בית המשפט ציין כי במקרה להלן החייב לא פעל בחוסר תום לב, אלא נקלע למבוי סתום אשר נבע הן ממצב חובות תחילתי שמקורה בחובות אביו, והן מניהול לקוי של עסקיו - אשר הצטברותם של שני גורמים אלה, הביאו למצבו זה. ##קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פשיטת רגל בגלל חובות של האבא:##   1. החייב, יליד שנת 1972, הגיש ביום 18.8.02 בקשה לפשיטת רגלו. ביום 29.12.02 ניתן צו לכינוס נכסיו, תוך עיכוב ההליכים נגדו, השתת המגבלות הקבועות בהוראות פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"מ-1980 (להלן: "הפקודה"), וקביעת תשלום חודשי עיתי בסך 1,000 ₪ לחודש.   2. בבקשתו, הצהיר החייב על חובות לכ- 20 נושים, בסכום כולל של כ- 1.3 מליון ₪. לאחר מתן צו כינוס הנכסים, הגישו 15 מנושי החייב תביעות חוב על סך 1,715,750 ₪ מתוכם סך 97,144 ₪ חובות בדין קדימה לשלטונות המס. 3. בחוות דעתו, שניתנה על פי סעיף 18 ד' לפקודה, ציין ב"כ הכונ"ר, כי החייב ניהל עסק לפינוי אשפה בין השנים 1994-2001, אשר היה רווחי. בתקופת ניהול העסק צבר החייב חובות לשלטונות המס וכן לא הקפיד על תשלום המיסים, חובות אלה מגיעים ל- 34% מסך חובותיו. החייב אף לא דיווח לשלטונות המס בשנים 1997-2001. בגין מחדליו אלה, הוגשו נגדו כתבי אישום והוא הורשע בעבריות של אי הגשת דו"חות תקופתיים לשלטונות המס. בנוסף, הורשע החייב, שעסק כקבלן לפנוי פסולת, בעברות של השלכת פסולת ביתית לרשות הרבים - מעשים אשר בוצעו על ידו משך תקופה ארוכה, בכל השנים בהן עסק כקבלן פינוי פסולת.   4. הכונ"ר ציין כי יש לזקוף חלק מהגורמים להסתבכות החייב בגין השקעות עסקיות בלתי מחושבות, בגין רכישת משאיות ואבזורן בציוד מיוחד לפינוי פסולת, בעלויות ניכרות. אחת מן המשאיות עוקלה והשניה נמכרה בהוצל"פ.   חוב נוסף של החייב נובע מערבות שחתם החייב לאביו, בהיותו בן 18 שנה, ובטרם החל בניהול עסקיו.   5. הכונ"ר אף טען, כי החייב אינו פורע את התשלומים החודשיים. עובדה זו הופרכה על ידי החייב. נראה כי מערכת הדיווח והעדכון בלשכת הכונ"ר לוקה בפער כלשהוא, אשר יש בו כדי לגרוע מדוחותיו לענין זה, ומן הראוי כי הדעת תינתן בסוגיה זו.   6. בסיכום חוות דעתו, קובע הכונ"ר, כי החייב לא הוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב והינם תוצאה של כשלון עסקי. לשיטת הכונ"ר היה עסקו של החייב רווחי ולא היתה כל סיבה להפסקת פעילות העסק. הואיל והחייב הפסיק את הפעלת העסק, תוך הותרת משאית ברשותו, ובמקביל הגשת בקשה לפשיטת רגל, מצביע הדבר על הגשת הבקשה בחוסר תום לב. עוד טוען ב"כ הכונ"ר בחוות דעתו, כי החובות לשלטונות המס שצבר החייב, והרשעותיו בעבירות מס מלמדות על מנהג שלא בתום לב. ולבסוף, נטען כי חלק מחובותיו של החייב נוצרו מערבות שערב לאביו בהיותו בן 18 וכן ממשיכת שיקים מחשבונו, כדי לפרוע את חובותיו של אביו.   7. יש לציין, כי במהלך ההליכים המקדמיים, שהתנהלו במסגרת תיק זה, הגיש החייב תצהיר, ובו פירט את תיאור הסתבכותו הכלכלית אגב ניהול עסקיו (ר' תצהירו מיום 8.10.02).   מתצהירו זה עולה, כי בהיות החייב עול ימים, נאלץ לערוב לחובותיו של אביו לבנק לאומי לישראל בע"מ, ואף חתם על שיקים לפרעון החוב לבנק - על פי דרישת האב.   כן המציא החייב דוחות כספיים של העסק. סקירת דוחות אלה מלמדת, כי אמנם דוחות ההכנסות וההוצאות היו מאוזנים, אך לא הותירו הכנסה פנויה רבה. מנגד, השקיע החייב השקעות עתק בהקמת עסקו. החייב התקשר במכרזים, שפרסמה המועצה המקומית אכסאל - תוך הגשת הצעות נמוכות במיוחד - דבר אשר הביא, מחד גיסא, לזכיה במכרזים, אולם, מאידך גיסא, הפך את הזכיה לבלתי רווחית. במקביל, רכש החייב שתי משאיות חדשות בסכומי כסף גבוהים ביותר. אף אבזורן של שתי המשאיות באמצעים לפינוי אשפה, עלו הון רב.   אחת המשאיות נפגעה בתאונה. המשאית לא היתה מבוטחת, כך שברשות החייב לא היו כספים לתשלום עלות תיקונה שהסתכמה בסך 90,000 ₪ וסופה של המשאית שנמכרה לצורך מימון עלות תיקונה בנזיד עדשים.   יצויין, כי רכישת המשאיות ואבזורן, לא נעשתה מהון עצמי של החייב, אלא מאשראי שנטל החייב. כאשר תשלומי ההחזר היו מעבר ליכולתו הכלכלית. הכל נעשה בייעוצו של אביו, כאשר החייב היה אותה עת בן 24 שנים.   במקביל חלה התדרדרות במצב עסקיו של החייב. אחד מלקוחותיו הגדולים, משה אליהו, לא פרע חובות על סך 220,000 ₪ בטרם התאבד. אף העבודה בשירות המועצה המקומית לא התנהלה כדבעי, כאשר החייב לא זכה במכרזים, ובחלקם הגיש הצעות במחירי הפסד והכל על מנת להותיר את ראשו מעל המים.   8. מן האמור לעיל, עולה, כי החייב, אשר החל בניהול עסקים, בהיותו עול ימים, לא ניהל עסקים רווחיים כטענת הכונ"ר. עסקיו של החייב הוקמו במינוף גבוה, ללא כל הון עצמי, ותוך נטילת סיכון גבוה, כאשר מקורותיו העצמאיים לא עמדו בכל יחס סביר לסיכונים בפניהן ניצב. עם זאת, אין לומר כי ניהול עסק בצורה כזו, מהווה משום ניהול עסק שלא בתום לב עד כדי שלילת הגנת תום הלב מן החייב.   9. עוד יש ליתן את הדעת כי החייב, החל מנקודת מוצא שלילית, בערבו, בגיל 18 שנה, לחובותיו של אביו. איני סבור כי יש להתייחס לחייב מעין זה כלכל חייב אחר, אשר חרף מצבו הכלכלי הרעוע, נוטל על עצמו חיובים, על דרך של ערבות לחובות זרים. מדובר בנער, אשר היה נתון להשפעת אביו, וגם אם בגיל 18 עמד ברשות עצמו - עדיין איני סבור כי על בית המשפט לבחנו מבעד לאותן עדשות, בהן יבחן אדם בוגר, המנהל עסקיו באופן עצמאי, הנוטל על עצמו התחייבות לפרוע את חובות הזולת. העובדה כי המדובר בחתימת ערבות ומתן שיקים, אשר נעשו לפי הנחיית אב בוגר, יש בה כדי להביא למסקנות שונות ממסקנותיו של ב"כ הכונ"ר. מטבעו של עולם הוא, כי נער עול ימים נתון להשפעותיו של אביו וימלא אחר מבוקשו, שכן מרותו של האב עולה על כל שיקול כלכלי סביר אשר נער בגיל בו היה החייב אותה עת, יכול לשקול.   10. עוד אציין, כי החייב צירף לתצהירו את רשימת חובותיו וציין את מקורו של כל חוב. כעולה מרשימה זו, מרביתן של חובותיו של החייב נוצרו לצורך ניהול עסקו של החייב, כאשר חלקן האחר נבע מחובותיו של האב כפי שפורטו לעיל.   11. בנסיבות אלה, לא מצאתי מקום למסקנה כי החייב ניהל עסקיו שלא בתום לב וכי לא הוכיח תום לב ביצירת חובותיו.   12. ובאשר לחובות לשלטונות המס - אין ספק כי חייב אשר אינו משלם את תשלומי המס המוטלים עליו עקב ניהול עסקיו מוכיח בכך חוסר תום לב. עם זאת, יצויין כי בניגוד למקרים אחרים, בהם חייבים אף לא דיווחו לשלטונות המס, כך שלא ניתן היה אף לבחון את מקורם של חובותיהם, הגיש החייב שבפנינו דוחות לשלטונות המס - כך שניתן היה לבחון את מצב עסקיו.   אף לא נטען כי החייב לא נתן לכונ"ר תמונה מלאה של מצב עסקיו או לא עמד בחובת הגלוי המוטלת על חייב, החפץ לחסות בצילה של הגנת פקודת פשיטת הרגל.   התרשמותי הינה, כי החייב נאלץ להתמודד עם מצב עסקים רעוע, ותזרים מזומנים בלתי אפשרי, שנגרם כתוצאה ממצבו זה - ומוסר תשלומים ירוד - כאשר בין היתר החובות שלא נפרעו על ידו, היו החובות לשלטונות המס.   עם זאת, לא שוכנעתי כי בקשתו של החייב הוגשה שלא בחוסר תום לב, או במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל - כך שמן הדין לדחותה על פי הוראת סעיף 18 ה' (א)(2) לפקודה.   13. כידוע, אחת מתכליות הליך פשיטת הרגל הינה:   "מקובל לקבוע כי הליכי פשיטת הרגל מיועדים למלא אחר שתי תכליות עיקריות: האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה, היעילה והשווה ביותר (ראו ע"א 92/76 בן-ציון נ' מדינת ישראל [1], בעמ' 166). תכלית זו מקבלת משנה תוקף לאור ההגנה החוקתית על זכות הקניין (סעיף 3 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו). לשם שמירה על קניינו של הנושה ופירעון החובות המגיעים לו אין די לעתים בהליכי הוצאה לפועל, ויש הכרח באמצעי קיצוני יותר - הוא הליך פשיטת הרגל. אולם לצד תכלית זו קיימת התכלית השנייה, שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על-ידי קבלת הפטר מן החובות." (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ. כונס הנכסים הרשמי, פד"י נז(4) 197, 205).   14. במקרה דידן לא מצאתי כי החייב פעל בחוסר תום לב, אלא נקלע למבוי סתום אשר נבע הן ממצב חובות תחילתי שמקורה בחובות אביו, והן מניהול לקוי של עסקיו - אשר הצטברותם של שני גורמים אלה, הביאו למצבו זה.   במצב דברים זה, אין ספק כי הותרת המצב הקיים, לא יהא בה כדי להועיל לא לחייב ולא לנושיו. ולענין זה אציין כי לאחרונה עלה החייב על דרך המלך והחל להשתכר. כפי שציינתי, לא מצאתי אף כי החייב נוהג בחוסר תום לב בתקופה שמיום הגשת בקשתו ואילך.   על כן, בשקלי כל אלה, סבורני, במקרה דידן, נוטה הכף לכיוון קבלת הבקשה ובכך לאפשר לחייב לשקם עצמו, ולעלות על דרך חדשה, תוך הגשת תכליותיהן של הוראת פקודת פשיטת הרגל ומתן הזדמנות לחייב לפתוח דף חדש במסכת חייו.   15. לנוכח האמור, אני מכריז על החייב כפושט רגל.   ההגבלות והתנאים שהושתו על החייב בצו כינוס הנכסים יעמדו בעינם. כן ימשיך החייב בתשלום העיתי כפי שנקבע בצו.חובפשיטת רגל