משפט על מהירות מופרזת

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא משפט על מהירות מופרזת:

הנאשמת מואשמת בתיק זה כי ביום 14.1.01 בשעה 07.44 בכביש 60 המוביל מצומת שוקת לכיוון עומר נהגה את רכבה במהירות של 114 קמ"ש במקום 90 קמ"ש, עבירה לפי תק' 54 (א) ל-ת"ת.

מדובר בעבירה מסוג ברירת משפט, בה ביקשה הנאשמת להישפט בבית המשפט.


הנאשמת טוענת כי נהגה את רכבה במהירות של 80 קמ"ש, דהיינו פחות מהמהירות המותרת באותו קטע כביש.

מטעם התביעה העיד השוטר שערך את הדו"ח (להלן : "השוטר") ואילו מנגד, העידה הנאשמת ובעלה שנסע אחריה, ברכב שלו.נ

יש לציין כי בתיק זה לא הועלתה כל טענה מצד הנאשמת לגבי אמינות המכשיר והשאלה היחידה להכרעה הינה באם הצליח השוטר למדוד את מהירות נסיעתו של רכב הנאשמת בהיותו נוסע - לפי גירסת הנאשמת - בשיירת כלי רכב, או במלים אחרות, האם עדיפה מדידה באמצעות מכשיר המיועד למדידת כלי רכב על פני עדות הנאשמת ובעלה לגבי מהירות הנסיעה.

השוטר הוכיח בפני בית המשפט שהוא מוסמך להפעיל מכשיר ממל"ז משנת 1999.


עדותו של השוטר היתה ברורה ונתמכת ע"י תרשומת שהוא רשם, שכללה את כל נסיבות
המקרה (ת/1). השוטר אף פירט מצב התנועה וכן עובדה כי לפני רכב הנאשמת נסע רכב
מסחרי בצבע לבן.

השוטר נחקר חקירה נגדית ע"י הנאשמת והוא השיב לכל שאלותיה. הוא גם הסביר כי ברישום
שהכביש היה נקי "מהפרעות פיזיות" - כוונתו שלא לרכבים (עמ' 5). תשובה זו תואמת את הוראות ההפעלה של המשטרה הקובעת :

"יש לשמור על קו ראיה נקי מהפרעות בין המכשיר לבין קטע הדרך, שעליו יש
לפקח ולדאוג, שבטווח הראיה לא יהיו מכשולים פיזיים כגון : עצים, עמודי חשמל, בניינים וכו'" .ב

במענה לשאלת הנאשמת כי באותו קטע כביש לא ניתן לנסוע מהר כי יש תנועה רבה, השיב השוטר כי גם "שיירה" יכולה לנסוע מהר (עמ' 5).

הנאשמת מאשרת בעדותה כי לפניה נסע רכב בצבע לבן והיא טוענת כי לאורך כל הדרך נסעה במהירות של 80 קמ"ש ואחריה נסע בעלה שאף הוא נסע במהירות של 80 קמ"ש.ו

גם הנאשמת וגם בעלה לא ידעו בוודאות כי באותו קטע כביש מותרת נסיעה של 90 קמ"ש, וספק בעיניי אם הטענה שנסעה דווקא ב - 80 קמ"ש מקורה בסברתה כי זו המהירות המותרת.

הנאשמת השיבה לתובעת כי אינה יכולה להעריך את המרחק שבין רכב שלה והרכב שנסע לפניה
אבל מבקשת כי בית המשפט יאמין כי היא נסעה בשיירה ולא עברה את המהירות ה-80 קמ"ש, לכל אורך קטע כביש זה.

בית המשפט צריך לבחור בין המדידה שבוצעה באמצעות המכשיר ובין עדות של הנאשמת.

יש לציין כי הנאשמת ובעלה אישרו כי לא ערכו כל בדיקה למד האוץ ברכבה וסמכו על כך כי מדובר ברכב חדש וכי סביר להניח כי המד אוץ אינו מזייף.נ

אין אני רואה בטענה כי נסעו בשיירה כ- "מילת קסם" שטענה זו בעצמה יש בה כדי להושיע את הנאשמת. לא מספיק רק לטעון את הטענה כי הרי משמעות של נסיעה בשיירה כי יש רכב
שנוסע לפנים, אבל השאלה מהם המרחקים בין כלי הרכב שבשיירה ואם ניתן לבצע מדידה בטוחה.ב

במצב דנן, לא הובאה כל ראייה כדי לשלול עדותו של השוטר כי כיוון את מכשיר הממל"ז ללוחות הזיהוי של רכב הנאשמת וכי קלט את רכב הנאשמת ולא רכב אחר. יש בשאלה זו לאבחן בין מכשיר ראדר מסוג לייזר שהשוטר מכוון לעבר רכב המטרה ספציפי לבין מכשירי ראדר מסוגים הישנים ששולחים קרן לרוחב או לאורך הכביש מבלי שהמפעיל יכול לכוון ו/או לבחור את המטרה.ו

בעלה של הנאשמת העיד כי נסע מאחורי הנאשמת לכל אורך הנסיעה כדי למנוע מכלי רכב השייכים לבני המיעוטים להכנס במרווח שבין רכבו ובין רכב הנאשמת. לדבריו, הוא נסע גם במהירות של 80 קמ"ש והוא בטוח כי הנאשמת לא עברה אף היא מהירות זו.

כבר נפסק כי כאשר מוצבת עדות על מדידה לפי מכשור אלקטרוני מול עדות המבוססת על התרשמות בלבד עדיפה העדות של המדידה האלקטרונית.נ

"לדעתי עדיפה עדות של מכשור אלקטרוני מודרני מסוג מכשיר "מולטנובה" המצויד עם מצלמה, על עדותו של שוטר המעיד עפ"י התרשמותו ממראה עיניו. לפני שנים נהגו לרשום דו"ח על עבירת מהירות על ידי שוטרים רכובים על אופנועים שרדפו אחר רכב עבריין וסבורני כי השיטה החדישה טובה ומדוייקת בהרבה". (ע.פ. (ת"א) 146/84 חקלאות בע"מ נגד מ"י).ב

לטעמי העיקרון הנ"ל ישים גם במקרה דנן גם אם בתיק זה נמדדה מהירות רכב הנאשמת על ידי מכשיר רדאר מסוג אחר.ו

יש לציין כי לצורך ההכרעה בתיק זה אין אני נכנס להשתלשלות חילופי הדברים בין בעל הנאשמת והשוטר לאחר רישום הדו"ח מאחר ואין זה קשור לעצם המדידה ואין הוא נחוץ לצורך ההכרעה בשאלת מהירות הנסיעה של הנאשמת.

אמנם בעלה מוסר כי נסע אחרי הנאשמת אבל עולה מהעדויות כי עד אשר הבעל הגיע לנאשמת, הספיק השוטר לעצור את הנאשמת, להגיע אליה ולדרוש ממנה את מסמכיה, מצב המצביע, לפחות לכאורה, כי הבעל לא היה ממש צמוד אליה מאחור. אולם גם ללא קביעה זו לא מצאתי בעדויות ההגנה כדי לעורר ספק בגירסת התביעה הנתמכת על עדות השוטר שהיתה כאמור מהימנה על בית המשפט.נ

הנאשמת ניסתה להראות שהיא "אישה ישרה והגונה" ואם לא היתה משוכנעת בצדקתה לא היתה בוחרת לנהל את המשפט.ב

אם בית המשפט יקבל הצהרה זו כאמת לאמיתה אז זו תפתור את בית המשפט מלהכריע וזאת מהסיבה שאם הנאשמת מצהירה כי גירסתה אמת היא אז בית המשפט אמור לזכות אותה באופן אוטומטי ורק אם היא תסכים מראש שעברה את העבירה אז תורשע בדין.

צר לי אבל אין בית המשפט מקבל אפשרות כזו הרוקנת מכל תוכן את תפקידו של בית המשפט לשפוט את הנאשמת אך ורק על סמך הראיות שהושמעו במהלך המשפט. מוכן אני לקבל כי הנאשמת סבורה שלא עברה את המהירות המותרת ולכן בחרה לנהל את המשפט וזו זכותה המלאה אבל בסופו של יום, יכריע בית המשפט אך ורק על סמך הראיות שהובאו בפני בית המשפט במהלך המשפט.

יש גם להוסיף כי גם אם מדובר, לפחות לפי דברי הנאשמת ובעלה, ברכב חדש אין זה מקימה חזקה כאילו לא יכולה להיות סטיה בדיוק מד מהירות ואם הנאשמת הסתמכה על מד האוץ, והיא לא אמרה זאת מפורשות, עליה היתה החובה להראות כי מד האוץ מדייק.

במהלך המשפט דרשה הנאשמת כי השוטר ימציא את יומן הממא"ל אולם לאחר מכן חזרה מדרישה זו אבל יש לומר כי לאור הרישומים של השוטר בדו"ח (ת/1) הנני בדעה כי המצאת יומן הממא"ל הינה תוספת לא הכרחית (להבדיל מדוחו"ת ישנים שבהם לא היה מקום מיוחד לרישום תקינות המכשיר). בעניין זה ראה ע.פ. (ת"א) 70228/99 מ"י נ. קרעין, בו נפסק ע"י כב' השופט מודריק כי אין חובה להמציא יומן הממא"ל אלא אם כן מתעוררת מחלוקת לגבי הרישום בו.
לציין כי מחלוקת כזו כלל לא התעוררה במקרה דנן.


עולה מכל האמור לעיל הנני מקבל את גירסת התביעה ומרשיע את הנאשמת בעבירה המיוחסת לה בתיק זה.ו



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון