עתירה לביטול חיוב ארנונה עיריית תל אביב

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דחיית עתירה לביטול חיוב ארנונה עיריית תל אביב: 1. העתירה שבפני עניינה ביטול חיובי ארנונה שהשיתה המשיבה על העותר בחשבונות 90-001-0110-0108, 86-003-0110-0108, 21-002-0110-0108, לתקופה שמיום 1.11.01 ועד ליום 1.4.02 המתייחסים לעסקיו של העותר שברח' נס ציונה בתל-אביב. כן נתבקשתי להורות למשיבה לבטל את הליכי ההוצאה לפועל שננקטו בקשר אליהם, ולהחזיר לעותר את המטלטלין שהוצאו בקשר לחיובי ארנונה אלו. 2. העותר היה רשום בספרי העירייה כמחזיק בשלשה נכסים ברח' נס ציונה בתל-אביב. העסקים הנדונים הושכרו משני בעלים. שני נכסים הושכרו מד"ר יוסף בן שושן ונכס אחד הושכר מרבקה פרלמן ופלקוביץ (להלן - "המושכרים" - "והבעלים"). בשנת 1998 רכש העותר משרדים בבית "גיבור ספורט" ולכן, הוא טוען, כי ביום 1.11.01 פינה את המושכרים ועבר למשרדים החדשים. לטענתו באותו יום שלח מכתב למשיבה באמצעות עובדו עמוס גולן על הפסקת ההחזקה במושכרים (ראה נספח ד' לעתירה). עמוס גולן הצהיר שמסר את המכתב ידנית למשיבה, אולם ציין כי מחוסר ידיעה לא החתים את המשיבה על קבלת המכתב (נספח ה' לעתירה). משהחלה המשיבה לפעול בהליכי גבייה נגד העותר, באוגוסט 2002, פנה אליה העותר וביום 6.8.02 הודיע לה במכתב (נספח ו' לעתירה) כי המושכר פונה ביום 1.11.01 והחזקה הוחזרה לבעלים. כן הודיע שהיתה במושכר שריפה ביום 10.11.01 וממועד זה לא היה המושכר ראוי לשמוש. המשיבה השיבה לעותר בתאריך 20.8.02 (נספח 5 לעתירה) כי לא התקבלה הודעה על הפסקת החזקה, אולם מברור שעשתה עם הבעלים הוחזרה החזקה בחודש אפריל 2002 ולכן מתאריך זה החזירה המשיבה את החיוב לד"ר בן שושן. אשר לשרפה, דחתה המשיבה טענה זו כיון שלא קיבלה על כך הודעה בזמן המתאים, ולכן לא יכלה לבדקה. מאז דרישת התשלום טוען העותר לא הגיעה כל דרישה נוספת, עד שביום 17.6.03 הגיעו לבית העותר פקידי ההוצאה לפועל להוצאת מטלטלין. העותר אינו מכחיש את העובדה שלא מסר הודעה על השריפה, אלא טוען שהודעה זו היתה מיותרת לאור העובדה ששבוע לפני מועד השריפה נמסרה למשיבה הודעה קודמת על הפסקת ההחזקה במקום, ולכן ענין השריפה לא היה רלבנטי. עוד טוען העותר כי הברור שעשתה המשיבה אצל הבעלים הראשון לא היה מספיק, ומן הראוי היה שהמשיבה היתה פונה לבעלים השני גם כן. עקב השריפה, טוען העותר, המושכר היה ריק, ולכן מגיע לו פטור למשך 6 חודשים. נוכח כל אלו הוא עותר כאמור לפטור מחיובי ארנונה החל מיום 1.11.01 ועד ליום 1.4.02. כן הוא עותר להפסיק את הליכי ההוצאה לפועל שנגרמו בעטיים וכן להחזיר לו את המטלטלין שהוצאו בעקבות הליכים אלו. המשיבה בתגובתה טענה כי דין העתירה להידחות על הסף שכן העותר היה צריך להביא טענותיו בדרך של השגה כמחויב על-פי הדין, ובמועדים הנדרשים, וכן מחמת השיהוי. לגופו של ענין טוענת המשיבה כי חרף כל ההודעות שנשלחו לעותר בגין חיובי הארנונה והמים אותם הוא חייב הוא לא טרח להסדירם. משלא טרח העותר לשלמם החלה המשיבה בהליכי גבייה ובתאריכים 4.8.02 ו-5.8.02 הומצאו לעותר במקום מגוריו 20 אזהרות בטרם נקיטת הליכים. בעקבות הליכי הגביה פנה העותר בכתב לעירייה לראשונה - על כי עזב את הנכס ב-1.8.01 וציין כי הודעה מתאימה "נמסרה לבעלים". באותו מכתב טען כי פרצה שרפה בנכס ביום 10.11.01 ועל כן הנכס אינו ראוי לשימוש. במכתב זה התייחס העותר לחשבון אחד בלבד 21-002-0110-0108 (ראה נספח ו' לעתירה). בעקבות מכתב זה נערכה בדיקה ברישומי העירייה ובתיק הנכס ולא נמצאה כל הודעה בדבר עזיבת הנכס לא בהתיחס לתאריך 1.8.01, או בכלל. מאחר ועל שם העותר היו רשומים שני חשבונות נוספים, ערכה המשיבה בדיקה גם לגבי אלה, ולא מצאה גם שם כל הודעה. לעניין השריפה, בקשה המשיבה לערוך ביקורת בנכס, ופנתה לד"ר בן שושן הבעלים, זאת לאחר שהעותר הודיע שהמפתחות הוחזרו לו. המשיבה בררה עם הבעלים בן שושן באשר למועד עזיבת העותר את הנכס, והאחרון ציין כי העותר פינה את הנכס והחזיר לו את המפתחות ב-4/02. נוכח הודעת הבעלים נרשם תאריך העזיבה 4/02 ולא 8/01, כפי שצוין במכתבו של העותר. מאחר וד"ר בן שושן הודיע כי נכס אחד הוא בבעלות משפחת פלקוביץ הגיעה המשיבה ולרבקה פרלמן (פלקוביץ) אשר אישרה כי העותר עזב את הנכס שבבעלותה ב-1.10.01 והסכימה שהרישומים בעירייה יתוקנו וישונו מתאריך זה. לפיכך באשר לחשבון 53-007-0110-0108 חוייב חשבון העותר עד 30.9.01 בלבד. 3. מערכת העובדות אשר נפרשה בפני לא כללה תמונה בהירה וחד משמעית ככל שהדבר מתייחס לטענותיו של העותר. כפי שעולה מן החומר שבפני החזיק העותר במושכרים במקומות שהבעלות שבהם היתה מחולקת לשניים. מחד גיסא, ד"ר בן שושן אשר השכיר לעותר שני מושכרים, ומצד שני משפחת פלקוביץ (מפיה של גב' פרלמן ממשפחה זו) אשר השכירה מושכר אחד. ככל שהדבר נוגע למושכר של הגב' פרלמן-פלקוביץ, הרי הגרסה פשוטה יותר וברורה יותר. לדבריה של גב' פרלמן פינה העותר את המושכר ב-1.10.01 ובכך מובאת בפנינו גירסה אחת שהיא מוסכמת. אשר למועד פינוי המושכרים בבעלות ד"ר בן שושן, הרי בענין זה נמצאו הודעות סותרות בהודעות מטעם העותר. לפי מכתב העותר שנושא תאריך 14.10.01 (נספח ד' לעתירה) ואשר רשום עליו "באמצעות פקס" מודיע העותר על תאריך עזיבה של המושכר ביום 1.11.01. לפי תצהיר של עובדו מר עמוס גולן (נספח ה') האחרון מסר את המכתב ביום 1.11.01 במסירה ידנית למשיבה. המשיבה מכחישה קבלת מכתב בפקס או קבלה במסירה ידנית, מכל מקום, מכתב זה לא נמצא בתיק הנכס בעירייה. כעולה מן האמור לעיל יש גם סתירה באשר לאופן מסירת המכתב. מחד בפקס, מצד שני במסירה ידנית. מכתב נוסף של העותר נושא תאריך של 6.8.02 (נספח ו'). לפי האמור במכתב זה עזב העותר את המושכר ב-1.8.01. כן נכתב במכתב זה כי נמסרה הודעה על עזיבת המושכר לבעלים. מסירת מכתב קודם בפקס או באופן ידני לעירייה לא מוזכר. עיקרו של דבר, אנו רואים כאן סתירה באשר למועד עזיבת המושכר. (11/01 מצד אחד ו-8/01 מצד שני). לפי הודעת בעל המושכר ד"ר בן שושן הוא קיבל את מפתחות המושכר מן העותר רק ב-4/02. בנסיבות אלה אני קובעת כי המושכר של משפחת פלקוביץ פונה על ידי העותר ב-1.10.01. אשר למושכר של ד"ר בן שושן יש סתירה במועדים, ועל כן אין בידי אלא לדחות את העתירה. בנסיבות הענין אינני מוצאת עילה להעדיף את הגירסה של העותר אשר בה יש כאמור סתירות כמפורט לעיל, על הגירסה לפיה הוחזרו לו המפתחות רק ב-4.02. העותר העלה גם טענה של שריפה במושכר ב-11/01, אולם מן החומר שבפני עולה שלא ניתן היה לבדוק נושא זה מאחר והודעה על השריפה נכללה רק במכתב מ-8/02. לאור האמור לעיל לא מצאתי פגם בפעולות המשיבה שיצדיק התערבותי. התוצאה היא כי העתירה נדחית. העותר ישלם למשיבה הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ כשהסכום צמוד מהיום ועד התשלום בפועל. עירייהארנונהתל אביב