ערעור על גובה הפיצוי בגין הפקעת מקרקעין

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על גובה הפיצוי בגין הפקעת מקרקעין:

השופט א' חלימה:

ו .1לפנינו ערעור וערעור שכנגד, על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי, חיפה (ת"א 2068/81 - מקודם המ' 1213/79) שבגדרו נדונה תובענה לתשלום פיצויים בגין רכישת מקרקעין, שבהם החזיק המשיב שלפנינו - המערער בערעור שכנגד (להלן ייקרא - המשיב).
התובענה הוגשה נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה - חיפה, שאליה צורפה גם העירייה (להלן - הרשות הרוכשת) ובה נטען, שהמקרקעין שנרכשו משתרעים על שטח של 900מ"ר, הנמצא כולו בחלקה הידועה כחלקה מס' 1שבגוש 10740, השוכנת בחוף כיאט, חיפה. בטח עצמו נמצא מבנה (להלן המבנה), ששימש נגרייה שהופעלה על-ידי המשיב. לפי הטענה, השתמש המשיב ביתרת השטח שמסביב למבנה לאחסון חומר הגלם הדרוש להפעלת הנגרייה.
תביעת הפיצויים הנזכרת כללה, בנוסף לפיצויים עבור השטח, הוצאות, שלפי הטענה הוציאן המשיב לצורך העברת הנגרייה למקום חדש בעיר חיפה, וכן הוצאות שהוציא המשיב - לטענתו - לצורך התאמת המכונות למקום החדש וכן בגין נזיקין שנגרמו לו עקב ההעברה.

בית המשפט קמא פסק למשיב פיצויים בשני מישורים:נ
א. סך 933.75, 330שקלים בגין הרכישה עצמה. סכום זה כולל ריבית והצמדה כמפורט בפיסקה 8לפסק-דינו של בית המשפט קמא.
ב. הסכומים המפורטים להלן, שבית המשפט שוכנע כי המשיב נשא בהם עקב ההעברה, ואלה הם:ב

.1סך 600, 165שקלים כפיצוי עבור ההעברה;
.2סך 770, 137שקלים עבור התקנת מתקני חשמל לצורך הפעלת המכונות במקום החדש; .3סך 000, 15שקלים עבור הוצאות לצורך התאמת המכונות למקום החדש - כול נזקים שנגרמו למכונות עקב ההעברה.
כל הסכומים הנזכרים חושבו בשקלים ישנים ונושאים ריבית והצמדה בהתאם לקביעתו של בית המשפט קמא, שאליהם אתייחס בהמשך הדברים, אם אך יקום צורך להתייחסות כזו.
שני הצדדים אינם מרוצים מהתוצאה שאליה הגיע בית המשפט קמא. ומכיוון שחלק מהטענות הועלו הן במסגרת הערעור (שהגישה הרשות הרוכשת) והן בערעור שכנגד (שהגיש המשיב), אדון בכל הטענות במאוחד, והתשובות שתינתנה תשמשנה הן לצורך הערעור והן לצורך הערעור שכנגד.

נושא ההצמדה והריבית
.2טענה זו מיוחדת לערעור בלבד. לגירסת הרשות הרוכשת, לא מגיעים למשיב הפרשי הצמדה וריבית בעבור התקופה שקבע בית משפט קמא. בשלמותה, טעמו של דבר - כך אומרת הטענה - המשיב סירב בעקשנות למסור את החזקה בשטח המופקע לידי הרשות הרוכשת, ולכן יש להחיל על המקרה דנא את ההוראה שבסעיף 10(1) לחוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור, תשכ"ד 1 1964(להלן - החוק מתשכ"ד) להלן ניסוחו של הסעיף שבו מדובר:ו

" .10עלאף האמור בסעיף 8לא תחול הצמדת הפיצויים -
(1) לגבי תקופה שבה מנע בעל הזכויות שנרכשו את מסירת ההחזקה במקרקעין; (2) ......".
המשיב חולק על עמדתה של הרשות הרוכשת מהטעמים שיובהרו בהמשך הדברים, להלן.
ועל-מנת להשיב על המחלוקת המשפטית, הכרוכה בטענה זו, אתייחס תחילה לעובדות הרלוואנטיות לנושא שלפנינו, כפי שעובדות אלה עולות מתוך החומר המונח לפנינו.
ואכן אין מחלוקת, שההודעה על הרכישה על-פי סעיפים 5ו- 7לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי הצבור), 1943(להלן - הפקודה), פורסמה כדין ביום .13.7.72
חמש שנים חלפו מאז פרסום ההודעה, בלי שהרשות הרוכשת עשתה דבר, ורק ב- 11.8.77נשלחה הודעה על כוונתה של הרשות הרוכשת לתפוש חזקה בחלקה (מוצג ת/4), שאחריה באו הודעות נוספות:נ ת/ 5מיום 12.10.77ו-ת/ 7מיום .16.11.77
מוסכם על כולנו שפניותיה אלה של הרשות הרוכשת למשיב לא נשאו
פרי, והלה המשיך להחזיק בשטח ובמבנה שעליו. העיריה פנתה לבית-משפט מוסמך והשיגה צו, המחייב את המשיב לפנות את החלקה (תאריכו של הצו:ב 11.3.80).
אולם גם צו זה לא הועיל, ובמפורש קבע בית המשפט בפסק-דינו, מיום 3.5.83, שעליו סב הערעור שלפנינו, בעמ' 6כדלהלן:ו
"התובע לא מסר כאמור את החזקה עד היום הזה".
חרף זאת הוסיף בית המשפט ואמר (באותו העמוד) את הדברים הבאים:נ
"נראה לי כי אין לאמר לגבי התובע, כי מנע את מסירת החזקה במקרקעין כל עוד לא ניתן נגדו צו על ידי בית המשפט. ומשניתן הצו שומה היה על הנתבעת להציע לתובע את הסכום שהיא סברה, כי הוא זכאי לו, ומשלא עשתה כן כמצוות החוק הנ"ל, יש לראותה כמנועה בטענתה שהתובע אינו זכאי להצמדה".

על קביעה זו משיגה הרשות הרוכשת בטענה שבה עסקינן.
.3ייאמר לאלתר כי על-אף העלול להשתמע במבט ראשון, כאילו העובדות המפורטות לעיל מתיישבות עם ההוראה שבסעיף 10(1) של החוק מתשכ"ד, אין הדבר כך למעשה. שכן ניסוחו של סעיף זה אינו יכול להסיח ת דעתנו מההוראה המפורשת שבסעיף 194לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה1965, שמכוחו בוצעה ההפקעה במקרה דידן. בית-משפט זה התייחס לסעיף הנזכר בע"א 481/74 [1], בעמ' 100מזל אות השוליים ז:ב
"סעיף 194לחוק קובע באופן קטיגורי שלא יפונה אדם אלא אם הוצע לו דיור חלוף, ,או, אם רצה הדייר בכך, לאחר ששולמו לו או לזכותו פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר'. כלומר תנאי לפינוי אדם מדירתו הוא שימצא לו שיכון חלוף, אם בצורה פיזית או בצורת כספים שיאפשרו לו רכישת שיכון חלוף" (ההדגשות שלי - א' ח')".

וכיצד נהגה הרשות הרוכשת במקרה דנא?
אין בתיק ולוא שמץ של הוכחה שממנה ניתן ללמוד, שהעירייה הציעה לעורר דיור חלוף; ובוודאי שלא שולם ולא הופקד לזכותו סכום כלשהו, שיעזור למשיב לעבור לדיור חלוף. ובינתיים עלו המחירים עבור הדיור החלוף, וכך נמצא המשיב מאבד את מקום עבודתו, שבעזרתו התפרנס ופירנס את משפחתו. במצב אשר כזה מבקשת הרשות הרוכשת לשלול מהמשיב את הזכות לקבל הצמדה וריבית.
אפס, טענה זו אינה ראויה להישמע, בייחוד כאשר לא טרחה הרשות הרוכשת לסתור את מסקנתו של בית המשפט קמא, שאת תוכנה ציטטתי לעיל. היא - הרשות הרוכשת - לא מילאה את החובה שקבע המחוקק, כפי שהוגדרה על-ידי בית-משפט זה בע"א 481/74 [1], ולפיכך, צדק בית המשפט קמא, כאשר לא הטיל את האשם, במקרה זה, על המשיב ולא מצא מקום להפעיל נגדו את ההוראה שבסעיף 10(1) לחוק מתשכ"ד. שהרי אין הרשות הרוכשת יכולה גם שלא לקיים את חובתה החוקית וגם לבקש שלילת ההצמדה מאת המשיב.
סיכום הדברים:ו מוטב לה לטענה זו שלא הייתה מועלית כלל, ואם בכל זאת הועלתה, דינה להידחות ואני דוחה אותה.

הוצאות ההעברה:נ סך 600, 165שקלים.
.4גם הרשות הרוכשת וגם המשיב קובלים על גובה הסכום הנזכר:ב זו טוענת שהסכום גבוה מדי, וזה טוען שהוא נמוך מדי.
בית המשפט קמא דן בטענותיהם של הצדדים בקשר לנושא זה בפיסקה 9(עמ' 7) לפסק הדין. מהאמור שם מסתבר, שבית המשפט קמא רחש אמון לדותו של עד התביעה (בן יעקב), ובהתאם לעדות זו, שלא נסתרה על-ידי הצד שכנגד, פסק את הסכום הנזכר.
עינינו הרואות, שמדובר בטענה עובדתית, המבוססת על הוכחה שזכתה לאמונו של בית המשפט. ובנתונים אלה אין הערכאה השנייה נוטה להתערב, ומה גם שלא עלה בידי הצדדים לשכנע אותנו, שבית המשפט קמא סטה מהחומר שהיה מונח לפניו.
בנסיבות אלה, דוחה אני את טענותיהם של שני הצדדים בקשר לסכום שנקבע כאמור, הן בערעור והן בערעור שכנגד.

הוצאות בגין התאמת המכונות, סך 000, 15שקלים
.5אף לגבי סכום זה קובלים שני הצדדים כאחד. הרשות הרוכשת מבקשת לבטל חיוב זה כליל, ואילו המשיב מבקש להגדילו.
בית המשפט קמא התייחס להוצאה הנזכרת בפיסקה 11(עמוד 8) לפסק-דינו.
הייתה לפני בית המשפט קמא חוות-דעתו של השמאי (עמ' 24במוצג ת/ 2). בית המשפט לא קיבל את כל האמור בחוות הדעת כי אם הקטין את הסכום, ובמקום 000, 25שקלים, פסק למשיב את הסכום הנ"ל , שכולל בתוכו כל הוצאה שהוציא המשיב בגין התאמה ובגין הנזקים שנגרמו למכונות עקב ההעברה.
ואכן, זוהי קביעה עובדתית, המבוססת על החומר שהיה לפני בית המשפט קמא. בית המשפט שוכנע, שההעברה חייבת התאמת המכונות למקום החדש, שעלתה הוצאות. כן שוכנע בית המשפט, שנגרמו נזקים קלים למכונה זו או אחרת, אולם הוא לא שוכנע, שההוצאות שבהן נשא המשיב על הסך של 000, 15שקלים. בסיטואציה זו אין לערכאה השנייה להתערב לא בקביעתו העובדתית של בית המשפט ולא באשר לשיקולים שהנחוהו, כאשר הקטין את הסכום המבוקש. כשלעצמי דוחה אני את הטענות, שהושמעו לפנינו בקשר לסכום הנ"ל, הן בערעור והן בערעור שכנגד.
.6בכך תמו כל הטענות שהועלו במסגרת הערעור המקורי, ולאור התוצאה שאליה הגעתי, יש לדחות את הערעור המקורי על כל היבטיו.
בהמשך הדברים אדון ביתר הטענות הנוגעות לערעור שכנגד בלבד, שאת כולן ניתן לרכז בפריטים הבאים:ו
א. כפי שאמרתי, פסק בית המשפט קמא למשיב סך של 933.75, 330שקלים (כולל הצמדה וריבית בגין הפקעת 450מ"ר (פיסקה 8עמ' 7לפסק הדין).
טוען המשיב, שבית המשפט קמא גילה פנים שלא כהלכה, כאשר העמיד את השטח שבעבורו היה מקום לפסוק פיצויים על 450מ"ר בלבד.לפי הטענה, שטח זה חייב לעמוד על 900מ"ר.

ב. טענה נוספת בפי המשיב אומרת:נ הפקעת השטח הנזכר תגרום בעתיד לניתוק אספקת המים לשני קיוסקים, הנמצאים במרחק מספר מאות מטרים מהמבנה שהופקע והמופעלים היום על-ידי המשיב, אם כי באמצעות אשתו. עם מסירת החזקה לרשות הרוכשת, ממשיך המשיב בטענתו, יצטרך להתקין לקיוסקים מערכת מים חדשה, שבעבורה לא נפסק מאומה על-ידי בית המשפט במסגרת התובענה נושא הערעור.
ג. השגתו השלישית של המשיב היא:ב בית המשפט לא פסק לטובתו פיצויים בגין הפסדיו בעבודות הבנייה שבהן עסק, שהופסקו עקב העברת הנגרייה למקום חדש.
ד. לא נפסק לטובת המשיב סכום כלשהו בגין השבתת הפועלים בימים שבהם בוצעה ההעברה.
ה. ההשגה האחרונה מתייחסת לתשלום דמי המפתח במקום החדש.

אדון בענות הללו לפי הסדר כדלהלן:ו

השטח שהופקע
.7קביעתו של בית המשפט באשר לגודל השטח שהופקע ( 450מ"ר) נשענת על מספר עובדות, שאותן אמנה בזו אחר זו:נ
א. המשיב שכר מאת הבעלים של החלקה (רשות הפיתוח) את אגפו המזרחי של המבנה שבו עסקינן, ששטחו 117מ"ר. אגפו האחר של המבנה - האגף המערבי - שימש בשעתו למגוריה של משפחת גולדשטיין. האגף המערבי לא נכלל בהסכם השכירות שבו מחזיק המשיב.
מקובל על כולנו, כי במועד כלשהו פינתה משפחת גולדשטיין את האגף המערבי, וזה נשאר נטוש ומוזנח עד שגגו נהרס. בשלב זה תפש המשיב חזקה באגף זה והתחיל להשתמש בו לאחסנת חומרי נגרות.
ב. המשיב הקים בשטח הסמוך למבנה שבו מדובר צריף, ששימש עבורו כמשרד. בגין בנייה זו נשפט המשיב, הורשע בדין ונידון לתשלום קנס, בד בבד נצטווה על-ידי בית המשפט שהרשיעו להרוס את הצריף (נ/7).
ג. מסתבר, שהמשיב הרחיב את השטח שבשימושו והתחיל לאחסן חומרים גם בשטח הסמוך למבנה, גודלו של השטח שנתפש בדרך זו ל הובהר כלל.
נוכח העובדות הללו דחה בית המשפט קמא את טענתו של המשיב, כאילו הוא זכאי לפיצויים בגין 900מ"ר. כן נדחתה הטענה, שהשימוש באגף המערבי של המבנה היה בהסכמת הבעלים.

.8על-פי הנתונים המתוארים עד כה הגעתי לכלל מסקנה, שבית המשפט עשה חסד עם המשיב, כאשר קבע למשיב פיצויים בגין 450מ"ר, שהרי המשיב עצמו מודה באמרו (עמ' 12לפרוטוקול):ב
"אני לא שכרתי ממישהו את החלק הזה, המערבי, שבו היתה גרה פעם משפחת גולדשטיין, זה היה שטח פנוי ואני התחלתי להשתמש בו, מוטב שהשטח ישמש למטרה זו מאשר מטרה אחרת".
משמעותה המשפטית של אמירה זו, שהמשיב היה מסיג גבול בכל הנוגע לחזקה ולשימוש באגף המערבי. ובתור שכזה לא זכאי הוא לפיצוי בגין החזקה באגף המערבי - השווה ע"א 271/71 [2].
אשר לשטח הסמוך למושכר, שאליו התייחסתי לעיל, קיים יסוד סביר לחשוב, שגם השימוש בו היה על דרך הסגת גבול. אולם, גם אם אצא מההנחה, שלגבי שטח זה הייתה הסכמה שבשתיקה מטעם הבעלם, שמובנה הרשאה שהמשיב ישתמש בשטח כפי שהשתמש בו בפועל, אף אז לא יועיל הדבר למשיב, טעמו של דבר, שלא נטען וגם לא הוכח, שנעשתה השבחה בשטח שנתפש כאמור. ובהעדר השבחה מתבטלת הרשות כהרף-עין, ואין חובה לשלם פיצויים בגינה. כך עולה מע"א 304/80 [3], בעמ' 623מול אותיות השוליים ד-ה.
אשר לצריף, שמחכים להריסתו מכוח צו משפטי, אין מגיע למי שהקים את הצריף פיצוי כלשהו בעת הפקעת השטח, כך עולה מע"א 740/75 [4], בעמ' 12מול אתיות השוליים ה-ז.
המתבקש מהאמור עד כה, בית המשפט היטיב עם המשיב מעבר לכל גבול אפשרי כאשר פסק לו מה שפסק, וכל השגה בקשר לגודלו של השטח דינה להידחות.
בהקשר זה אציין, שאין לפנינו ערעור באשר לגובה הפיצויים בעבור
כל מטר מרובע שהופקע, ורק מספר המטרים המופקעים היה במחלוקת. משנדחתה הטענה בקשר למספר המטרים ונתקבלה עמדתו של בית המשפט קמא בנקודה זו, יישאר הסכום שבו עסקינן על כנו.

ניתוק הקיוסקים
.9אין לפנינו הוכחה, שממנה ניתן ללמוד, שמערכת אספקת המים לקיוסקים אכן נותקה, וכל הדיבורים מתייחסים למה שאמור להתרחש בעתיד, אם בכלל תיפגע המערכת.

נושא כמעט דומה נדון בע"א 324/69, 378/69[5], בעמ' 417- .418האמור שם מוביל אותי לקראת המסקנה, שלצורך קביעת הפיצויים בגין הפקעה אין להתחשב בנזק שנגרם לקרקעות אחרות של אותו הבעל על-ידי השימוש שנעשה או שייעשה בקרקע שהופקעה.

מן הדין לדחות את הטענה שהועלתה כאמור.

עבודות הבנייה
.10עוד בתחילת פסק-דינו קבע בית המשפט קמא (פיסקה 2עמ' 1של פסק הדין), כי עיקר עבודתו של המשיב מתרכז בנגרות. על קביעה זו חזר בית המשפט בפיסקה 12(עמ' 8).
קביעה זו מבוססת על האמור בסעיף 2מתצהירו של המשיב עצמו (צורף לבקשה לקביעת פיצויים). וברור ממכלול דבריו של השופט המכובד, שהוא לא האמין למשיב באשר לטענתו זו. ובנסיבות אלה, גם אנו לא נתערב במה שקבע בית המשפט.

הפסדים בגין השבתת פועלים
.11בית המשפט שוכנע, על-פיהחומר שהיה לפניו, שלמשיב לא היו פועלים קבועים, אלא הוא העסיק פועלים מזדמנים לפי הצורך. בית המשפט דחה חלק זה של התביעה מחוסר אמון (דברי בית המשפט בפיסקה 12עמ' 8), ותוצאה זו חייבת להיות סוף פסוק גם עבורנו.

תשלום דמי מפתח
.12הפיצויים, שנפסקו למשיב בגין הרכישה, נפסקו עבורו על-מנת שיעלה בידו לרכוש דיור חלוף, הסכום נקבע על-פי הערכתו של שמאי, שזכה לאמונו של בית המשפט, ואין להוסיף על הסכום הנזכר תוספת כלשהי.
בכך עניתי על כל הטענות שהועלו בערעור שכנגד, שגם דינו

להידחות.
על יסוד האמור עד כה אני מציע לחבריי המכובדים לדחות את הערעור ואת הערעור שכנגד.
יחד עם זאת הייתי מציע שגם הרשות הרוכשת וגם המשיב ישלמו כל אחד סך של 000, 1שקלים חדשים לקופת האוצר. סכומים אלה יישאו ריבית והצמדה כחוק. המדד הקובע הוא המדד ביום השמעת פסק הדין בבית-משפט זה לעומת המדד ביום התשלום.


השופט ד' לוין:ו אני מסכים.

והופט ג' בך: אני מסכים.


הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט חלימה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי הפקעה ?

  2. הפקעה מכללא

  3. אחוז ההפקעה

  4. חזרה מהפקעה

  5. הפקעה כביש 6

  6. הפקעת משכנתא

  7. הפקעה 40 אחוז

  8. הפקעה שלא כדין

  9. עורך דין הפקעה

  10. עורכי דין הפקעות

  11. הפקעה לצרכי דרך

  12. הפקעה לצורך חניון

  13. פיצויים על הפקעה

  14. אי ידיעה על הפקעה

  15. זניחת מטרת ההפקעה

  16. ביטול הודעת הפקעה

  17. הפקעת קרקעות בחיפה

  18. פיצוי על הפקעת נכס

  19. חישוב פיצויי הפקעה

  20. הפקעת קרקע חקלאית

  21. הפקעה פקודת הקרקעות

  22. פינוי בית עקב הפקעה

  23. פיצוי שוכר על הפקעה

  24. סלילת כביש ללא הפקעה

  25. אי קיום מטרות ההפקעה

  26. אי מימוש הפקעה במועד

  27. גובה הפיצוי על הפקעה

  28. ויתור על מטרות ההפקעה

  29. הפקעת קרקע בהוד השרון

  30. הפקעה ללא הודעה אישית

  31. שיטת ההשוואה - הפקעה

  32. הפקעת קרקעות בכפר ערבי

  33. פיצויים על הפקעת קרקע

  34. התיישנות פיצויי הפקעה

  35. הפקעה לפי פקודת הדרכים

  36. הפקעה חלקית של מקרקעין

  37. ריבית על פיצויי הפקעה

  38. הפקעה מכוח פקודת הדרכים

  39. הפקעות קרקעות בהוד השרון

  40. דחיית עתירה לביטול הפקעה

  41. גילוי מידע על הפקעת נכסים

  42. הפקעת קופת גמל בפשיטת רגל

  43. תביעה לתשלום פיצויי הפקעה

  44. הפקעה לצורך פרוייקט תיירות

  45. מי זכאי לפיצויים על הפקעה

  46. סמכות עניינית פיצויי הפקעה

  47. פיצוי על הפקעה לפי פוטנציאל

  48. הפקעה - פגיעה בזכות הקניין

  49. פיצוי על הפקעת קרקע חקלאית

  50. הפקעה - הערכת שווי מקרקעין

  51. הפקעת זכויות דייר מוגן בחנות

  52. פרסום הפקעות מקרקעין ברשומות

  53. מועד תשלום פיצוי בגין הפקעה

  54. הפקעה לצורך סלילת כביש עוקף

  55. התיישנות תביעה לפיצויי הפקעה

  56. הערת אזהרה חכירה לאחר הפקעה

  57. קרקע חלופית כפיצוי על הפקעה

  58. פיצוי דו שלבי בהפקעת מקרקעין

  59. השבחת מקרקעין כפיצוי על הפקעה

  60. הפקעת קרקעות ע''י ועדה מקומית

  61. אגרה תביעת פיצויים בגין הפקעה

  62. הפקעה לצורך הקמת מנהרות הכרמל

  63. 3 תנאים לביצוע הפקעה של קרקעות

  64. הפקעת קרקעות עם פוטנציאל לבניה

  65. פיצוי על הפקעה - סמכות עניינית

  66. פיצוי לדייר מוגן על הפקעת קרקע

  67. הפקעת מקרקעין לצורך הרחבת כביש

  68. פיצוי חלקי (60%) הפקעת מקרקעין

  69. פיצוי על הפקעת קרקע לצורך כביש

  70. פיצוי מלא על הפקעה ללא ניכוי 25%

  71. המועד הקובע לשווי מקרקעין הפקעה

  72. הפקעה מכוח סעיף 9 לפקודת הקרקעות

  73. פגיעה על ידי תכנית שלא בדרך הפקעה

  74. הפרת חובה חקוקה - הודעה על הפקעה

  75. בקשה לפסק דין חלקי פיצוי על הפקעה

  76. פינוי קרקע עקב הפקעה לצורכי ציבור

  77. פיצוי נוסף על הפקעת קרקע בגלל מחצבה

  78. הקפאת תביעת פיצויים על הפקעת קרקעות

  79. הפקעה לצורך בניית כביש לצורכי ציבור

  80. הסכם הבנות פינוי מקרקעין לפני הפקעה

  81. פיצוי בהפקעת קרקע לפי המחיר נכון להיום

  82. האם העברת מקרקעין ללא תמורה נחשבת הפקעה

  83. ערעור על גובה הפיצוי בגין הפקעת מקרקעין

  84. סמכות המפקח על רישום המקרקעין לבטל הפקעה

  85. ביטול הפקעת חלקה ש"מיועדת" להפקעה במשך 30 שנה

  86. הסכמה להפריש מהמקרקעין חלקים לטובת סלילת דרך ציבורית

  87. הלכת ארידור - התיישנות פיצויי הפקעה מיום תפיסת החזקה

  88. בקשה לביטול הפקעה: אי מיצוי הליכים לפני מוסדות התכנון

  89. ההבדל בין "ביטול הפקעה" לבין "שינוי ייעוד הקרקע שהפקעתה בוטלה"

  90. הפקעת זכויות שכירות על פי חוזה משבצת עם מינהל מקרקעי ישראל, לצורכי חקלאות

  91. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון