קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעת עובד מדינה לתשלום על ימי חופשה שלא נוצלו: 1. זהו פסק דין בתובענה לתשלום פדיון ימי מחלה, שלא נוצלו. 2. להלן העובדות הרלבנטיות בתיק: א. התובעת ילידת 29/10/49. ב. התובעת עבדה במשרד הבינוי והשיכון מ - 1/6/75 ועד 31/12/03, עת פרשה מעבודתה (סה"כ עבדה 28 שנים וששה חודשים). ג. בהודעה על הפסקת עבודה שקיבלה התובעת (ושצורפה לכתב התביעה) נאמר לתובעת כי "לזכותה 535.5 ימי מחלה - לא לתשלום". 3. הפלוגתא בתיק זה הינה האם זכאית התובעת, ע"פ הוראות התקשי"ר, לפדיון ימי המחלה האמורים, והאם בדין קבעה הנתבעת כי ימים אלו, שנצברו עקרונית לזכותה, אינם לתשלום. 4. הוראות התקשי"ר הרלבנטיות: פיסקה 33.271 לתקשי"ר קובעת כדלקמן: "פרש עובד מן השירות בנסיבות המפורטות להלן, ישולם לו או לשאריו, פיצוי בעד חופשת ימי המחלה שלא נוצלו העומדים לזכותו בתאריך פרישתו: (א) בפרישה לקצבה בהתאם לפיסקה 85.411 או 85.221 בגין שאינו פחות מ - 55 שנה. (ב) ....... (לא רלבנטי לענייננו). (ג) ......... (לא רלבנטי לענייננו). (ד) ...... (לא רלבנטי לענייננו). (ה) עובד שנסתיים שירותו לאחר ששירת 10 שנים לפחות ובחר להקפיא את זכויותיו לגימלאות בהתאם לאמור ב - 85.313 בתקשי"ר וביום הגשת הבקשה להקפאה היה בן 55 לפחות, יקבל פיצוי בעד ימי המחלה שלא נוצלו מייד עם אישור תקופת הקפאת הזכויות לגימלאות". 5. טענות התובעת: א. היות ובמועד פרישתה היתה בשנה ה - 55 לחייה (שהרי סיימה את השנה ה - 54 לחייה) יש לראותה כמי שעונה על הקריטריונים של הוראות התקשי"ר לענין היותה "בת 55 לפחות" ו"בגיל שאינו פחות מ - 55 שנה". ב. פרשנות הנתבעת כי עליה לסיים 55 שנה לצורך קביעת זכאותה לדמי מחלה, או כי מדובר ב - 55 שנים מלאות, אינה עולה מלשון הסעיף, ובכל מקרה אינה הפרשנות היחידה, זאת היות ולא נקבעה בתקשי"ר הגדרה של שנים מלאות. ג. לו רצה המחוקק לקבוע שמדובר בשנים מלאות היה עושה כן במפורש, כפי שעשתה למשל, עיריית ירושלים, בקביעתה לזכאות לארנונה, שם נאמר (בפרוספקט שהפיצה) לענין גיל, כי אזרח ותיק יחשב "גבר שמלאו לו לפחות 65 שנים או אישה שמלאו לה 60 שנים, הכל בכפוף לגיל הפרישה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה התשס"ד - 2004". 6. טענות הנתבעת: א. מלשון סעיפי התקשי"ר עולה בבירור כי הקריטריונים לקבלת פיצוי בעד חופשת ימי המחלה שלא נוצלו הם היות העובד הפורש בגיל שאינו פחות מ - 55 שנה ולאחר 25 שנות שירות. דהיינו - גיל העובד הזכאי לפיצוי המבוקש אינו יכול להיות נמוך מ - 55 שנים. ב. אדם אינו מגיע לגיל שנה אלא אם עברו 365 יום מיום הוולדו. פרשנות זו היא הקובעת לענין גילו של אדם לגבי כל חוק, זולת אם החוק קובע אחרת. במקרה דנן אין בתקשי"ר קביעה אחרת לענין פרשנות חישוב גילו של האדם. היות ויום הולדתה ה - 55 יחול ביום 29/10/04, ממילא לא הגיעה לגיל 55, במועד הפרישה. ג. הוראות התקשי"ר אינן משתמעות לשתי פנים, וקובעות קו גבול המבחין בין היווצרות הזכאות לפיצוי פרישה - לאחר גיל 55 שנה - לבין אי הווצרות הזכות - פרישה קודם גיל 55. קו הגבול מפורש וברור והוא: מלאת 55 שנים לעובד הפורש מעבודה. ד. מגבלה זו אשר נקבעה ע"י המחוקק המשנה, יש בה הגיון מערכתי וכלכלי, ולא ניתן, לקבל את פרשנות התובעת לקבוע פירוש אחר לשאלת גילו של אדם. לפרוש התובעת לענין הגיל אין כל בסיס משפטי ועובדתי, ופירוש זה אינו מתיישב עם הנוהג האחיד המיושם בשירות המדינה, מה גם שיש לו השלכה רחבה לענין כלל עובדי המדינה. ה. פירסום העירייה לענין זכאות אזרח ותיק לתשלום ארנונה - אינו רלבנטי לענייננו, וגם לגופו של ענין אין הבדל בין שני הניסוחים של "מלאו לאדם X שנים", לעומת: "בגיל שאינו פחות מ X שנים". ו. ע"פ הפסיקה (דב"ע נה/ 121-3, מרדכי כהן, נ' רשות השידור, עבודה ארצי כרך כט (2), 76), אף עובד אשר פרש מעבודתו בגיל 54 שנים ו - 11 חודשים לא יהיה זכאי לפיצוי בעד ימי מחלה כיוון שלא מלאו לו 55 שנים בתאריך הפרישה. 7. הכרעה לאחר שביה"ד עיין בטענות הצדדים, מקבל ביה"ד את עמדת הנתבעת מן הטעמים המפורטים בכתב ההגנה. בדב"ע נה/ 121-3, מרדכי כהן נ' רשות השידור, (שאוזכר לעיל) נאמר בין היתר: (ס' 7 לפסה"ד): .... (ג) בהתאם להוראות התקשי"ר, פיסקה 33.271 (א'), הזכאות לקבלת פיצוי בעד ימי חופשת מחלה שלא נוצלו, קמה רק כאשר לעובד הפורש מלאו 55 שנה במועד פרישתו. (ד) בתאריך הפרישה היה תאריך הלידה הרשום בתעודת הזהות של המערערת 3/3/37. (ה) ע"פ הסכם הפשרה, אם יתוקן גילו של המערער ע"י בימ"ש שלום ובתעודת הזהות - ישולם לו פדיון ימי מחלה בערך נומינלי. (ו) ברור שאומד דעתם של הצדדים היה שתשלום זה של פדיון מחלה יעשה בתנאי שתיקון הגיל אכן יביא לכך שגילוי של המערער בתאריך הפרישה יהיה 55. (ז) ... (ח) חרף תיקון גיל זה לא מלאו לתובעת 55 שנים ביום הפרישה. (ט) ... יוצא איפוא שתאריך 31/1/91 הוא מועד ניתוק יחסי עובד ומעביד, כלומר הוא תאריך הפרישה. (י) .... (יא) ... (יב) ... מסקנת הדברים היא שתאריך הפרישה לא היה זכאי המערער לפדיון ימי המחלה, כי טרם מלאו לו 55 שנים בתאריך זה". מלשון פס"ד זה של ביה"ד הארצי לעבודה עולה בבירור כי פרשנותה של התובעת לענין חישוב הגיל - אין לה על מה שתסמוך, ואפילו העובד בדב"ע נה/ 121-3 דלעיל, שמלאו לו, ע"פ החישוב, 54 שנים ו - 11 חודשים לא קיבל פדיון ימי מחלה, כיוון שלא מלאו לו 55 שנה במועד הפרישה. להוראות העירייה לענין זכאות לארנונה למי שמלאו X שנים - אין כל רלבנטיות לענייננו, מה גם שביה"ד סבור, כפי שעולה מהפסיקה דלעיל כי אין הבדל בין הנוסח של "בגיל שאינו פחות מ - 55 שנה" לבין "מלאו לו 55 שנה". פרשנות זו אכן קובעת את זכויות כלל עובדי המדינה, כפי שנעשה בפועל, ואין מקום לקבל את טענת התובעת, אשר משמעותה היא שגיל הפרישה יהיה גיל 54. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל - התביעה נדחית. בנסיבות הענין, אין צו להוצאות. ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לביה"ד הארצי לעבודה, תוך 30 יום מיום שיומצא לצדדים. עובדי מדינהדמי חופשה שנתית