סעיף 80 תקנות התעבורה, תשכ"א-1961 קובע כדלקמן: פתיחת דלת וסגירתה. (א) לא יפתח אדם את דלתו של רכב אלא לאחר שנקט כל אמצעי הזהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי דרך. (ב) לא יפתח אדם את דלתו של רכב ולא יניח הנוהג בו לפתוח את דלתו, כל עוד הרכב נע." קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פתיחת דלת רכב התנגשות אופנוע: התובעת רכבה על אופנוע ברחוב ויצמן בכפר סבא. לפי תיאורה בכתב התביעה, היה נתיב הנסיעה הימני בכיוון נסיעתה תפוס על ידי מכונית חונה, אך הוא היה "פנוי לנסיעה". לפי התאור בסעיף 4 לכתב התביעה, הגיעה התובעת עד סמוך לקו העצירה נוכח אור אדום ברמזור, כשהיא נכנסת באותו חלק פנוי של הנתיב הימני וכשמשמאלה המכונית, שהנתבעת מס' 1 נהגה בה. לוח הזמנים האמור חיוני להבנה כדי להגיע למסקנה משפטית נכונה. התובעת כתבה והסבירה, כי "הגיעה" במקביל למכונית שחנתה מימין וכן במקביל למכונית, שהנתבעת נהגה בה. מכאן הסיק בית המשפט, שמכונית הנתבעת כבר היתה במקום ההוא כשהתובעת הגיעה לימינה. לפתע פתח מישהו את הדלת הימנית במכונית הנתבעת כדי לרדת מן הרכב ההוא. הדלת הדפה את התובעת עם אופנועה ימינה. היא עצמה נפצעה ואושפזה והאופנוע ניזוק, כמפורט בכתב התביעה. התובעת תבעה את נזקי האופנוע, נזקי איבוד זמן ועגמת נפש ואובדן ימי עבודה. הנתבעות ביקשו שבית המשפט ידחה את התביעה משני טעמים: מסמכי התובעת לקו ליקויים רבים ואחריותה של התובעת, באשר "עקפה את רכב הנתבעות מצד ימין." הנתבעות לא הכחישו את פתיחת הדלת. התובעת חזרה על גירסתה הכתובה בבית המשפט. הנתבעת מס' 2 אמרה, שהנוסע שהיה עמה במכונית ביקש לרדת. היא בדקה מספר פעמים (שורות 9-10 בעמ' 2 לפרוטוקול) את השטח אך התובעת הגיעה "בפראות", עצרה במרווח בין מכוניתה של הנתבעת לבין המכונית שחנתה מימין ודלת המכונית פגעה באופנוע ובתובעת. טענותיו של נציג הנתבעת מס' 2 לגבי המסמכים, שהתובעת הסתמכה עליהם בתביעתה, לא היו טענות של ממש. מועד בדיקת האופנוע אחרי התאונה לא היה מרוחק כדי להטיל ספק בנכונותו. בית המשפט לא מצא כל פגם במסמכי התובעת ונציג הנתבעת לא הצביע על כל פגם בהם. התובעת הוכיחה את הנזקים המופיעים בדו"ח השמאי והגרירה בסך 5,507 ₪. היא לא הוכיחה הפסד ימי עבודה. בית המשפט בדק את טענות התובעת והנהגת הנתבעת ואת אופן נהיגתן לאור תקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן התקנות). אין ספק, שהנהגת הנתבעת עברה על התקנות בהתנהגותה. אשר להתנהגותה של הנתבעת, תקנה 80 לתקנות קובעת: "פתיחת דלת וסגירתה. (א) לא יפתח אדם את דלתו של רכב אלא לאחר שנקט כל אמצעי הזהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי דרך. (ב) לא יפתח אדם את דלתו של רכב ולא יניח הנוהג בו לפתוח את דלתו, כל עוד הרכב נע." ואילו תקנה 81 אומרת: "עליה לרכב וירידה ממנו. לא יעלה לרכב אדם, למעט הנוהג, ולא ירד ממנו ולא יניח הנהג או הממונה על הרכב לעלות אליו או לרדת ממנו, אלא - (1) כשהרכב עומד; (2) מצדו הימני של הרכב כשהוא עומד בצד ימין של הדרך; (3) מצדו השמאלי של הרכב כשהוא עומד כדין מצד שמאל של הדרך; אולם מי שיושב לצד הנהג רשאי לצאת מצדו הימני של הרכב, לאחר שנקט באמצעי הזהירות הדרושים; (4) במקום המיועד לעליה ולירידה, אם יש ברכב מקום כזה." מתיאורה של הנתבעת ברור, כי היא נהגה בניגוד לתקנות, שכן איפשרה הורדת נוסע במקום שאסור היה להורידו בו. בית המשפט לא מצא כל פגם או עבירה בנהיגתה של התובעת. היא לא עקפה את מכוניתה של הנתבעת אלא ניצלה כדין את זכותה להתקדם בחלקו הפנוי של הנתיב הימני. התובעת רכבה על אופנועה בהתאם לתקנה 47 (ג) לתקנות. לפי תאור התובעת, שהנתבעת לא סתרה אותו, נהגה התובעת באופן סביר בנסיבות ובתנאי המקום. הנתבעת טענה, כי היא בדקה את מצב התנועה בכביש תוך שהיא מסתכלת במראה (שורות 8-13 בעמ' 2 לפרוטוקול). אולם לוּ בדקה את השטח בזהירות הנדרשת מנהג זהיר וסביר, לפני שהוא פותח - או מתיר לפתוח - את דלת המכונית באמצע הדרך, יתכן מאד שהתאונה היתה נמנעת. העובדה שהנהגת הנתבעת לא הבחינה כלל בתובעת מעידה, שבדיקתה לא היתה רצינית. רשלנותה היתה אפוא מוחלטת והתובעת לא תרמה לה דבר. בית המשפט פוסק, שסכום התביעה הנכון הוא 5,507 ₪ בתוספת 1,000 ₪ הוצאות עגמת נפש וסבל שבית המשפט אומד אותם, בסך הכל 6,507 ₪. הנתבעות ישלמו לתובעת ביחד ולחוד את הסכום האמור וכן ישלמו לה 700 ₪ הוצאות המשפט. שני הסכומים ישאו ריבית כדין והצמדה מיום התאונה ב-4.9.2001 ועד לתשלום המלא בפועל. משפט תעבורהרכבדלת רכבאופנועהתנגשותפתיחת דלת רכבתקנות התעבורהנזק לרכב