קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לפסילת שופט בבית משפט לנוער: לפני ערעור על החלטת בית משפט השלום לנוער בתל אביב-יפו (השופטת ג' ויגוצקי-מור), מיום 18.02.01, שלא לפסול עצמו מלהמשיך ולדון בת"פ (ת"א) 1866/00. 1. נגד המערער הוגש כתב אישום לבית משפט השלום לנוער בתל אביב-יפו ביום 12.7.00. כתב האישום ייחס למערער, עת היה קטין, עבירות התפרצות והיזק בקשר לרכב. ביום 17.12.00 הודה המערער בבצוע העבירות שיוחסו לו. לבית המשפט הוגש תסקיר על ידי שירות המבחן. בית המשפט הורה על קבלת תסקיר משלים. 2. ביום 18.2.01 בעת הדיון בטיעונים לעונש הוגש לבית המשפט התסקיר המשלים. בתסקיר נאמר כי "[המערער] סיפר שנפתחו לו שלושה תיקים נוספים בגין עבירות דומות כבגיר" קרי, לאחר מועד הגשת כתב האישום, וכי הוא "מיוזמתו סיפר שבעבר הלא רחוק התפרץ למספר רב של רכבים ושמזה כחמישה חודשים חדל מלבצע עבירות, לדבריו החליט להפסיק מאחר והגיע למסקנה שהולך לשלם מחיר כבד". במהלך הדיון, ציין ב"כ המערער כי אין למרשו הרשעות נוספות מאז חודש מרץ, 2000, שהוא מועד ביצוע העבירות שבכתב האישום. בעקבות דברים אלה, העירה ב"כ המשיבה כי למערער "יש עבירות אחרי מועד זה" אולם "אין הרשעות מאז מרץ, 2000". 3. באותו דיון, ביקש ב"כ המערער כי בית המשפט יפסול עצמו מלהמשיך ולדון בעניינו של הקטין. זאת, לאור הפרטים הנוספים בתסקיר המבחן הנוגעים לעברו של המערער. עוד הוא ציין כי המערער כופר בחלק מן הדברים שיוחסו לו בתסקיר המבחן. 4. בו ביום, הורה בית המשפט על דחית בקשת הפסלות. בהחלטתו, ציין בית המשפט כי המידע האמור בתסקיר המשלים הופיע כבר בתסקיר המבחן הראשון שהוגש לבית המשפט. היה אפוא על ב"כ המערער לבקש את פסילת בית המשפט כבר עם הגשת התסקיר הראשון. די בכך, כדי לדחות את בקשת הפסלות. אולם, בית המשפט גם דחה את טענותיו של ב"כ המערער לגופן. בית המשפט ציין כי סעיף 37 לחוק העונשין, התשל"ז1977-, מסמיך את קצין המבחן להתייחס לעברו של נאשם בפלילים בתסקירו. זאת, מבלי לסייג סמכות זו ולהגבילה להרשעות קודמות בלבד. כלומר, קצין המבחן מוסמך לכלול במידע הנוגע לעברו של הנאשם גם פרטים הקשורים לאישומים אחרים הנוגעים לנאשם, על אף העובדה כי בית משפט טרם הכריע בהם. המידע שמסר בתסקיר היה רלבנטי לצורך תיאור "מצבו העדכני של [המערער]". עוד ציין בית המשפט, כי אין במידע שפורט בתסקיר המבחן כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים בהליך השיפוטי. המידע שנמסר לבית המשפט נוגע להודאתו של המערער על ביצוע עבירות והפסקתן. בכך אין כדי לשלול דיון הוגן בעניינו של המערער. בית המשפט ציין כי הוא רואה עצמו כמותב מקצועי אשר יידע לדון בעניינו של המערער בהגינות. הוא הוסיף כי חששו של ב"כ המערער למשוא פנים נעדר ביסוס של ממש. 5. על החלטה זו הוגש הערעור שבפני. ב"כ המערער פרש בפני בהרחבה, הן בהודעת הערעור והן בדיון בעל-פה, את נימוקיו לקבלת הערעור. ב"כ המערער מבסס את טענותיו של שני אדנים. ראשית, הוא טוען כי אל לו לשירות המבחן לפרוש בפני בית המשפט מידע בדבר אישומים או מעשים קודמים של נאשם בפלילים, שטרם הוכחו בבית המשפט. מטעם זה, אסור היה לקצין המבחן לפרט בתסקיריו את העובדה על פיה המערער ביצע עוד מספר עבירות הקשורות בפריצה לרכב, גם אם המערער עצמו הודה בהן. אמנם, טוען ב"כ המערער, אין חולק כי על קצין המבחן לקבל תמונה מלאה אודות הנאשם אותו הוא חוקר. אולם בכך אין כדי להתיר לו לפרוש בפני בית המשפט את כל המידע אודות הנאשם. תכליתו המרכזית של תסקיר המבחן היא הענקת המלצה על מסגרת טיפולית ושיקומית עבור העבריין. תכלית זו לא תיפגע אם תימנע חשיפת מידע הקשור בביצוען של עבירות נוספות על ידי העבריין. ב"כ המערער מפנה את בית המשפט להוראות חוק מהן יש ללמוד, על דרך ההיקש, כי אין לחשוף את בית המשפט למידע מן הסוג האמור. כך, למשל, הוא מפנה לסעיף 187 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב1982-, הקובע כי במסגרת ההליך הפלילי לעונש "יביא התובע לעניין העונש ראיות בדבר הרשעותיו הקודמות של הנאשם". מכאן, מבקש ב"כ המערער ללמוד כי על שירות המבחן להימנע מלהציג מידע בדבר הליכים תלויים ועומדים נגד נאשם, והמערער בכלל. קביעה כזו, כך הוא טוען, מתיישבת עם תכליתו של הסעיף, שהיא, לטענתו, שמירה על חזקת חפותו של הנאשם, חזקה העומדת בתשתית ההליך הפלילי. עוד מפנה ב"כ המערער את בית המשפט לעובדה כי קבלת תסקיר מבחן בעניינו של קטין היא מחובתו של בית המשפט לנוער עת הוא דן בגזר דינו. עובדה זו, כשהיא מצטרפת למידע אותו עלול שירות המבחן לחשוף בתסקירו, עלולה להוביל לפגיעה מהותית בהליך הפלילי עת מדובר בקטין ולאפלייתו ביחס לבגירים אשר לגביהם אין חובת הגשת תסקיר מבחן. עוד מוסיף ב"כ המערער כי חזקת החפות העומדת לכל נאשם מחייבת כי לא ייחשף בפני בית המשפט כל מידע הנוגע לאישומים שטרם הוכחו בבית משפט. 6. שנית, טוען ב"כ המערער קיים חשש ממשי כי המידע שנפרש בפני בית המשפט, שלא כדין, לטענתו, עלול להשפיע על בית המשפט עד כדי יצירת חשש ממשי למשוא פנים. הוא מצביע על דברים שנאמרו על ידי בית המשפט בהחלטה לדחיית בקשת הפסלות כי: "החלטות בית משפט לנוער באם להרשיע קטין ולגזור את עונשו, או באם להמנע מהרשעתו ולקבוע בעינינו דרכי טפול, יהיו מושפעים במדה ניכרת מתסקיר שירות המבחן, שיתוף הפעולה של הקטין עם ק' המבחן המטפל והמלצותיו. המלצות אלה יהיו מעוגנות בין השאר, במצבו של הקטין, שיתוף הפעולה שלו עם הגורמים המטפלים והפסקת הפעילות העבריינית על ידיו. ברור אפוא, כי על קצין המבחן, המשמש "כקצין ביהמ"ש", לפרט בפני ביהמ"ש את מצבו העדכני של הקטין ולהביא בפני ביהמ"ש אינפורמציה לגבי תפקודו, הפסקת ביצוע עבירות על ידיו ו/או המשך פעילות עברינית על ידיו. התעלמות מכך או אי הבאת אינפורמציה זו עלולה להכשיל את ביהמ"ש, בבוא להכריע בשאלה החשובה, באם להרשיע הקטין ולגזור עליו עונש, או באם להמנע מהרשעתו ולקבוע בענינו דרכי טיפול". ב"כ המערער מציין כי דברים אלה מלמדים על העובדה כי המידע הנכלל בתסקיר המבחן הינו בעל השפעה ניכרת על שיקול דעתו של בית המשפט. זאת, בצירוף עם העובדה כי בתסקיר נכלל מידע בלתי קביל, לטענתו, עולים כדי חשש ממשי למשוא פנים בהליך השיפוטי, חשש המחייב את פסילתה של השופטת ג' ויגוצקי-מור מלהמשיך ולדון בעניינו של המערער. 7. מנגד, בדיון בפני, ביקש ב"כ המשיבה כי הערעור יידחה. הוא מציין כי תכליתו העיקרית של תסקיר המבחן היא לפרוש לעיני בית המשפט תמונה רחבה ככל שניתן אודות מצבו של הנאשם. על רקע תמונה זו יוכל בית המשפט להכריע את גזר דינו של הנאשם באופן הראוי ביותר. המידע שהופיע בתסקירו של המערער היה הכרחי לצורך יצירת תמונה הולמת. המידע שימש תשתית לחוות דעתו של שירות המבחן. דרישת ב"כ המערער כי שירות מבחן יתעלם מאופן התנהלותו של המערער עובר להגשת כתב האישום ולאחר מכן היא בלתי סבירה. 8. גם עמדת שירות המבחן, כפי שהובעה בדיון בפני, תומכת בעמדת המשיבה. נציגת שירות המבחן הביעה בפני את החשיבות שיש בכל מידע הנוגע להתנהגות הנאשם, גם אם לא מדובר בהרשעות שהוכחו בבית משפט. כמו כן, ציינה נציגת שירות המבחן, את העובדה כי נאשמים הנחקרים על ידי שירות המבחן מודעים לעובדה כי המידע אותו הם מוסרים עשוי להיות מועבר לידי בית המשפט. 9. לאחר שעיינתי בחומר המצוי לפני, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. כאמור לעיל, הרחיב ב"כ המערער בשאלת היקף המידע הראוי לו שייחשף בפני בית המשפט במסגרת תסקיר המבחן. אולם, אין אני נצרך להכריע בשאלה זו במקרה דנן. גם אם אקבל את טענותיו של ב"כ המערער כי המידע שהופיע בתסקיר איננו קביל, הרי שהתשובה לשאלה הדורשת הכרעה כעת - קרי אם יש בחשיפתו של בית המשפט למידע כדי ביסוס עילת פסלות - היא בשלילה. אכן, השאלה העולה בפנינו, אם יש במידע שנחשף לעיני בית המשפט במסגרת תסקיר המבחן - ואשר נטען לגביו כי לא היה ראוי לו שייחשף - כדי לבסס עילת פסלות, כבר נדונה והוכרעה בפני בית משפט זה. נקבע כי אין בעובדה זו, לכשעצמה, כדי לבסס עילת פסלות (ראו: ע"פ 1164/01 יעקב אלוש נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"פ 3205/99 מוחמד בירו נ' השופט עבר אלרחאמן זועבי (לא פורסם)). כך, גם אין די בעובדה כי בית המשפט נחשף למידע בלתי קביל שלא במסגרת תסקיר המבחן כדי לבסס עילת פסלות (ראו: ע"פ 101/97 סטגסי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"פ 177/97 ועקנין נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). השאלה אותה יש לשאול היא רק אם לאור חשיפת המידע האמור לא יוכל בית המשפט לנהל את ההליך שבפניו ללא משוא פנים. אכן, בנסיבות מיוחדות כאשר נחשף בית המשפט למסה של מידע בלתי קביל יהא בכך משום עילה לפסלותו (ראו: ע"פ 6752/97 רפי פרידן נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); ע"פ 6751/98 חנוך חן נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). אולם, בנסיבות דנן נראה כי אין מקום לביסוס עילת פסלות. במקום אחר אמרנו: "מטבע הדברים מידע הנפרש לעיני השופט בתסקיר שירות המבחן הוא אינטימי והוא עלול לחשוף במידה רבה את הנאשם. בה בעת, התסקיר משמש חלק מן ההליך ומבסס נדבך לגיטימי במסגרת קבלת ההחלטות בתיק מסוג זה. על כן, מטבע הדברים הגבול בין אותם הפרטים שהכרחי כי יופיעו בתסקיר לבין פרטים שאותם אין להביא בו יכול שיהיה דק". דברים אלה יפים גם לענייננו. אכן תסקיר המבחן דנן פורש מידע אודות המערער. גם אם אקבל, מבלי להכריע, את טענות ב"כ המערער כי לא היה על המידע האמור להיחשף בפני בית המשפט הרי שבנסיבות העניין אין בו כדי לבסס עילת פסלות. המערער הורשע על פי הודאתו. בית המשפט החל לדון בעונשו של המערער. במסגרת זו הוגש התסקיר המשלים. התסקיר ציין את הודעת המערער כי ביצע מספר התפרצויות לרכב גם לאחר מועד הגשת כתב האישום. התסקיר גם ציין כי המערער ביטא את החלטתו שלא לבצע מעשים דומים בעתיד. התסקיר לא קבע דבר באשר לאמיתות הודעות המערער. הוא הביאן כמות שהן. בית המשפט הוא מקצועי. אכן, כפי שציין, התסקיר משמש כלי חשוב בגיבוש גזר דינו. לכך הוא נועד. אולם, אין בכך כדי להעיד כי נשלל שיקול דעתו של בית המשפט. גם אם תסקירי המבחן עלולים, לעיתים, לחשוף מידע שאיננו קביל, ואין בכך כדי לקבוע דבר באשר לקבילות המידע שנחשף בתסקיר דנן, חזקה על השופט המקצועי כי יידע להפעיל את שיקול דעתו העצמאי באופן הראוי והצודק. בנסיבות אלה אין אני נזקק להידרש לקביעת בית המשפט קמא כי המערער השתהה יתר על המידה בהגשת בקשת הפסלות. בנסיבות אלה הריני דוחה את הערעור. שופטיםפסלות שופט