פיצויים ללא הוכחת נזק בשל הפרת חוזה

פרופ' שלו כתבה בספרה, דיני חוזים, מהד' 2, בעמ' 588 כי בעוד שבדרך כלל תביעת אכיפה אינה מוציאה את תרופת הפיצויים, הרי נפגע הרוצה לעשות שימוש בברירה של תביעת פיצויים ללא הוכחת נזק על פי סעיף 11(א) חייב לבטל את החוזה בשל ההפרה. אין הוא יכול לאחוז בחוזה בדרך של עמידה על קיומו מצד אחד, ולתבוע את הפיצויים בשל הפרתו מן הצד האחר".ב
 
קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצויים ללא הוכחת נזק בשל הפרת חוזה:

השופטת א' פרוקצ'יה:
 
1. לפנינו ערעורה של המערערת כנגד שני המשיבים על זכייתה החלקית בתביעתה לאכיפת הסכם מכר זכויות בקרקע ופיצוי כספי על הפרת ההסכם בידי המשיבים.
 
2. אלה העובדות שברקע הענין:
ב-30.12.93 נחתם בין המערערת לבין המשיב 1 (להלן: מזיד) הסכם (ת/6) לפיו מכר מזיד למערערת 2/5 של חלקה בכפר אבו סנאן תמורת 19,000 ₪ (להלן: ההסכם). בהסכם זה הצהיר מזיד כי הוא הבעלים והמחזיק הבלעדי כדין ב 2/5 החלקים שמכר. את חתימת שני הצדדים על ההסכם אישר המשיב 2 (להלן: עו"ד מטאנס).
 
בפועל, רק חמישית אחת מהזכויות בנכס היתה בבעלותו של מזיד ואילו החמישית האחרת רשומה על שם אחיו (להלן: זיד). עובר לעריכת ההסכם, היתה החמישית האחרת שבבעלות זיד כפופה לשני עיקולים: עיקול ראשון הוטל ב-5.12.88 ועיקול שני הוטל ב-5.12.91. העיקולים האלה הוטלו בגין חובות בסכומים ניכרים של זיד לנושה ולרשויות המס. ביום 1.8.92 חתם מזיד על התחייבות (ת/4) להסיר את העיקולים הרובצים על זכויותיו של זיד בחלקה זו, וזאת לא יאוחר מאשר בתוך שנה מיום מתן ההתחייבות. באותו מסמך התחייבות חתם זיד כמי שמסכים לאמור בה ומתחייב לכבדה.
 
בהסכם בין הצדדים מצויין קיומו של העיקול הראשון בלבד ונאמר בו כי פרט לעיקול זה החלקה נקיה מזכויות צדדים שלישיים (ב"הואיל" שלישי בהקדמה להסכם). בסעיף 3 להסכם נאמר כי 15,000 ₪ שולמו על ידי הקונה על חשבון הקניה ואילו היתרה בסך 4,000 ₪ תשולם על ידי הקונה במקביל להסרת השיעבוד הרובץ על זכויות זיד, וזאת לא יאוחר מיום 30.5.94. בפועל, עיקול זה לא הוסר, וקיים גם העיקול השני שקיומו לא צויין בהסכם, ואף הוא לא הוסר, כך שמזיד לא יכול היה לקבל את החמישית הנוספת לזכותו ולהעבירה לזכות הקונה.נ
 
3. ב-1998 הגישה המערערת את תביעתה לבית המשפט המחוזי ובה בקשה לאכיפת ההסכם לגבי 2/5 מהזכויות הנדונות בו וכן לפיצוי כספי על הפרת התחייבויות המוכר. התביעה הוגשה נגד מזיד, זיד, ועו"ד מטאנס. במהלך הדיון נמחק זיד כנתבע בהסכמת הצדדים ונותרו שני המשיבים כנתבעים – המוכר מזיד ועו"ד מטאנס. כתב ההגנה של מזיד נמחק לאחר שלא קיים צו בית משפט להשיב על שאלונים ולגלות מסמכים, ומאותו שלב הוא חדל להיות צד פעיל בהתדיינות. התביעה כנגדו נדונה, אפוא, בלא הגנה, ואילו המשיב 2, עו"ד מטאנס הציג קו הגנה.
 
4. בתביעתה טענה המערערת כי משהעיקול שפרטיו נזכרו בהסכם לא הוסר כהתחייבותו של המוכר, העלו בירוריה, להפתעתה, כי קיים עיקול נוסף על חלקו של זיד בנכס, עליו לא ידעה, וכי הדבר הוסתר ממנה שלא כדין. היא טענה כי מזיד הפר את התחייבותו לאפשר העברת 2/5 מהזכויות בחלקה על שמה וניהל משא ומתן עמה בחוסר תום לב תוך הצגת מצג כוזב בדבר זכויותיו בחלקה ובדבר יכולתו להסיר את העיקולים ולאפשר את העברת הזכויות על שמה. בתוך כך טענה המערערת כי עו"ד מטאנס היה מודע למצב הדברים לאשורו, אך לא מנע ממנה מלחתום על הסכם המציג מצג כוזב לגבי מציאות הזכויות בשטח, ולכן הפר בכך את חובת האימון שהוא חב כלפיה כעורך דין, ולמיצער, התרשל כלפיה ברשלנות חמורה.
 
פסק הדין של בית המשפט המחוזי
5. בית המשפט דן בנפרד בשאלת חיוביו של מזיד כלפי המערערת ובשאלת חבותו של עו"ד מטאנס כלפיה. אשר לחיובו של מזיד אשר הגנתו נמחקה, קבע בית המשפט כי יש לאכוף את ההסכם לטובת המערערת ככל שהוא נוגע לחלקו של מזיד בקרקע העומד על 1/5 מהזכויות בחלקה. את חלקו של זיד לא ניתן להעביר שכן חלק זה אינו בבעלות מזיד אף שהדבר הוצג כך בהסכם. אשר לנזק הכספי הכרוך באי העברת החמישית הנוספת נפסק כי הוא היה טעון הוכחה גם מקום שהנתבע מזיד לא התגונן, אולם נזק זה לא הוכח ולפיכך התביעה בגינו נדחתה. אשר לנזק הלא ממוני נקבע כי לא היה מקום להעניקו בנסיבות הענין שכן הצדדים הסכימו כי במקרה של אי קיום ההסכם על ידי המוכר, התרופה המוסכמת תועמד על השבת כספים ששולמו בערך דולרי. בענין זה הסתמך בית המשפט על התחייבות מזיד (ת/4) שהוזכרה לעיל, אותה ראה כחלק מההסכם. בית המשפט קבע, איפוא, כי על מזיד להעביר למערערת את חלקו בזכויות בחלקה בשיעור 1/5 וכן להשיב לה את הסכום ששילמה בעבור אותו חלק זכות שלא ניתן לאכיפה, העומד על 7,500 ₪, בצירוף ריבית והצמדה.
 
אשר לתביעה כנגד עו"ד מטאנס קבע בית המשפט את הקביעות הבאות: הקונה האמיתי של הזכויות בקרקע על פי ההסכם הוא אביה של המערערת, ופרט לחתימתה היא על ההסכם לא היתה לה מעורבות ממשית במהלכים שהביאו לכריתתו. מדברי האב עלה כי מגעיו במהלכים לכריתת ההסכם היו עם מזיד ועם אחד אבו-יוסף שהיה פעיל בקשירת הקשר בין הצדדים לעיסקה, והם שהבטיחו להשיג את הסכמת זיד למכירה ולהסרת העיקולים. בית המשפט מצא כי המגעים בין אבי המערערת לבין עו"ד מטאנס למעשה לא נתקיימו אלא בסמוך לפני חתימת ההסכם, וכי הוא לא היווה גורם פעיל ביצירת ההתקשרות ובהידברות בנושא העיקולים. עם זאת, נקבע כי עו"ד מטאנס ידע על קיומם של שני העיקולים קודם לעריכת ההסכם אולם גם אבי המערערת והמערערת עצמה ידעו על דבר קיומם עובר לחתימת ההסכם. יתר על כן, היה ברור לכל הצדדים המעורבים בהסכם כי לא ניתן לבצע את העברת החמישית הנוספת על שם המערערת כל עוד לא יוסרו שני העיקולים. מכאן מגיע בית המשפט למסקנה כי לא מצג שווא מצד מזיד או עו"ד מטאנס הוא שהניע את המערערת ואביה להתקשר בעיסקה זו, אלא בטחונו של האב כי משפחת המוכר תעמוד בהתחייבות להסיר את העיקולים ותאפשר כך את העברת החמישית הנוספת. בית המשפט מצא דופי בהתנהגות המקצועית של עו"ד מטאנס בכך שהיה שותף לתיאור לא נכון של היקף זכויותיו של מזיד בחלקה אשר תוארו כ-2/5 מהזכויות בחלקה למרות שידע כי הוא בעלים של 1/5 בלבד, וכן בקיום עיקול אחד בלבד על החמישית הנוספת למרות שידע כי היא כפופה לשני עיקולים. כן מצא פסול בכך שעו"ד מטאנס החתים את הצדדים על שטרי מכר ריקים ומסר אותם במתכונת זו לאבו-יוסף. עם זאת, הוא קבע כי לא התנהגות עורך הדין היא שהביאה את המערערת ואביה להתקשרות בהסכם במתכונת בה נחתם, שכן מציאות הדברים כהווייתה היתה ידועה להם עובר להתקשרות, והם לא הוטעו בשום מובן. אי לכך, לא נמצא בסיס משפטי לחייב את עו"ד מטאנס בפיצוי כלפי המערערת, אף שנמתחה ביקורת נוקבת על דרך פעולתו המקצועית.
 
הערעור
טענות המערערת
6. עיקר טענותיה של המערערת מופנות כנגד קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי. ראשונה היא טוענת כי טעה כאשר קבע כי היא ידעה, עובר לחתימתה על ההסכם, את דבר קיומו של העיקול השני. כן היא משיגה על כך כי בית המשפט סירב להתיר לה הבאת עד נוסף מטעמה ובכך מנע ממנה יכולת להוכיח את נזקיה, ובכך שלא היה נכון לפסוק לה פיצוי על דרך האומדן. היא שוללת בטיעונה את זיקתה למסמך ההתחייבות של מזיד (ת/4) ולפירוש שנתן בית המשפט להתחייבותו באותו מסמך להשיב את הערך הדולרי של כספים ששולמו כמסגרת של תרופה מוסכמת על הצדדים, השוללת תרופות אחרות במקרה של הפרת ההסכם. עוד טענה כי לא היה יסוד לקביעות העובדתיות שנקבעו בענין אחריות עו"ד מטאנס, והיא חוזרת ותובעת העברת החמישית הנוספת מהזכויות בקרקע על שמה. היא הוסיפה וטענה כי נתקיימה בין הצדדים עיסקת חליפין של קרקע בכך שבתמורה הכספית ששולמה על ידה רכש מזיד קרקע ולכן היא תובעת השבה של אותה קרקע במקום השבה כספית, וטוענת כי מזיד הסכים לכך אולם בית משפט קמא סירב לכך, ובכך טעה.
 
טענות המשיבים
7. המשיב מזיד לא התייצב ולא טען לערעור, ואילו עו"ד מאטנס טען כי יש להיאחז בקביעות בית המשפט קמא ואין עילה לסטות מהן בערעור. כן טען כי אין למצוא אותו אחראי לתוכנו של ההסכם מאחר שלא נתקיים קשר סיבתי בין המצג המופיע בהסכם לבין הנזק הנטען, מה גם שבכל מקרה העיקול הראשון המוזכר בהסכם אף הוא לא הוסר על ידי מזיד ולפיכך די היה בטעם זה כדי למנוע אפשרות העברת החמישית הנוספת לזכות המערערת. לענין הטענה בדבר עיסקת החליפין של הקרקע טוען עו"ד מטאנס כי לא היה מודע לקיומה של עיסקה מסוג זה.ב
 
הכרעה
8. ערעורה של המערערת מעלה שאלות בשני מישורים: האחד – מישור אחריותם של מזיד ועו"ד מטאנס; השני – מישור הנזק והפיצוי הנדרש.ו
 
מישור האחריות
9. תביעת המערערת כנגד מזיד וכנגד עו"ד מטאנס מחייבת התייחסות נפרדת במובן הבא: התביעה כנגד מזיד נחלקת לשני ראשים: הראש הראשון נסב על עילת הפרת חובתו של מזיד להעביר על שם המערערת 2/5 מהזכויות נשוא ההסכם, אשר בגינה נתבקשה תרופה של אכיפת ההסכם. הראש השני נסב על עילה שעיקרה מצג שווא בדבר קיום זכותו של מזיד בחמישית הנוספת בקרקע והעלמת קיומו של עיקול שני על חמישית זו. התביעה כנגד עו"ד מטאנס עניינה אחד: שותפות למצג השווא עם מזיד כלפי המערערת בנוגע לעניינים המפורטים לעיל, והתנהגות מקצועית פסולה מצידו כעורך דין במתן סיוע מקצועי לעריכת הסכם אשר נכללו בו מצגים עובדתיים בלתי נכונים בדבר זכויות המוכר בחלקה ובדבר עיקולים המוטלים על זכויות אלה.נ
 
אשר לתביעה כנגד מזיד בראשה הראשון: בית המשפט קיבל במלואה את תביעת המערערת ככל שהיא נוגעת להפרת ההסכם באשר לחמישית הראשונה הנמצאת בבעלותו של מזיד, והורה על סעד של אכיפה לגבי אותו חלק. לענין חלק זה של הזכויות קבלה המערערת את מבוקשה. אשר לחמישית הנוספת שאינה רשומה על שמו, לא ניתן לתת סעד אכיפה להעברת זכות זו לשמה של המערערת משאין היא בבעלות המוכר אלא בבעלות אחיו זיד. בית המשפט הכיר בקיומה של הפרת חוזה מצד מזיד לגבי החמישית הנוספת ושקל מהי התרופה הנאותה להפרה זו ועל כך ידובר בהמשך. גם מסקנה זו יש לאמץ בנסיבות הענין.ב
 
אשר לתביעה כנגד עו"ד מטאנס, בית המשפט ניתח בפירוט את השתלשלות הדברים שהביאה לעריכת העסקה על רקע המסמכים שהוצגו בפניו והעדויות שהושמעו בפניו. הוא הגיע למסקנה כי עו"ד מטאנס פעל שלא כהלכה במסגרת תפקידו בכך שנתן יד לעריכת הסכם שלא שיקף נכונה את המצב העובדתי לאשורו. זאת, הן באשר לתיאור היקף זכויותיו של מזיד בחלקה – אשר תוארו בהסכם כעומדות על 2/5 במקום על 1/5, והן באשר להשמטת עיקול נוסף המוטל על החמישית הנוספת שהיה ידוע לו על קיומו, ואשר לא מצא את ביטויו בהסכם. יחד עם זאת, בית המשפט מצא כי הרוכשים – המערערת ואביה - ידעו ידוע היטב עובר להתקשרות בהסכם, ראשית, כי החמישית הנוספת מצויה עדיין בבעלות זיד וטרם הועברה למזיד מן הטעם שהוא לא יכול היה להסיר את העיקולים מחלקו ולהעבירו על שם אחיו מזיד. שנית, הם ידעו כי שני עיקולים מוטלים על החמישית הנוספת ולא עיקול אחד בלבד כפי שנכתב בהסכם. בית המשפט הסיק זאת מהמהדורה הראשונה של ההסכם נ/4 בין הצדדים בה צויין בנוסח המקורי קיומם של שני עיקולים, וכן מהתחייבות מזיד ת/4 בה התחייב להסיר את העיקולים בתוך פרק זמן מוגדר. התחייבות זו ניתנה בסמיכות פרשיות להסכם נ/4 והיתה קשורה אליו הן עניינית והן מבחינת העיתוי. על יסוד כל אלה הסיק בית המשפט באורח סביר כי ההסכם ת/6 שנחתם מאוחר יותר בין הצדדים נערך בידיעה מלאה של הרוכשים את כל העובדות הרלבנטיות – הן אלה הנוגעות לכך שהזכויות בחמישית הנוספת מצויות עדיין בבעלות האח זיד והן אלה הנוגעות לקיומם של שני עיקולים על חמישית זו. וזאת לציין, כי בכתב התביעה מודה המערערת כי בעת חתימת ההסכם הצהירו מזיד וזיד בפני הרוכשים כי חלקו של זיד טרם הועבר על שם מזיד, כך שהיא ואביה ידעו בעת ההתקשרות שמזיד טרם רכש זכויות בחמישית הנוספת. הניתוח שעשה בית משפט קמא ומסקנותיו על רקע חומר הראיות שהונח לפניו מקובלים עלי במלואם, ואינני רואה מקום להתערב בהם ולשנותם. יוצא מכך כי חלק העסקה הנוגע ל-1/5 זכותו של מזיד הינו אכיף ללא תנאי וכך אף נעשה. אכיפת החלק האחר של העיסקה הנוגע לחלקו של זיד מותנה בהסרת העיקולים, ובהעברת זיד את חלקו כשהוא נקי מזכויות צד שלישי למזיד. אלא שתנאי הסרת שני העיקולים לא נתקיים. יוצא, איפוא, כי אף שההסכם לא שיקף תמונת מצב עובדתית התואמת למצב העובדתי האמיתי, לא היה בתוכנו משום מצג שוא כלפי הרוכשים. מדוע העדיפו כל הצדדים ביודעין לתאר בהסכם מצב עובדתי ומשפטי שאינו תואם את מציאות הדברים האמיתית – זאת לא אדע בבירור, אולם בקושי להתחקות אחר המניעים לדבר אין כדי להעלות ספק באשר לנכונות קביעותיו של בית משפט קמא לגופן.ו
 
מסקנותיו של בית המשפט מביאות, אכן, לתוצאה כי אף שיש לראות פגם במעורבותו של עו"ד מטאנס בעריכת חוזה שאינו משקף נכונה מצב דברים אמיתי הן לגבי היקף זכויותיו של מזיד והן לגבי מספר העיקולים המוטלים על חלקו של זיד, הרי לא נתקיים קשר סיבתי בין התנהגותו המקצועית הבלתי נאותה כאמור לבין נזקיה של המערערת מהפרת ההסכם על ידי מזיד. המערערת ואביה ידעו שהעברת החמישית הנוספת לזכות הקונה מותנית בהסרתם של שני העיקולים מהחמישית השניה ולקחו על עצמם סיכון כי התחייבות מזיד להסיר את העיקולים עלולה שלא להתבצע. מכאן, שאי ביצוע התחייבות זו על ידי מזיד, כשהיא עומדת לעצמה, אינה נושא להטלת אחריות על עו"ד מטאנס. שאלה אחרת היא האם חלה עליו חובה כלפי המערערת ואביה למנוע מכל וכל את עריכת העיסקה לגבי החמישית הנוספת מרגע שהוברר לו כי העברת זכות זו על שם המערערת מותנית בהסרת העיקולים, וכי הדבר מחייב פעולה בידי המוכר לאחר ההתקשרות בעיסקה. לשאלה זו נראה לי כי יש להשיב בשלילה. הרוכשים היו מודעים באופן מלא לכך שהחמישית הנוספת אינה בבעלות מזיד וכי מוטלים על חלק זה המצוי עדין בבעלות זיד שני עיקולים שטרם הוסרו עובר לעריכת ההסכם. בנסיבות אלה לא היתה מניעה מהיבט האתיקה המקצועית כי עו"ד מטאנס יערוך עבור הצדדים עיסקה לגבי העברת החמישית הנוספת, המותנית בהסרת העיקולים. בעסקה כזו הנעשית בידיעה מלאה של הצדדים בדבר מלוא הנתונים והעובדות אין למצוא פגם. זאת, בהתקיים ההנחה כי הקונים לוקחים על עצמם במודע את הסיכון הכרוך בהתקיימותו של התנאי, ומודעים גם לאפשרות כי התנאי עלול שלא להתממש, ומבטיחים עצמם מפני אפשרות הפרה בדרך הנראית להם הולמת את מידת הסיכון. צדק, איפוא, בית המשפט במסקנתו כי לא ניתן לקשור את עו"ד מטאנס בקשר של אחריות להפרת התחייבותו של מזיד כלפי הרוכשים לקיים את ההתחייבות שנטל על עצמו כלפיהם להסיר את העיקולים ולהעביר על שם המערערת את החמישית הנוספת – התחייבות אותה קבלו בידיעה מלאה של מלוא העובדות המטריאליות לענין. עולה מכך כי, מצד אחד, פעל עו"ד מטאנס בחריגה מכללי האתיקה המחייבים עורך דין במילוי תפקידו בכך שנטל חלק בצגת מצג עובדות לא נכון בהסכם, שכן לעולם ידיר עצמו עורך דין מעריכת עסקאות שאינן משקפות על פניהן את מצב העובדות והזכויות לאשורו, וזאת גם מקום שכל הצדדים המעורבים יודעים אל נכון את העובדות המלאות והאמיתיות של הענין. אולם מצד שני, ביחסים שבינו לבין הרוכשים, מאחר שאלה האחרונים ידעו אל נכון את מלוא העובדות שברקע העיסקה, לא הפר עו"ד מטאנס חובה כלפיהם – בין חובת אימון ובין חובת זהירות, ואין הוא אחראי כלפיהם לביצוע עוולה אזרחית ולפיצויי נזק. מכאן, שצדק בית המשפט כאשר מצא כי אין להטיל על עו"ד מטאנס חובת פיצוי כלפי המערערת.נ
 
מישור הנזק
10. המערערת עתרה לשלושה סוגי סעדים: סעד אכיפה, סעד של פיצויי נזק, וסעד של פיצויים ללא הוכחת נזק. ראוי לצורך ענין זה להבחין בין שני חלקי ההסכם; חלק ההסכם הנוגע לחלקו של מזיד בקרקע וחלקו של ההסכם הנוגע לחלקו של זיד בקרקע. אשר לסעד האכיפה, בית המשפט הגבילו, ובצדק, לחלקו של מזיד בלבד, שכן רק חלק זה היה בבעלותו ולכן רק אותו היה בכוחו להעביר למערערת. חלקו של זיד אינו בבעלותו של מזיד והוא כפוף לעיקולים שלא הוסרו, ולכן לא ניתן לתת לגביו צו אכיפה ולהעבירו לשמה של המערערת. לענין סעד הפיצויים בגין נזק שנגרם למערערת קבע בית המשפט קמא כי נזק זה לא הוכח כלל ועיקר. אינני רואה מקום להתערב בקביעה זו, ואין מקום לטענת המערערת כי נמנעה ממנה שלא כדין האפשרות להביא עד נוסף להוכחת נזקיה לאחר שהמועד להבאת הוכחות על ידיה חלף, עבר.ב
 
נותרת השאלה האם היה מקום לחייב את מזיד בפיצויים ללא הוכחת נזק. גם לגבי מרכיב זה של הסעד המבוקש צדק בית המשפט כאשר החליט שלא להעניקו. תרופת הפיצוי ללא הוכחת נזק נסמכת על סעיף 11(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א-1970, הקובע לאמור:
 
"הופר חיוב לספק או לקבל נכס או שירות, ובוטל החוזה בשל ההפרה, זכאי הנפגע ללא הוכחת נזק לפיצויים בסכום ההפרש שבין התמורה בעד הנכס או השירות לפי החוזה ובין שוויים ביום ביטול החוזה".ו
 
 
להוראה זו שני רכיבים: ראשית, היא חלה, על פי לשונה, מקום שהופר חיוב לספק נכס והחוזה בוטל בשל ההפרה. שנית, שיעור הפיצוי עומד על ההפרש שבין התמורה החוזית בעד הנכס לבין שווי הנכס בעת ביטול החוזה.נ
 
הוראה זו אינה יכולה לחול על ענייננו מהטעמים הבאים: אשר לרכיב הראשון: אם נחיל רכיב זה על שני חלקי ההסכם, מתבקשת התוצאה הבאה: לענין חלק ההסכם הנוגע לחמישית הראשונה שבבעלות מזיד, הרי חלק זה של ההסכם, אף שהופר לא בוטל, ואף ניתן בגינו צו אכיפה, לכן לא מתקיים לגביו התנאי כי החוזה בוטל עקב ההפרה, ומכאן שאין חלות להוראה בדבר פיצוי ללא הוכחת נזק. אשר לחלק ההסכם הנוגע לחמישית הנוספת השייכת לזיד, התוצאה המתבקשת היא זו: ניתן אמנם על פי עקרון "העפרון הכחול" להפריד בין חלק ההסכם הנוגע לחמישית הראשונה לבין חלק ההסכם הנוגע לחמישית הנוספת. אולם גם כך מתבקשת המסקנה הבאה: ראשית גם לגבי חלק זה לא מתקיים התנאי לפיו זכות לפיצוי ללא הוכחת נזק תקום רק לגבי חוזה שבוטל בשל הפרתו. המערערת מעולם לא ביטלה חלק זה של ההסכם, לא קודם לתביעה ולא במסגרת התביעה, ולכן די בטעם זה כדי להכשיל את בקשתה לפיצוי ללא הוכחת נזק. תביעת המערערת ביחס לחלק זה של הזכות החוזית היתה לצו אכיפה ומעולם לא נתבקש ביטולו מחמת הפרתו. מכאן שלא נתקיים בעניינה של המערערת התנאי הראשון לקבלת פיצוי ללא הוכחת נזק, המחייב ביטולו של ההסכם (או חלק של הסכם) על ידי הנפגע, כדברי פרופ' שלו בספרה, דיני חוזים, מהד' 2, עמ' 588:
 
"בעוד שבדרך כלל תביעת אכיפה אינה מוציאה את תרופת הפיצויים, הרי נפגע הרוצה לעשות שימוש בברירה של תביעת פיצויים ללא הוכחת נזק על פי סעיף 11(א) חייב לבטל את החוזה בשל ההפרה. אין הוא יכול לאחוז בחוזה בדרך של עמידה על קיומו מצד אחד, ולתבוע את הפיצויים בשל הפרתו מן הצד האחר".ב
 
העובדה בלבד כי חלק זה של ההסכם בוטל בידי בית המשפט והמוכר נצטווה להשיב את כספי המחיר לקונה איננה יכולה לבוא במקום קיום התנאי בדבר ביטול החוזה בידי הקונה מחמת הפרתו, דבר שלא התרחש כאן.ו
 
המערערת לא עמדה גם בהוכחת הרכיב השני הנדרש לצורך פיצוי ללא הוכחת נזק והוא – הוכחת סכום ההפרש בין שיעור התמורה החוזית המגיע על פי ההסכם בעד החמישית הנוספת לבין שווי זכות זו ביום ביטול החוזה. (לאמות המידה לחישוב הפיצוי כאמור ראה שלו, שם, עמ' 588). הן בכתב התביעה והן במסגרת הוכחות המשפט לא הוצגו כל ראיות לענין היקף הפיצוי המגיע כאמור, וגם בטעם זה היה די כדי להימנע מפסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק בגין החמישית הנוספת.נ
 
להנמקה משפטית זו המבוססת על אי קיום תנאי מנגנון הפיצוי בלא הוכחת נזק על פי סעיף 11(א) לחוק התרופות נוסף גם הטעם שהובא על ידי בית משפט קמא לסירובו לפסוק פיצוי לטובת המערערת בנוסף לצו ההשבה שניתן כנגד מזיד להחזיר כספים שקיבל מהרוכשים בתמורה לחמישית הנוספת בזכויות בקרקע. בית המשפט פירש את התחייבותו של מזיד ב-ת/4 לפיה אם לא יעמוד בהתחייבותו להסיר את העיקולים מחלקו של זיד כי אז יחזיר את התמורה שקיבל עבור חלק זה בשווי הדולרי כתרופה בלעדית ומוסכמת על הצדדים במקרה שההתחייבות להסרת העיקולים לא תמומש. נראה, כי הרוכשים היו מודעים כל העת לעובדה כי חלק ההסכם הנוגע לחמישית הנוספת אינו וודאי והסיכוי לממשו אינו ברור. לפיכך, יש סבירות בהנחה כי הסתפקו בהשבת כספם ששולם בגין חלק זה בערכו המשוערך במקרה שמימושו של חלק זה של ההסכם לא יעלה יפה. על רקע זה ניתן לקבל את גישתו של בית המשפט לפיה יש לראות בהתחייבות המוכר להשבת תשלומים שקיבל בגין החמישית הנוספת בערכם הדולרי כתרופה מוסכמת על הצדדים במקרה של הפרת חובת המוכר להסיר את העיקולים, וכתרופה המייתרת תרופות אחרות.
 
יש להוסיף, כי לא היה מקום להיענות לסעד שנתבקש באיחור רב על ידי המערערת להמיר את צו ההשבה בכסף שניתן לטובתה בקרקע חליפית אשר על פי הטענה נקנתה על ידי מזיד מכספי התמורה ששולמה לו עבור החמישית הנוספת. המערערת לא כללה את הסעד האמור בכתב התביעה ואף לא בקשה לתקן את התביעה ולכלול אותו במסגרתה. ממילא נעדרה כל תשתית עובדתית לביסוס ההצדקה למתן סעד זה אשר נתבקש בבחינת מחשבה לאחר מעשה.ב
 
11. סיכומו של דבר: אציע לחברי לדחות ערעור זה ולהימנע בנסיבות הענין ממתן צו להוצאות.
ש ו פ ט ת
 
השופטת (בדימ') ט' שטרסברג-כהן:
 
אני מסכימה.ו
ש ו פ ט ת (בדימ')
 
השופט א' ריבלין:
 
אני מסכים.נ
 
ש ו פ ט
לפיכך הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה.ב
 



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפרת חוזה

  2. הפרת חוזה מכר

  3. הפרת הסכם סולחה

  4. הפרת חוזה פרסום

  5. הפרת חוזה נמשכת

  6. הפרת הסכם שותפות

  7. הפרת הסכמה דיונית

  8. הפרת חוזה מכר מגרש

  9. הפרת הסכם רכישת משק

  10. מה נחשב להפרת חוזה ?

  11. עורך דין הפרת חוזה

  12. הפרת הסכם בין שכנים

  13. הפרת חוזה עם אדריכל

  14. הפרת הסכם שיפוץ דירה

  15. הפרת הסכם פתיחת חנות

  16. השלכות של הפרת חוזה

  17. הפרת הסכם הסעת עובדים

  18. הפרת הסכם בהליך משפטי

  19. הפרת הסכם קואליציוני

  20. ארכה לתיקון הפרת חוזה

  21. הפרת הסכם חלוקת רווחים

  22. הפרת חוזה שירותי הגירה

  23. פיצוי חלקי על הפרת חוזה

  24. הפרת חוזה פירוק שותפות

  25. תביעה בגין הפרת הסכם הפצה

  26. הפרת חוזה מכר דירה בחדרה

  27. הפרת הסכם הלוואה עם הבנק

  28. הפרת חוזה תוכנית טלוויזיה

  29. כפל פיצוי בגין הפרת חוזה

  30. פיצוי ציפייה על הפרת חוזה

  31. הפרת הסכם עקב הפסקת מימון

  32. הפרת הסכם פשרה בתשלום שכר

  33. הפרת הסכם בניה עצמית במגרש

  34. הפרת הסכם שיתוף פעולה עסקי

  35. תביעה על הפרת הסכם שותפות

  36. הפרת הסכם להקמת מפעל בטון

  37. הפרת הסכם עקב אי תשלום מס שבח

  38. הפרת חוזה להובלה ימית - ערעור

  39. התיישנות תביעה בגין הפרת הסכם

  40. הוכחת גובה הנזק בגין הפרת הסכם

  41. תביעה בגין הפרת הסכם קונסיגנציה

  42. הפרת חוזה לא תמיד תגרום לביטול החוזה

  43. הפרת הסכם לביצוע עבודות זיפות גג

  44. תביעה בגין הפרת הסכם עבודות הריסה

  45. הפרת הסכם להצבת מכונות אוטומטיות

  46. שיפוי מחברת ביטוח בגין הפרת חוזה

  47. בוררות בעניין הפרת חוזה מכר דירה

  48. הפרת הסכם פשרה - ביזיון בית המשפט

  49. תביעה נגד ועד הורים בגין הפרת הסכם

  50. הפרת חוזה לתקופה קצובה של עובד בכיר

  51. פיצויים ללא הוכחת נזק בשל הפרת חוזה

  52. הפרת הסכם למכירת רכב שנכרת בין הצדדים

  53. הפרת הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין

  54. היתר המצאה לחו''ל עקב הפרת חוזה בישראל

  55. הפרת הסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין

  56. האם אי עמידה בתנאי מכרז מהווה הפרת חוזה ?

  57. הפרת הסכם לרכישת דירה בגין אי רישום זכויות

  58. הפרת הסכם שותפים בקליניקה לרפואה אלטרנטיבית

  59. תביעה לתשלום פיצויים בטענת הפרת הסכם לרכישת חול

  60. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון