ערעור על החלטה לבטל פסק דין בהעדר הגנה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על החלטה לבטל פסק דין בהעדר הגנה: בפני מונח ערעור על החלטת כב' הרשמת ס.כהן בבש"א 582/02, מיום 26.9.02, לפיה נעתרה כב' הרשמת לבקשת המשיבים וביטלה את פסק הדין שניתן בהעדר הגנה כנגד המשיבים בת.א. 996/00 ביום 30.5.01.   העובדות שאינן שנויות במחלוקת: 1. המערערת הינה חברה בע"מ העוסקת בניהול זכויות היוצרים של חבריה, הכוללים קומפוזיטורים, מחברים ומולי"ם למוסיקה בישראל וכן בעולם כולו.   2. המערערת בעלת זכויות יוצרים ביצירות שנוצרו על ידי היוצרים בישראל, ואף מוסמכת לנהל ולאכוף את זכויות היוצרים של חבריה מכוח הסכמים שונים.   3. המערערת הגישה תובענה כספית כנגד המשיבים בטענה כי אלה הפרו את זכויות היוצרים של יוצריה בכך שהשמיעו יצירות שונות מבלי לקבל את רשותה.   4. המשיבים לא התגוננו במועד ופסק דין ניתן כנגדם ביום 30.5.01.   5. ביום 16.1.02 הגישו המשיבים בקשה לבטל את פסק הדין וכב' הרשמת כהן, נעתרה לבקשה (בבש"א 582/02) ומכאן הערעור.   6. טוענת המערערת, כי טעתה כב' הרשמת בקובעה כי סברתם של המשיבים, לפיה, הם פטורים מהגשת כתב הגנה בשל העובדה, כביכול, שהענין מצוי בטיפולו של ארגון בעלי האולמות, מהווה צידוק למחדלם שבאי הגשת כתב הגנה. כן טענו כי טעתה כב' הרשמת משקבעה כי למשיבים סיכויי הגנה טובים בשל העובדה, כביכול, שלא ידעו שהם מפרים זכויות יוצרים.   7. אין חולק כי בבוא בית המשפט להכריע בבקשה לביטול פסק דין עליו לשקול שתיים:   האחד, הנימוק למחדל באי הגשת כתב הגנה במועד, שניים, וסיכויי ההגנה של המבקש להצליח בהגנתו.   אשר למחדל הנוגע לאי הגשת כתב הגנה במועד, קיבלה כב' הרשמת את גירסת המשיבים, לפיה, סברו בתום לב, כי הם פטורים מלהגיש כתב הגנה בשל העובדה שהענין מצוי בטיפולו של אירגון בעלי האולמות, וסברה בצדק, כי מחדל זה לכשעצמו לא יעמוד למשיבים לרועץ.   המשיבים הסתמכו לכאורה, על מידע שהתקבל לידיהם מארגון בעלי האולמות, כי הענין מטופל ומוסדר על ידם אל מול המערערת ועל כן עיכבו את הגשת כתב ההגנה.   בקביעתה זו של הרשמת לא מצאתי כל פגם או עילה להתערב.   אשר לסיכויי ההגנה: הלכה היא כי אין לנעול את שערי בית המשפט בפני צד שיש לו טענות הגנה לכאוריות, לגופו של ענין, גם אם נעשו על ידי אותו צד מחדלים (ראה ע"א 189/66 ששון נ. קדימה, פ"ד כ'(3), 477).   כב' הרשמת מצאה כי למשיבים סיכויי הגנה טובים, תוך שהיא מסתמכת על דברי המצהיר מטעם המשיבים לפיהם, כאשר קיבלו את מכתב ההתראה הראשון מהמערערת פנו הם אל ארגון בעלי האולמות אשר הודיעו להם כי הם פועלים אל מול המערערת, וכי ין עליהם לעשות דבר ואף ציינו שיש להם הסכם אל מול המערערת.   הסתמכות כב' הרשמת על דברים אלו בדין יסודה, שכן הגם שהשמעת היצירות לכאורה אינה שנויה במחלוקת על פי תצהיר המשיבים, יש לאפשר למשיבים להוכיח את קיומו של ההסכם בין ארגון בעלי האולמות לבין המערערת, באם קיים, המסדיר את רשיון ההשמעה.   אלא שלא אסיים דברי מבלי להתייחס לסיכויי ההצלחה בתיק העיקרי. מקום שאין לכאורה חולק, כי המשיבים ידעו כי יש צורך ברשיון כדי להשמיע יצירות מוסיקליות (לאור מכתבי ההתראה הרבים שקיבלו עובר להגשת התביעה), יש לומר כי הגנתם תתקבל רק אם יוכיחו כי בפועל היה הסכם בין המערערת לארגון בעלי האולמות המאפשר להשמיע מוסיקה של יוצרים. מקום שלא הוצג הסכם שכזה בעת הגשת הבקשה, יש לומר כי סיכויי המשיבים להצליח בהגנתם אינם גבוהים.   לפיכך, אני מקבלת את הערעור באופן חלקי כך שפסק הדין יבוטל כנגד הפקדת סך של 45,000 ₪, הכולל את סכום פסק הדין שנפסק, לרבות הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בקופת בית המשפט, או ערבות בנקאית מתאימה. לא יופקד הסכום תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, כאשר ימי הפגרה יכללו במנין הימים, יעמוד פסק הדין שניתן על ידי כב' הרשם ביום 30.05.01 על כנו. בנסיבות הענין, כל צד ישא בהוצאותיו. פסק דין בהעדר הגנהערעור