרעתי", ובשל כך ועל סמך העובדה שהמערערת לא פרעה את מלוא חובה, רשאי היה ראש ההוצאה לפועל לדחות את הבקשה ולקבוע שאין מדובר בטענת "פרעתי". סוף הדבר אני דוחה את הערעור. אני מחייב את המבקשת לשלם למשיב הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 000, 2ש"ח + מע"מ, סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד התשלום בפועל. משכנתאמימוש משכנתאמקרקעיןאיחוד תיקים