קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על העונש בגין פריצה לרכב וגניבת ארנק: השופטת ר. אבידע: 1. המשיב נדון בבית משפט השלום בבאר שבע לעונש מאסר של 14 חודשים. כמו כן, בית המשפט הפעיל מאסרים על תנאי שהוטלו עליו בשני גזרי דין, בגזר דין אחד הוטל עליו עונש מאסר על תנאי של 12 חודשים, ובגזר דין אחר הוטלו עליו עונשים מותנים אחד של 12 חודשים ואחד של 6 חודשים. שלושת עונשי המאסר על תנאי הופעלו באופן חופף זה לזה ובמצטבר לעונש המאסר שהוטל עליו, כך שבסה"כ הושתו על המשיב 26 חודשי מאסר לריצוי בפועל החל מיום מעצרו 14.3.10. כמו כן, נדון המשיב לעונש מאסר על תנאי. ערעורה של המדינה הוא כנגד קולת העונש שהושת על המשיב. 2. עונש המאסר של 26 חודשים הוטל על המשיב בגין שלוש עבירות אשר נעברו תוך מספר ימים. הראשונה ביום 27.2.10 עבירת התפרצות לרכב וגנביה, המשיב התפרץ לרכב, גנב ממנו ארנק, נעליים, בקבוק שתיה חריפה, צמיד תעודות ומסמכים נוספים. האירוע השני ארע ביום 2.3.10, שאז התפרץ המשיב לרכב, גנב ממנו ארנק בו היו 2,000 ₪ וכרטיסי חיוב, ולאחר מכן רכש מוצרים בכרטיס החיוב בסכום של 851 ₪. בגין אירוע זה הורשע המשיב בעבירות של פריצה לרכב גניבה ממנו והונאה בכרטיס חיוב. האירוע השלישי, אף הוא היה ביום 2.3.10, עת ניסה המשיב לגנוב מכשיר די.וי.די מחנות מחשבים, ובשל כך הורשע בעבירה של גניבה. 3. לטענת המערערת בנסיבות של המשיב העונש שבית המשפט הטיל עליו מוגזם לקולא, שכן, למשיב רישומים פליליים רבים מאוד, רובם עבירות נגד הרכוש, עבירות על פקודת הסמים המסוכנים, ואת העבירות בענייננו, ביצע המשיב לאחר שהשתחרר ממאסר קודם ביום 1.2.10. 4. כידוע, על פי סעיף 58 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, עונש מאסר על תנאי שהופעל ירוצה במצטבר, אלא אם "מטעמים שירשמו" יורה בית המשפט על חפיפה בין מלאה ובין חלקית. בית המשפט נימק בענייננו את חפיפת עונשי המאסר על תנאי בנסיבות חייו של המשיב, אותן פירט בגזר דינו. גם אם טעה בית המשפט בכך שהורה על חפיפת עונשי המאסר כמפורט לעיל, הרי שבבואנו לשקול האם יש מקום להתערב בענישה עלינו ליתן את הדעת לעונש המאסר הכולל שהוטל על המשיב. אומר מיד, כי לדעתי לנוכח מכלול הנסיבות, בעיקר עברו הפלילי העשיר של המשיב, והעובדה כי ביצע עבירות זמן קצר לאחר שהשתחרר ממאסר, העונש שהוטל עליו הינו עונש קל, ואילו ישבנו אנו בערכאה ראשונית, ראוי היה להטיל עונש כבד יותר. דא עקא, מצויים אנו בערכאת הערעור, ונפסק לא פעם, כי בית המשפט לערעורים ראוי שיתערב אך כאשר העונש הינו מוגזם לחומרא, או מוגזם לקולא. הגם שהעונש בענייננו קל, כאמור לעיל, וייתכן שאף לא היתה הצדקה לחפוף את עונשי המאסר על תנאי, כפי שבית המשפט הורה שיעשה, בשים לב לעבירות שביצע המשיב, ולטענה כי לגבי שתיים מהן המשיב הוא שסיפר עליהן לחוקריו, ואלמלא עשה כן לא היו ראיות נגדו, לו דעתי תישמע, לא היינו מתערבים בענישה, משלנוכח מכלול הנסיבות העונש אינו מוגזם לקולא במידה כזו המצדיקה התערבות. רות אבידע, שופטת השופט י. שפסר: מסכים אני כי באשר לעבירות נשוא תיקנו, המאסר בפועל שהושת (14 חודשים), הינו קל יחסית, ואולם, לא היה מצדיק התערבות לכשעצמו, ובמצב דברים רגיל, הייתי אף אני מקבל את העמדה כי אין להתערב בפסק הדין. דא עקא, שאין בפנינו מצב דברים רגיל, אלא במשיב בעל "מטען חורג" של עבר פלילי מכביד, ובכלל זה, שלושה מאסרים מותנים ברי הפעלה אשר לא הרתיעוהו, ואשר אותם מצא לנכון בית המשפט להפעיל בחפיפה. כפי שציינה חברתי, השופטת אבידע, על פי הוראות סעיף 58 לחוק העונשין יש להפעיל מאסרים מותנים במצטבר, זולת אם נרשמו טעמים שלא לעשות כן. לכשעצמי, נראה לי כי בית המשפט נימק טעונים לקולא מבלי לציינם כטעמים מיוחדים בשאלה נשוא הנדון, על אף שמצא לנכון כי יש מקום להפעיל את המאסרים המותנים בניגוד לעמדת ב"כ הנאשם (שם), לפיה טען כי לא ניתן לעשות כן בשל ניסוחם. בעניין זה, אעיר, כי מקובלת עלי עמדת בית המשפט קמא ביחס להפעלת המאסרים המותנים, ונראית לי פרשנותו המפורטת בסעיפים 17-19 לגזר הדין, המאמצת גם את גישת בית משפט זה בעפ"ג 39062-01-10 המביאה בחשבון את התכלית, הקשר הדברים והשכל הישר, ובעניין זה אף אני סבור שהיה מקום להפעלת התנאים. נוכח העובדה כי אין דרכה של ערכאת הערעור למצות את חומרת הדין, הייתי מציע להפעיל גם את המאסר המותנה בן ששת החודשים במצטבר למאסר המותנה בן 12 החודשים שהופעל במצטבר ולחפוף אך מאסר מותנה אחד בן 12 חודשים, כך שבסה"כ ירצה המשיב 32 חודשי מאסר שימנו מיום מעצרו 14.3.10. יעקב שפסר, שופט השופטת ט. חיימוביץ: אני מצטרפת לפסק דינו של כב' השופט שפסר. נימוקיו מקובלים עלי. אוסיף, כי חפיפה של שלושה מאסרים מותנים זה לזה, ללא טעם שיצדיק זאת, ואשר חייב להיות נעוץ בנימוקים כגון דרך שיקומית שעבר המשיב, למעשה מעקרת את התוכן מהמאסר המותנה וממטרותיו. טלי חיימוביץ, שופטת אשר על כן, ברוב דעות הוחלט כאמור בחוות דעתו של השופט י. שפסר.פריצהגניבת רכברכבגניבה