קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פשרה בתביעה ייצוגית נגד סלקום בנושא תעריף גלישה באינטרנט: בקשה לאישור הסכם פשרה בתובענה ייצוגית, בהתאם לסעיפים 18-19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן - החוק). ביום 8.7.09 הגישו התובעים תובענה ובקשה לאשרה כייצוגית, אשר עניינה עדכון תעריף חבילת גלישה באינטרנט, באמצעות הטלפון הנייד, בדצמבר 2008. לטענת התובעים, מהודעה מוקדמת שניתנה בידי הנתבעת עלה, כי תעריף הגלישה יעודכן החל מיום 1.1.09, בעוד שבפועל עודכן המחיר החל ביום 7.12.08, כך שנוצר, כנטען, חיוב ביתר המסתכם ב-4 ₪ לכל לקוח. בתשובתה טענה הנתבעת, כי הפרשנות המוצעת בידי התובעים להודעה הינה מוטעית. לגישת הנתבעת, בהודעה הודע בבירור כי תעריף הגלישה יעודכן החל ביום 7.12.08, כך שאין פגם בהתנהלותה. כך לשון ההודעה: "לקוח יקר, החל מה-7 בדצמבר יעודכנו התעריפים ברשת סלקום. תעריף שליחת SMS מזדמן עלה ב-2 אגורות ללא מע"מ. תעריפי זמן האוויר והתשלום החודשי הקבוע יעודכנו החל מה-1 בינואר 2009. בחשבונית זו מצוי פירוט עדכון התעריפים לכל מנוי שברשותך. אנו כאן בשבילך, בכל עת, בכל שאלה בעניין זה, כמו גם בנושאים אחרים..." (להלן - ההודעה). עוד נטען, כי על התובעים להוכיח את הטעות, ככל שהתרחשה, אצל כל מנוי ומנוי, ואין מדובר בטעות סבירה כלל ועיקר. כן נטען, כי הלכה למעשה, לא הוחל העדכון ביחס לכל המנויים החל מיום 7.12.08 באשר לחיוב חלקי חודש, אלא הוא הופעל רק בגין חודש מלא שתחילתו לאחר מועד ההעלאה, בהתאם למחזור חיוב של כל מנוי ומנוי. התובעים הגיבו לתשובה והוחלפו מסמכים בין הצדדים. בסופם של דברים, הגיעו הצדדים להסכמה בדבר הסדר פשרה, שעל פיו תאושר התביעה כייצוגית, והנתבעת תתרום סך של 200,000 ₪ לעמותת "אילן", עבור מרכז ספורט לנכים על שם ספיבק ברמת גן. הסכום שעליו הוסכם נגזר מהסכמת הצדדים, כי הסדר הפשרה ישקף חלוקה שווה של הסיכוי והסיכון בניהול התיק עד תומו (50:50). הבקשה נתמכה בתצהירים הנדרשים על פי דין, ובהמשך, בהתאם להוראתי, הוגש גם דו"ח מבקר הפנים של הנתבעת, אשר בחן את הנתונים שבבסיס הבקשה והודיע כי הסכום, על פי עקרונות החישוב שנקבעו ועל פי הנתונים כפי שנבדקו בידו, עומד על 213,404 ₪. בהתאם להחלטה מיום 2.2.12 פורסמו מודעות בשני עיתונים אודות הבקשה, וכן נשלח העתק ממנה ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט ולממונה על הגנת הצרכן. במסגרת ההודעות שפורסמו כאמור, פורטו עיקרי הסדר הפשרה, הוגדרה הקבוצה ונקצב פרק הזמן להגשת התנגדויות או בקשת רשות לצאת מן הקבוצה. בחלוף המועד לכך התברר, כי לא הוגשו התנגדויות או בקשות מטעם חברי הקבוצה. ביום 23.4.12 הודיעה ב"כ היועץ המשפטי לממשלה כי אין התנגדות לאישור ההסדר, אך מן הראוי כי תיווסף תנייה לפיה התרומה לא תיזקף לזכותה של הנתבעת כתרומה התנדבותית, שכן מדובר למעשה בכספים של חברי הקבוצה. בתגובה לכך הודיעו הצדדים כי מוסכם כי בעת הרמת התרומה, יצוין כי היא נעשית מכוח הסדר פשרה בהליך זה. אחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, מצאתי כי יש לאשרה בהתאם לסעיפים 18-19 לחוק. להלן אתייחס לעניינים הנדרשים בהקשר זה נוכח הוראות החוק. עילות התביעה שעליהן התבססה הבקשה הן: הפרת הסכם, הפרת חובה חקוקה (שנשענת על טענה להפרת רישיון), חוסר תום לב, עשיית עושר ולא במשפט, תרמית, גזל ורשלנות, בגין עדכון תעריף חבילת גלישה באינטרנט באמצעות טלפון הנייד בידי הנתבעת ביום 7.12.08. חברי הקבוצה הם לקוחות הנתבעת, אשר הייתה ברשותם חבילת גלישה ברשת הדור השלישי, ואשר מקיימים שני תנאים: א. התעריף בגין חבילת הגלישה שברשותם שונה בעקבות העדכון מיום 7.12.08; ב. עדכון כאמור נעשה לאחר שנשלחה אליהם הודעה בחשבונית בנוסח כמפורט לעיל. קיימות שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות, לכאורה, לכלל חברי הקבוצה בכל הנוגע לפרשנות ההודעה ולאופן יישומה, והן האם ההודעה מגלמת הטעיה פוטנציאלית או הפרת הסכמים, או הפרת תנאי רישיון, התעשרות שלא כדין, והאם נגרמו נזקים לחברי הקבוצה. נוכח ההסדר לפרטיו שוכנעתי, כי הסדר זה מהווה דרך יעילה והוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין. על פי הנתונים שהובאו בפניי, הסך הנומינאלי הכולל אשר לו עשויים להיות זכאים חברי הקבוצה, אם תתקבל טענת התובעים במלואה באשר לאופן חישוב הגבייה העודפת, עומד על סך של 455,600 ₪, כולל מע"מ. סך זה, על פי גרסת הנתבעת, וככל שטענת התובעים הייתה מתקבלת במלואה, עומד על 239,770 ₪ בלבד. הפער בין עמדות הצדדים נובע מטענת התובעים, כי ציפיית הלקוח היא שהעדכון יחול החל מתחילת מחזור החיוב האישי שלו, שלאחר יום 1.1.09, ולא ממועד העדכון העולה, לשיטת התובעים, מן ההודעה (1.1.09). גרסת הנתבעת, לעומת זאת, היא שגביית היתר היא לכל היותר בגין התקופה שקדמה ליום 1.1.09, לרבות בגין חלקי תקופות חיוב. הצדדים מיצעו את המחלוקת ביניהם בדבר אופן החישוב, וכך הועמד סכום הבסיס לפשרה על 347,684 ₪. מחצית הסכום, בהתאם לעיקרון שנקבע בדבר חלוקת סיכונים, עמד, על פי הנטען בבקשה, על 173,842 ₪. בהתאם הוצע, כי הסכום האמור ייתרם לעמותת "אילן" - מרכז ספיבק, כשהוא משוערך, ובהתאם לתחשיב מדויק שייערך בידי מבקר הפנים של הנתבעת. מבקר הפנים מצא, כי הסכום המדויק עומד על 213,404.55 ₪, ובהתאם זה הסכום שתתרום הנתבעת. נוכח הסכום המקסימאלי הלא גבוה בו מדובר, ונוכח היקף הפשרה, סבורני שעל רקע סיכויי התובענה, אילו נשמעה עד תום, הפתרון שהושג בהסכמה בהסדר הוא ראוי, הוגן וסביר, בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה. נוכח הסכום הקטן בו מדובר ביחס לכל אחד מן החברים, והעלויות הכרוכות בטיפול בכך מטבע הדברים, הפתרון שהוצע בדבר תרומה נראה מוצדק, ברוח הוראת סעיף 20(ג) לחוק, המסמיך את בית המשפט במקרה המתאים להורות על פיצוי לטובת הציבור. הדברים אמורים במשנה תוקף נוכח טענת הנתבעת, כי בהתחשב בשנים שחלפו ממועד האירוע, אך סביר להניח כי חלק מבין חברי הקבוצה אינם עוד מנויי הנתבעת, עניין העושה את איתורם והעברת הפיצוי אליהם (בסך של כ-2 ₪ למנוי) למכביד מאוד, כשלא ברור שהעניין כלל מעשי. מאידך גיסא, התועלת שתצמח מתשלום הסכום למטרה ציבורית היא ניכרת, ובנסיבות העניין נראה שיש להעדיפה. הואיל ומנגנון הפשרה המוצע איננו מורכב, ובשים לב להיקף הסכומים שבהם מדובר, אינני מוצאת לנכון למנות בודק לבחינת הפשרה. הטעם לכך נעוץ בעובדה שנתוני היסוד לתחשיבי הפשרה אומתו בידי מבקר הפנים של הנתבעת. אף אילו מונה בודק, היה נדרש הוא לנתוני הנתבעת לצורך תחשיביו. התחשיבים שניתן היה לבצע הם תחשיבים פשוטים שאינם מצריכים מומחיות. בנסיבות אלו, לא ניתן לראות במה תועיל ביקורת נוספת בידי בודק, אשר בשים לב לעלויות הכוללות שבעניין, ודאי שאינה מוצדקת. על פי האמור בהסדר הפשרה, ממליצים הצדדים לפסוק לתובעים גמול בסך 50,000 ₪ ולבאי כוחם שכ"ט בסך 50,000 ₪. אכן, אחד התובעים הוא גם מייצג, אך אינני סבורה שיש בכך כדי לפגום, כיוון שייזום ההליך והסיכון שבחיוב בהוצאות, אינם עניינים הבאים לידי ביטוי בשכר טרחת עו"ד, וייצוג משפטי אינו בא לידי ביטוי בגמול לתובע. הסכום שהומלץ גבוה ביחס לסך הפשרה, אלא שסך הפשרה גבוה ביחס לסכום המקסימאלי שניתן היה לקבל ממיצוי ההליך עד תומו (בהנחה שהתובענה הייתה מתקבלת, עניין שאינו נקי מספקות). בנסיבות אלה, סיום התובענה במתכונת שעליה הוסכם בהסדר הפשרה הביא להישג של ממש. בנוסף, הוגשו כתבי טענות מפורטים, וניכר מן התיק כי הושקעו בו שעות עבודה רבות בידי התובעים ומייצגיהם. זאת ועוד, השאלה שעומדת בפני בית המשפט איננה אך מה הסכום שנפסק, אלא גם מה הסיכון שלקחו על עצמם התובעים בייזום ההליך וגם עניין זה יש להביא בחשבון. כמו כן, בסופו של דבר הסכום המדובר אינו גבוה נומינאלית, ואף איננו גבוה ביחס לסכומים שנפסקו במקרים אחרים, גם כאשר סך ההטבה פרי הסדר הפשרה עומד בסדרי גודל דומים (ראו למשל: ת"צ (מרכז) 164-12-07 שרייר נ' מהדרין בע"מ (פורסם במאגרים, ; 24.2.09); ת"צ (מרכז) 21185-07-09 סודרי נ' פלאפון תקשורת בע"מ (פורסם במאגרים ; 7.9.11); ת"צ (תל אביב) 28705-10-10 שלמה נ' החברה לניהול דיזינגוף סנטר בע"מ (פורסם במאגרים ; 20.11.11); בש"א (תל אביב) 8767/07 חובה נ' מילקו תעשיות בע"מ (פורסם במאגרים ; 27.1.10)). לאור האמור, אינני רואה סיבה שלא לאמץ את המלצת הצדדים, ואני מורה כי הגמול ושכר טרחת עו"ד ישולמו בסכומים האמורים, אולם הם ישולמו רק לאחר שתבוצע התרומה ולאחר שהתובעים ובאי כוחם יוודאו כי בוצעה, תוך שיובהר, כפי שהודע ביום 6.5.12, כי התרומה נעשית מכוח הסדר הפשרה בתיק זה. אשר על כן, מאשרת אני את הסכם הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין, תוך אימוץ הסכמת הצדדים בדבר שכר טרחת עו"ד וגמול לתובעים. עד ליום 3.6.12 יעבירו הצדדים לאישורי נוסח מוצע בדבר הודעה לציבור בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק ובאשר לאופן הפרסום המוצע. בהודעה ייאמר, בין היתר, כי חברי הקבוצה שיהיו מעוניינים בכך, זכאים להודיע על פרישתם מהקבוצה בתוך 30 יום מיום הפרסום. מחשבים ואינטרנטספקי אינטרנט (תביעות)סלקוםסלולר (תביעות)תביעה ייצוגיתפשרה