עבודות שירות על תקיפת בת זוג

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עבודות שירות על תקיפת בת זוג: ס. הנשיא י. פלפל: .1ערעור של מדינת ישראל על פסק דינו של בית משפט השלום באשקלון (כב' השופט ד. פולוק) בתיקים פליליים 2839/97ו-1492/98, בהם הועמד המשיב לדין בגין תקיפת אישתו ואיומים עליה והוטל עליו, ללא הרשעה, לבצע 180שעות של שירות לתועלת הציבור. .2אין זו הפעם הראשונה שהמשיב מורשע בביצוע עבירות אלימות כלפי אישתו. לראשונה הוגש נגדו כתב אישום ביום 12.10.94בת.פ. 1513/94 שבו יוחסו לו עבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית ואיום לפי סעיפים 380ו- 192לחוק העונשין תשל"ז - 1977כלפי אישתו בכך שב- 25.6.93חבט בפלג גופה העליון, חנק וגרר אותה על ידי משיכת שיער ראשה לחדר השינה, הלם בפניה וכן איים עליה כי ירצח אותה אם תתלונן במשטרה. על כך נידון המשיב ביום 4.1.95לששה חודשי מאסר על תנאי, לתשלום קנס על סך 000, 1ש"ח וכן חוייב לחתום על התחייבות על סך 000, 5ש"ח שלא יעבור תוך שלוש שנים מיום גזר הדין עבירות של תקיפה ואיום. ב- 24.4.97הוגש נגד המשיב כתב אישום נוסף בבית משפט השלום באשקלון - ת.פ. 1903/97. על פי האמור בכתב האישום בתיק זה, בתאריך 16.8.96, דהיינו כשנה וחצי לאחר שניתן גזר הדין בתיק הקודם, המשיב תקף את אישתו בכך שהפילה ארצה מספר פעמים ופגע באצבעותיה באמצעות סגירת חלון עליהן. המשיב הורשע על פי הודאתו בעבירות של תקיפה לפי סעיפים 379ו- 382לחוק העונשין תשל"ז - .1977בגזר דינו כתב בית המשפט כי מבלי לגרוע מחומרת העבירות שעבר המשיב והגם שעבר את העבירות בתקופת חלותו של עונש מאסר על תנאי בר הפעלה, הרי לאור העובדה שחלפו מספר שנים מיום ביצוע העבירה ולאור המלצת שירות המבחן ועמדת התביעה אין להחמיר עם המשיב ולכן האריך בית המשפט את עונש המאסר על תנאי מהתיק הפלילי הקודם (94/1513) למשך שנתיים נוספות וכן דן אותו לתשלום קנס בסך 000, 1ש"ח וחייב אותו לחתום על התחייבות בסך 000, 5ש"ח למשך שלוש שנים מיום גזר הדין (9.6.98) שלא יעבור עבירות של איומים או תקיפה נגד אישתו. בין גזר הדין בהרשעה הראשונה (בת.פ. 1513/94) שניתן כאמור ביום 4.1.95לבין גזר הדין בהרשעה השניה (בת.פ. 1903/97) שניתן כאמור ביום 9.6.98עבר המשיב עבירות נוספות והוגשו נגדו שני כתבי אישום, הראשון בת.פ. 2839/97 (ביום 16.12.97) והשני בת.פ. 1492/98 (ביום 22.4.98). בכתב האישום הראשון נטען שביום 12.5.97המשיב איים על אישתו בכך שאמר לה "אם את יוצאת מהבית את לא חוזרת" וכל זאת בכוונה להפחידה ובנוסף לכך תקף אותה בכך שסטר על לחיה. בכתב האישום השני נטען שביום 18.4.97המשיב הזיק בזדון לחפצים שונים בדירת אישתו בכך שזרק טלפון על המראה ובאותו מעמד תקף את אישתו בכך שדחף אותה כנגד הקיר ובעט ברגלה וכל זאת ללא הסכמתה וכן איים עליה שישרוף אותה וישחוט אותה. בכתב האישום הנ"ל אישום נוסף המתייחס לעבירות שבוצעו על ידו ביום 19.4.98בכך שאיים על אישתו, תקף אותה, כלא אותה כליאת שווא על ידי כך שאיים "לשבור את פרצופה", ירק על פניה, סטר על לחיה, מנע ממנה לצאת מהבית על ידי נעילת הדלת ובנוסף גם דחף אותה כנגד הקיר. בית המשפט קמא החליט שלא להרשיע את המשיב בעבירות שפורטו בשני כתבי האישום הנ"ל והורה כי עליו לבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180שעות "במסגרת בית העלמין בשדרות" ובכך נעתר להמלצה של שירות המבחן. .3בנוסף לכך יש למשיב הרשעה קודמת גם בעבירות על פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג - .1973 .4מתסקיר שירות המבחן עולה כי בשנה האחרונה שקדמה לפסק דינו של בית המשפט קמא "בצילם של ההליכים המשפטיים והתקדמותו בתהליך החזרה בתשובה - ביטל כל התנהגות מתפרצת והשיג מתינות, שיקול דעת וסובלנות בתגובותיו" ואישתו של המשיב אישרה את דבריו וחיזקה את התרשמות קצינת המבחן שחל שינוי משמעותי בדרכיו של המשיב, בדפוסי התנהגותו ובהתייחסותו למעשיו והם מעריכים שכיום הוא בעל "בסיס להתמודד בעתיד" ועל כן החמרה בעונשו, בשלב זה תפגע בהישגים ובהתקדמות שתוארה ותגרום לפגיעה במערכת הזוגית והמשפחתית בכללותה. בערעורה טוענת המדינה כי בית המשפט טעה בכך שלא קבע שהמשיב ביצע את העבירות המיוחסות לו ולא הרשיע אותו בביצוען ובכך שהעדיף את שיקום המשיב על פני כל שיקול אחר ולא התייחס להרשעותיו הקודמות של המשיב. .5דין הערעור להתקבל. המשיב הוא פגע רע. הוגשו כנגדו בשנים האחרונות 4כתבי אישום, בשניים מהם הורשע בתקיפות ובאיומים כלפי אישתו ובשניים אחרים, נשוא הערעור שבפנינו הוא אומנם לא הורשע, אבל הודה בביצוע עבירות חמורות כלפי אישתו. יש לציין שכתב האישום בת.פ. 1492/97 כולל עבירות שבוצעו בשני תאריכים, כך שלמעשה, מדובר אם כן בשני אישומים, כך שלמעשה מספר האישומים שקיימים נגד המשיב הינו חמישה הגם שהוגשו רק ארבעה כתבי אישום. המעשים המתוארים בארבעת כתבי האישום מלמדים על שיטה וגם אם קצינת המבחן סבורה שהמשיב עלה על דרך הישר ובגלל החזרה בתשובה, וסיבות אחרות, הוא החליט לשנות את דרכו, לא היה מקום שלא להרשיע אותו בשני התיקים נשוא הערעור שבפנינו. .6אי הרשעה של נאשם הינה חריג ואין להעלות על הדעת שנאשם שהורשע, פעמיים, בעבירות של תקיפה כלפי אישתו לא יורשע כאשר הוא חוזר ומבצע עבירות מסוג זה. לכן הייתי מציע לחברי לקבל את הערעור במובן זה שהמשיב יורשע בכל העבירות המפורטות בכתבי האישום שהוגשו בתיקים נשוא הערעור - 2839/97ו-1492/98, לאמור - עבירות של איומים ותקיפה לפי סעיפים 192ו- 379(בהתאם לתיק הראשון) ועבירות של היזק בזדון, תקיפה בנסיבות מחמירות ( 3עבירות), איומים ( 2עבירות) וכליאת שווא - עבירות לפי סעיפים 452, 382+ 379ו- 377לחוק העונשין תשל"ז - 1977(בהתאם לתיק השני). אשר על כן נראה לי, שבנסיבות העניין, מן הראוי לא רק להרשיע את המשיב אלא גם לדון אותו לתקופת מאסר לריצוי בפועל בגין העבירות החמורות שעבר כלפי אישתו כמפורט בכתבי האישום נשוא התיקים שאליהם התייחס הערעור. לאור עברו של המשיב מן הדין היה לדון אותו לתקופת מאסר ארוכה, אולם לפנים משורת הדין יש להימנע לדעתי מעשות כן לאור העובדה שחלף זמן רב מאז שהעבירות בוצעו ובשים לב לכך שאין דרכה של ערכאת הערעור למצות את מלוא חומרת העונש עם נאשמים. לכן הייתי מציע לחברי לדון את המשיב לשנת מאסר אחת לריצוי בפועל, אך כיוון שהמשיב טוען שמתוך 180שעות שירות לתועלת הציבור שהוטל עליו לבצע ע"י ביהמ"ש קמא הוא הספיק כבר לבצע 110שעות, נראה לי שיש להפחית חודש מתקופת המאסר ולדון את המשיב ל - 11חודשי מאסר בפועל וכן יש מקום להוסיף מאסר על תנאי לתקופה של 12חודש למשך שנתיים מיום מתן פס"ד זה והתנאי שלא יעבור עבירות אלימות ואיומים כלפי אשתו. כאמור לעיל בת.פ. 1513/94 נידון המשיב למאסר על תנאי של ששה חודשים לשלוש שנים מיום .4.1.95תקופת התנאי הסתיימה ביום .3.1.98את העבירות שבכתב האישום בת.פ. 2839/97 והעבירות נשוא האישום הראשון בת.פ. 1942/98 עבר המשיב בתוך תקופת התנאי ולכן ניתן להפעיל את התנאי. בנסיבות העניין אינני סבור שיש מקום שלא להפעילו יחד עם זאת אני מורה, בגלל הזמן הרב שחלף, שההפעלת עונש המאסר על תנאי תעשה באופן חופף לתקופת המאסר של שנה אחת שאני ממליץ להטיל על המשיב. הנשיא א. לרון: אני מסכים. השופט נ. הנדל: אני מסכים. לכן הוחלט כאמור בפסק דינו של סגן הנשיא י. פלפל להרשיע את המשיב בעבירות שיוחסו לו ולדון אותו ל - 11חודשי מאסר לריצוי בפועל ולהפעיל את עונשי המאסר על תנאי בת.פ. 94/1513לתקופה של שישה חודשים באופן חופף עם המאסר בתיק זה כך שבסה"כ יהיה על המשיב לרצות 11חודשי מאסר בפועל וכן נידון למאסר על תנאי נוסף לתקופה של 12חודש למשך שנתיים מיום מתן פס"ד זה והתנאי שלא יעבור עבירות של אלימות או איומים כלפי אשתו בתוך מועד זה. משפט פליליאלימותעבודות שירותתקיפה