קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נזקים לגינה בבית בשכירות: התובעים הינם בעלים של בית אשר תובעים את הנתבעים אשר שכרו את ביתם. ברקע הדברים חברות שבין התובע לנתבע, על רקע לימודים משותפים באוניברסיטה. כפי שעלה מכתב התביעה, התובעים טוענים כי בתום תקופת השכירות נותר בבית הרס של הגינה אשר שיקומה עומד על סך של כ - 15,000 ₪. התובעים טוענים לנזקים לתקינות מערכות הדירה בסך של 10,000 ₪. עוד טוענים התובעים כי הנתבעים קיזזו 1,900 ₪ מחובם בשל נזילת מים. טוענים התובעים כי נותר חוב של חודש שכירות לבית. נושא נוסף שנתבע הינו שולחן גינה שבמרכזו זכוכית, אשר בתום תקופת השכירות הנתבעים לקחו אותו לביתם. הנתבעים טוענים כי בתאום עם התובעים, קיצצו מכמות המים להשקיה כאשר ההסכמה ביניהם היתה לכך שהם לא ישקו את הדשא שבגינת הבית, אלא את עצי הפרי, אשר המשיכו להיות בריאים ונתנו פרי. לגבי הנזקים למערכות הבית, טענו הנתבעים כי הבית נמסר ללא כל נזק. בהתייחס לפיצוץ הצנרת, כתוצאה מאיבוד מים, נוצר חוב שאינו שוטף ולפיכך טענו הנתבעים כי שילמו חוב זה במקום התובעים בלית ברירה שכן לשיטת הנתבעים בתשלום זה צריכים לשאת בעלי הבית. לגבי השולחן, טענו הנתבעים כי בעת ששכרו את הבית, השולחן היה מפורק והתובע מסר לנתבעים כי יכולים הם לזורק אותו או ככל שירצו לתקן אותו ולפיכך לקחו הם עמם את השולחן. הנתבעים מודים בחוב של 300 ₪ בשל ארנונה. התביעה הועמדה על סך של 29,500 ₪. לאחר ששמעתי את הצדדים מצאתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה. אחד הקשיים שהיו בתביעה נגע לתיעוד מצב הבית ומערכותיו ביום מסירת הבית לנתבעים. התובעים טענו כי הדבר נבע מהיחסים הטובים והחבריים שהיו בין הצדדים דבר שגרם לכך שלכל הפחות במחצית הראשונה של שנת השכירות, אפילו לא ביקרו בבית. בהתייחס לנושא הפיצוץ שהיה בצנרת המים, טוענים התובעים כי הנתבעים קיזזו שלא כדין כ - 2,000 ₪ מהמים העודפים שהיה על הנתבעים לשלם למועצה, לעומת צריכה רגילה. במהלך הדיון עלתה טענה ולפיה הנתבעים יכולים לקבל זיכוי מהמועצה כמקובל לאחר הצגת אסמכתא על תיקון. סבור אני כי את העלות העודפת בסך כ - 2,000 ₪ בשל צריכת מים בעקבות פיצוץ הצינור יש לחלק בין הצדדים שווה בשווה. כפי שטענו התובעים, קוזז סכום זה במלואו מחוב של דמי שכירות. לאור האמור, על הנתבעים לשלם בשל רכיב זה, של המים סך של 1,000 ₪. בכל הנוגע לנזקים למערכות הבית, שוכנעתי כי על הנתבעים לשלם סך של 1,500 ₪ בשל תיקון שהתובעים נאלצו לעשות במנוע תריס חשמלי. לא היתה מחלוקת כי הנתבעים נותרו חייבים סך של 300 ₪ בשל חוב ארנונה. התובעים טענו כי הנתבעים לא שילמו חודש שכירות. לעומת זאת הנתבעים טענו כי לבקשת התובעים נשארו בבית על מנת לסייע במכירה הפוטנציאלית של הבית. לא היו אסמכתאות מצד התובעים להישארות של חודש נוסף כטענתם כהארכת שכירות, לפיכך, לא מצאתי להעדיף את עמדת התובעים על פי עמדת הנתבעים באשר לשכירות ולפיכך אני דוחה רכיב תביעה זה של שכ"ד לחודש נוסף. אשר לשולחן שמצוי כיום בביתם של הנתבעים, מקבל אני את טענת התובעים כי זכאים הם לשולחן. אני מתבסס בין היתר על תמונות השולחן שהוצגו בפני על ידי התובע, והעדפת גרסתו על פני טענת הנתבע ולפיה התובע אפשר לו לקחת את השולחן, או ליתר דיוק לתקן אותו או לעשות מה שהוא רוצה עם השולחן וזאת כטענת הנתבע בתחילת תקופת השכירות. בשל השולחן, אני פוסק סך של 1,000 ₪ לטובת התובעים אולם יחד עם זאת אני מאפשר לנתבעים תוך 10 ימים להשיב את השולחן שאז לא יצטרכו לשלם סכום זה. רכיב מהותי הינו נושא הגינון בביתם של התובעים. התובעים הציגו תמונות מהתקופה שלפני השכרת הבית, ולפיהן הדשא בבית ירוק. הנתבעים הציגו תמונות כחודש וחצי לאחר קבלת החזקה בבית ולפיהם הדשא היה כבר כעשב יבש. התובעים טענו כי קיבלו הצעת מחיר לטפל בגינה ובעצי הפרי בסך של 15,000 ₪. סבור אני כי מדובר בטענה לסכום מופרז ואומד אני את הנזק היחסי לגינה שנגרם בשל הנתבעים בסך של 3,200 ₪. סיכומם של דברים, אני מורה לנתבעים לשלם לתובעים את הסך של 6,000 ₪ כמפורט להלן: 300 ₪ ארנונה; 1,500 ₪ תיקון מנוע תריס; 3,200 ₪ גינון; 1,000 ₪ סכום שקוזז עבור המים (מתוך סכום של 2,000 ₪); סך הכל הסכומים 6,000 ₪. סכום נוסף ישולם ככל שהשולחן לא יוחזר בתוך 10 ימים בסך של 1,000 ₪. השולחן ישלח על ידי הנתבעים לביתם של התובעים ועל חשבון הנתבעים. כאמור סך הסכום בו חייבתי את הנתבעים לשלם לתובעים (ללא השולחן) הוא 6,000 ₪. בנסיבות התיק, איני עושה צו להוצאות. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום. גינהשכירות