סתימה בצנרת בדירה חדשה מקבלן

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סתימה בצנרת בדירה חדשה מקבלן: התובע רכש ביום 12.9.2004 מהנתבעת, חברה קבלנית, דירת מגורים בת 5 חדרים ברחוב רוגוזין 31/8 באשדוד. החזקה בדירה נמסרה לתובע בחודש יולי 2005. בכתב התביעה טוען התובע לקיומם של ליקויי בנייה בדירה, בעיקר לליקוי סתימה בצנרת הגורמת להצפות. לטענת התובע, הוא פנה לנתבעת לצורך תיקון הליקויים ובין הצדדים התנהלו חילופי התכתבויות, אך ללא הואיל. לתובע ניתנה חוות דעת הנדסית מטעם טרמינל שירותי הנדסה ביחס לסתימות והצפות בדירה מיום 10.4.2007 אשר בה הוערכה עלות התיקונים בסך של 30,492 ₪ ובחוות דעת נוספת מיום 29.7.2007 לעניין ליקויים נוספים קבע המומחה מטעם התובע כי עלות התיקונים עומדת על סך של 27,760 ₪. כן טוען התובע בכתב תביעתו כי יש לראות בליקויי הבניה משום הפרה יסודית של הסכם המכר ועל כן על הנתבעת לפצותו בסך של לפחות ב-10% מערך הדירה, קרי 90,000 ₪. לפיכך, דורש התובע בתביעתו פיצוי בגין עלות התיקונים בסך של 58,252 ₪, פיצוי בגין הפרת הסכם המכר בסך של 90,000 ₪, וכן פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 25,000 ₪. משיקולי אגרה, הופחת סכום התביעה והועמד על סך של 80,000 ₪. הנתבעת במסגרת כתב הגנתה דחתה את טענות התובע והכחישה הליקויים הנטענים. כן לטענתה, הליקויים הנטענים נובעים משימוש שוטף בדירה ולא כתוצאה מבניה לא נכונה או בניגוד לתקן. בנוסף לטענתה, לא התעלמה הנתבעת מפניותיו של התובע אלא שלחה אנשי מקצוע לבדיקה וכל ליקוי שנמצא תוקן כמתחייב. באשר לליקוי הנטען בצנרת, בעל מקצוע מטעמה אשר בדק את הצנרת מצא כי אין כל בעיית אינסטלציה בצנרת המקלחת בדירה ולאחר מכן תוקן הליקוי לאחר שהוצא גוף זר מהצנרת. טרם הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים, הגיעו ב"כ הצדדים להסכמה דיונית לפיה יינתן פסק דין על יסוד החומר המצוי בתיק בית המשפט ולאחר הגשת סיכומים מטעם הצדדים. ליקויי הבנייה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הנדסת הבניין מונה מר יעקב דובדבני אשר הגיש ביום 30.6.2009 חוות דעת לתיק בית המשפט, במסגרתה העריך קיומם של ליקויים בדירה ועלות תיקונם בסך של 20,150 ₪. התובע טען בסיכומים מטעמו כי מקבל את האמור בחוות דעתו של מומחה בית המשפט וכי יש לחייב את הנתבעת במלוא הנזק כפי שקבע המומחה בדירה. מנגד, הנתבעת בסיכומיה טוענת כי הליקוי המרכזי של הסתימה בצנרת תוקן ואילו יתר הליקויים לא הוצגו לנתבעת קודם להגשת התביעה ועל כן לגבי ליקויים אלה יש לאפשר לנתבעת לתקנם או לחילופין יש לפסוק לתובע פיצוי בגינם בהתאם לעלויות קבלן וללא מע"מ. כמפורט לעיל, ב"כ הצדדים הסכימו כי לא יישמעו עדים מטעם הצדדים ואף לא ייחקר מומחה בית המשפט וכי יינתן פסק דין על יסוד החומר המצוי בתיק וסיכומי הצדדים. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ועל יסוד מכלול החומר הקיים בתיק עולה, כי במכתב של התובע לנתבעת מיום 10.8.06 אותו צירפה הנתבעת לכתב הגנתה, הודיע התובע לנתבעת על קיום ליקויים הן בצנרת והן ליקויים נוספים שיש לתקן בחדר הממ"ד. כמו כן, עיון בחוות דעת מומחה בית המשפט מעלה כי מצא מספר ממצאים ביחס לצנרת הדירה, בהתייחס לחוות דעת המומחה מטעם התובע מיום 10.4.07: ממצא 2 בעלות של 700 ₪, ממצאים 4,5,6 בעלות של 3,000 ₪ ועלות נוספת של 3,500 ₪ ובסה"כ 7,200 ₪. לפיכך, ביחס לליקוי הצנרת שנמצא על ידי מומחה מטעם בית המשפט, אין לקבל את טענת הנתבעת לפיה לא ניתנה לנתבעת ההזדמנות לתקנם שכן ממכלול הראיות ומהתכתובת בין הצדדים עולה כי ביחס לליקוי זה פנה התובע לנתבעת אשר אף תיקנה את הצנרת, אולם גם לאחר ביצוע עבודות תיקון הצנרת על ידי הנתבעת, מצא מומחה בית המשפט כי נדרשים תיקונים ביחס לליקוי זה. על כן, יש לקבוע כי ביחס לליקוי זה מיצתה הנתבעת את זכותה לתיקון הליקוי ומשכך הריני קובע כי יש לפצות התובע בגינו בהתאם למחירי קבלן מזדמן ובתוספת מע"מ (7,200 ₪ +מע"מ). באשר לליקויים בחדר ממ"ד, במכתב התובע מיום 10.8.06 אשר צורף לכתב ההגנה מטעם הנתבעת פנה התובע לנתבעת וציין: "אני מזכיר לכם שהודעתי לכם בעל-פה שבחדר ממ"ד יש לתקן כמה דברים הבטחתם כמה פעמים לסדר את כל התיקונים ולא קיימתם את הבטחתכם, התקשרתי גם כמה פעמים והבטחתם לבוא ושום דבר לא נענה". בחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט ציין המומחה מספר ליקויים הקיימים בחדר הממ"ד: בנושא הריצוף הקרמי - ב(2) חיתוך אריחים באזור דלת ממ"ד בוצע בצורה לקויה - 300 ₪. בנושא עבודות טיח פנים - 1(א)- סביב חלון ודלת ממ"ד נמצא טיח מחוספס ובלתי מישורי - 300 ₪ (לפי סך של 1,500 ₪ לגבי 5 ליקויים בנושא טיח פנים, בחלוקה שווה ביניהם). 1(ב) - בתקרה ובקירות נישה בממ"ד נמצאו בליטות מיותרות בטיח - 300 ₪ (כאמור, לפי סך של 1,500 ₪ לגבי 5 ליקויים בנושא טיח פנים בחלוקה שווה ביניהם). בנושא ליקויים בחלון ממ"ד - (א) חלון לא מפולס (נוטה להיפתח מעצמו) יש לווסת את הצירים- 150 ₪. (ב) כנף הדף קשה להזזה יש לכוון ולווסת את הפתיחה- 100 ₪. (ג) לא ניתן לפתוח חלון ב- °180 הפתיחה ב - °178 עקב הפרעת הפינה של הטיח התרמי ניתן להשחיז את הפינה ולהגדיל את זווית הפתיחה - 150 ₪. בנושא בנייה - יש לבצע תיקונים בטבעות האטימה של פתח האוורור בממ"ד - 100 ₪. סה"כ - 1,250 ₪. טענתה של הנתבעת כי לא הוצגו לה קודם להגשת התביעה ליקויים אלו אינה עולה בקנה אחד עם מכתב התובע מיום 10.8.06 אותו צירפה הנתבעת עצמה לכתב התביעה. על כן גם ביחס לליקוי זה יש לקבוע כי הנתבעת ידעה על קיומם של ליקויים בחדר הממ"ד עוד קודם לתביעה ולכן יש לפצות את התובע בגינם בהתאם למחירי קבלן מזדמן ובתוספת מע"מ. לגבי יתר הליקויים המפורטים בחוות דעת מומחה בית המשפט, הואיל וממכלול הראיות בתיק לא מצאתי כי ליקויים אלו הובאו לידיעתה של הנתבעת ולא ניתנה לה הזדמנות להתייחס אליהם הרי שיש לקבוע כי לגביהם אכן לא מוצתה זכותה של הנתבעת לתיקונים. יחד עם זאת, הואיל ותיקון על ידי הנתבעת עלול לגרום להמשך הסכסוך ככל שהתובע לא יהיה שבע רצון ואף יחייב פיקוח הכרוך בהוצאות, ואולי אף התדיינות נוספת בבית המשפט, הרי שבכל מקרה מוטב לנתק את הקשר בין הצדדים ולפסוק פיצוי כספי לתובע ולשם האיזון הפיצוי שייפסק הינו בשווי עלות תיקון הליקויים באמצעות הנתבעת כלומר יש להפחית סך של 20% מהעלויות שנקבעו בחוות דעת מומחה בית המשפט ביחס לליקויים אלו. סה"כ יתר הליקויים בחוות דעת מומחה בית המשפט: 11,700 ₪ ( = 1,250 - 7,200 - 20,150 ). לאחר הפחתה של 20% , על הנתבעת לפצות התובע בסך של 9,360 ₪ בתוספת מע"מ. פיצוי בגין הפרת הסכם המכר בהקשר זה טוען התובע בכתב תביעתו כי יש לראות בליקויי הבניה משום הפרה יסודית של האמור בסעיף 26 להסכם המכר ועל כן על הנתבעת לפצותו בערך של לפחות 10% ממחיר הדירה. הנתבעת מכחישה טענה זו וטוענת כי לא הפרה את החוזה, אולם גם אם יקבע כי חלה הפרה, הרי שעל התובע הוכיח נזק בגין ההפרה, נזק אשר כלל לא הוכח. כן לטענתה, התובע אף תבע כבר סעדים בגין הליקויים, עוגמת נפש ואובדן דמי שכירות ולכן סעד זה של פיצוי בגין הפרת הסכם המכר מהווה כפל פיצוי. מעבר לכך, נטען כי לדרישת התובעים לפיצוי בערך של 10% אין כל עיגון בחוזה המכר ומשכך אין בסיס לטענה זו ויש לדחותה. בהקשר זה, אציין כי משדורש התובע פיצוי בגין הפרת הסכם המכר, הרי שפיצוי זה טעון הוכחת נזק. התובע אף טוען בתביעתו לפיצוי בגין ליקויי הבניה, עוגמת נפש ואובדן דמי שכירות שאף הם כתוצאה מהפרה נטענת של הסכם המכר הטעונים הוכחת נזק. ניכר כי לא הוכח כל נזק נוסף מעבר לסעדים הנטענים לעיל, הטעונים אף הם הוכחת נזק, ובכל אחד מהם אדון בנפרד. על כן נראה כי סעדים אלו חופפים וכי פיצוי נוסף בגין הפרת הסכם המכר מהווה כפל פיצוי. כמו כן, אין המדובר בפיצוי מוסכם בגין הפרת הסכם המכר מאחר והסכם המכר אינו קובע כלל פיצוי מוסכם כלשהוא בגין הפרת הסכם המכר על ידי הנתבעת. מעבר לנדרש אציין כי גם לו היה פיצוי מוסכם קבוע בהסכם המכר, הרי שסעיף 15(ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) קובע לעניין פיצויים מוסכמים כי על הנפגע לבחור בין תביעת הפיצויים המוסכמים שאינם טעונים הוכחת נזק לבין תביעת פיצויים לפי סעיפים 10 עד 14 לחוק אשר לפיהם יש להוכיח את הנזק, כמקובל בכל משפט אזרחי ובראיות מתאימות. משבחר התובע לתבוע בגין פיצויים אחרים הנוגעים להפרת ההסכם בגין ליקויי הבניה הטעונים הוכחת נזק והואיל ובהתאם לחוק, הבחירה היא בין דרכים חלופיות ולא מצטברות, הרי שאין באפשרותו לטעון לפיצויים מוסכמים בנוסף לכך. לפיכך, יש לדחות טענת התובע לפיצוי בגין ראש נזק זה. אובדן דמי שכירות חודשיים התובע טוען בתביעתו כי ביקש להשכיר את הדירה לאחרים בעלות חודשית של 4,000 ₪, אולם לא ניתן להשכיר דירה זו במצבה הנוכחי והנזק המצטבר מאז מסירת הדירה. מנגד, טוענת הנתבעת כי הדירה אכן הושכרה מיום מסירתה מאחר והליקוי המרכזי של ההצפה לא היה נגרם ללא שימוש במקלחת ושירותי הדירה, מה גם שליקוי זה תוקן ולא הייתה עוד הצפה מאז. כן טוענת הנתבעת כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את נזקו באופן של הגשת חוות דעת מומחה לעניין אובדן דמי השכירות ועל כן יש לדחות טענתו. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בהקשר זה ומתוך החומר המצוי בתיק, עולה כי התובע אכן לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח נזקיו בגין רכיב זה של התביעה, ובכלל זאת אף לא צורפה כל ראייה כגון חוות דעת מומחה לעניין אובדן דמי השכירות בגין הדירה. על כן יש לקבוע כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח ראש נזק זה. עגמת נפש קביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת נפש בשל ליקויי בנייה מחייבת התייחסות לשיקולים הבאים: טיב הנכס בו נפלו הליקויים - האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בבית; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ולאחר ששקלתי את מלוא השיקולים הנוגעים לפיצוי בגין עוגמת נפש, התרשמותי כי הליקויים שנמצאו בבית אינם כאלה הגורמים להפרעות מהותיות לניהול תקין של חיי היומיום של התובע ואף מומחה בית המשפט לא קבע כי יש לפנות את הדירה כדי לתקנם, מצאתי כי יש לפסוק לתובע בגין עוגמת הנפש ואובדן הנאה מהבית שנגרם לו, סך של 4,000 ₪. לסיכום : הריני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים, וזאת תוך 30 יום: סך של 17,810 ₪ בגין עלות תיקון הליקויים על פי חוות דעת מומחה בית המשפט. לסכום זה יתווספו מע"מ כדין וכן הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע סך של 4,000 ₪ בגין עוגמת נפש. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. כמו כן, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסכומים הבאים: סך של 2,310 ₪ בגין חלקו של התובע בשכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט; סכום אגרת בית המשפט ששולם על ידי התובע וכן סך של 750 ₪ בגין חלק מעלות חוות דעת המומחה מטעם התובע. כמו כן, הנתבעת תשא בתשלום שכ"ט עו"ד של התובע, בסך של 3,480 ₪. קבלן