קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פשרה בתביעה ייצוגית נגד פרטנר / אורנג': כללי לפני בקשה לפי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו - 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק") לאישור הסדר הפשרה בעניין שהוגשה לגביו בקשה לאישור תובענה כייצוגית. המבקשים הם לקוחות המשיבה, חברת פרטנר תקשורת בע"מ (להלן: "פרטנר"), שהיא בעלת זכות השימוש בישראל במותג הבינלאומי בתחום התקשורת הסלולארית "אורנג'" (orange). מר משה לוין (המבקש 1) הינו לקוח פרטנר מזה מספר שנים, וקיבל ממנה שירותי תקשורת סלולארית בעבור עצמו ובעבור רעייתו ושלושת ילדיו. לימים, הופרד המנוי של בתו, גב' עדי לוין (המבקשת 2), מהמנוי ה"משפחתי", והיא התקשרה עם פרטנר באופן עצמאי בהסכם לקבלת שירותי תקשורת סלולארית. בתמצית, עילת התביעה נסמכת על טענתם של המבקשים כי פרטנר חישבה באופן שגוי את סכומי ההנחות אשר הגיעו למי מלקוחותיה אשר היו מנויים על חבילה שירות שכונתה "חבילת החברים" (להלן: "חבילת החברים"). חבילת החברים הציעה הנחה בת 50% על החיובים בגין זמן האוויר לשלושת "יעדי אורנג' נבחרים" (שהינם אותם מספרים ש"זמן האוויר" בגינם נוצל באורח המירבי בחודש נתון). ההנחה ניתנה עבור 180 דקות השיחה הראשונות ליעדים אלה. עלות החבילה הייתה תשלום חודשי קבוע על סך 14.63 ₪ (בצירוף מע"מ) עבור כל מנוי הכלול בחבילה. לטענת המבקשים, ההנחות שניתנו בפועל היו נמוכות מסכומי ההנחות שהגיעו להם. עוד טענו המבקשים כי משגילו שפרטנר אינה מזכה אותם במלוא סכומי ההנחות, והתלוננו בפני פרטנר על כך, נתנה להם פרטנר זיכויים נוספים, אלא שזיכויים אלה אינם ממצים את מלוא ההנחות המגיעות להם. בתגובתה הכחישה פרטנר את טענות המבקשים, ובין היתר טענה כי המבקשים היו כלולים גם בתכנית שכונתה "תכנית החיילים", שהקנתה זיכוי עבור התשלום החודשי הקבוע עד לסך של 9.90 ₪ עבור שימוש בשירותי רשת (להלן: "הטבת חיילים"). מאחר שהטבת חיילים ניתנה גם עבור שיחות, ניכתה פרטנר את החלק היחסי של הטבה זו מחישוב החיובים בגינם ניתנו הנחות חבילת החברים, ומכאן הפער בתחשיבי הזיכויים. בתשובה לתגובה טענו המבקשים כי לפי תנאי חבילת החברים פרטנר לא הייתה זכאית להביא בחשבון במסגרת חישובי ההנחות בחבילת החברים הטבות כגון הטבת חיילים. הזיכוי לצורך מתן הטבה זו נקבע כהטבה כללית ולא כהנחה על זמן אוויר. כן לא נאמר ללקוחות כי קבלת הטבת חיילים תביא להפחתת ההנחות על זמן אוויר שמגיעות בגין תכניות אחרות. עוד טענו המבקשים כי גם אם מחשבים את הנחות חבילת החברים לפי שיטת החישוב הנטענת ע"י פרטנר עדיין קיים חוסר התאמה בין סכומי ההנחות שנגזרים משיטת חישוב זו לבין סכומי ההנחות שניתנו בפועל ע"י פרטנר. ההליכים בעניין הסדר הפשרה 6. ביום 4.5.2011 נערך במסגרת תיק זה דיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית, בו נחקרו בחקירה נגדית המבקש 1 והמצהירה מטעם פרטנר. ביום 14.6.2011 הגישו המבקשים את סיכומיהם בבקשה לאישור התובענה כייצוגית. בהמלצת בית המשפט ניהלו הצדדים משא ומתן ממושך. בסופו של יום, ולאחר שנשמעו והתקבלו גם הערות בית המשפט, הגיעו הצדדים להסדר פשרה אותו הגישו לאישורו של בית המשפט ביום 31.1.2012. 7. בהתאם לסעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות פורסמה הודעה על הסדר הפשרה בשני עיתונים יומיים (אחד כללי ואחד כלכלי), והיא הועברה להתייחסות הגורמים המפורטים בסעיף האמור, וכן לממונה על הגנת הצרכן וליועץ המשפטי של משרד התקשורת. ביום 23.3.2012 התקבלה הודעה מטעם ב"כ היועץ המשפטי לממשלה לפיה אין הוא מבקש להביע התנגדות לאישור הסדר הפשרה. לא התקבלו תגובות אחרות ביחס להסדר הפשרה. 8. ביום 17.5.2012 התקיים לפני דיון בהסדר הפשרה, אשר דבר קיומו פורסם לציבור בהודעה הנזכרת בסעיף 7 לעיל. לדיון זה התייצבו רק באי כוח הצדדים. במעמד זה ביקשתי את הסכמת הצדדים למספר תיקונים קלים בהסדר הפשרה, והם נענו לבקשות אלו כמפורט בפרוטוקול הדיון מאותו מועד. הסדר הפשרה 9. להלן יפורטו הסכמות הצדדים, כפי שפורטו בהסדר הפשרה. למען הזהירות יובהר כי למעט באותם עניינים בהם ניתנה הסכמת הצדדים לתיקון הסדר הפשרה, הרי שבמקרה של סתירה בין התיאור שיופיע בפרק זה לבין האמור בהסדר הפשרה יגברו הוראות הסדר הפשרה. 10. בפתח הסדר הפשרה הבהירו הצדדים כי הסדר הפשרה הושג מבלי שמי מהצדדים מודה בטענות או בחבות כלשהי שנטענת כלפיו. תיקון בקשת האישור של התובענה כייצוגית והתביעה 11. כחלק מהסדר הפשרה הסכימו הצדדים כי בקשת אישור התובענה כייצוגית וכתב התביעה יתוקנו כך שיכללו גם טענה בדבר טעויות בחישוב ההנחות המגיעות במסגרת חבילת החברים בגין הודעותSMS ו- MMS, בלא שהדבר ייחשב כהודאה בטענות המבקשים. תוכן ההסדר 12. חברי הקבוצה נשוא ההסדר הוגדרו ככל לקוחות פרטנר המנויים בחבילת החברים בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה, קרי, מיום 28.7.2003 ועד מועד אישור הסדר הפשרה. 13. על מנת להביא לסיום מהיר ויעיל של הסכסוך, ולאפשר ביצוע השבה מהירה של הכספים לכל חברי הקבוצה, סוכם בין הצדדים לחסוך את הבדיקה הפרטנית ביחס לכל אחד מחברי הקבוצה בקשר לשאלה מהו סכום ההפרש המדויק בין סכום ההנחות שנגזר משיטת החישוב שנטענת ע"י המבקשים, ובין סכומי ההנחות שניתנו בפועל ע"י פרטנר. תחת זאת הסכימו הצדדים כי תבוצע לכלל חברי הקבוצה השבה בשיעור של 50% בגין כל חשבונית מסכום ההפרש המקסימאלי שיכול להיווצר בין שתי שיטות החישוב, וזאת בגין שיחות, הודעות SMS והודעות MMS. מאחר והטבת תכנית החיילים הינה כאמור בגובה של 9.90 ₪, ומאחר וחבילת החברים נותנת הנחה בגובה 50% מהסכום ששולם עבור 180 דקות שיחה, 180 הודעות SMS ו- 18 הודעות MMS, סך ההפרש המקסימאלי בגין כל חשבונית הינו בגובה 9.90 * 50% = 4.95 ₪. לפיכך כל חבר בקבוצה יקבל החזר כספי על פי הנוסחה הבאה: 2.475 ₪ (4.95 ש"ח X 50% = 2.475) במכפלת מספר החשבוניות בהן היה כלול הן בתכנית החיילים והן בחבילת החברים החל מיום 3.2.2008, במכפלת מספר הקווים בחשבונית אשר היו כלולים הן בתכנית החיילים והן בחבילת החברים, וזאת בגין התקופה שמיום 3.2.2008 ועד מועד אישור הסדר הפשרה (להלן: "הנוסחה"). לשם המחשה, אם מנוי מסוים כלל 2 קווים ושניהם היו כלולים בתכנית החיילים ובחבילת החברים במשך חמישה חודשים (אחרי 3.2.2008), אזי חישוב ההחזר הכספי שיקבל המנוי הנ"ל יהיה כדלקמן: 24.75 ₪ = 2.475 ₪ * 5 * 2. 14. על פי בדיקה שבוצעה על ידי פרטנר, ואושרה על ידי מבקר הפנים שלה, רו"ח יהודה מוטרו, סך ההחזר לחברי הקבוצה, בהתאם לנוסחה, נכון ליום 20.12.2011, עומד על סך של 305,526 ₪. 15. הצדדים הצהירו כי ההשבה תבוצע בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ- 90 יום ממועד אישור הסדר הפשרה. כספי ההשבה יזקפו לזכות המנוי הזכאי להחזר במסגרת החשבונית בגין החיוב החודשי שלו. ההשבה תצוין בחשבונית כזיכוי נוסף בגין הנחות חבילת החברים. 16. אם קו הטלפון שהיה מנוי בחבילת החברים ובתכנית החיילים אינו פעיל במועד ההשבה, אך קו הטלפון רשום על שם מנוי שיש לו קו פעיל אחר בפרטנר, כספי ההשבה ייזקפו לטובת אותו קו פעיל. אם קו הטלפון שהיה מנוי בחבילת החברים ובתכנית החיילים אינו פעיל במועד ההשבה, ואין למנוי שהיה הבעלים של קו טלפון קו אחר הפעיל אצל פרטנר, אזי המנוי יהיה זכאי לקבל את כספי ההשבה המגיעים לו על פי פנייה יזומה שלו למשיבה בתוך 60 ימים ממועד אישור הסדר הפשרה. הכספים ישולמו למנויים הפונים למשיבה באמצעות שיק. ככל שלא יידרשו סכומי השבה על ידי מי שאינם כיום מנויי פרטנר יתרמו הסכומים הללו לעמותת "עזר מציון" (ראו פרוטוקול מיום 17.5.2012, שורות 11 - 12). 17. אם יודיעו 40 מחברי הקבוצה לבית המשפט על רצונם שלא יחול עליהם הסדר הפשרה, ובית המשפט יתיר להם לצאת מן הקבוצה, או אם יודיעו 40 מחברי הקבוצה על רצונם שלא להיכלל בקבוצה, הכל לפי הוראות סעיפים 18(ו), 19(ד)(2), 19(ד)(3) ו-11(א) לחוק תובענות ייצוגיות (להלן: "הודעת פרישה"), תהיה פרטנר זכאית לבטל הסדר זה תוך שלושים ימי עסקים מתום המועד האחרון להגשת הודעת חברי הקבוצה, ויראו את הסדר הפשרה וכל ההסכמות, התוצאות והאישורים שנבעו ממנו - כאילו לא היו. 18. הצדדים הסכימו כי במקרה של ביטול ההסדר או פקיעתו יהיה ההסדר חסר תוקף משפטי. כן הוסכם כי המבקשים ובא הכוח המייצג לא יהיו זכאים לקבל תשלום כלשהו בהתאם להסדר הפשרה, במידה וההסדר יבוטל ו/או יפקע. אם שולמו סכומים ישיבו אותם המבקשים ובא הכוח המייצג בתוך שבעה ימים בצירוף ריבית והפרשי הצמדה. הנימוקים לאישור הסדר הפשרה 19. הצדדים ביקשו כי בית המשפט יאשר את הסדר הפשרה, נוכח העובדה כי סכום ההפרש המקסימאלי, כמתואר בסעיף 13 לעיל, גבוה מסכום ההפרש המדויק בין סכומי ההנחות שנגזרים משיטת החישוב שנטענת ע"י המבקשים לבין סכומי ההנחות שניתנו בפועל לפי שיטת חישוב פרטנר, שהשבה בשיעור של 50% מסכום ההפרש המקסימאלי מהווה פשרה ראויה, הוגנת וסבירה, בהתחשב בסיכויים ובסיכונים שכרוכים בהמשך ניהול התיק. ההחזר נובע בעיקרו מהעובדות שהתבררו במהלך בירור ההליך, לפיו ניכוי הטבת החיילים הוא המקור לפער בין סכומי ההנחות שניתנו בפועל ללקוחות לבין סכומי ההנחות המגיעים לשיטת המבקשים לפי שיטת החישוב שנטענה על ידם. המלצת הצדדים לבית המשפט בדבר גמול למבקשים ושכר טרחה לבא הכוח המייצג 20. בהתאם לסעיף 23 (ב) לחוק תובענות ייצוגיות, המליצו הצדדים כי לב"כ המבקשים, עו"ד רונן בר אבן, ישולם שכ"ט בגובה 90,000 ₪ בצירוף מע"מ, וזאת מהנימוקים המפורטים להלן: עו"ד בר אבן ניהל הליך בקשת ייצוג תוך השקעת עבודה בהיקף נרחב של כ- 330 שעות, החל מהכנת בקשת האישור וכתב התביעה (לרבות איסוף וניתוח של כל הנתונים לחישוב הפרשי ההנחות המגיעות לטענת המבקשים והכנת טבלאות מפורטות ביחס לחישובי סכומי ההפרשים, גיבוש כל עילות התביעה, גיבוש הנימוקים להיותה של התביעה מתאימה להידון כתביעה ייצוגית), הכנת תשובה לתגובת המשיבה לבקשת האישור, ניהול שתי ישיבות קדם משפט וישיבת הוכחות, והכנת סיכומים מקיפים ורחבי יריעה בבקשת האישור. בקביעת שכר הטרחה יש להביא בחשבון סכום נוסף המהווה תמריץ לעורך הדין להשקיע בניהול תביעות ייצוגיות שחלקן אינן מסתיימות בהצלחה. ההליך הביא לכך שציבור שלם של לקוחות פרטנר, המונה כמה אלפי אנשים, יקבל סעד משמעותי של השבה בעין של סכומי כסף. ב"כ המבקשים נטל על עצמו סיכון בניהול ההליך, שכן אם בקשת אישור התובענה כייצוגית הייתה נדחית הוא לא היה זוכה לתמורה על השקעתו. הטרחה שטרח ב"כ המבקשים בגיבושו של הסדר הפשרה, והטרחה הצפויה בהמשך ביישומו אף היא תומכת בתשלום שכר טרחה בהיקף המומלץ. 21. לפי סעיף 22 (ב) לחוק הסכימו הצדדים כי למבקשים ישולם גמול בסך של 11,100 ₪ (5,550 ₪ לכל אחד מהמבקשים), בהתאם לנימוקים שלהלן: הטרחה שטרחו בחישוב סכומי ההנחות שהגיעו להם ובפניות למשיבה על מנת להתלונן על אי ההתאמות בזיכויים המגיעים להם לטענתם, לבין ההנחות שניתנו להם בפועל, ודרישת תשלום הפרשי הזיכויים; ההוצאות שהוציאו במסגרת ההליך, והטרחה שטרחו בהופעה לדיונים כולל פגישות הכנה עם ב"כ המבקשים; הסיכון שנטלו על עצמם בהגשת הבקשה. היעדר הצורך במינוי בודק 22. הצדדים טענו כי ניתן ליתר אישור מבודק חיצוני בשל אלה: הסדר הפשרה כספי, וקל להעריכו על רקע הבדיקה שנערכה על ידי פרטנר ואושרה בחוות דעת מבקר הפנים שלה. בנוסף, מינוי בודק יעכב את ביצוע הסדר הפשרה ויגרור הוצאות נוספות, בלא שצפויה מכך תועלת של ממש. לנוכח העלויות הניכרות במינוי בודק, ולאור הקלות והפשטות של חישוב סכומי ההשבה, ובהתחשב בכך ששווי ההשבה עומד על 305,526 ₪, מינוי בודק נראה מיותר. כן נטען שלפי פסיקת בתי המשפט אין טעם במינוי בודק במקרה בו אין בכך תועלת ממשית, במיוחד אם הדבר יעכב את ההסדר ויגרום להוצאות נוספות. ראו ת"א (ת"א) 1757/06 רז שפירא נ' דרך ארץ הייווייז (1997) בע"מ (ניתן ביום 18.2.2008). ויתור והסתלקות 23. הצדדים הצהירו שעל פי הסדר הפשרה, ולאחר שבית המשפט ייתן לו תוקף של פסק דין, יתגבש אוטומטית מעשה בית דין וויתור וסילוק של המבקשים ויתר חברי הקבוצה, שלא נתנו הודעת פרישה כדין, ביחס לכל עניין וטענה המועלים בבקשת האישור, לרבות התיקון המבוקש בבקשת האישור והתביעה. דיון 24. בבואו לאשר הסדר פשרה נדרש בית המשפט לבחון האם מדובר בהסדר פשרה ראוי וסביר, על פי המבחנים המקובלים בדין ובפסיקה שהתגבשה בתחום. ככל שבית המשפט מוצא שיש מקום לאשר את הסדר הפשרה, עליו לדון בגמול הראוי לתובע המייצג ולבא הכוח המייצג. נפנה איפוא לבחינת סוגיות אלה. האם מדובר בהסדר פשרה ראוי וסביר? 25. בת"צ 5731-08-07 קיכל נ' בזק - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (ניתן ביום 31.7.2011) עמדתי על כך שבמסגרת בחינת הסדר פשרה יש לוודא כי הוא מגשים את שתי התכליות המונחות בבסיס חוק תובענות ייצוגיות: הגינות כלפי חברי הקבוצה והרתעה מביצוע עוולות צרכניות (עוד על תכליות אלו ראו גם אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא (2010) 5). 26. להלן בחינת התכליות האמורות בנסיבות המקרה שלפני: הגינות כלפי חברי הקבוצה - על פי סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות, שומה על בית המשפט לבחון אם ההסדר "ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה". ניסוח זה מקפל בחובו דרישה להעריך האם התוצאה שהושגה במסגרת הסדר הפשרה הינה ראויה, בהשוואה למקרה בו התובענה הייתה מתנהלת עד לסיומה. הערך משקף תוצאה שהייתה צפויה בסוף ההליך, בניכוי עלויות ההתדיינויות הצפויות. השתכנעתי כי הסדר הפשרה שהוצע בהליך זה הינו הוגן וראוי מבחינת חברי הקבוצה, וגם אופן ההשבה פשוט ואינו מכביד על הזכאים. גובה ההחזר (50% מסכום הזכאות המקסימאלי) הוא ראוי, בשים לב לכך שיש שונות מסויימת בין חברי הקבוצה, והתועלת בביצוע תחשיב מדויק של ההחזר המגיע לכל אחד מהם אינה מצדיקה את העלות הגבוהה הכרוכה בכך (בהינתן סדר הגודל של הסכומים בהם מדובר). כן יש להתחשב בכך שהפשרה הושגה בחלקו הראשון של ההליך, בטרם התקבלה החלטה בבקשה לאישור התובענה כייצוגית. ההשבה לכל חבר בקבוצה תבוצע על דרך של החזר כספי אשר יבוצע באופן אוטומטי ביחס למרבית הלקוחות. כן נקבע הסדר שיאפשר גם ללקוחות שכבר אינם מנויי פרטנר במועד ביצוע ההחזר לקבל את מלוא ההחזר שנקבע. הרתעה מביצוע עוולות צרכניות - אחת ממטרותיה של תובענה ייצוגית (וזו הנוגעת לתחום הצרכני בפרט), להבטיח כי "חוטא לא ייצא נשכר". קרי, ליצור מצב בו ביצוע עוולה צרכנית לא תשתלם. אין די בכך שכל חבר קבוצה יהיה זכאי לפיצוי הוגן, אלא צריך שההסדר ישקף תוצאה שתרתיע את פרטנר, וחברות אחרות, מלבצע עוולות צרכניות. באספקט זה, אף אם יתכן שתחשיב מדויק היה מגלה כי סכום הפשרה אינו ממצה את מלוא סכום הפגיעה בלקוחות (וזאת גם לאחר התרומה של הסכומים שלא ידרשו), עדיין נראה כי המדובר בהפרש קטן יחסית, אשר כנגדו יש להביא בחשבון את ההסתברות לדחיית הבקשה להכרה בתובענה כייצוגית, וכן את העלויות שפרטנר הוציאה עד כה על ניהול התביעה, ואת העלויות שיוטלו עליה במסגרת הסדר הפשרה (קרי, עלות ביצוע ההחזר וכן הגמול שיפסק לבא הכוח המייצג והתובע הייצוגי). בשקלול כל הגורמים הללו אני סבור שהסדר הפשרה עומד אף בתכלית ההרתעתית. 27. בנסיבות המקרה הגעתי למסקנה כי ניתן לאשר את הסדר הפשרה מבלי למנות בודק חיצוני להסדר. לפי הוראת סעיף 19(ב)(1) לחוק, יש למנות בודק חיצוני אלא אם "סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו". במקרה דנא, סבורני כי מתקיימים טעמים מיוחדים, וזאת בשים לב להיקף הכספי המוגבל של התובענה, ולטיב הסדר הפשרה. היקף התביעה המקסימאלי, לפי תחשיבי פרטנר, הוא כ- 600 אלף ₪, וזאת אם יתברר כי כל חברי הקבוצה זכאים להחזר המקסימאלי. בשים לב לכך שאין חולק כי קיימת שונות בין חברי הקבוצה, וחלקם זכאים להחזר חלקי בלבד, סבורני כי הפער האפשרי בין הערכה מדויקת שיכול לערוך מומחה לגבי התפלגות גובה ההחזר הראוי בקרב חברי הקבוצה לבין תוצאת הביניים בה בחרו הצדדים (החזר של 50% מההחזר המקסימאלי) אינו מצדיק מינוי בודק, באשר עלות שכרו והעיכוב שיהיה כרוך בבדיקתו עולים להערכתי על תועלתו. הגמול הראוי למבקשים ולבא הכוח המייצג 29. הגמול למבקשים - במקרה של אישור הסדר פשרה נדרש בית המשפט לפסוק גמול לתובע המייצג לפי סעיף 22(א) לחוק תובענות ייצוגיות. השיקולים לקביעת הגמול קבועים בסעיף 22(ב) לחוק, והם כוללים את הטרחה שטרח התובע המייצג, והסיכון שנטל, את התועלת שצמחה לחברי הקבוצה מהתובענה ואת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית. הצדדים המליצו כי לכל אחד מהמבקשים ישולם סכום של 5,550 ₪. סכום זה נראה לי צנוע, בשים לב לשיקולים שצויינו לעיל, ובמיוחד בשים לב לתרומתו של המבקש 1 להגנת האינטרסים של חברי הקבוצה. לאור זאת מצאתי לנכון לאשר גמול גבוה במידת מה מזה שהציעו הצדדים, ולהעמידו על 15,000 ש"ח לטובת המבקש 1 (שהיה הרוח החיה מאחורי התובענה, ואף נחקר ארוכות על תצהירו) ו- 7,500 ₪ לטובת המבקשת 2. 30. שכר טרחת בא הכוח המייצג - בנוסף, נדרש בית המשפט במקרה של אישור הסדר פשרה לפסוק את שכר טרחתו של בא הכוח המייצג מכוח סעיף 23(א) לחוק תובענות ייצוגיות. גובה שכר הטרחה נקבע, בין השאר, תוך התחשבות בשיקולים המנויים בסעיף 23(ב) לחוק, דהיינו התועלת בהליך לקבוצה, מורכבות ההליך והטרחה שהייתה גלומה בו, חשיבות התובענה מבחינה ציבורית ואופן התנהלות בא הכוח המייצג. הצדדים המליצו בעניין זה על תשלום שכר טרחה של 90,000 ₪ בתוספת מע"מ, שהם כשלושים אחוז מהסכום שיושב לקבוצה. המדובר באחוז גבוה יחסית, ואולם הסכום הכולל הוא סביר, ומצאתי לנכון לאשרו. המדובר בהליך מורכב יחסית, ובמסגרתו עשה עו"ד הר אבן את מלאכתו נאמנה, כשהוא טורח לא מעט בעניינה של התובענה, ובייצוג האינטרס של הקבוצה. לפיכך, ובהינתן שחברי הקבוצה זכו בהחזר הדומה בקירוב להשבה מלאה, הוא ראוי לשכר הטרחה שהומלץ. סוף דבר 31. לאור האמור לעיל אני מאשר את הסדר הפשרה המוצע על ידי הצדדים, בשינויים שהוסכמו בפרוטוקול הדיון מיום 17.5.2012. 32. אני פוסק את שכר טרחת בא כוחו המייצג, כמבוקש בבקשה לאישור הסדר הפשרה, ומעמידו על סך 90,000 ש"ח ₪ בתוספת מע"מ. כן הנני מעמיד את הגמול לתובעים הייצוגיים, על סך של 15,000 ₪ לטובת המבקש 1 ו- 7,500 ₪ לטובת המבקשת 2. 33. הגמול למבקשים ושני שליש משכר הטרחה לבא הכוח המייצג ישולמו על ידי פרטנר לא יאוחר מ- 14 יום ממועד מתן פסק דין זה. יתרת שכר הטרחה לבא הכוח המייצג תשולם בתוך 14 יום לאחר שתינתן הודעה כמפורט בסעיף 33 להלן. 34. בתוך 120 ימים מיום אישור הסדר הפשרה תגיש פרטנר לבית המשפט דיווח בדבר השלמת ביצוע הסדר הפשרה. במסגרת הדיווח יפורטו הסכומים שהושבו לחברי הקבוצה (תוך הפרדה בין מנויים קיימים של פרטנר למנויים לשעבר) והסכומים שנתרמו לצדקה. סלולר (תביעות)אורנג' (פרטנר)תביעה ייצוגיתפשרה