קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי על צליפת שוט ללא נכות: 1. העובדות , המחלוקת וההליך התובע יליד 1947 ובוגר מינהל עסקים (להלן: "התובע"). ביום 8.12.96 נהג התובע ברכב מספר רישוי 9017008, ובמהלך הנסיעה נפגע בתאונת דרכים ונגרמו לו נזקי-גוף (להלן: "התאונה"). הנתבעות ביטחו את הרכב ואת השימוש בו בכל הזמנים הרלבנטיים לתובענה זו, ועל כן הודו בחבותן לפצות את התובע בגין נזקי הגוף אשר נגרמו לו (עמ' 2 לפרוטוקול שורה 11), וזאת בהתאם להוראותיו של חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן:"חוק הפיצויים”). הצדדים הסכימו, כי ינתן פסק-דין של פשרה עפ"י סעיף 4 (ג) לחוק הפיצויים, ולשם כך הגישו סיכומיהם בכתב בלויית אסמכתאות. 2. מהות פגיעתו של התובע ביום התאונה נבדק התובע ע"י ד"ר פלדברין, ובתיק קופ"ח ציין ד"ר פלדברין, כי התובע סבל חבלה מסוג "צליפת שוט", וכי הוא סובל מהגבלה קלה בהנעת הצוואר והגב העליון ומרגישות קלה באזור הצואר ובגב תחתון. לכתב התביעה צירף התובע בקשה למינוי אורטופד מטעם בית-המשפט, ברם ביום 1.1.2000 דחיתי את הבקשה, וזאת משלא הומצאו מסמכים רפואיים כדין למן שנת 1977 ועד לשמיעת הבקשה. לפיכך לא נקבעה לתובע נכות בגין התאונה. יצויין, כי בסיכומי התובע נטען (סעיף 4 לסיכומים), כי התובע היה מרותק למיטתו לתקופה של כ- 3 שבועות, ברם מנספח א' לסיכומי התובע (אליו הפנני ב"כ התובע), לא הצלחתי לאתר ולו תעודת מחלה אחת. 3. נזקיו של התובע שני ראשי נזק נדונו בסיכומיו של התובע, ונדון בהם אחד לאחד. א. נזק שאינו נזק ממון (כאב וסבל) לתובע לא נקבעה נכות צמיתה ואף לא נכות זמנית בכל שיעור שהוא. כאמור לעיל, לא הוצגה ולו ראשית ראיה, כי התובע שהה בחופשת מחלה ו/או כי נעדר מעבודתו ולו ליום אחד בלבד. זאת ועוד. התובע לא אושפז כלל, ולא טופל מעבר לתקופה קצרה הסמוכה לתאונה. בנסיבות אלה, אני רואה לנכון לעשות שימוש בשיקול דעתי, הנתון לי עפ"י תקנה 2 (ב) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל"ז - 1976 , ולפסוק לתובע פיצוי בגין ראש נזק זה בסך של 3,500 ש"ח. ב. הוצאות רפואיות ונלוות, ולרבות הוצאות נסיעה הגם שבנזק מיוחד עסקינן, הטעון הוכחה כדבעי בידוע, לא השכיל התובע להמציא אסמכתאות מלאות להוצאותיו אלו בעבר, וזאת לנטען בסעיף 5 לסיכומיו בכתב. זאת ועוד. לסיכומיו בכתב צרף התובע כנספח ב' לסיכומים 3 קבלות של "מרכז בריאות רפאל- מרכז לרפואה אלטרנטיבית", מבלי שהובהר לצורך מה הוצאה אותה הוצאה נשוא כל קבלה מבין אותן שלוש קבלות שהוצגו, וכן הוצגה קבלה נוספת של "פלדברין - אורטופדיה והשקעות בע"מ" עבור: "תעודה לחברת הביטוח", הגם שבתביעה לפי חוק הפיצויים לא היה כל מקום להמציא חוות דעת בכלל, ולשלם עבורה - בפרט. כן צורפה קבלה אחת של ד"ר פישל מיום 28.8.97 ע"ס 250 ₪ וקבלה בגין אגרת משפט. לגבי הוצאות אלו מן הראוי לחזור ולהזכיר, כי מן המסמכים הרפואיים אשר הציגו הצדדים עולה, כי גם בעבר סבל התובע מבעיות רפואיות שונות (במיפוי עצמות נמצאו שינויים ניווניים בברכיים; הוא סבל מזה שנים מכאבים בכפות הרגליים, וכן מכאבים בכתפו ובגבו), על כן קשה לתחום את קו הגבול, ולקבוע עד כמה ההוצאות הנטענות והנתבעות, רובן ככולן, אכן נגרמו בעטיה של התאונה. זאת ועוד. לא נטען ולא הוכח, מהו גובה הוצאות הנסיעה, אשר נגרמו לתובע, ולא הובאה כל תשתית ראייתית לפסיקת פיצוי בגין כך. לאור האמור לעיל, ייפסק לתובע סכום גלובלי בסך של 500 ₪ בגין הוצאות העבר. 4. סיכום סופו של יום אני מחייבת את הנתבעות ביחד ולחוד לפצות את התובע בגין נזקיו ככל שאלו נובעים מן התאונה, כדלהלן: א. בגין נזק שאינו נזק ממון - 3,500 ₪ ב. בגין הוצאות רפואיות ונלוות בעבר- 500 ₪ סה"כ - 4,000 ₪ בנוסף לסכומים האמורים יוסיפו הנתבעות וישלמו את אגרת המשפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 13% + מע"מ, וכל הסכומים האמורים ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מהיום ועד לתשלום המלא הפועל.נכותפיצוייםתאונת דרכיםצליפת שוט (תאונת דרכים)