סירוב קורס לשכת האבטלה

המערערת סירבה להצטרף לקורס ועקב כך נרשם לה סירוב בלשכה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סירוב קורס לשכת האבטלה: השופט יגאל פליטמן   1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (עב 1400/01 השופטת חנה בן יוסף ונציג הציבור מר שלמה פטל), בו נדחה ערעורה של המערערת על החלטת ועדת הערר שליד מועצת שירות התעסוקה בפתח תקווה. 2. הרקע העובדתי   א. המערערת, שהינה תושבת פתח תקווה, היתה במשך שנים רבות עובדת בנק.   ב. המערערת התפטרה מעבודתה בבנק, לטענתה עקב בעיות גב והחלה להתייצב בלשכת התעסוקה בפתח תקווה החל מיום 1.1.00.   ג. המערערת הופנתה ביום 27.7.00 על ידי לשכת התעסוקה לקורס פקידות ומזכירות, על מנת לרכוש מיומנות שלא היתה לה בהדפסה במחשב, בכדי שיקל לה למצוא עבודה. הקורס אמור היה להתקיים במכללת תל אביב שביד אליהו והוא נפתח ביום 30.8.00.   ד. המערערת סירבה להצטרף לקורס ועקב כך נרשם לה סירוב.   ה. בגין הסירוב שנרשם הגישה המערערת ערר לועדת הערר וזו דנה בעניינה פעמיים:   ביום 19.12.00 החליטה הוועדה, כי "לאור טענת העוררת שהיא מסוגלת לעבוד רק 6.3 שעות ביום על פי האישורים הרפואיים משנת 1999 שהיו בידה, היא תמציא אישור רפואי עדכני לגבי מצבה, כדי שהוועדה הרפואית תיקבע מסוגלות העוררת לעבוד או ללמוד 8 שעות ביום או פחות ע"ס מצבה הרפואי."   ביום 17.7.01 נתנה ועדת הערר את החלטתה הסופית, ולפיה - סירוב העוררת לצאת להכשרה המקצועית בשל מצב בריאותה לא היה מוצדק, באשר הוועדה הרפואית שדנה בעניינה ביום 18.6.01 החליטה, "שעל פי המסמכים הקיימים יכולה המערערת להיות בקורס פקידות ל-8 שעות ביום".   3. בית הדין האזורי דחה את ערעור המערערת על החלטת ועדת הערר וזאת מהטעמים הבאים:   "א. הוועדה נימקה היטב את החלטתה שלא לבטל את הסירוב שנרשם למערערת. הוועדה מציינת כי המערערת יכלה להשתתף בלימודים של 8 שעות על אף אישור רופא התעסוקה כי היא כשירה לעבודה חלקית של 6.3 שעות בלבד. כמו כן התייחסה הוועדה לטענה של המערערת כי הקורס איננו מתאים לה, כי בחודש 11/00 תשהה בחו"ל, טענה שלא יכלה לקבלה.   ב. באשר לטענה שהועלתה בפנינו ע"י ב"כ המערער, כי לא היה מקום לרשום סירוב למערערת משהקורס שאליו הופנתה מ-27.7.00 התברר בדיעבד שלא נפתח, הרי שאין ממש בטענה זו. התברר כי הקורס נפתח ב-30.8.00, ובכל מקרה אילו המערערת לא היתה מסרבת להכלל בקורס שאליו הופנתה היתה ממשיכה לקבל דמי אבטלה עד מועד פתיחת הקורס. גם הטענה לגבי המרחק מפתח תקווה לתל אביב אין בה ממש.   מכל הטעמים האלה, דין הערר להדחות."   4. ב"כ המערערת ערער על פסק הדין. עיקר טיעונו היה :   א. בשל בעיות גב לא יכולה היתה המערערת ללמוד בקורס להכשרה המקצועית 8 שעות מדי יום, קל וחומר שעה שהיה עליה לנסוע לשם כך מפתח תקווה לתל אביב.   ב. מלכתחילה לא היה מקום לשלוח את המערערת להכשרה מקצועית בתל אביב משסמוך לביתה בפתח תקווה התקיימו קורסים זהים.   5. ב"כ המשיבה הסבירה, כי עוד בינואר 2000 הוצע למערערת ללכת לקורס, אלא שהיא סירבה משום שחפצה בקורס בפתח תקווה. חרף זאת לא נרשם לה סירוב על כך. לאחר מכן הוצע לה קורס אחר, אלא שלגביו התברר שהיא לא התאימה. רק לאחר חלוף חצי שנה מאז שהיא נרשמה בלשכת העבודה הוצע לה הקורס נשוא המחלוקת בערעור, והפעם היא הודיעה לפקידת ההשמה, כי לא תהיה בארץ במועד קיום הקורס. על כך נרשם לה הסירוב, מכיוון שהקורס התאים לה מבחינת כישוריה, מצבה הרפואי והמרחק בין פתח תקווה לתל אביב לא צריך לשמש מכשול להשתתפות בקורס.   6. לדעתנו דין הערעור להידחות מטעמי בית הדין האזורי בפסק דינו, אולם לא נצא ידי חובת הנמקת הדין ללא שלוש הערות קצרות:   א. משוועדת הכושר הרפואי שליד שרות התעסוקה, קבעה, כי המערערת מסוגלת לעבוד או ללמוד 8 שעות ליום - בדין אישרה ועדת הערר את אותה קביעה, והטעם הרפואי לערעור - דינו להידחות.   ב. לא הוכח כי המשיבה נהגה בחוסר תום לב כלפי המערערת ואין די בעצם העלאת הטענה, כי בפתח תקווה מתקיימים קורסים דומים, כדי להצדיק את הסירוב להצטרף לקורס אליו היא הופנתה על-ידי הלשכה.   ג. זמן הנסיעה בין פתח תקווה לתל אביב, אינו יכול להתקבל בשום פנים ואופן כצידוק לסירוב להשתתף בקורס, שעל פניו התאים למערערת לאור מצבה הרפואי וכישוריה. משמעותו הבלתי מסתברת של אותו הטיעון, הינו, כי רבבות עובדי ערי הלווין שסביב תל אביב, עובדים למעשה בעבודה שאינה מתאימה להם.   8. סוף דבר - דין הערעור להידחות לאור האמור ללא צו להוצאות.דמי אבטלה