קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי על פגיעת אבן בעין - פיצוי על זריקת אבן בבית משפט לתביעות קטנות: התובעת, ילידת 4.8.82 תושבת קרית שמונה הגישה נגד הנתבעים תביעה לפיצויים על נזקי גוף. התובעת טוענת כי בעת ששהתה עם קבוצת חברים בחוף לבנון בכנרת היא נפגעה בעינה הימנית מאבן שזרק הנתבע מספר 1. היא קיבלה טיפול והוחשה לבית החולים, אושפזה במשך 3 ימים, בוצעה תפירה של החתך מעל הגבה הימנית וקיבלה זריקת טטנוס, לאחר מכן הצטרכה להיות בביתה במנוחה מוחלטת למשך שבוע ימים. התובעת טוענת כי נזקיה מסתכמים בסכום העולה על סך של 16,400 ₪, אולם כדי שהתביעה תהיה בסמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות היא מסתפקת בסכום זה ומעמידה את התביעה על סך 16,400 ₪.. התובעת טוענת כי בתביעתה כי הנתבעים 1,2 התרשלו בכך שלא צפו מראש כי עקב מעשיהם ומחדליהם עלול להיגרם נזק לאנשים שבחוף. לטענתה, הנתבעת 2 לא נקטה בכל האמצעים הנדרשים למנוע פגיעה ולא נקטה במידת הזהירות הנדרשת. התובעת מבקשת לייחס רשלנות ואחריות גם לנתבע מספר 2 המחזיק של חוף לבנון. כמו כן, הוגשה התביעה נגד נתבעת מספר 3, שהיא המבטחת של נתבע מספר 2. התובעת מציינת כי היא איננה מעוניינת בסחבת ובפניה לרופאים מומחים לקבלת חוות דעת ועל כן היא איננה מגישה חוות דעת. אחריות התובעת העידה בבית המשפט כי שהתה יחד עם קבוצת חברים ב"חוף אמנון" שם קבעו להיפגש בערב. בסביבות השעה 20.00 עד 21.00 בעת שעמדו ליד חוף הים ,עמדו בקרבת מקום קבוצה של בנים שזרקו אבנים למים, הנתבע "פיספס" והאבן שהוא זרק למים פגעה בה בעין ובגבה. חובש שהיה במקום טיפל בה ודאג לכך שהיא תועבר לבית החולים, שם ביצעו תפרים בגבה, היא סבלה מכאבים עזים, היא הפסידה ימי לימוד. הנתבע התנצל בפניה והציע לשלם עבור המונית. הנתבע אישר שהיה במקום יחד עם קבוצה של חברים שקבעו להיפגש לאחר שהיו בטיול בפולין. בסעיף 3.1 לכתב ההגנה טען שמעולם וגם ביום הנטען לא השליך כל אבן או כל חפץ אחר על התובעת ובכלל. בעדותו בבית המשפט הוא הכחיש את טענתה של התובעת שזרק אבן שפגעה בה. הנתבע ציין גם כן שלא הוגשה תלונה למשטרה והמשטרה לא חקרה את העניין. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים אני קובע כי אכן אבן שזרק הנתבע היא זו שפגעה בעינה של התובעת. מטעם התובעת העידה עדת תביעה נוספת, חברה וקרובת משפחה של התובעת. היא ציינה שהיא ראתה בוודאות את הנתבע שהוא זורק את האבן ופוגע בתובעת. עדת התביעה ציינה כי שמעה את נתבע 1 מתנצל בפני התובעת. בתשובה לשאלה היא העידה, שאומנם אכן האירוע היה בשעות הערב, אך הייתה תאורה שאיפשרה לה לראות את כל ההתרחשות. אני מאמין גם לתובעת שהנתבע התנצל בפניה, משמעות התנצלות זו, הינה הודאה מצידו של הנתבע בכך שהוא זרק את האבן והוא אחראי לנזק. אני קובע שהפגיעה בעינה של התובעת באבן נעשתה על ידי הנתבע ברשלנות, הנתבע שהשליך אבנים לכיוון הים יחד עם קבוצת חברים היה צריך לצפות שאחת האבנים או יותר יפגעו באנשים שהיו במקום. השלכת האבנים בנסיבות אלה הייתה חוסר אחריות מאפשרות סיכון של הנוכחים במקום. אני דוחה את התביעה נגד הנתבעים 2 ו- 3. נראה לי שאין מקום לייחס רשלנות כלשהיא לנתבע מספר 2 ואין כל עילא נגדו. מדובר באירוע בלתי צפוי, הנתבע מספר 2 לא היה יכול לעשות דבר שיהיה בו כדי למנוע מאדם הנמצא בחוף להשליך אבן. גם לא נראה שיש איזשהוא אמצעי זהירות כלשהוא שלו היה הנתבע 2 נוקט בו, כי אז היה מונע את זריקת האבן. העובדה שהנתבע מספר 1 השליך אבן כשהוא נמצא במקרקעין שבהחזקת נתבע 2 אין בו כשלעצמו כדי ליחס אוטומטית אחריות למחזיק במקרקעין. טענותיה של התובעת כלפי נתבעים 2 ו- 3 בעניין זה הינן סתמיות ואין בהם ממש. נזק התובעת לא צירפה חוות דעת רפואית ואיננה טוענת לנכות כלשהיא. על כן הנזק הוא של כאב וסבל ושל הוצאות רפואיות בעבר ואישפוז. התובעת צירפה מכתב שחרור מבית החולים, מתוך תעודת חדר השחרור עולה שהתובעת נחבלה באיזור עין ימין, בוצעה תפירה בחדר המיון ואושפזה להשגחה , באיזור העפעפיים היה חתך אנכי בעפעף העליון והמטומה בעפעפיים וכן דימום תת לחמיתי. היא אושפזה ביום 30.4.99 ושוחררה ביום 2.5.99, עם שחרורה היא נצטוותה למנוחה מוחלטת לשלושה ימים. התובעת צירפה חשבונית על רכישת משקפי שמש בסום של 230 ₪ וכן תמונות. התובעת לא צירפה אישורים על הפסדי ימי עבודה של הורים הנטענים בתביעה. אני קובע לתובעת פיצויים כדלקמן: א. עבור ימי אישפוז והוצאות רפואיות, סכום גלובלי של 1,000 ₪. ב. כאב וסבל בסך של 5,000 ₪. אני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובעת פיצויים בסך של 6,000 ₪. הסכום ישולם תוך 45 יום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד יום התשלום בפועל. כמו כן אני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 250 ₪. אני דוחה את התביעה נגד הנתבעים 2 ו- 3. אני מחייב את התובעת לשלם לכל מהנתבעים 2 ו- 3 הוצאות משפט בסך של 250 ₪. יוסף בן חמו -1255/02 ניתן היום 10 בדצמבר, 2002 (ה' בטבת תשס"ג) בהעדר הצדדים. יוסף בן חמו, שופט בת שבע מלכה נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכהפיצוייםזריקת אבנים