מה נפקותו המשפטית של פסק דין שניתן בחוסר סמכות עניינית? גם לשאלה זו נקבע לא אחת על ידי בית המשפט העליון, כי פסק דין כזה, הינו בטל מעיקרו (VOID). בע"פ 476/78, 560/78, 31/79 ביטון נ. מדינת ישראל, בסעיף 6 לפסק הדין נאמר:  "כלל גדול הוא, כי מקום בו נוטל בית משפט סמכות שאינה קנויה על פי דין, החלטתו היא כאין וכאפס ובטלה מעיקרה, וכל אימת שיידרשו לביצועו של פסק הדין, תהיה כל רשות שיפוטית מוסמכת להצהיר על בטלותו, כל בית משפט שלפניו תועלה טענת הבטלות בשל העדר סמכות, יהיה חייב לדון בה ויהיה עליו להתעלם מן ההחלטה אשר כמוה כאין וכאפס".   בע"א 680/84 אלי שני נ. יעל שני פ"ד לט (2) 444, בעמ' 447 בסעיף 6 לפסק הדין של בית המשפט העליון נאמר: "צו שניתן מחוסר סמכות, הוא בטל מעיקרו. לא הייתה מניעה, לכן, שבית המשפט המחוזי יתקוף אותו בעקיפין. צו כזה אין צורך לתקפו בהתקפה ישירה בבג"צ".   בספרה של ד"ר נינה זלצמן "מעשה בית דין בהליך אזרחי" בעמ' 201 נאמר: "הכלל הוא שרק פסק דין סופי שנתן בית משפט בסמכות כדין, יכול להוות מעשה בית דין. כאשר היה בית המשפט חסר סמכות לפסוק בתובענה שהובאה לפניו, בטל פסק הדין מעיקרא ואין בכוחו למנוע התדיינות נוספת בין בעלי הדין בגין אותה עילת תביעה או בשל אותה פלוגתא".  קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסק דין שניתן בחוסר סמכות עניינית: 1. המדובר בבקשה שהוגשה בהמרצת פתיחה, בה נדרש בית המשפט להצהיר כי פסק הדין שניתן על ידי בית משפט השלום בנצרת בת.א. 1338/98 נגד המבקש בהעדר הגנה, ניתן בחוסר סמכות עניינית והוא בטל מעיקרו, וכן להורות למשיב מס' 2 (רשם המקרקעין) לרשום בפנקס הזכויות את המשכנתא בדרגה ראשונה ללא הגבלה בסכום שניתנה לטובת המבקש על פי שטר 034576/0001 מיום 15/12/1992 (להלן: "המשכנתא") ואשר נמחקה על פי פסק הדין.   2. המשיב מס' 1 (להלן: "המשיב") התנגד לבקשה.   3. בישיבה מיום 02/10/02 הסכימו ב"כ הצדדים שיינתן פסק דין ע"י בית המשפט על סמך החומר שצורף לבקשה ולתגובה וכן על סמך סיכומי הצדדים.   4. העובדות שאינן שנויות במחלוקת שדרושות להכרעה בבקשה זו, הן כדלקמן: א) ביום 15/12/92 נרשמה משכנתא בפנקסי רשם המקרקעין בדרגה ראשונה וללא הגבלה בסכום לטובת המבקש על חלקת המשיב הידועה כחלקה 111 בגוש 16508 אדמות נצרת, ועליה קיימת דירה (להלן: "הנכס") וזאת להבטחת פרעון חובם של ג'מיל סעד ו/או מאלק תאופיק נסאר למבקש. ב) ביום 30/09/97 ובמסגרת תיק הוצל"פ 2-97-25072-02 חיפה, הגיש המבקש בקשה למימוש המשכנתא הרובצת על הנכס. ג) כב' ראש ההוצל"פ בחיפה בהחלטתו מיום 06/10/97 מינה את עו"ד עופר סולמונוב ככונס נכסים על הנכס. ד) בתאריך 04/02/98 הגיש המשיב נגד המבקש תביעה בת.א. 1338/98 בית משפט השלום בנצרת (להלן: "התביעה), בה נדרש בית המשפט להצהיר כי המשכנתא בטלה ומבוטלת וכן להורות לרשם המקרקעין למחוק את המשכנתא מספריו. ה) המבקש קיבל העתק מהתביעה, מסיבות שונות לא טרח להגיש כתב הגנה. ו) בתאריך 29/04/99 ולאור העדר הגשת הגנה כאמור, ניתן פסק דין בהתאם לתביעה (להלן: "פסק הדין"). ז) בסמוך ליום 24/11/99 עת שביקש ב"כ המבקש להחליף את כונס הנכסים הקודם ולמנות את עו"ד סיגל יער במקומו, התברר לעורכת הדין שטיפלה בתיק, כי ניתן פסק דין בהעדר הגנה שמורה על ביטול המשכנתא. ח) המבקש לא הגיש לבית משפט השלום בקשה לביטול פסק הדין, ובמקום זאת הגיש ביום 10/06/02 את הבקשה עסקינן.   5. בדיון שלפנינו מתעוררות מספר טענות משפטיות, להלן אדון בהן: א) הסמכות לדון בתביעה למתן פסק דין המצהיר על ביטול משכנתא: אין חולק כי המשיב הגיש את התביעה לבית משפט השלום, בה דרש מבית המשפט להצהיר על ביטול ו/או בטלות המשכנתא. השאלה האם נתונה לבית משפט השלום הסמכות העניינית לדון בתביעה זו? כבר נאמר, לא פעם, על ידי בית המשפט העליון, כי תביעה שעניינה הצהרה על בטלות משכנתא ומחיקתה מהרישום, נופלת בגדר "תביעות אחרות הנוגעות למקרקעין", אשר לפי סעיף 51 (א) (2) ו- (3) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד - 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), אינה מצויה בסמכות בית משפט השלום, מכיוון שאין המדובר בתביעה כספית וכמובן אין המדובר בתביעה בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לכן הסמכות העניינית לדון בתביעות אלה, היא של בית משפט המחוזי, (ראה הפ 684/97 אילנה אוגלי ואח' נ. אדיב חב' לשירותים כלליים בע"מ ואח', דינים מחוזי כרך לב (4) 946). בספרו של זוסמן ז"ל "סדרי הדין האזרחי" מהדורה שביעית עמ' 53, נאמר:   "נראה הדבר שתביעה למחיקת רישומה של משכנתא מלשכת רישום המקרקעין עקב פרעון חוב, היא "תביעה אחרת" הנוגעת למקרקעין, יהא אשר יהא גובה החוב".   התוצאה היא, שפסק הדין של בית משפט השלום, ניתן בחוסר סמכות עניינית. שאלה נוספת נגזרת מהשאלה הקודמת הינה, מה נפקותו המשפטית של פסק דין שניתן בחוסר סמכות עניינית? גם לשאלה זו נקבע לא אחת על ידי בית המשפט העליון, כי פסק דין כזה, הינו בטל מעיקרו (VOID). בע"פ 476/78, 560/78, 31/79 ביטון נ. מדינת ישראל, בסעיף 6 לפסק הדין נאמר:   "כלל גדול הוא, כי מקום בו נוטל בית משפט סמכות שאינה קנויה על פי דין, החלטתו היא כאין וכאפס ובטלה מעיקרה, וכל אימת שיידרשו לביצועו של פסק הדין, תהיה כל רשות שיפוטית מוסמכת להצהיר על בטלותו, כל בית משפט שלפניו תועלה טענת הבטלות בשל העדר סמכות, יהיה חייב לדון בה ויהיה עליו להתעלם מן ההחלטה אשר כמוה כאין וכאפס".   בע"א 680/84 אלי שני נ. יעל שני פ"ד לט (2) 444, בעמ' 447 בסעיף 6 לפסק הדין של בית המשפט העליון נאמר: "צו שניתן מחוסר סמכות, הוא בטל מעיקרו. לא הייתה מניעה, לכן, שבית המשפט המחוזי יתקוף אותו בעקיפין. צו כזה אין צורך לתקפו בהתקפה ישירה בבג"צ".   בספרה של ד"ר נינה זלצמן "מעשה בית דין בהליך אזרחי" בעמ' 201 נאמר:   "הכלל הוא שרק פסק דין סופי שנתן בית משפט בסמכות כדין, יכול להוות מעשה בית דין. כאשר היה בית המשפט חסר סמכות לפסוק בתובענה שהובאה לפניו, בטל פסק הדין מעיקרא ואין בכוחו למנוע התדיינות נוספת בין בעלי הדין בגין אותה עילת תביעה או בשל אותה פלוגתא".   המסקנה העולה מכל האמור הינה, כי פסק הדין שניתן מחוסר סמכות עניינית בטל מעיקרא ודינו כאין וכאפס.   ב) בית המשפט המוסמך לבטל פסק דין שניתן מחוסר סמכות עניינית: המשיב טען, כי לא ניתן לבטל פסק דין, אלא בערכאה שנתנה אותו, לכן ביקש לדחות את הבקשה על הסף. טענה זו אינה מקובלת עליי. בע"א 256/71 חסן פטין נ. מוחמד עבד אלמועטי, פד"י כו (1) 505 בעמ' 508, נקבע:   "מפסק דין בטל לא קם מעשה בית דין, אלא אפסיות וכל מוסד שיפוטי שלפניו מסתמכים על פסק הדין, חייב להכיר בכך, ולהתעלם ממה שמתיימר אמנם להיות הכרעה שיפוטית אך חסר בפועל תוקף משפטי".   בע"א 255/89, 300 ד' פרדו ואח' נ. מדינת ישראל, פד"י מו (5) 641, בעמ' 656 נקבע: "ברור, כי אין בכוחם של החלטה או פסק דין, המתקבלים בחוסר סמכות עניינית, כדי ליצור השתק: פסק דין שניתן בחוסר סמכות עניינית בטל מעיקרו, ומשמעות הדבר היא, כי אין לו כל תוקף משפטי וכי אין בקביעות העובדתיות הכלולות בו כדי לחייב את הצדדים להליך".   פסק הדין שניתן בבית משפט השלום, ניתן מחוסר סמכות עניינית, ולא יעלה על הדעת והדבר מנוגד לשכל הישר, שאותו בית משפט המחוסר סמכות עניינית, הוא אשר ידון בבקשה לביטול אותו פסק דין שניתן מחוסר סמכות עניינית. שורת ההגיון והשכל הישר, מחייבים שבקשה לביטול פסק דין כזה, תוגש לבית המשפט המוסמך. כאמור בית המשפט המוסמך לדון בבקשה כזו, הוא בית משפט זה, לכן בדין הוגשה הבקשה דנן. ג) ב"כ המשיב טען, כי הבקשה דנן לא הוגשה במועד, וכי המבקש לא הצביע על נימוקים מיוחדים שיש בהם כדי להצדיק את הגשת הבקשה באיחור כה רב. אכן טענות אלה נכונות ורלוונטיות לו הגיש המבקש לבית משפט השלום בקשה לביטול פסק הדין, אולם לדעתי מועדים ונימוקים אלה לא חלים במקרה שלפנינו, מכיוון שהמבקש הגיש בקשה עצמאית וחדשה לבית משפט זה בה ביקש להצהיר כי פסק הדין בטל מעיקרו. למעשה בקשה זו באה להכריז על בטלות פסק הדין שניתן מחוסר סמכות עניינית שנפקותו המשפטית הינה כאין וכאפס, לאור זאת נראה לי כי בנסיבות אלה אין להגביל את המבקש במועדים או בנימוקים מיוחדים למחדלו ולאי הגשת בקשה בסמוך למתן פסק הדין. מעבר לנדרש, ראוי להוסיף, כי הקריטריונים לביטול פסק דין שהתייחס אליהם המשיב בסיכומיו, עלולים לחול גם במקרים בהם פסק הדין ניתן לביטול ולא בטל מעיקרו וכל עוד שלא בוטל פסק הדין הוא שריר וקיים, אולם כאמור בענייננו המדובר בפסק דין הבטל מעיקרו ללא כל פעולה שיפוטית, ופסק דין הצהרתי שיינתן על פי בקשה זו, נועד להכריז על בטלות פסק הדן שבלאו הכי בטל מעיקרו. ד) ב"כ המשיב טען, כי חייבים להעלות את הטענה של חוסר סמכות עניינית, רק באותו בית משפט או בערעור על אותו פסק דין ומכיוון שהמבקש לא הגיש כל ערעור, אין לאפשר לו לעורר טענה זו בהליך הנוכחי. גם טענה זו אין בידיי לקבלה, הדגשתי קודם פעמים מספר כי בפנינו פסק דין שניתן מחוסר סמכות עניינית שהוא כאין וכאפס, אי לכך ניתן להעלות את הטענה של העדר סמכות עניינית בכל הליך שיתעורר, לרבות הליך כגון דא, לאור זאת דין הטענה הנ"ל להידחות.   6. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה ומצהיר כי פסק הדין שניתן בת.א. 1338/98 בית משפט השלום בנצרת בטל מעיקרו, כמו כן הנני מורה לרשם המקרקעין לרשום בפנקסי הזכויות את המשכנתא בדרגה ראשונה ללא הגבלה בסכום שניתנה לטובת המבקש על פי שטר 034576/0001 מיום 15/12/92.   7. בנסיבות העניין ובשל התנהגות המבקש שלא הגיש את בקשתו בהקדם, אני נמנע מלפסוק הוצאות ושכ"ט עו"ד למבקש על אף שזכה בתיק. סמכות עניינית