כיומיים לפני מועד ההמראה מהארץ, הודיעה נציגת הנתבעת לתובעות כי טיסתן הוקדמה לאותו יום בשעה 16.00, לתובעות לא היתה כל אפשרות להתייצב למועד הטיסה שהוקדם ועל כן הוסדרו להן מקומות טיסה לתאריך של יום המחרת בשעות אחר הצהריים, כאשר טיסה זו היתה כרוכה בחניית ביניים של 24 שעות בפריז. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי על הקדמת טיסה: התובעות הזמינו אצל הנתבעת כרטיסי טיסה הלוך-חזור לארה"ב כאשר מסלול הטיסה המקורי היה אמור להיות בטיסת ההלוך מתל-אביב דרך פריז, סנסנטי ולבסוף טוסון ואילו בטיסה חזרה ארצה, הטיסה היתה אמורה להמריא מטוסון לדלאס ולאחר מכן לתל-אביב דרך פריז. כרטיסי הטיסה שהופקו עבור התובעות, היו של הצד השלישי - חברת אייר פראנס. ביחד עם התובעות הצטרפו לנסיעה שני ילדים בני 12 ו - 7 ותינוק בן 9 חודשים וזו היתה הסיבה לכך שהתובעות ביקשו שהטיסות לארה"ב תהיינה רצופות ללא חניות ביניים ארוכות הכרוכות בלינה במקום ובהתאם לכך הוזמנו כרטיסי הטיסה. כיומיים לפני מועד ההמראה מהארץ, הודיעה נציגת הנתבעת לתובעות כי טיסתן הוקדמה לאותו יום בשעה 16.00, לתובעות לא היתה כל אפשרות להתייצב למועד הטיסה שהוקדם ועל כן הוסדרו להן מקומות טיסה לתאריך של יום המחרת בשעות אחר הצהריים, כאשר טיסה זו היתה כרוכה בחניית ביניים של 24 שעות בפריז. התובעות הסכימו על אף הטרדה הכרוכה בכך, לאותה שהות בפריז במהלך הנסיעה וסוכם כי הנתבעת תדאג להסדיר עבורן מקום לינה אך בהגיעם לאותו בית מלון אליו הם הופנו, התברר שהתשלום לא הוסדר והן נאלצו לשאת בהוצאות הלינה במקום וכן בהוצאות הנסיעה במונית משדה התעופה למלון וחזרה . כפי טענות התובעות שהועלו, המלון שהוסדר להן היה ברמה נמוכה ביותר, אחת הדלתות לא היתה ניתנת לנעילה, המלון היה מעופש ומלוכלך ואף היה מלא באורחים "מפוקפקים". במשך הלילה אף ניסו אורחים שיכורים במלון לפתוח את דלת אחד החדרים של התובעות והמצב בו היו מצויות התובעות עם הילדים הקטנים שבלווייתן, הדיר שינה מעיניהן. בבואן לשוב ארצה בתום שהותן בארה"ב, התברר לתובעות כי גם הטיסה חזרה לארץ נדחתה והטיסה החליפית שהוסדרה להן, גם היא היתה עם חניית ביניים ארוכה ועל כן הן ביקשו לסדר להן טיסה כפי שהזמינו במקור ללא חניית ביניים ארוכה, הדבר לא ניתן היה לביצוע דרך הנתבעת בארץ ופניית התובעות לנציגי חברת התעופה בארה"ב וקנדה הניב פרי והוסדרה להן טיסה כפי רצונן לארץ. טענות נוספות שהעלו התובעות, היו בנוגע לבקשתן לקבל אוכל כשר במהלך הטיסה, בקשה שלא נענתה. יצויין כבר בתחילה, שלענין אספקת אוכל כשר, אין מחובתו של המוביל האוירי לספק אוכל כשר לנוסעים, אין מחוייבות אם על פי חוק ואם על פי חוזה לספק אוכל כשר כאמור והענין נתון כל כולו לשיקול דעתו של אותו מוביל אוירי ואין לחייבו לעשות כן. עיקר טרונייתן של התובעות מופנה כלפי הנתבעת אשר לא דאגה לספק להן טיסה רציפה ללא תחנות ביניים וכשהסכימו לטיסה עם חניית הביניים כאמור בפריז, מקום הלינה שהוסדר להן על ידי הנתבעת לא היה משביע רצון וזה בלשון המעטה. על פי הסכם בין הנתבעת לבין הצד השלישי, התחייבה הצד השלישי להחזיר לתובעות את הוצאות הלינה במהלך שהותן בפריז עד לתקרה של 500 פרנקים צרפתיים לחדר ועל כך אין הצד השלישי חולקת וטענתה היא שעד היום לא הומצאו לה קבלות אודות התשלום שבוצע וזה הדבר היחידי שמנע ממנה ביצוע התשלום. על פי דברי הצד השלישי, טיסת ההלוך מהארץ לארה"ב, בוטלה כשבוע וחצי לפני המועד שנקבע להמראה והודעה על כך נשלחה לסוכני הנסיעות ובכללם הנתבעת, אך פניית הנתבעת לצד השלישי להזמנת כרטיסים חליפיים עבור התובעות, נעשתה יום אחד לפני מועד הטיסה המקורי, דבר שככל הנראה מנע הסדרת טיסה הדומה בתנאיה לטיסה המקורית שהוזמנה על ידי התובעות. אין המחלוקת נוגעת לשאלת עצם ביטול או דחיית מועד הטיסה כי אם הטענות מופנות כלפי הנתבעת שלא פעלה מבעוד מועד עם ביטול מועד הטיסה המקורי להסדיר עבור התובעות טיסה חליפית דומה, עד כמה שניתן, בתנאיה. על ענין זה אין לבוא בטרוניה לצד השלישי, אלא כלפי הנתבעת והנתבעת בלבד. חיובה של הצד השלישי נוגע אך ורק להוצאות לינתן של התובעות במסגרת חניית הביניים בפריז, חיוב שהצד השלישי קיבלה על עצמה בהסכם עם הנתבעת בהעדר חדרים בשדה התעופה בו נחתו התובעות. לתובעות כאמור הוזמנו 2 חדרים באותו מלון בעלות של 490 פרנקים צרפתיים לחדר. התובעות אף שלמו סך של 548 פרנקים צרפתיים, הוצאות נסיעה משדה התעופה למלון וחזרה, ובהוצאה זו בעיני על הצד השלישי גם כן לשאת בהיותה כלולה בהוצאות שהות הביניים של התובעות. הנתבעת לא פעלה במהירות הראויה להסדרת טיסה חליפית עבור התובעות, פעולה שלא נעשתה במהירות הראויה, יתכן והיתה חוסכת טרחה מיותרת מהתובעות. אמנם הנתבעת היא בגדר מתווך בין הלקוח לבין המוביל האווירי, אך מוטלת עליה חובה לפעול בנאמנות, במקצועיות ובתום לב כלפי לקוחותיה עת מתעוררת בעיה דוגמה הארוע דנן. בהזמנת החדרים במלון שהוגבלה בתקציבה, היה על הנתבעת לוודא כי המדובר במקום ראוי ובטוח עבור התובעות והילדים שהתלוו אליהן. שומה על הנתבעת לדעת מהי רמת המלונות ברחבי העולם וברור מידת התאמתו של המלון אליו היא הפנתה את התובעות, איננו כרוך במאמצעים מיוחדים או בלתי סבירים ולא יתכן שהתובעות ישלחו למלון בלי לדעת מידת בטיחותן בו, כשהקריטריון היחיד המנחה את הנתבעת הוא המחיר ללילה בלי לוודא מהי איכותו ורמתו של אותו מלון. עדותן של התובעות בעניין זה היתה אמינה עליי ביותר. חובתה של הנתבעת היתה לספק לתובעות מקום לינה בטוח וחובה זו לא קויימה, ניסיתי לברר מהם הקריטריונים הנהוגים אצל הנתבעת בבחירת מלונות וכפי דברי נציגת הנתבעת, התברר כי הם עובדים עם ספקים המפנים אותם למלונות. ושוב, אם הקריטריון הוא רמת המחירים בלבד, אין בזה די וניתן היה בנקל לברר את איכותו של אותו בית מלון אליו הופנו התובעות. ניתן לבדוק התאמתו של המלון לפי מיקום, רמת שרותים, תחזוקת חדרים וסוגי "קליינטורה" הפוקדת אותו. מכאן שפעולתה של הנתבעת בהסדרת מקום לינה עבור התובעות לא היה ברמה הדרושה והמתבקשת ממנה ועל כך עליה לפצות את התובעות בגין עוגמת הנפש שנגרמה להן. לענין הטיסה חזרה ארצה, אכן אין העניין בשליטתה של הנתבעת, העניין הוסדר באמצעות נציג הצד השלישי בחו"ל, דבר שהינו קל הרבה יותר מאשר לנסות להסדירו מהארץ ומשהוסדר עניין זה, אין צורך להדרש אליו שוב. לאור כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעות בגין הוצאות שהייתן במלון, הוצאות הנסיעה ועוגמת הנפש בסכום כולל של 3,000 ₪. בנוסף תישא הנתבעת בהוצאות הליך זה בסך של 200 ₪. הצד השלישי ישפה את הנתבעת בגין הוצאות הנסיעה והשהות במלון בסך 917 ₪ מתוך הסכום בו חוייבה הנתבעת. אינני מחייבת את הצד השלישי בהוצאות לטובת הנתבעת. הסכום שפורטו לעיל, ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. תביעות נגד חברות תעופהתעופהפיצוייםהקדמת טיסה