סעיף 22 לחוק הערבות, תשכ"ז - 1967 (להלן: "חוק הערבות"), קובע את חובת הגילוי החלה על נושה כלפי ערב יחיד. הסעיף האמור מחייב נושה לגלות לערב יחיד באם הערבות הינה ערבות לחיוב קיים או לחיוב המחליף חיוב קיים. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סעיף 22 לחוק הערבות: 1. התובע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבעים. כנגד הנתבעים 1, 2, 4 ו - 5 ניתן פסק דין בהעדר הגנה. יוער כי גם כנגד הנתבע 3 ניתן פסק דין בהעדר הגנה שבוטל בהסכמת הצדדים בהחלטה מיום 8.1.07. התביעה הוגשה על סך של 192,954 ₪, כאשר התביעה כנגד הנתבעים 2 - 5 הינה לתשלום סך של 106,830 ₪ וזאת בגין ערבותם להלוואה שנטל הנתבע 1. 2. מכתב התביעה עולה כי הנתבע 1 ניהל אצל התובע חשבון עו"ש ובין השאר קיבל הלוואה על סך 100,000 ₪ ביום 1.6.06, כאשר הנתבעים 2 - 5 ערבו לפירעון הלוואה זו. 3. הנתבע 3 הגיש בקשה למתן רשות להתגונן ובהסכמת התובע, ניתנה לנתבע 3 רשות להתגונן (החלטה מיום 8.9.08). טענות הנתבע הן כי כאשר הוחתם על כתב התחייבות וערבות, לא צוינו במסמך הפרטים "ערב יחיד" ו - "100%" שהופיעו בטבלה בדף האחרון וכן כי הבנק הסתיר ממנו פרטים כגון שלנתבע 1 היה חשבון נוסף בסניף אחר, כי הוא קיבל הלוואה 3 חודשים קודם לכן וניתן לו אשראי של 30,000 ₪. כן טען הנתבע 3 כי לא הוחתם על טופס גילוי מידע לערב יחיד. הנתבע 3 טען כי אם היה יודע שהוא ערב יחיד וכי ערבותו היא על 100% מן החוב, לא היה מסכים לחתום על הערבות. 4. ביום 11.5.10 נערך בפני דיון. מטעם התובע העידה גב' מלכה רבקה ומטעם הנתבע העיד הוא עצמו והצדדים הגישו סיכומיהם בכתב. 5. מכתב התחייבות וערבות להחזרת הלוואה שנערך ביום 1.6.06 (להלן: "כתב הערבות"), עולה כי מטרת ההלוואה הינה רכישת סחורה וסכום ההלוואה הינו 100,000 ₪. הנתבע 3 אינו מכחיש את חתימתו על כתב הערבות, אולם טוען כי כאשר חתם על כתב הערבות, לא היו רשומים הפרטים "100%" ו"ערב יחיד" בטבלה המופיעה בסוף העמוד האחרון. מעיון בעמוד האחרון לכתב הערבות עולה כי בטבלה האמורה יש פרטים נוספים של הנתבע 3 כגון כתובת, מס' טלפון נייד, עיסוק וכן מס' חשבון בנק. כשנשאל הנתבע 3 בחקירתו אם הוא זוכר אילו פרטים כן הופיעו בזמן שחתם, השיב "את המסמך ההוא לא ראיתי כלל" (עמ' 8 שורה 26 לפרוטוקול) ורק לאחר שנאמר לו כי אישר את חתימתו השיב "לא הופיעו פרטים בכלל" (עמ' 8 שורה 29 לפרוטוקול). כשנשאל הנתבע 3 "כשאתה אומר לא הופיעו פרטים בכלל, זה גם הפרטים שלך ? מה כן הופיע ?" השיב "אני לא יודע..." (עמ' 8 שורות 30 - 31 לפרוטוקול). הנתבע 3 טען בתצהירו כי הפריטים "100%" ו"ערב יחיד" לא הופיעו בטבלה אולם הוא לא טען במסגרת תצהירו כי גם הפרטים האחרים (כתובת, מס' טלפון, עיסוק, מס' חשבון בנק וכו') לא היו רשומים. הנתבע 3 לא נתן הסבר מספק לשאלה כיצד היה לתובע מידע בדבר כתובתו, עיסוקו, מס' הטלפון הנייד שלו ומס' חשבון הבנק שלו, כפי שמופיעים בטבלה האמורה. מכאן, שטענתו של הנתבע 3 בתצהירו לפיה לא היה רשום "ערב יחיד" ו - "100%", אינה עולה בקנה אחד עם טענתו בחקירתו לפיה לא היה רשום כלום כאשר חתם (עמ' 9 שורה 14 לפרוטוקול) ועם העובדה שבטבלה רשומים פרטי הנתבע 3, ללא שניתן הסבר מספק לעניין זה. 6. בנוסף, הנתבע 3 מציין בעדותו כי לא קרא את המסמכים לפני חתימתו (עמ' 8 שורות 18 - 19 לפרוטוקול) ואולם כלל הוא כי אדם החותם על מסמך מוחזק כמי שקרא והבין את תוכנו וכי חתם עליו לאות הסכמתו. הנתבע 3 אף לא טען כי פעל לערוך בירור באשר לחלקו בערבות עם נציגי התובע ואינו מבהיר מדוע לא עשה כן, בפרט נוכח טענתו כי הפרטים האמורים לא היו מצוינים בכתב הערבות. עוד יצוין כי בסעיף 1 לכתב הערבות עליו חתום הנתבע 3, מצוין כי הערבות הינה "יחד ולחוד". 7. המצהירה מטעם התובע העידה כי היא חתומה על כתב הערבות כמי שאישרה את חתימות הערבים וכמי שכתבה את מה שכתוב בכתב יד על גבי כתב הערבות (עמ' 5 שורות 12 - 16 לפרוטוקול). המצהירה ציינה כי אמנם אינה זוכרת את המקרה הספציפי (עמ' 5 שורה 25 לפרוטוקול) אך העידה כי "במעמד החתימה כשלקוח בא אלי ואני עושה זאת במשך 35 שנה - במשך עשרות שנים, ואני עובדת בתפקיד הזה כרכזת אשראי, מחתימה עשרות ערבים שבאים לחתום על מסמכי אשראי. אני מסבירה להם במעמד החתימה את כל מה שצריך. אם זה סכום ההלוואה, תקופת ההלוואה, ריבית, מטרת ההלוואה ואני מציינת בפני הערב שהוא ערב יחיד או ערב מוגן בהתאם לסכום ההלוואה, כפי שנדרש בחוק ואני אומרת שיש טופס גילוי נאות שאנו מראים לו" (עמ' 4 שורות 2 - 8 לפרוטוקול). בהתייחס לפרטים שהיו רשומים בכתב הערבות, העידה המצהירה כי "במעמד החתימה אני דואגת שכל הפרטים יהיו רשומים, כולל סכום, כולל תקופה, כולל מטרה, כולל ריבית וכולל הערב שבא לחתום - מה אחוז חלקו בערבות, כולל ערב יחיד. אני דואגת הכל לרשום במעמד החתימה" (עמ' 6 שורות 6 - 8 לפרוטוקול). כשנאמר למצהירה כי הנתבע 3 טען שכאשר הגיע לחתום לא הופיעו הפרטים "100%" ו"ערב יחיד" השיבה המצהירה "אין דבר כזה" (עמ' 6 שורה 14 לפרוטוקול). 8. לאור כל האמור, הואיל והנתבע 3 מודה בחתימתו על כתב הערבות, לרבות העמוד האחרון לו ונוכח הסתירות האמורות והקשיים שמעוררת גרסתו של הנתבע 3, כפי שמפורט לעיל, אין בידי לקבל את גרסת הנתבע 3 בעניין זה. 9. טוען הנתבע 3 כי התובע לא גילה לו שהלווה נטל הלוואה שלושה חודשים קודם לכן, שהיה לו חשבון נוסף בסניף אחר ושניתן לו אשראי של 30,000 ₪. בכך, נטען כי התובע הפר את חובתו כלפי הנתבע 3. סעיף 22 לחוק הערבות, תשכ"ז - 1967 (להלן: "חוק הערבות"), קובע את חובת הגילוי החלה על נושה כלפי ערב יחיד. הסעיף האמור מחייב נושה לגלות לערב יחיד באם הערבות הינה ערבות לחיוב קיים או לחיוב המחליף חיוב קיים. בענייננו, מדובר בערבות להלוואה שמטרתה, כפי שעולה מכתב הערבות, "רכישת סחורה". אין מדובר בערבות לחיוב קיים או לחיוב המחליף חיוב קיים וגם לא נטען כי כך הוא. מדובר בהלוואה עצמאית ולא ב"הלוואת מחזור". על כן, ספק אם קמה חובת גילוי כאמור. יצוין כי המצהירה מטעם התובע העידה במהלך חקירתה כי במקרה זה לא היה מידע מהותי שצריך היה לידע את הערב (עמ' 7 שורות 11 - 12 לפרוטוקול). 10. יתירה מזו, גם אם היתה מתקבלת טענת הנתבע 3 בדבר חובת הגילוי של התובע, הרי שבעניינו מודה הנתבע 3 בעדותו כי ידע שחשבונו של הלווה מצוי ביתרת חובה. כך, "אני ידעתי שמטרת ההלוואה לגמור את המינוס ואני חתמתי בגלל שהיו לי צ'קים. הם היו חייבים לי 150,000 ₪ ונתנו לי צ'קים ורציתי לממש את הכסף שלי" (עמ' 9 שורות 19 - 20 לפרוטוקול). מכאן, שהנתבע 3 ידע על מצבו של הלווה עובר לחתימתו על כתב הערבות. יתירה מזו, הנתבע 3 מציין כי חתם על כתב הערבות על מנת ששיקים שמסר לו הלווה יכובדו. סעיף 23 לחוק הערבות קובע: "הוכיח הנושה שערב יחיד ידע פרט מהפרטים הקבועים בסעיף 22, לא יחול סעיף קטן (א) בכל הנוגע לאותו פרט". הואיל והנתבע 3 ידע על מצב הלווה, הרי שגם לו קיימת היתה חובת גילוי כאמור, לא חל האמור בסעיף 23 (א) לחוק הערבות, הפוטר ערב מערבותו. 11. באשר לטופס גילוי מידע לערב, הנתבע 3 בעדותו מציין כי חתם על מסמכים נוספים יחד עם כתב הערבות (עמ' 8 שורות 9 - 14 לפרוטוקול) ועל כן לא ברור באילו מסמכים נוספים מדובר מקום בו מכחיש הנתבע 3 את חתימתו על הטופס האמור. ממילא יצוין כי אין בקבלת טענתו לעניין זה כדי לסייע לו שהרי הפרטים הדרושים על פי הוראות חוק הערבות מופיעים גם בכתב הערבות עליו הוא חתום. 12. באשר לטענת הנתבע 3 כי לא קיבל הודעה מהתובע, הרי שסעיף 26 (א) לחוק הערבות קובע כי במידה שלא הודע לערב, "יופטר הערב כדי הנזק שנגרם לו בשל כך". הנתבע 3 לא פירט ולא הוכיח מה הנזק שנגרם לו כתוצאה מאי קבלת ההודעה כנטען. 13. לסיכום, הנתבע 3 חתם על כתב התחייבות וערבות להחזרת הלוואה תוך שהוא יודע על סכום ההלוואה, מטרתה וכן כי הלווה מצוי ביתרת חובה. טענתו של הנתבע 3 לפיה חלק מן הפרטים לא היו מצוינים על גבי כתב הערבות במועד חתימתו נדחתה, כאמור, וכך גם טענתו כי הבנק הפר את חובת הגילוי כלפיו. מכל האמור, אני מקבלת את התביעה כנגד הנתבע 3. הנתבע 3 ישלם לתובע סך של 106,830 ₪ (יחד ולחוד עם הנתבעים האחרים) בתוספת ריבית כאמור בכתב התביעה מיום הגשת התביעה בתאריך 11.03.07 ועד התשלום המלא בפועל. כן ישלם הנתבע 3 לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪. ערבות