המערער טען כי בית המשפט קיים שיחה עם בא כוח המשיב שלא במעמד המערער או בא כוחו. לפיכך, טען המערער, כי איבד את אמונו בבית המשפט והגיע לכלל מסקנה כי התגבשה עמדה מוגמרת בעניינו. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסילת שופט בגלל שיחה עם עורך דין: ערעור על החלטת בית משפט השלום בנתניה (השופט ח' כאבוב) שלא לפסול עצמו מדיון בת.א. 4112/97. 1. הבנק המשיב הגיש נגד המערער ונגד המשיבים הפורמליים תביעה בסדר דין מקוצר. תחילה ניתנו פסקי דין נגד כל הנתבעים בהיעדר הגנה, אולם פסקי דין אלה בוטלו והדיון הושב למסלולו. בישיבת קדם משפט שנערכה ביום 13.2.00 הורתה סגן הנשיא לבהר על גילוי מסמכים הדדי תוך שלושים יום. ועל קיום קדם משפט בפני השופט כאבוב ביום 29.3.00. במועד זה האריך השופט כאבוב את המועד לגילוי מסמכי המשיב וקצב מועדים למתן תשובת המשיב על שאלון ולהגשת תצהיר עדות ראשית מטעמו. המשיב לא עמד במועדים אלו. לפיכך הגיש המערער בקשה למחיקת תביעתו. בית המשפט דחה (ביום 22.5.00) את הבקשה והאריך את המועד להגשת המסמכים - תחילה בשבעה ימים ולאחר מכן (ביום 29.5.00) בעשרה ימים נוספים. משהוגשו התשובה לשאלון ותצהיר גילוי המסמכים טען המערער כי הללו פגומים וחסרים. לפיכך פנה בבקשה למחיקת התובענה, ולחלופין למתן צו עיון במסמכים ולדחיית המועד להגשת תצהיר עדות ראשית מטעמו עד להכרעה ביתר הבקשות. בית המשפט דחה את הבקשות להארכת מועד. בעקבות הגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו זו הורה בית המשפט המחוזי למערער לפנות בבקשה לעיון חוזר לבית משפט השלום. בית המשפט קיבל (ביום 7.9.00) באופן חלקי את בקשתו, קבע כי התשובות שהוגשו לשאלון לא היו שלמות והורה על מתן זכות עיון חלקית למערער. חרף זאת, לא מצא בית המשפט מקום להורות על מחיקת התובענה. כמו-כן לא חייב בית המשפט את המשיב בהוצאות המערער. המערער שלא שבע רצון מהחלטה זו ביקש למצות את בקשת רשות הערעור שהגיש ולפיכך ביקש כי ישיבת ההוכחות (שנועדה ליום 11.10.00) תידחה עד לאחר הדיון בבקשת רשות הערעור (שנקבע ליום 15.10.00). בקשה זו נדחתה. לטענת המערער, הסתבר לו ביום 10.10.00 כי בית המשפט הורה לב"כ המשיב למסור למערער את המסמכים נשוא החלטתו מיום 7.9.00, וזאת במסגרת שיחה בעל פה שקיים עמו. 2. לפיכך הגיש המערער באולם בית המשפט את בקשת הפסלות נשוא הערעור. לטענתו, קיפח אותו בית המשפט באופן עקבי, דחה את כל בקשותיו וקיבל את כל בקשותיו של המשיב (לעניין זה ציין המערער, בין היתר, כי בית המשפט נעתר לבקשת המשיב לדחות דיון שנקבע ליום 3.7.00, אך דחה את בקשת המערער לדחות את המועד הנדחה עד להכרעה בבקשת רשות הערעור). המערער הוסיף וטען כי בית המשפט קיים שיחה עם בא כוח המשיב שלא במעמד המערער או בא כוחו. לפיכך, טען המערער, כי איבד את אמונו בבית המשפט והגיע לכלל מסקנה כי התגבשה עמדה מוגמרת בעניינו. 3. בית המשפט דחה את הבקשה. בהחלטתו ציין, כי בקשת הדחייה שהגיש המערער הוגשה כשבועיים לאחר משלוח החלטתו מיום 7.9.00, ימים ספורים לפני יום הכיפורים. בנסיבות אלו מצא ב"כ המשיב מקום להתייצב אישית ולמסור את תגובתו לבקשת הדחייה באולם המשפט - במהלך דיון אחר שניהל בית המשפט אותה עת. בית המשפט הוסיף, כי הורה לב"כ המשיב למסור את תגובתו במזכירות והורה לו באותה עת להמציא למערער את שנצטווה להמציא (בהחלטה מ- 7.9.00) - על מנת שהמערער יוכל להיערך לדיון שנקבע ליום 11.10.00. בכך התמצו הדברים. בהתייחסו להסכמתן לדחייה קודמת ציין בית המשפט כי הבקשה הקודמת הוגשה בהסכמה - מה שאין כן בקשת המערער. נוכח כל זאת קבע בית המשפט, כי אין כל עילה לפסילתו מלישב בדין. 4. בערעור שבפני חוזר המערער על טענותיו, לפיהן גילה בית המשפט משוא פנים רצוף ונמשך כלפיו, דחה את בקשותיו ונענה לבקשות המשיב. עקב זאת נדרש המערער, לטענתו, להגיש בקשות חוזרות ונשנות - וחרף זאת לא עלה בידו לקבל את המגיע לו ולתקן את העיוותים הדיוניים בפעולת המשיב. לשיטתו של המערער, מהווה השיחה בין בית המשפט לב"כ המשיב נדבך נוסף במסכת משוא הפנים שנקט בית המשפט בעניינו. 5. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה שדין הערעור להידחות. דעת המערער אינה נוחה משורת החלטות דיוניות שהתקבלו בעניינו. על החלטות אלו הוא רשאי לערער (ברשות או בזכות). אולם כבר נפסק לא פעם כי העובדה שניתנה החלטה (ואף שרשרת החלטות דיוניות) לחובתו של בעל דין אינה מקימה עילת פסלות (וראו: ע"א 2668/96 וינברג דורון ושות', עו"ד נ' הרב משה יהודה לייב רבינוביץ, לא פורסם; ע"א 220/99 ח.ר. דולומיט חברה לבנין ופיתוח בע"מ נ' תעשיות רדימיקס (ישראל) בע"מ, טרם פורסם). גם חילופי הדברים הקצרים שהתקיימו באולם בית המשפט (במעמד בעלי דין שאינם צד להליך כאן) אינם מקימים עילת פסלות. אכן, ככלל יש להימנע מחילופי דברים בין אחד מבעלי הדין לבין בית המשפט שעה שהצד שכנגד אינו נוכח ואינו יכול לטעון או להגיב (וראו: ע"א 7840/96 זיידנברג נ' זיידנברג, פ"ד נ (4) 260). אולם עצם קיומם של חילופי דברים מסוג זה אינו מוביל בהכרח לפסילתו של ההליך. לעניינן זה ייבחן גם תוכן הדברים, משכם והפורום בו נאמרו (וראו: ע"א 5735/96 BG Assistance נ' פליציה גורה, לא פורסם; ע"פ 599/87 יוסף חוברה נ' מדינת ישראל, פ"ד מא 4) 614). בעניינו נאמרו הדברים באולם בית המשפט ואין בהם כדי להשליך על זכויות הצדדים או על ההכרעה בהליך. אפשר שמוטב היה אילו נמנע בא כוח המשיב מהתייצבות באולם בית המשפט ומהתייחסות לתיק שלא היה קבוע לדיון אותה עת. אולם גם כך לא היה בדברים שנאמרו כדי לעורר חשש ממשי אובייקטיבי כי בית המשפט גיבש משוא פנים בעניינו של המערער (וראו: ע"פ 5/82 אבו חצירא נ' מדינת ישראל, פ"ד לו (1) 247, 250). הערעור נדחה איפוא.עורך דיןשופטיםפסלות שופט