קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים לגבי אחוזי נכות מעבודה / ערעור על אחוזי נכות מעבודה - ביטוח לאומי: 1. בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 9/5/04 (להלן: "הוועדה"), אשר דחתה את עררו של המערער וקבעה כי דרגת נכותו היציבה של המערער, בזמן הפגיעה בעבודה מיום 14/9/00 היא בשיעור של 0% נכות צמיתה לפי סעיף 34 א' לתקנות (להלן: "ההחלטה") 2. יודגש, כי הוועדה התכנסה בעקבות פסק דין בעניינו של המערער, אשר ניתן ע"י כב' השופט הראשי ר. כהן ביום 9/7/03 בתיק בל 523/03, שם נקבע: "עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים על מנת שתתייחס באופן מנומק ופרטני לחוות דעתו של פרופ' בנטל מיום 5/1/03, לחוות דעתה של ד"ר צ'ילה מיום 6/9/02 ולחוות דעתה של ד"ר פולק מיום 29/10/02. הוועדה תתייחס לפגיעת הראש של המערער בתאונת הדרכים ולטיפולים הנוירולוגיים ו/או הפסיכיאטריים שהוא מקבל מאז קרות התאונה. אם הוועדה תסבור עדיין, כי למערער תסמונת חרדתית שאינה קשורה לתאונה, תנמק הוועדה קביעתה זו, כך שגם אדם שאינו מצוי בכל רזי הרפואה יוכל לעקוב אחר הלך מחשבתה". 3. לאחר מתן פסק הדין ובעקבותיו, התכנסה ביום 9/5/04 הוועדה, לדון בעניינו של המערער, ובסיכום סעיף הממצא הרפואי, קבעה הוועדה כי עיינה בחוות הדעת של ד"ר פולק, ד"ר צ'לה ופרופ' בנטל, וקבעה בין היתר כי מאחר וממצאי בדיקתה של ד"ר פולק מתייחסים למצבו של הנפגע מספר חודשים לפני בדיקת הוועדה יתכן, וחלה הקלה והפוגה בסימפטומים של P.T.S.D אשר לא באו לידי ביטוי בבדיקת הוועדה - אליה מתייחס פסק הדין. בנוגע לחוות דעתו של ד"ר צ'ילה קבעה הוועדה כי יתכן וניתן לראות סימנים פוסטראומטיים אשר נעלמו בעת בדיקת הוועדה הראשונה, וכי אין כל דיון בחוות הדעת שעל בסיסו ניתן להוכיח קשר סיבתי בין ה- P.T.S.D לבין האירוע הנדון. הוועדה, בהתייחסה לחוות דעתו של פרופ' בנטל קבעה, כי 20% הנכות שנקבעו ע"י פרופ' בנטל ניתנו על ידו תוך כדי תיאור מצב שהוא פסיכוטי במהותו ואינו עונה לקריטריונים שמתאימים להפרעת P.T.S.D והוסיפה הוועדה, כי כאשר מדובר על האירוע הנדון כ"טריגר" למצב דכאוני קיים, מתעורר ספק רב בנוגע לקשר הסיבתי בין המצב הנ"ל לבין האירוע. מסקנתה הנוספת של הוועדה אשר בהרכבה ישב פסיכיאטר, היתה, שלא נותרה נכות פסיכיאטרית מהפגיעה הנדונה, וזאת לאור חוות דעתה של היועצת הנוירולוגית - ד"ר טויצוטה מיום 25/1/04, חוות דעת אשר נתבקשה ע"י הוועדה עצמה. 4. ב"כ המערער הגיש הודעת ערעור מפורטת ואשר עיקר טענותיו היו, כי הוועדה לא מילאה אחר פסק הדין, והדבר נלמד לטענתו מקביעת הוועדה, כי קיים ספק בנוגע לקשר שבין התופעות מהן סובל התובע כיום לבין התאונה, ספק אשר לא פורט או לא הוסבר על ידה, וכן מקביעתה הנוספת, שיתכן ואכן קיימים סימפטומים פוסטראומטיים, אשר אובחנו ע"י ד"ר צ'ילה, ואשר נעלמו מעיני הוועדה הראשונה, וכן מקביעתה כי יתכן וחל שינוי במצבו של המערער מיום שנבדק ע"י ד"ר פולק ועד ליום התכנסות הוועדה הראשונה. על כן, לטענתו, אי הבהירויות הנוגע למצבו של המערער, ואי מתן נימוקים מפורטים כמצוות פסק הדין, מצריך קבלת הערעור והחזרת עניינו של המערער לוועדה בהרכב שונה. 5. מנגד טען ב"כ המשיב, כי הוועדה התייחסה באופן מפורט ומנומק לחוות הדעת אליהן התבקשה להתייחס של פרופ' בנטל, ד"ר פולק וד"ר צ'ילה, התייחסות עניינית ומנומקת, וקביעתה כי אין לייחס כל נכות פסיכיאטרית כתוצאה מהתאונה, הינה קביעה מנומקת. 6. בבואנו לדון ולהכריע בערעור זה, נשאלת השאלה, האם מילאה הוועדה אחר ההוראות המפורשות שבפסק הדין או אם לאו. הלכה פסוקה היא, כי "משהוחזר עניינו של המערער לוועדה, עם הוראות, יהיה על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין...". (דב"ע נה/ 01-29, מנחם פרנקל נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד, 160, בעמ' 162). 7. לעניין פגיעת הראש, נדרשה הוועדה בהתאם לפסק הדין, להתייחס לבעיית הראש ולטיפולים הנוירולוגים ו/או הפסיכיאטריים שהמערער קיבל מאז התאונה. לעניין זה, עיון בפרוטוקול מלמד, כי הוועדה עיינה רק בחוות דעתה של היועצת הנוירולוגית, ד"ר טורצויטה מיום 25/10/04 וקיבלה את מסקנותיה, לפיהן מבחינה נוירולוגית מצבו של המערער תקין לחלוטין. הוועדה הגיעה למסקנתה זו, מבלי שעמדה על הטיפולים הנוירולוגים ו/או הפסיכיאטריים שהמערער מקבל מאז התאונה כמצוות פסק הדין ומכאן, שנפל פגם משפטי בהחלטתה. 8. בהתאם להוראות פסק הדין, היה על הוועדה להתייחס לשלוש חוות דעת רפואיות. האחת, של ד"ר צ'ילה מיום 6/9/02, שהינה מומחית פסיכיאטרית שלדעתה עד לקרות התאונה תפקד המערער כרגיל בכל התחומים בחייו ומאז התאונה, הוא סובל מדיכאון, חרדה וחוסר ביטחון שמצביעים על תסמונת פוסטראומטית. חוות דעת שניה אליה היתה צריכה הוועדה להתייחס, היא חוות דעתו של פרופ' בנטל מיום 5/1/03, שהינו מומחה לנוירולוגיה ופסיכיאטריה, שמתאר אף הוא, את תאונת הדרכים מיום 14/9/00, אשר ארעה למערער וכתוצאה ממנה, נחבל הוא בראשו. בחוות דעת זו, מתואר מצב נפשי של המערער שבעקבותיו הוא הופנה למרפאה לבריאות הנפש, שם הוא מטופל מאז התאונה. פרופ' בנטל עומד על כך, שמאז התאונה חזר המערער לעבודה חלקית ונאסר עליו לשוב לעבודה ככבאי והוא הועבר לעבוד בתפקידים משניים בעלי מעמד נמוך יותר וזאת כאשר בעברו ועד לקרות התאונה, היה המערער בריא ופעיל בכל התחומים בחייו. חוות הדעת השלישית אליה היתה צריכה הוועדה להתייחס, היא חוות דעתה של ד"ר חווה פולק מיום 29/10/02, שהינה מומחית בתחום הפסיכיאטרי ועלינו לזכור, כי חוות דעת זו ניתנה מטעם המשיב עצמו. ד"ר פולק מתארת אף היא את מצבו הנפשי הירוד של המערער מאז קרות התאונה ולמעשה מאמצת את חוות דעתה של ד"ר צ'ילה וקובעת לו נכות נפשית בשיעור של 10%. הנימוק היחיד, לפיו דוחה הוועדה את חוות דעתה של ד"ר פולק, הינו כי ד"ר פולק בדקה את המערער מספר חודשים בטרם בדקה אותו הוועדה וייתכן שמאז בדיקתה "חלה הקלה והפוגה בסימפטומים של P.T.S.D". קשה לומר, כי הוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק דינו של כב' השופט כהן והתייחסה באופן מנומק ופרטני לשלושת חוות הדעת. כפי שצויין, התעלמה הוועדה מכל הטיפולים הרפואיים שעבר המערער בתחום הנפשי מאז קרות התאונה, ומהטענה לשינוי לרעה שחל בכל תחומי חייו - הן בעבודה, הן במשפחתו וביחסיו עם אשתו והן בפעילות הספורט. 9. בנסיבות עניין זה, שוכנעתי, כי המדובר בפגמים מהותיים שנפלו בהחלטת הוועדה המצריכים החזרת עניינו של המערער לוועדה רפואית בהרכב שונה על מנת שתדון מחדש אך ורק בנכותו הנפשית והנוירולוגית של המערער. 10. אשר על כן, אני מקבלת את הערעור. עניינו של המערער יוחזר לוועדה רפואית לעררים בהרכב שונה שתדון מחדש אך ורק בנכותו הנפשית והנוירולוגית של המערער, זאת לאחר שהוועדה תזמן את המערער ותבדוק אותו. הוועדה שתתכנס בהתאם לפסק דין זה, תשב למעשה כערכאת ערר על החלטת וועדה רפואית מדרג ראשון שהתכנסה ביום 19/11/02, ולא יעמדו בפניה כל הפרוטוקולים של הוועדה הרפואית לעררים שהתכנסה מאז אותה וועדה מדרג ראשון. 11. המשיב ישלם למערער סך של 1,500 ₪, בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, תוך 30 יום מהיום. 12. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה, או למי שיתמנה לכך על ידו, תוך 30 יום מהיום בו יומצא פסק הדין לצדדים.נכות מעבודהאחוזי נכותערעורנכות