קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נפילה בכביש - תביעת נזיקין: התובע יליד 1977, נפגע על פי טענתו בתאריך 8/2/98 בהיותו הולך רגל בכביש הראשי בכפר מגוריו מג'ד אלכרום כאשר הוא מעד ונפל בשל מכשולים, בורות ודרכי מעבר מסוכנים. לטענת התובע, הארוע התרחש במועד בו התבצעו עבודות תיקונים ופיתוח ברחוב על ידי המועצה המקומית. התובע טוען כי על הנתבעת מס' 1, המועצה המקומית - מג'ד אלכרום, לפצותו בגין נזקיו בעקבות הארוע, הואיל וארוע זה התרחש באשמה ורשלנותה. הנתבעת הכחישה קיומה של רשלנות כלשהי מצידה שהביאה להתרחשות הארוע נשוא הדיון, עוד טענה הנתבעת בכתב ההגנה כי התובע, נפגע בארוע קודם לארוע נשוא הדיון, שבעקבותיו נגרמה לו נכות של 75% ופגעה בשווי משקלו ובכושרו ללכת, וכי הארוע דנן ארע בשל רשלנותו הבלעדית של התובע. הדיון בתביעה פוצל כך שתחילה נדונה שאלת האחריות. מטעם התביעה, העיד התובע בלבד ואילו מטעם ההגנה העיד ד"ר אחמד חלאילה אשר טיפל בתובע מיד לאחר הארוע. נסיבות הארוע הנטען כפי שפורטו בתצהיר העדות הראשית מטעם התובע היו כדלקמן (סעיף 4 לתצהיר): "בתאריך 8/2/98 בהיותי הולך רגל ברחוב הראשי במג'ד אלכרום לכיוון המרכז הקהילתי, בקטע הממוקם מול מוסך אחים חמדאן, מעדתי ונפלתי כתוצאה ממכשולים, בורות ודרכי מעבר מסוכנים". התובע צירף לתצהירו תמונות של זירת הארוע שצולמו כשבועיים לאחר הארוע ובהן נראה הכביש ו"הבורות" שבתוכו כאשר רואים בברור כביש במצב תחזוקתי לקוי ביותר והשאלה הנשאלת האם נפילת התובע היתה כתוצאה מאותם תנאים ירודים בכביש או שמא מסיבה אחרת. בחקירתו הנגדית ציין התובע, כי הוא היה בדרכו ללימודים במתנ"ס שם הוא לומד לשם השלמת תעודת הבגרות, מדובר במסלול קבוע בו הוא היה עובר כ - 4 פעמים בשבוע. התובע מציין בעמ' 2 לפרוטוקול: "... הייתי על המדרכה, הגעתי ליד המוסך, בין המוסך והמדרכה יש כניסה למוסך, שם היה רכב, היה שמן על הכביש, כדי לא ליפול ירדתי על הכביש, היו שם ילדים שמשחקים כדורגל, הסתכלתי עליהם ושם נפלתי לתוך הבור... אני לא ראיתי את הבור לפני שנפלתי, לא שמתי לב לבור... ... הלכתי באמצע הכביש כי לא היה מקום". התאונה ארעה בשעה 16:45 לערך, לדברי התובע לא היו עדים לארוע הנפילה ולאחר מכן אמר שמרוב כאבים הוא "לא שם לב לאף אחד", וכי הוא איבד את הכרתו. בחקירתו אישר התובע כי מצבו הרפואי עובר לתאונה לא היה תקין ואישר כי בעבר היו מקרים בהם הוא חש בסחרחורות ונפל אך בחקירתו החוזרת ציין כי באותו יום הוא לא חש בסחרחורת לפני הנפילה. כנגד עדותו זו של התובע, הובאה מטעם ההגנה עדותו של ד"ר חלאילה אשר טיפל בתובע מיד לאחר הפגיעה במרפאתו הנמצאת במרחק לא רב ממקום הארוע. מעדותו של ד"ר חלאילה והמסמכים שהוגשו באמצעותו, מסתמן תסריט אחר באשר לנסיבות הארוע נשוא הדיון. בכרטיס החולה של התובע המתנהל אצל ד"ר חלאילה צויין ביום 8/2/98 כדלקמן: "בזמן שרצה לבעוט כדור הסתובבה הרגל, הרגיש קליק, אינו מסוגל להזיז את הרגל, הגבלה בסיבוב הירך". מהמרפאה, הופנה התובע לבית החולים בנהריה, ובהפניה מציין ד"ר חלאילה שוב: "היום בזמן שרצה לבעוט כדור "הסתובבה" הרגל והרגיש כאבים בירך שמאל ושמע "קליק"". בעדותו נשאל ד"ר חלאילה על מקור האנפורמציה באשר לנסיבות הארוע והנ"ל מציין שוב ושוב כי ככל הנראה הוא תיחקר את התובע כדי לברר סיבת הפגיעה וכך הוא מציין בעמ' 4 לפרוטוקול: "... בדרך כלל אני מתחקר את החולה ושומע ממנו תלונות איך הם קרו לו... אני שואל אותו מה קרה לו, אני כותב בתיק הרפואי מה שקרה לו לפי מה שאני שומע ממנו... קשה לי להגיד על סמך מה רשמתי בדר"כ זה מהחולה עצמו אם החולה בהכרה מלאה אני מקבל את האנפורמציה מהחולה עצמו... האנפורמציה כמו (שמע קליק) היא בד"ר מהחולה". גם בחקירתו הנגדית חזר עד זה על הנוהל בו הוא רושם פרטי הארוע בו נפגע מטופל הפונה אליו וכך הוא מציין בעמ' 5 לפרוטוקול: "בד"ר בתאונות אני משתדל לדייק כי אני יודע שיש השלכות אם זה תאונת דרכים או עבודה לא יודע על מקרים שלא דייקתי על מה שרשמתי... ... אני רושם דברים רלוונטיים למקרה עצמו... ... הרלוונטי הוא סיבת התאונה (הדגשה שלי - ג.ב.) עד זה ציין כי לא רשם דבר כלשהוא לעניין מצבו ההכרתי של התובע עם הגעתו למרפאתו, הוא ציין כי אם חולה מגיע מחוסר הכרה הוא רושם זאת בתיעוד ומקבל את הפרטים מהמלווים ואם החולה מתלונן על איבוד הכרה לפני שהגיע למרפאה, גם עניין זה נרשם בתיעוד. העד אף אישר כי בעבר ארע לתובע ארוע בו הוא נפל ונפגע עקב סחרחורת ונפילה בעקבותיה. מדובר ברישום שנעשה סמוך ומיד לאחר ארוע הנפילה והרופא רשם את העובדות על סמך מה שנמסר לו מפי התובע. מדובר בגירסה הנוגדת לחלוטין את גירסת התובע כפי שהובאה בתצהירו ובלא שינתן הסבר המניח את הדעת לסתירה זו. גם טענת התובע בדבר איבוד הכרה התבררה כלא מדוייקת, הנ"ל לא ידע להגיד מי סייע לו להגיע למרפאתו של ד"ר חלאילה והמוזר הוא שהתובע טען כי לא היו עדים לארוע בעוד שמדובר בארוע בשעות בין הערביים, בכביש ראשי בכפר כשילדים משחקים כדורגל כפי גירסתו בקרבת מקום. לא ראיתי כל דופי בעדותו של ד"ר חלאילה ולא ראיתי כל סיבה להטיל ספק בנכונות הדברים שנרשמו על ידו בתיעוד הרפואי עם הפניית התובע למרפאתו לקבלת הטיפול. עדות התובע היא בגדר עדות יחיד למעשה וכאשר קיימת אי בהירות באשר לנסיבות ארוע התאונה, וכשנגד גירסת התובע קיימת גירסה אחרת שונה שנמסרה מפי הרופא המטפל, ובהעדר הסבר המניח את הדעת לסתירה זו, לא ניתן לקבל את גירסת התובע, ולא ניתן לראות בעדותו, כנגד עדות עד ההגנה כמספקת להרמת הנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו והוכחת נסיבות ארוע התאונה. המסקנה המתבקשת מכל האמור לעיל, היא שדין תביעת התובע להדחות. בנסיבות, התובע ישא בהוצאות הנתבעים ובשכ"ט עורך הדין בסך 4,000 ₪ + מע"מ אשר ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. ניתן היום כ"ה בטבת, תשס"ג (30 בדצמבר 2002) בהעדר הצדדים. ג'אדה בסול -1300/00 המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים. ג'אדה בסול, שופטת 001300/00א 112 זוהר בוחבוט נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכהנפילהכביש