קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התנגדות בהוצאה לפועל בגלל פנקס צ'קים שנגנב: 1. זוהי תביעה שיטרית, בה הוגשו לביצוע 3 שיקים ע"ס 15,000 ₪ כ"א, ז.פ. 31.7.99, 30.8.99 ו-30.9.99. השיקים סורבו על ידי הבנק הנמשך, בשל הוראת ביטול שניתנה על ידי המושך, הוא הנתבע בתיק זה. השיקים רשומים לפקודת התובע.   2. בהתנגדותו לביצוע השטרות טען הנתבע, כי בחודש 7/99 נגנב ממנו פנקס שיקים, ולפיכך מסר לבנק הוראת ביטול והגיש תלונה למשטרה. בנוסף טען, כי לא נוצר בינו לבין התובע כל קשר, והוא אינו חייב לו דבר.   הראיות. 3. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית (ת/4), ועל פי גרסתו, הנתבע פנה אליו בחודש 7/99, וביקש ממנו לו לעזור למכר משותף בשם יוסף עואד לעשות ניכיון ל-4 שיקים דחויים המשוכים על שמו של הנתבע. למחרת הגיע אליו יוסף עואד, מסר לו 4 שיקים, מתוכם שלושת השיקים נשוא התביעה, ושיק נוסף ע"ס 10,000 ₪. התובע מסר ליוסף עואד סכום של 52,200 ₪ במזומן, המהווה סכום השיקים בניכוי עמלת ניכיון השיקים. לדבריו, הנתבע אמר לו כי נקלע לבעיה כספית, והוא ביטל את השיקים כדי שחשבונו לא יוגבל בבנק. בנוסף הבטיח לתובע לשלם את תמורת השיקים בהקדם, ומעולם לא טען, כי השיקים אבדו או נגנבו. בנוסף, לאחר שהשיקים סורבו, הנתבע פנה אליו בבקשה לעזור לו לקבל הלוואה מחברת "כלל", תוך שיעבוד ביתו, ולשם כך נסע יחד עם הנתבע לת"א, ניסיון אשר לא עלה יפה.   לאחר תקופה התקשר אליו הנתבע, וביקש ממנו להפקיד את השיק ע"ס 10,000 ₪ שנית, וכך עשה. שיק זה נפרע.   בחקירתו הנגדית, לא נסתרה גרסתו זו של התובע.   4. מטעם התובע העיד מר יוסף עואד (המוכר גם בשם זוזו) (ת/5). בתצהירו נאמר, כי ערך עם הנתבע עסקת מקרקעין, לפיה מכר לו מקרקעין הרשומים ע"ש בנו בסכום כולל של 120,000$. הנתבע מסר לו 4 שיקים בסכום כולל של 55,000 ₪ ע"ח עסקת המכר. שיקים אלה נמסרו לתובע, לצורך קבלת תמורתם במזומן בדרך של ניכיון שיקים. הנתבע הבטיח לתובע, כי השיקים יפרעו במועדם.   למחרת מסר את השיקים לתובע, וקיבל תמורתם 52,200 ₪ במזומן. לאחר שהשיקים חוללו פנה לנתבע, אשר אמר לו כי בכוונתו לבטל את עסקת מכר המקרקעין, ולפיכך ביטל את השיקים. הנתבע ממשיך להחזיק במקרקעין הרשומים על שמו, ומסרב לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות כלפיו.   בחקירתו הנגדית אמר עואד, כי יש לו אמון מלא בנתבע, ולפיכך מכר לו מקרקעין מבלי לקבל את תמורתם. הוא ביקש ממנו מזומנים כדי לשלם חובות. לדבריו, הנתבע דיבר עם התובע, וביקש ממנו לבצע ניכיון שיקים ביחס לשיקים שנמסרו לו. לאחר שהשיק הראשון סורב, נאמר לו, כי הנתבע מבקש לחזור בו מעסקת המקרקעין, שכן לטענתו "האדמה כולה כביש", וזאת לאחר שחתם על מסמך שבו הוא מוכר לו את המקרקעין ומסר יפוי כח לעו"ד, לצורך העברת הזכויות. 5. בתצהירו (נ/1), מסר הנתבע גרסה חדשה, לעומת גרסתו בהתנגדותו לביצוע השטרות. כזכור טען שם, כי נגנב ממנו פנקס שיקים, ולכן מסר הוראת ביטול לבנק והגיש תלונה במשטרה.   גרסתו החדשה בתצהירו הינה, כי שלושת השיקים היו מיועדים לאחיו בסאם אבו אחמד, אשר ביקש ממנו סכום כסף לעזרה. הואיל ולא היו בידיו מזומנים, אחיו ביקש ממנו שיקים דחויים בהם יעשה ניכיון שיקים, ובמועד הפרעון ישיב לנתבע את סכום השיק.   הוסכם עם בסאם, כי השיקים ימסרו לו בקפיטריה, אותה מנהל בנו סאמר יחד עם אמו, גרושתו של הנתבע. הנתבע מסר לבנו סאמר 4 שיקים, אחד ע"ס 10,000 ₪ שהיה מיועד ליוסף עואד, ושלושה שיקים נוספים עבור בסאם.   לאחר מספר ימים פנה אליו בסאם, וביקש את השיקים ואז הוברר לנתבע, כי שלושת השיקים לא נמסרו לבסאם, בעוד השיק הנוסף ע"ס 10,000 ₪ נמסר ליוסף עואד בקפיטריה. לאחר שנודע לו מבנו, כי שלושת השיקים נעלמו מהקפיטריה, מסר הודעת ביטול לבנק של כל השיקים שנתן. לדבריו, הוא מכיר היטב את יוסף עואד, ולא חשד בו, כי לקח את השיקים. כעבור זמן מה התובע התקשר אליו, ואמר לו כי הוא מחזיק בשיק ע"ס 10,000 ₪ שבוטל, אותו קיבל מיוסף עואד. הנתבע אישר כי הוא חייב ליוסף עואד סכום זה, וביקש להפקיד את השיק שנית. השיק הופקד ונפרע. לא נאמר לו על ידי התובע, כי הוא מחזיק בשיקים נוספים המשוכים מחשבונו. הנתבע הופתע, כאשר נפתח נגדו תיק הוצל"פ.   בחקירתו הנגדית אמר הנתבע, כי רכש מיוסף עואד רכב, וע"ח רכישה זו היה חייב לו 10,000 ₪. הרכב נמצא ברשותו, וכן נמצא ברשותו זכרון הדברים שנערך ביחס לאותה עסקה. הוא טען, כי יוסף עואד גנב את השיקים, והדבר נודע לו כחודש חודשיים לאחר שבוטלו השיקים. לדבריו אמר במשטרה, כי הוא חושד ביוסף עואד. בהמשך העיד, כי ביטל את כל השיקים, כי סבר שאבדו לו. לדבריו, בתלונתו במשטרה אמר שאינו יודע כמה שיקים נגנבו ממנו. לאחר שהתברר שהשיקים מצויים בידי התובע, לא מסר על כך למשטרה. על פי גרסתו, אבדו לו בין 4 ל-6 שיקים, בכך הוא בטוח. אין זה נכון, שנגנב ממנו פנקס שיקים.   בהמשך הכחיש הנתבע, כי היה עם התובע בת"א בחברת "כלל" ואמר, כי אולי בנו חאלד היה עם התובע, כי הוא חבר טוב שלו.   הנתבע נחקר בחקירה נגדית בדיון בהתנגדותו לביצוע השטרות ביום 18.1.01. במועד זה אמר בין היתר, כי היה לו עסק של מכירת גלידה, אותו מסר לבנו סאמר, וכי העסק רשום על שמו.   הנתבע הגיש תלונה במשטרה ביום 25.7.99, ונגבתה ממנו הודעה (ת/6). בהודעה זו אמר הנתבע כדלקמן:   "לפני שבוע ימים בערך הייתי בחנות שלי להחלפת כספים... הנחתי על השולחן שלי ארבעה שיקים אשר רציתי למסור אותם לאחי, וכל שיק על סכום של 15,000 ₪. את השיקים הנחתי על השולחן בשעות הבוקר, ובסביבות השעה 14.00, בסיום העבודה גיליתי כי השיקים אינם. אני לא יודע באם אבדו לי או נגנבו, לכן הגעתי לכאן על מנת... אישית, ולהודיע לבנק על ביטול... מספרי השיקים הם 5000022-5000021-5000024-5000023..."   6. סאמר נאדר אבו אחמד, בנו של הנתבע (להלן "סאמר") הצהיר (נ/2), כי אביו הנתבע מסר לו 4 שיקים, מתוכם אמור היה להעביר 3 לבאסם, ושיק אחד ע"ס 10,000 ₪ ליוסף עואד. לדבריו, יוסף עואד הגיע לקפיטריה, הם ישבו ביחד במשרד של הקפיטריה, ובמעמד זה מסר לו את השיק. יומיים אח"כ בא אליו דודו, וביקש ממנו את יתר השיקים, ואז התברר כי הם נעלמו. השיקים היו במגירה של השולחן. לדבריו, יוסף עואד הוא חבר של אביו והוא מכיר אותו היטב, ולא חשד בו כי הוא לקח את השיקים.   ביחס לעסק העיד, כי אמו היא בעלת העסק, והוא עוזר לה. לדבריו, לא נוהלו בעסק עסקים אחרים של מכירת זהב או חלפנות כספים. בהמשך חזר על גרסתו בתצהירו.   דיון. 7. עדותו של התובע היתה עקבית ואמינה, ולפיה השיקים נמסרו לו על ידי יוסף עואד, ובתמורה להם מסר לו מזומנים בסך 52,200 ₪. גרסה זו לא נסתרה, והיא נתמכת בעדותו של יוסף עואד, אשר אישר כי מסר לתובע 4 שיקים, וקיבל תמורתם במזומן בסך 52,000 ₪.   8. השאלה הטעונה הכרעה הינה, אם יוסף עואד קיבל את השיקים כדין מהנתבע, או שמא גנב אותם, כפי שטוען הנתבע. הואיל ובתביעה שיטרית עסקינן, נטל ההוכחה להוכיח טענה זו, מוטל על הנתבע.   9. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים והראיות שהובאו בפני מסקנתי הינה, כי הנתבע לא הרים את הנטל להוכיח את טענתו, כי יוסף עואד החזיק בשיקים שלא כדין, לאחר שגנב אותם מהקפיטריה שניהל בנו של הנתבע. להלן נימוקיי:   א. בעדותו של הנתבע נמצאו סתירות:   בהתנגדותו לביצוע השטרות טען, כי נגנב ממנו פנקס שיקים. עדות זו עומדת בסתירה לתצהירו נ/1 שם נאמר, כי נגנבו או אבדו 3 שיקים בלבד. שתי הגרסאות סותרות את הודעתו במשטרה שם דיווח, כי נגנבו ממנו 4 שיקים, 3 שיקים נשוא הדיון ושיק נוסף.   סתירה נוספת מצויה בגרסתו בתצהיר נ/1, לפיה שלושת השיקים שהוגשו לביצוע היו מיועדים לאחיו. גרסה זו עומדת בסתירה להודעתו ת/6 שבה אמר, כי 4 השיקים היו מיועדים לאחיו.   ב. אף שהנתבע טען, כי השיקים נשוא התביעה היו מיועדים לאחיו, ועדותו של אחיו יכולה היתה לתמוך בגרסה זו, בסאם לא הובא למסור את עדותו, מבלי שניתן לכך כל הסבר. המנעותו של הנתבע מלהעיד את בסאם בסוגיה כה מהותית, פועלת לחובתו.   ג. הנתבע טען, כי היה חייב ליוסף עואד 10,000 ₪ בגין עסקת מכר מכונית שרכש ממנו, ואף העיד כי מצוי בידו זכרון דברים שנערך בגין עסקה זו. זכרון הדברים לא הוצג כראייה, אף שיכל היה לתמוך בגרסת הנתבע, כי השיק ע"ס 10,000 ₪ אשר נפרע לאחר שהוצג שנית, היווה תשלום עבור המכונית שרכש מיוסף עואד. גם המנעותו זו של הנתבע מלהציג ראייה זו שיכל היה להציג, פועלת לחובתו במישור הראייתי.   ד. בהודעתו ת/6 אמר הנתבע, כי הגיע לחנות שלו להחלפת כספים, וכי הניח על השולחן 4 שיקים שנעלמו אח"כ. גרסה זו עומדת בסתירה לגרסתו בתיק זה, לפיה מעולם לא עסק בחלפנות כספים (ע.10 ש.16-17). כמו כן העיד, כי ב-99 לא היה לו קשר עם החנות, וכי החנות לא היתה שלו (ע.10 ש.19-20). גם עדות זו סותרת את הודעתו ת/6.   ה. בעדותו בבית המשפט אמר, כי למעט מספר הטלפון בעסק, אין לו כל קשר לחנות, וכי מכר אותה בשנת 97 לאבו עייש, אשר נתן את החנות לגרושתו. עדות זו עומדת בסתירה לעדותו בחקירתו הנגדית בבש"א 412/00 שבה אמר ביום 18.1.01, כי "העסק רשום על שמי". ועוד אמר באותה עדות: "היה לי עסק של גלידה שמסרתי לבן שלי סאמר...".   ו. אף שטען בעדותו בבית המשפט, כי הוא יודע שיוסף עואד גנב את השיקים, ודבר זה נודע לו כחודש חודשיים מהיום שביטל את השיקים (ע.11 ש.25-26), לא טרח להגיש תלונה במשטרה נגד יוסף עואד. בהודעתו ת/6 אין איזכור ליוסף עואד, וגם במועד מאוחר יותר לא מסר כל תלונה נגד יוסף עואד על גניבת השיקים. עובדה זו מעוררת ספק בדבר אמינות גרסתו זו של הנתבע, לפיה השיקים נגנבו על ידי יוסף עואד, ולא נמסרו לו במסגרת עסקה כזו או אחרת, אשר נערכה בינו לבין עואד.   ז. התרשמתי שהן הנתבע והן יוסף עואד לא אמרו את כל האמת ביחס למהות העסקים ביניהם. יוסף עואד העיד, כי מכר לנתבע זכויות במקרקעין, וכנגד זכויות אלה הנתבע חייב לו 120,000$, וכי קיבל את השיקים ע"ח התמורה הנ"ל, אך לא טרח להציג כל מסמך כדי להוכיח את גרסתו זו. עואד אף טרח לציין, כי מסר יפוי כח לעו"ד לצורך העברת הזכויות באותם מקרקעין, אך לא הציג את יפוי הכח כראייה מטעמו.   בנוסף, תמוה בעיניי, כי יוסף עואד העביר זכויות במקרקעין לנתבע מבלי לקבל תמורה, ואף שחלפו מספר שנים, לא הגיש נגדו תביעה. הנתבע העיד כאמור, כי יוסף עואד הינו גנב, אמירה המעידה על טיב היחסים ביניהם.   יחד עם זאת, ומבלי לקבוע מימצא עובדתי ביחס לאותם עסקים בין הנתבע לבין עואד, עדותו של עואד, לפיה קיבל את השיקים מהנתבע ולא גנב אותם, היתה אמינה עלי.   ח. סאמר העיד בדומה לאביו, כי השיקים היו מיועדים לדודו באסם. ביחס לעסק הקפיטריה העיד, כי אמו היא בעלת העסק, וזאת בניגוד לעדותו של הנתבע, לפיה מסר את העסק לבנו סאמר (בש"א 412/00 ע.1). בנוסף אמר תחילה, כי יש לו קפיטריה של גלידה, אח"כ כי הקפיטריה היא עסק שלו ושל אמו, ולבסוף כי אמו היא בעלת העסק, והוא עוזר לה (ע.14 ש.1-2).   סאמר גם הכחיש, כי בעסק נוהלו עסקים נוספים, כמו חלפנות כספים, בניגוד להודעתו של הנתבע ת/6 שבה נאמר כאמור, כי בשנת 99 הנתבע עסק בחנות שבבעלותו בהחלפת כספים.   גם ביחס לקבלת השיקים הנדונים נמצאו סתירות. בעדותו אמר, כי אביו היה ברכב, ומסר לו את השיקים כשהוא בתוך הרכב. אח"כ העיד, כי אינו זוכר אם השיקים נמסרו לו ברכב או בעסק (ע.14 ש.6-7).   סתירות אלה בעדותו של סאמר, מערערות את מהימנות גרסתו.   נוכח סתירות אלה בגרסתו של הנתבע ושל בנו סאמר, ונוכח אי הצגתן של ראיות מצד הנתבע, אשר יכולות היו לתמוך בגרסתו מסקנתי הינה, שיש להעדיף את גרסתם של התובע ושל יוסף עואד, לפיה השיקים נמסרו כדין ליוסף עואד על ידי הנתבע. אני דוחה את טענת הנתבע, לפיה השיקים נגנבו על ידי יוסף עואד.   כפועל יוצא ממסקנתי דלעיל יש לקבוע, כי יוסף עואד החזיק בשיקים כדין, ומשמסר אותם לתובע וקיבל את תמורתם במזומן, התובע זכאי להפרע מהנתבע בסכום השיקים שהוגשו לביצוע.   התוצאה היא, שההתנגדות נדחית לגופה. עיכוב ההליכים בתיק הוצל"פ 1-0001232-07 בטל. אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע הוצאות הליך זה ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,000 ₪ בצירוף מע"מ בנוסף לשכה"ט בתיק ההוצאה לפועל. סכום זה ישולם תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן ישא ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. שיקים