ערעור על החלטה על עיכוב הליכים

תנאי בל יעבור לעיכוב הליכים מכוח חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, הוא, שהמבקש את העיכוב "היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך" (סעיף 5(א) לחוק). קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על החלטה על עיכוב הליכים: .1לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית-הדין האזורי בירושלים (השופט נויגבורן - אב-בית-הדין; ה"ה פסטרנק ושמש - נציגי ציבור; תב"ע מה/461-3), אשר החליט לעכב את ההליכים בתובענה. .2אני מחליט, מכוח תקנה 69לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשכ"ט1969, לדון בבקשה כבערעור עצמו, וזאת לבקשת המערערת, לאחר שניתנה למשיבה הזדמנות להתייחס לבקשה זו. .3העובדות הצריכות לעניין, כעולה מכתבי הטענות בבית-הדין האזורי, פסק- הדין שבערעור, בקשת רשות הערעור והתשובה, הן: א) ביום 26.2.1971פסקה הגברת עדה גילן, אשר שימשה כבורר בעניין זכויותיהם הסוציאליות של מורי בית חינוך תיכון בירושלים, אף בעניינו של ד"ר גרשון מלבר, בעלה המנוח של המבקשת (להלן - פסק הבורר, או הבוררות); ב) המשיבה התחייבה בכתב כלפי בעלה של המבקשת לקיים את פסק הבורר; ג) מכוח פסק הבורר היה על המשיבה להשלים את ההפרש בין הגמלה לה זכאי היה הנ"ל משירות המדינה עד ל-% 70ממשכורתו המלאה; ד) המשיבה שילמה את הסכומים המגיעים לפי חישוביה לבעלה המנוח של המבקשת עד לפטירתו, ולאחר מכן למבקשת, על-פי חישוב של קצבת שאירים; ה) בין בעלה המנוח של המבקשת והמשיבה נתגלעו חילוקי דעות בדבר הסכומים המגיעים לו, כך שהגיש תביעה לבית-הדין האזורי (תב"ע לה/24-3), בה ניתן פסק-דין בהסכמה; ו) המבקשת טוענת, כי המשיבה אינה עורכת את חישוב המגיע לה כראוי, ולכן הגישה תביעה למתן חשבונות נגד המשיבה. .4א) המשיבה ביקשה מבית-הדין האזורי למחוק את התביעה על הסף ונימוקיה היו, לענייננו: " .2זכויותיו (של המנוח) צמחו על-פי פסק בוררים שניתן על-ידי מוסדות ההסתדרות. .3 התשלומים למנוח נעשו מכוח אותו פסק בוררות, וכן התשלומים לתובעת עצמה (פסק הבוררות צורף לכתב התביעה). .4 הנתבעת טוענת שהגוף שנתן את הפסק הוא הגוף שיש לו הסמכות לדון בכל עניין, בירור ו/או פירוש, או מתן הוראות לפעול על-פי אותו פסק"; ב) לאחר שמיעת טענות הצדדים, דחה בית-הדין האזורי, ובצדק, את טענות המשיבה בסוגיה זו, באומרו: " .4עיכוב הליכים לא ייעשה, אם ייעשה, בגלל שבהזדמנות קודמת פנו הצדדים לבוררות, ולא מפני שזכויות המנוח, וכתוצאה מכך, זכויות התובעת, נקבעו בפסק בוררות. אין לקבל את הטענה כעומדת לבד - כי המסגרת הנאותה לפרש את פסק הבוררות הינה באותו מוסד בו התנהלה הבוררות הקודמת. מן המפורסמות הוא כי אין בורר מוסמך, לאחר מתן הפסק, לפרש את הפסק, ופירוש פסק בורר הינו בסמכות בית-הדין". ג) אלא מאי - בית-הדין האזורי פנה לחוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות וקבע, על יסוד פסיקתו של בית-דין זה, כי היא מהווה הסכם בוררות, ומשכך הדבר היא מחייבת את המבקשת, בהיותה "חליף" של המנוח, ולכן עיקב את הדיון. .5תנאי בל יעבור לעיכוב הליכים מכוח חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, הוא, שהמבקש את העיכוב "היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך" (סעיף 5(א) לחוק). לא מצאתי "בבקשה למחיקה מחוסר סמכות" ובכתב ההגנה שהוגש על-ידי המשיבה כל הצהרה על נכונות מעין זאת. בהעדר הצהרה כאמור, פטור אני מלחוות דעתי, אם יש לתמוך הצהרת נכונות זאת בתצהיר (כגרסת פרופסור אוטולנגי [1], בספרה "בוררות - דין ונוהל", מהדורה שניה, סעיף 80) אם לאו. .6התוצאה היא שהערעור מתקבל, כך שהחלטתו של בית-הדין האזורי בעניין עיכוב ההליכים - בטלה. המשיבה תשלם למבקשת הוצאותיה, בשתי הערכאות בסך של 750ש"ח בצרוף מע"מ. .7בשולי הדברים אציין, כי אין לראות בהחלטתי זאת התייחסות כל שהיא לאמור בסעיף 10להחלטה נשוא הערעור.עיכוב הליכיםערעור