בית המשפט ציין כי המוסד לביטוח לאומי אינו מסתפק במכתב של מעביד המאשר כי פיטר עובד. יש ומעבידים מספקים מכתב כזה לעובד שהתפטר רק על מנת שיקבל דמי אבטלה כמפוטר. על ביטוח לאומי לברר את האמת, את המהות, ולא לסמוך על מכתב פיטורין, אם מתעורר בו חשד כי מכתב הפיטורין אינו אמיתי וניתן רק לצורך הונאת המוסד לביטוח לאומי. הוא הדין במקרה שמובטל אינו מצליח לספק אישור מהמעביד אך מספק ראיות אחרות, כגון תלושי שכר, תצהיר עליו ניתן לחקרו, חקירת חוקר המוסד לביטוח לאומי או כל ראיה מהימנה אחרת. ואכן המוסד לביטוח לאומי עצמו פונה למעבידים. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מכתב פיטורים פיקטיבי לקבלת דמי אבטלה: סגנית הנשיא אלישבע ברק בשני מישורים מלין המערער על פסק דינו של השופט שמואל טננבוים (בל 093063/99). הנימוק לערעורו כמו גם לתביעתו בבית הדין האזורי, הוא שהמשיב שלל ממנו דמי אבטלה לחודשים מרץ ואפריל, 1999, ולחלופין הוא תבע הבטחת הכנסה לחודשים אלו. טענותיו של המערער הן במספר מישורים. האחד, המערער טוען כי פסק דינו של בית הדין האזורי ניתן בחוסר סמכות ועל כן בטל. השני, המערער טוען כנגד דרישותיו הנוקשות של המשיב באשר להוכחת פיטוריו. השלישי, המערער טוען כנגד נוהלים של המשיב, המוסד לביטוח לאומי. האם פסק הדין ניתן בחוסר סמכות במישור זה שתי טענות:       לישיבת קדם המשפט לא הוזמנו ולא השתתפו נציגי הציבור.       פסק הדין ניתן על ידי השופט לבדו. זהו מצב לא חוקי לטענת המערער ולכן יש לבטל את פסק הדין.    א. קיום דיון מוקדם על ידי שופט דן יחיד אשר לטענה הראשונה, קיום קדם הדיון בפני שופט דן יחיד, אין לקבל את טענותיו של המערער בעניין זה. אין כל חובה לדון בדיון מוקדם במותב תלתא. סעיף 18 לחוק בית הדין לעבודה ה'תשכ"ט-1969 קובע בסעיף קטן (ד) שבו: (ד) במשפטים שבית-הדין דן בהם בשלושה תהיה לשופט לבדו סמכות - (1) לבדוק אם כתבי הטענות ערוכים כדין; (2) להתיר תיקון כתבי-טענות או להורות על כך; (3) לערוך רשימת הפלוגתות; (4) לקבוע את שלבי הדיון בתובענה ואת הסדר שבו יתבררו שאלות שבעובדה ושבמשפט וכן את העניינים שיתבררו; (5) ליתן צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מהארץ; (6)                       להורות כל הוראה לסדר הדין שיש בה כדי לפשט את הדין או להקל עליו.   היינו, בקיימו דיון מוקדם על מנת להכין את התיק לדיון בהוכחות יש לשופט לבדו סמכות. הנה כי כן כדין דן השופט בדיון מקודם כדן יחיד. השופט לא חרג מסמכותו ויש לדחות את טענות המערער בעניין זה.   ב. דיון בהוכחות כדן יחיד סעיף 18 לחוק קובע כי "בית-דין אזורי ידון בשלושה, שהם השופט - והוא יהיה אב בית-הדין - ושני נציגי-ציבור, האחד מנציגי העובדים והאחד מנציגי המעבידים. בסעיף קטן (ב) נקבע: (ב)                 על אף האמור בסעיף-קטן (א) יכול שהשופט יהיה דן יחיד, אם שופט של בית דין אזורי החליט כך בהחלטה מנומקת, על פי בקשת אחד הצדדים. הוראה זו לא תחול בתובענה לפי סעיף 24(א)(2).   מעיון בפרוטוקול הדיון בבית הדין האזורי עולה כי נתנה החלטה על ידי השופט שמואל טננבוים בתחילת שמיעת העדויות לפיה: "נציגי ציבור הוזמנו כדין להיום אולם לא הופיעו, כדי שלא לדחות את הדיון הוחלט לדון בהעדרם".   הנה כי כן כדין דן בית הדין בעניינו של המערער כדן יחיד.   דרך הוכחת תקופת האכשרה וסיום העבודה המערער טוען כי למרות שלא יכול היה לקבל אישור מאחד ממעבידיו לגבי תקופת העבודה וסיומה, היה על המשיב, המוסד לביטוח לאומי, לבדוק את תקופת העבודה על פי תלושי השכר. הנימוק הוא כי לא תמיד מסוגל מובטל לקבל ממעבידו אישור. הדבר תלוי ברצונו הטוב של המעביד. אכן מדובר בראיה ולא במסמך מהותי. מדובר בראיה לגבי תקופת העבודה וסיומה. על המוסד לביטוח לאומי לבחון כל ראיה המוגשת לו. בעניין אזרניקוב (ע"א 402/76 בוריס אזרניקוב נגד מדינת ישראל (משרד האוצר, אגף המכס והבלו), פ"ד לא(1), 270) עמד על עקרון זה הנשיא יואל זוסמן: "בית-משפט זה ודאי לא יתן את ידו להקל מלאכת הרמאים, ואולם אין להתעלם מכך שייתכנו מקרים בהם דרישת הצגת הרשיון תסכל את מטרת החיקוק ליתן פטור לעולה, ובמקרים אלה חייבת דרישת הראיה לסגת מפני הצורך לבצע את המטרה התחיקתית. שאם לא תאמר כן, תיהפך הראיה עיקר והענין המהותי, מתן הפטור לעולה, יהא טפל".   באותו עניין נדרש עולה מברית המועצות להציג לשלטונות המכס רישיון נהיגה על מנת לקבל הקלות במכס לרכישת מכונית. הוא היה אסיר ציון שמסמכיו הושמדו. בית המשפט העליון פסק כי יש לבחון את המהות, את "המטרה התחיקתית. שאם לא תאמר כן, תיהפך הראיה עיקר והעניין המהותי .... יהא טפל", בלשונו של הנשיא זוסמן. ודוק. המוסד לביטוח לאומי אינו מסתפק במכתב של מעביד המאשר כי פיטר עובד, וכדין כך. יש ומעבידים מספקים מכתב כזה לעובד שהתפטר רק על מנת שיקבל דמי אבטלה כמפוטר. על המוסד לברר את האמת, את המהות, ולא לסמוך על מכתב פיטורין, אם מתעורר בו חשד כי מכתב הפיטורין אינו אמיתי וניתן רק לצורך הונאת המוסד לביטוח לאומי. הוא הדין במקרה שמובטל אינו מצליח לספק אישור מהמעביד אך מספק ראיות אחרות, כגון תלושי שכר, תצהיר עליו ניתן לחקרו, חקירת חוקר המוסד לביטוח לאומי או כל ראיה מהימנה אחרת. ואכן המוסד לביטוח לאומי עצמו פונה למעבידים, וכך עשה גם באשר לאחד ממעבידיו של המערער. ברם בעניינו של המערער קובע בית הדין האזורי כי היו חסרים במסמכים שהוגשו במצורף לתביעתו של התובע, הנתונים הנחוצים להחלטתו של המוסד לביטוח לאומי. על כן לא ניתן היה לזכותו בדמי אבטלה. הודעה על סיום תקופת האבטלה ואפשרות להגיש תביעה להבטחת הכנסה במישור נוסף טענה למערער, והוא שהיה על המוסד לביטוח לאומי להודיע לו כי הסתיימה התקופה בה הוא זכאי לדמי אבטלה ועל כן הוא רשאי להגיש תביעה להבטחת הכנסה. אכן על המוסד לביטוח לאומי להודיע על כך למבוטח. ברם במקרה זה לא התבררו העובדות לגבי הזכאות לדמי אבטלה במועדם ועל כן לא ניתן היה להודיע מבעוד מועד למערער על סיום תקופת הזכאות לדמי אבטלה והאפשרות להגיש תביעה להבטחת הכנסה.   הערעור נדחה ללא צו להוצאות.מסמכיםפיטוריםדמי אבטלהמכתב פיטורים / סיום העסקה